יום רביעי, 20 ביוני 2018, ז' תמוז ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 02-5900070

פלילים במעלהנט

כל חדשות הפלילים של שוהם, באר יעקב, חבל מודיעין, גזר, עמק לוד, רמלה ולוד

שוטרים טובים באמצע הלילה

הסטודנט מתן לוי, תושב העיר, איבד את תיק המבחנים שלו בשעת לילה מאוחרת במסעדה ירושלמית 2 הוא דיווח למוקד 100, המוקדנית איתרה שוטר שהיה באזור והשוטר מצא את התיק והביא אותו עד לביתו של מתן במעלה אדומים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

משה זיגדון

משה זיגדון עורך ובעלים

אני סטודנט מצטיין למדעי המחשב – מתמטיקה באוניברסיטה העברית, אז הגיוני שהסיפור התחיל בגבעת רם. בשעת לילה מאוחרת, לאחר יום הכנה למבחן, בדיוק בנקודה שבה המוח כבר הפסיק לעבוד – החלטתי לקפוץ לשוק מחנה יהודה בעיר עם האופנוע שלי, לאכול ארוחת לילה לפני שאני מגיע הביתה למעלה אדומים.

בנסיעה מהשוק לכיוון הבית, האופנוע החליט שגם הוא עייף והתחיל לעשות לי בעיות בדרך. נאלצתי לעצור פעמיים בצד הדרך, להתעסק בשרשרת וגריז – אבל לבסוף הצלחתי להגיע הביתה. עם ידיים שחורות מגריז, אבל הגעתי. בדיוק בנקודת החנייה החוורתי פנים והכתה בי הבהלה הגדולה – איפה התיק?! נעלם לי התיק! בו מחשב יקר ערך, מפתחות, חומר לימודי, מחברות וסיכומים שבלעדיהם אני אבוד בהכנה למבחן שבוע הבא. אוי ואבוי!! אמרתי לעצמי תוך כדי שאני מתניע את האופנוע חזרה לכיוון ירושלים. הבהלה מעסיקה אותי בשאלה מה יותר גרוע – 7,000 שקלים שהתאדו עם המחשב, או חומר לימודי שבלעדיו אכשל במבחן? נסעתי.

בדרך לירושלים, בכביש 1 – נתקעתי עם האופנוע. נהדר. מתקשר לחבר, שלא היסס לרגע, עזב בילוי עם חברים והגיע עם חברה נוספת (שהיא שוטרת אגב) לעזור לי. נסענו למקומות בהם עצרתי בירושלים, אבל התיק לא היה. כשנכנסתי למקלחת מיואש, שוטף את הגריז מהידיים – פתאום צצה לה תקווה אחרונה: אולי התיק בשוק? לא זכור לי, אבל אולי הוא שם?

בשעה 1:00 בלילה, כשאין לי שום דרך להגיע למקום בו אני חושד שנמצא התיק, ממש לא רציתי לעשות את זה – אבל התקשרתי למשטרה. הם היחידים שיכולים להגיע הכי מהר למקום, ואולי, לשמח נפש אחת אבודה. סיפרתי למוקדנית את הסיפור והסברתי לה את החשיבות הכספית והלימודית של התיק, ושאם יש שוטר בשטח שנמצא באזור אני יותר מאשמח אם הוא יציץ במקום. מיותר לציין שפנייה מסוג זה היא יכלה לסנן – לא מדובר באירוע חירום, אין חומר מסווג בתיק – לא עניין שלהם, בעיה שלי. אבל נחשו מה – היא כן טיפלה וכן העבירה הלאה. 20 דקות אחר-כך מתקשרים אליי השוטרים דורון ג'בורי והודיה בן יאיר מתחנת לב הבירה: "מתן, אנחנו בדרך למקום שתיארת, תישאר זמין, נעדכן אותך באם מצאנו ובאם לא מצאנו את התיק". טוב נו, גם אם לא ימצאו את התיק – לפחות כיף לדעת שהמשטרה ככה דואגת. חמש דקות לאחר מכן דורון מתקשר: "מתן, כמה אתה אוהב אותי מאחד עד עשר?", הם מצאו את התיק! הם הלכו בדיוק למקום, חיפשו – ומצאו את התיק בשלמותו! אוי כמה קשה להעלות על כתב את השמחה שבערה בי באותו הרגע. במשך עשר דקות הודיתי להם בטלפון, וניסיתי להסביר להם כמה חשוב זה היה עבורי, וכמה קריטי עכשיו – בתקופת מבחנים.

ניתקנו את השיחה, וכל שנשאר לי לעשות הוא להגיע למחרת בבוקר לתחנת לב הבירה ולהשיב את האבידה היקרה. מבלי להספיק לתכנן איך יראה היום למחרת, הם מתקשרים שוב: "מתן תהיה ער אנחנו בדרך עם התיק". הם הגיעו אליי עד הבית, מירושלים עם ניידת משטרה – רק כדי להביא לי את התיק, כדי שאוכל ללמוד מחר! איך אפשר בכלל להודות על דבר כזה?

פעור פה וכמעט ללא מילים, אמרתי תודה ונפרדנו לשלום. כאן מתחיל החלק השני בסיפור הזה – האופנוע עדיין תקוע בכביש בין עירוני סמוך למעלה אדומים. השעה 2:00 לפנות בוקר, ועם חבר טוב וטרמפ אחד – ירדנו לכביש לגרור את האופנוע למקום בטוח, לכניסה למעלה אדומים. לא הספקנו לעבור 10 מטרים עד שהגיע ניידת משטרה למקום, שמן הסתם – עוררנו את חשדם: אולי אנחנו גונבים את האופנוע? סיפרנו את הסיפור, ומסתבר שגם משטרת מעלה אדומים לא נשארה אדישה: אמנם גנבי אופנוע אנחנו לא, אבל השוטר יוגב פיה החליט שהוא לא משאיר אותנו לבד בלילה בכביש ראשי באיו"ש – וליווה אותנו כל הדרך עד לעיר.

אין לי ספק שהלילה הזה המשטרה פעלה הרבה מעבר לעבודתה. בשבילם זה רק תיק, בשבילי זה עולם. בשבילם זה רק ליווי, בשבילי זה ביטחון והערכה.

תודה רבה למשטרת ישראל, ובאופן אישי לכל השוטרים המעורבים, שלא השאירו אותי לבד אפילו לרגע. אין לי מילים שיוכלו להביע את הערכתי אליכם, ואל מה שעשיתם.

מתן לוי, סטודנט עם תיק וחיוך.

תגובות