יום שני, 15 באוקטובר 2018, ו' חשון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 02-5900070

חינוך במעלהנט

חינוך

"אני אוהבת את התלמידים כאילו היו ילדיי"

השבוע ישבנו עם אורית דאר, לאחר שנבחרה למורה של המדינה לשנת 2018, ושמענו ממנה על האהבה העצומה לתלמידים ולמקצוע ההוראה, על הסיפור המשפחתי המרתק שלה, על ארבעת ילדיה, כולם קצינים, ועל סוד ההצלחה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

בית הספר התיכון "אורט תעופה וחלל" לבש חג עם קבלת הידיעה על כך שמורתם ויועצת השכבה האהובה, אורית דאר, היא זו שנבחרה מבין 1,500 המעומדים למורה של המדינה. הידיעה הגיעה לאורית ובני משפחתה בהפתעה. "הודיעו לי אחרי הסינונים והוועדות שעברתי שאני מבין 15 המורים האחרונים ברשימה", מספרת אורית בהתרגשות, "והזמינו אותי לטקס במעמד נשיא המדינה. כל בני משפחתי היו שם, וגם ראש העיר, בני כשריאל. כשהכריזו את שמי הייתי כל כך מופתעת, ממש רעדתי. מאז מראיינים אותי לכלי תקשורת רבים. זה מעמד מאוד מרגש".

ההליכה במסדרונות בית הספר לעבר חדרה מתארכת. תלמידים, מורים והורים עוצרים אותה כדי לברך, לחבק ולומר לה מילה טובה. בחדרה של אורית מונחים זר בלונים גדול ועשרות מכתבים ותעודות הוקרה שנערמו לאורך השנים מתלמידים והורים, שעל רובם נכתב "אמא" ולא שמה. "אני אוהבת את התלמידים כאילו היו ילדיי הפרטיים, והם מרגישים את זה ולכן הם נוהגים לקרוא לי אמא", היא מסבירה עם דמעות בעיניים.

אורית היא אם גאה לארבעה בנים, קצינים ביחידות מובחרות, שאחד מהם הוא נכה צה"ל לאחר שנפצע בפעילות מבצעים ביחידת דובדבן, וסבתא ל-12 נכדים. היא עוסקת בחינוך 45 שנים, מתוכן 14 שנים בבית הספר התיכון 'אורט תעופה וחלל'. למעשה, מאז הקמתו של בית הספר. היא נושאת על כתפיה תפקידים רבים, שאת כולם היא מבצעת כאילו היו התפקיד הבלעדי.

בבית הספר יש לך תפקידים רבים, מהם?

"תפקידיי המרכזיים הם: יועצת חינוכית שכבתית, מחנכת כיתת מב"ר עם הצלחה גבוהה של 93 אחוזי מסיימי בגרות מלאה, מורה לספרות, מרכזת תכנית למניעת סמים ואלכוהול, רכזת השתלמויות מורים בבית הספר, רכזת הזדמנות שלישית לתלמידים שנכשלו בבגרויות וניגשים אליהן שוב במהלך הקיץ ואחראית על התוכן הערכי".

עכשיו, כשאת אוחזת בתואר המפואר, מהם מבחינתך הדברים החשובים ביותר כדי להיות מורה לחיים?

"אני אוהבת את התלמידים ודואגת לכל אחד כאילו היה ילדי הפרטי. מה שמוביל אותי ובעיניי הכי חשוב - זה להנחיל לתלמידים ערכים. זה מה שמוביל אותי וזה מה שספגתי בבית: אהבת האדם, נתינה, אהבת הארץ והמולדת. אני נותנת דוגמה אישית לתלמידים שלי, ולכן אני גם משלבת רבות בכיתות את סיפורי המשפחה שלי. הסיפור המשפחתי שלי הוא סיפור מיוחד, הוא מי שאני, וזאת הדוגמה האישית שאני משתדלת לתת".

מה הסיפור המשפחתי שעיצב את אישיותך ושאותו את משתפת בכיתות?

"אמא שלי היא ניצולת שואה, ובארץ הייתה חובשת קרבית בקרב בלטרון. אבא שלי עלה ארצה כילד יתום, גם הוא ניצול שואה, והצטרף לשורות ההגנה. הוא היה ממקימי גוש עציון ונפל בשבי הסורי במלחמת השחרור. הסיפור של הוריי הוא סיפור משואה לתקומה. זה ממש חתיכת ספר היסטוריה שאני גם מרצה עליו לתלמידי כיתות י"א לפני מסע לפולין".

ארבעת בניי קצינים

גם על ילדיה היא מספרת לתלמידים, ואף מזמינה את בנה גיל, נכה צה"ל, להרצות בבית הספר כדי להקנות לתלמידים ערכים של אהבת הארץ ומוטיבציה לשרת בצבא. "בני הבכור הוא קצין בצנחנים. הבן גיל הוא קצין דובדבן שנפצע קשה בקרב בבית לחם. הוא הקים עמותה התומכת ב-830 נכי צה"ל ונקראת 'אחים לחיים'. בימי זיכרון הוא מגיע לבית הספר כדי להרצות לתלמידים ולעורר בהם מוטיבציה. הבן רועי הוא מפקד בשייטת, ובצוק איתן הוא התבקש להחליף את מפקד סיירת גבעתי, בניה שראל ז"ל, לאחר שנהרג בקרב. הבן הרביעי – דרור, הוא מפקד בדובדבן. עברתי ארבע מלחמות ומבצעים עם הבנים שלי, לילות ללא שינה".

אלו אירועי ילדות עיצבו את אישיותך והשפיעו על מי שאת היום?

"כשהייתי בת עשר היה לי ספר זיכרונות, ואבא כתב לי בעמוד הראשי של הספר: 'כשנולדת, קראתיך בשם אמי. הקסמת אותי בעינייך היפות, וכשתגדלי תוכיחי שאת ראויה לשמך ותאירי במידותייך הנאות את פני כל רואייך. שלך באהבה, אבא'". המילים האלו שהוא כתב לי היו צוואה בשבילי. אמנם ספר הזיכרונות אבד לי במהלך השנים, אך המילים נחרטו בלבי. גדלתי בבית דתי לאומי הבנוי על חסד ואמת, צדקה ונתינה, התנדבות ואהבת התורה, העם והארץ. כילדה היינו הולכים לבית החולים הדסה בכל שבוע כדי לבקר את פצועי מלחמת ששת הימים. כך המשכנו במשך שנים רבות, אפילו עשור".

אורית מציגה בפניי עיתון ישן ומצהיב משנות השבעים, ובו מסופר על אם ובתה הפוקדות את בית החולים כדי לבקר פצועים במשך שנים רבות. אלו הן אורית ואמא שלה. אורית נראית שם ילדה קטנה ויפה, והיא מצולמת לצד חיילים פצועים במיטותיהם. "את כל הערכים הללו העברתי והנחלתי לילדיי ותלמידיי, והם אלו שעיצבו את אישיותי".

על שולחנה מונחות עשרות כרטיסיות אותן הכינה לתלמידים. מצד אחד של הכרטיסייה כתובה ברכת הדרך, ומצדה האחר כתוב: "באהבה אורית", בצירוף מספר הטלפון הנייד שלה. "תשמעי סיפור מרגש", היא אומרת לי תוך שעיניה שוב מתמלאות דמעות, "בכל שנה אני מחלקת את הכרטיסיות לתלמידים שמתגייסים. לא מזמן, חייל שהיה כאן תלמיד איבד את הארנק שלו, והמוצא התקשר אליי כי הכרטיסייה הייתה בתוך הארנק. בזכות הכרטיסייה הוא בעצם קיבל את הארנק בחזרה".

בת כמה היית כשהבנת שחינוך זה התחום בו תרצי לעסוק?

"הייתי בת 15 בלבד כשנבחרתי להדריך בסניף בית וגן בבני עקיבא. במקום להדריך בסניף שליד הבית, החלטתי להצטרף ולסייע בהקמת סניף בני עקיבא במבשרת. מדי שבת, במשך כשנתיים, צעדתי ברגל מהבית בשכונת בית וגן ועד למבשרת. כשהתגייסתי לנח"ל בקיבוץ מעלה הגלבוע, עבדתי עם נוער עבריין בבית שאן. השנים האלה עיצבו אותי וגרמו לי להבין שזה התחום בו אעסוק במהלך חיי, ולכן גם בחרתי בחינוך".

מהו סוד ההצלחה של מורה לחיים?

"אהבה עצומה לתלמידים. את תלמידי הכיתה שלי אני מלווה 24 שעות ביממה. אני לא מרפה מהם, אני דואגת שילמדו לבגרות, שולחת להם הודעות גם לפני כניסת שבת ומיד בצאתה, ואם ילד לא מגיע ללימודים, אני מיד מבררת מה הסיבה. הקשר הוא יום יומי גם עם ההורים, ממש דיווח שוטף. כל ילד הוא עולם ומלואו, ואני לא מוותרת על אף ילד כאילו היה ילדי הפרטי. בתפקידי המרכזי כיועצת שכבה, תלמידיי יודעים שדלתי תמיד פתוחה עבורם. אני משלבת ומקדישה זמן גם לטיפולים משפחתיים. תלמידי הכיתה שאלו אותי לאחרונה אם את הכיתה שלהם אהבתי יותר מכל הכיתות שהיו לי, וזו התחושה כשנותנים כזאת אהבה לתלמידים. כל אחד מרגיש מיוחד".

את לא תושבת העיר, איך את מסתדרת עם הנסיעות לכאן בכל בוקר?

"אני תושבת מודיעין ואני בכל יום נוסעת למעלה אדומים, לעבודתי, בשמחה רבה. מעולם לא היה לי יום בו הרגשתי שחוקה. בהזדמנות זו אני רוצה לציין שלא יכולתי להצליח ללא הצוות המדהים של בית הספר והעומד בראשו, יגאל לוי, מנהל המכללה, שהוא איש משכמו ומעלה, מנהל אמיתי המוביל את בית הספר ברמה גבוהה ביותר הן מבחינה ערכית והן מבחינה לימודית. לא לחינם אנו מהמובילים ברשת אורט".

 יגאל לוי: "אורית היא אשת חינוך בלב ובנשמה"

מנהל בית הספר, יגאל לוי: "אנו מברכים את אורית עם היבחרה למורה של המדינה. זאת גאווה גדולה לבית הספר, לעיר ולרשת 'אורט'. זו בחירה מוצדקת. היא אשת חינוך בלב ובנשמה, וכשמה כן היא - מפיצת אור, מלאת חום, בעלת לב רחב, אהבה ונתינה לתלמידים, לצוות בית הספר ולהורים. כל בקשת עזרה היא עושה בחיוך. התלמידים נמצאים בראש מעייניה והיא אינה מוותרת על אף תלמיד. היא ממלאת מגוון תפקידים בבית הספר. אשרינו שזכינו בה. אורית עברה תהליכי מיון מאוד קפדניים עד לבחירתה. היינו השבוע בטקס מאוד מרגש, וכששמענו את שמה ההתרגשות הייתה עצומה. היא מביאה את הסיפורים המשפחתיים הכל כך מיוחדים שלה לבית הספר, דבר המעשיר את התלמידים ומוביל אותם לערכים".

 

 

 

תגובות