יום רביעי, 20 במרץ 2019, י"ג אדר ב' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 02-5900070

חינוך במעלהנט

חינוך

מרים פרץ ביקרה ב"אופק ברנקו וייס"

מרים פרץ הגיע לבית הספר "אופק ברנקו וייס", לשיחה מרגשת שכללה מסרים ולקחים חינוכיים של תקומה מתוך משבר, אהבת הארץ, התמודדות עם שכול ועוד

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

משה זיגדון

משה זיגדון עורך ובעלים

בשבוע שעבר הגיע לבית הספר "אופק ברקנו וייס", מרים פרץ, כלת פרס ישראל למפעל חיים, אלמנה, אם שכולה לאלירז ואוריאל פרץ הי"ד. 

מרים הגיע לבית הספר לשיחה "בלתי אמצעית" מהלב, מתוך כנות וחיבור למערכת החינוך ולתלמידי בית הספר. במפגש סיפרה מרים על בניה היקרים, על גידולם, על אופיים השונה והייחודי ועל כך שהם היו תמיד מוכנים לעבוד קשה, לעמול להתאמץ כדי להגיע הכי רחוק שהם יכולים, כל אחד בתחומו האישי-צבאי. 

מרים סיפרה על ראשית דרכו אל אוריאל ועל הדרך הייחודית בה חינכו היא ובעלה ז"ל אותו ואת אחיו לערכים של אהבת האדם, נתינה, אהבת הארץ והסתפקות במועט. אחד המשפטים הכי זכורים לה ממנו היה: "אמא אני יכול", אותו משפט שסיפר אוריאל בתחילת דרכו כשעלה לכיתה א'. דברים לא באו לו בקלות, אך הוא עמל רבות בכדי להצליח בחייו ולהתנדב בצבא לקורס קצינים, תוך שהוא מהווה מודל ערכי-מנהיגותי בקרב חבריו.

על אלירז, בנה השני, סיפרה מרים שהוא היה מנהיג מלידה ואיש אשכולות. הוא היה חכם ונבון, בעל אומץ ותעוזה, כושר מנהיגות ונתינה אין סופית שהייתה ספוגה ומושרשת בו היטב. באחד הסיפורים עליו סיפרה מרים כי הוא הרבה לארח בביתם חיילים בודדים, ואחד מהחיילים שהוא אירח היה חייל קצין שלא היה יהודי ועלה לארץ בגפו. שמו היה גרמן ריז'קוב, והוא היה כמו בן שהיה מרבה להתארח אצלם בשבתות על אף ההבדל ברקע ובדת. באחת מהפעמים בהם היה גרמן בצפון הוא קפץ לאירוע שבו חדרו מחברים לאחד מהיישובים בצפון. גרמן, שהיה בחופשה באותו זמן, לא חשב פעמיים ורץ להסתער על המחבלים תוך שהוא מחרף את נפשו ומגן בגופו על אחד מהמפקדים בחטיבה. באותה פעולה שעליה קיבל גרמן את העיטור הצבאי בעל החשיבות, הוא גם נהרג.  

לאחר השיחה השאירה מרים מקום לשאלות, ובאחת השאלות נשאלה על כתב מעיתון הארץ שדיבר סרה על בניה ואף כינה אותם בכינוי "ג'יהדיסטים". כמענה לפגיעה ולעלבון שיתפה מרים שהיא החזירה לאותו כתב במטבע הפוכה, קירבה אותו ואף הזמינה אותו אליה הביתה. לאחר שהכיר אותה ואת משפחתה, הם הפכו להיות חברים ואף שותפים לדרך. בסיום השיחה המרגשת, שלא השאירה אף עין יבשה באולם, חדרו המסרים של אהבת הארץ, נתינה, אחדות ואהבת חינם ללבם של התלמידים והמורים כאחד. 

 

תגובות