יום שישי, 22 במרץ 2019, ט"ו אדר ב' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 02-5900070

יהדות במעלהנט

יהדות

עד דלא ידע - יהדות במעלהנט

עד דלא ידע

בין כל החגים והמועדים שבריטואל החיים היהודיים מצטיין חג הפורים כחג של משתה ושמחה. בחגים כמו פסח וסוכות מצווה האדם לשמוח: "ושמחת בחגך", שמחה מוגבלת ומפוכחת שאינה נמתחת עד לקצה. "בשמחה" מצויות אותיות "מחשבה", ואכן, לדעת חז"ל, שמחה ללא מחשבה היא הוללות. אך בפורים השמחה חייבת לבקוע מבין קירות הלב ולטשטש את גבולות הדעת השופטת בסיועו הנדיב והנמרץ של האלכוהול

זה הכול בזכותה - יהדות במעלהנט

זה הכול בזכותה

בתורת ישראל נשים מעטות מוזכרות כדמויות משמעותיות בסיפורי המקרא, ותלותה של האישה ביחסים עם גבר, לרוב אב או בעל, אופיינית למעמד רוב הנשים בעולם בתקופת המקרא. על אף שבארון הספרים היהודי אין בנמצא ספר אחד שנכתב על ידי אישה, חכמת הקבלה מלמדת ארוכות על מעלותיה וסגולותיה של האישה ומדגישה שמאחורי כל המעשים שבעולם, גם אם זה לא נראה כך, עומדת אישה. אז אם בכוחה של אישה עסקינן, בפורים אסתר המלכה מהווה את הדוגמה הטובה ביותר

פותח את ידיך - יהדות במעלהנט

פותח את ידיך

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך, כי פתוח תפתח את ידך" (דברים ט"ו, ז'-ח'), מהפסוק מתבאר שאחת הדרכים לבחינת ליבו ואישיותו של אדם היא הכרת הנהגותיו בתחום הנדיבות ורוחב הלב, כביטוי מובהק ליחסו לזולתו. כלומר, הגישה המשתקפת מן האמור והנכונות לעזרה הינן מבחן מעשי לאדם כולו. היכולת להוציא מהכוח אל הפועל משתקפת בבירור בכוח נדיבות הלב

 תשמור על העולם ילד - יהדות במעלהנט

תשמור על העולם ילד

בראשית נבראו השמים נקיים, המים זכים והארץ הייתה פעמיים כי טוב. עד שבא האדם והפר בלב גס את המאזן העדין, הדק והשברירי שבטבע. האדנות השלטונית מצד האדם על הטבע מובאת לידי ביטוי כבר בראשית המקרא, בציווי "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א', כ"ח). בתורה אנו אף מוצאים פסוקים שונים הקשורים למעמדו של האדם ותפקידו בבריאה. מפסוקים אלו ומדרשות חז"ל ניתן למעשה להבין את מידת הכוח שניתנה בידיו, ככתוב: "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ" (בראשית א', כ"ו). "ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב', ט"ז)

אלא לראותם בלבד - יהדות במעלהנט

אלא לראותם בלבד

חג החנוכה איננו חג מהתורה, הוא נקבע על ידי חכמי ישראל. המקורות הראשוניים לחג החנוכה מצויים בספר החשמונאים, בספר דניאל ומקורות נוספים נמצאים אף בתלמוד. הסיבות בגינן חוגגים את חג החנוכה הן שתיים: הראשונה היא ניצחון החשמונאים על היוונים והמתייוונים שניסו לדכא את הרוח היהודית ולכפות בכוח אתוס תרבותי זר על היהודים שחיו באותה תקופה בארץ ישראל, הסיבה השנייה היא נס פך השמן