יום ראשון, 27 בספטמבר 2020, ט' תשרי ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 02-5900070

פלילים במעלהנט

כל חדשות הפלילים של שוהם, באר יעקב, חבל מודיעין, גזר, עמק לוד, רמלה ולוד

הוא זכאי

13 שנים היו חייו של החוקר יעקוב כהן מתחנת מעלה אדומים בגיהנום משפטי. בשנת 2007 הוא הואשם בהתעללות בעציר פלסטינאי, וזוכה מכל אשמה. הוועד למניעת עינויים עתר בשנת 2012 לבג"צ, שהורה להעמידו שוב למשפט. השופט המחוזי, רפי כרמל, תקף את השקרים של חוקרי מח"ש. לפני שבועיים הודיעו מח"ש על ביטול כתב האישום, והשופט זיכה את כהן מכל אשמה. פרקליטו יהודה שושן: "לאחר 13 שנים של ניהול משפטי והחלטה תקדימית ואמיצה של בית המשפט המחוזי בירושלים, מרשי זוכה מכל אשמה". כהן: "אני משוכנע שיש חפים מפשע שיושבים בבית סוהר, המעצר ריסק אותי"

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

לאחר 13 שנים של מאבקים וקרבות משפטיים, יעקוב כהן, חוקר לשעבר בתחנת משטרת מעלה אדומים, זוכה מכל אשמה על ידי השופט רפי כרמל. יעקוב הואשם בעבירה חמורה של התעללות קשה בעציר פלסטינאי מכוסה עיניים. האשמה כללה התעללות פיזית ומינית ואף טענה על כך שהשוטר השתין על העציר. בתחילה יעקוב הכחיש את מעשיו, אולם בעקבות תרגיל חקירה שנעשה לו, מהסוג שהיה אמור להכיר מניסיונו כשוטר, הוא הודה כי "ככל הנראה טפטפו טיפות שתן על המתלונן", מה שגרם לפרשה להימשך למשך שנים עד שהובן כי הופעל עליו במהלך החקירה לחץ שכלל שקרים של החוקרים כדי להוציא ממנו הודאת כזב.

הייתי שוטר מצטיין

השבוע, לאחר הזיכוי המוחלט, כשהוא עדיין מנסה להתאושש מהטראומה, הוא מטיח דברים קשים במיוחד על פעולתם של חוקרי מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים). "הופעל עליי לחץ כבד במטרה לשבור אותי מנטלית, והם הצליחו. היום אני בטוח שיש חפים מפשע שיושבים סתם בבית סוהר. עברתי שנים של גיהנום. איבדתי את העבודה, עברתי תקופה קשה מאוד ואין לי ספק שיש אנשים שעברו אותו דבר ושעדיין יושבים בכלא ללא סיבה מוצדקת. הייתי שוטר מצטיין, עד היום אני מתגעגע כל כך לעבודה שלי. שתי אהבות היו לי - אשתי והמשטרה. לפעמים בלילות אני חולם שאני עדיין עובד במשטרה. קיבלתי תעודת הצטיינות מנשיא המדינה".

הבנתי שהפילו עליי תיק

הפרשה החלה בנובמבר 2007, כאשר הוגשה תלונה על ידי עצור בגין התעללות קשה. לדברי המתלונן, במהלך חקירתו בתחנת מעלה אדומים ובעת שעיניו מכוסות בפלנליט, נורה כדור ליד אוזנו, הוחדרה בכוח אלת גומי לישבנו ובעת היותו בשירותים אחד הבלשים השתין על גופו. המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בחקירה, במהלכה יעקוב כהן הושעה מעבודתו במשטרה. "זו הייתה הרגשה נוראית", מספר יעקוב, "הבנתי שהפילו עליי תיק, קיבלתי שיחה ממח"ש שבה ביקשו שאגיע לחקירה, וכמובן שלא הבנתי על מה מדובר. כשסיפרו לי בחקירה במה אני חשוד, הכחשתי הכל וחשבתי שבזה נגמר הסיפור".

עו"ד שושן: "החוקרים הפעילו לחץ כבד על מרשי"

הסיפור לא תם, ועורך דינו של יעקוב, עו"ד יהודה שושן, מתאר את המשך הסיפור שהתרחש לאחר כארבעה חודשים מהחקירה הראשונה. "מרשי נחקר מספר פעמים, ובמרץ 2008 אף נעצר למשך לילה לצורך הפעלת לחץ. בבקשה להארכת המעצר מתח השופט לירן ביקורת קשה על מעצרו של מרשי, ושחרר אותו.  החוקרים הפעילו לחץ רב על מרשי, שיקרו לו וטענו בפניו כי השתן שלו (על פי בדיקת D.N.A) נמצא על בגדי המתלונן. הם ביקשו ממנו הסבר, ולאחר שמרשי בילה את הלילה במעצר הוא סיפק לחוקרים הסבר רק כדי להניח את דעתם. בקצרה, הוא אמר להם שייתכן שטיפות שתן נגעו בידיו בעת שהטיל את מימיו, וכאשר אחז במתלונן ייתכן וטיפות אלה הן המקור לתוצאות ה-D.N.A. בשלב הבא קיימנו שימוע מקיף במח"ש לפני הגשת כתב אישום, אבל הם השתהו בקבלת ההחלטה, ובשל כך הגשנו בג"צ 1797/09 שאילץ את מח"ש לקבל החלטה תוך 30 ימים ואף חייב אותם בהוצאות על סך 5,000 שקלים".

עברתי שנים של גיהנום. איבדתי את העבודה, עברתי תקופה קשה מאוד ואין לי ספק שיש אנשים שעברו אותו דבר ושעדיין יושבים בכלא ללא סיבה מוצדקת. הייתי שוטר מצטיין, עד היום אני מתגעגע כל כך לעבודה שלי. שתי אהבות היו לי - אשתי והמשטרה.

 

הם עשו הכל כדי שארגיש קטן, אפס

יעקוב מתאר את הדברים מנקודת מבטו ומספר כי "אחרי ארבעה חודשים זימנו אותי שוב, ואני לא מבין למה. אחרי שירדו משאר ההאשמות, הם החליטו להתמקד בזה שהשתנתי עליו. בתוך תוכי אני יודע שדבר כזה מעולם לא קרה, לא היה ולא נברא, אלא שאז הם אמרו לי שמצאו DNA שלי על החולצה של המתלונן. אני אדם מהשורה, אני שוטר שאוהב ומאמין במשטרה, תמים לגמרי, וכששמעתי את הדברים האלה התחילו לרוץ לי סרטים בראש. בחקירה הם עשו הכל כדי שארגיש קטן, אפס. אני מבין שהפכתי לשעיר לעזאזל עבור מח"ש, שרק רצו להוכיח בחוץ שהם עושים עבודה טובה. הם עצרו אותי כדי להפעיל עליי לחץ, ולצערי הם גם הצליחו. אני לא עבריין ולא רגיל להיות בצד הזה של המתרס, וכשעצרו אותי כל מה שעבר לי בראש היה שאני שוטר מצטיין, יש לי תעודת הצטיינות מהנשיא, אני כל כך לויאלי למערכת - ופתאום אני מרגיש לא שווה כלום, נרמס סתם. קצין המשמרת, חבר שלי, הכניס אותי למעצר, ואז נבדקתי לפי נוהל מעצר: בדיקת סמים, לקיחת השרוכים ועוד. פתאום אני מוצא את עצמי בתא מסריח עם ג'וקים, מנסה להבין איך מצאו סימנים על החולצה שלו. עברו עליי מחשבות אובדניות. לא ידעתי שסיפור ה-DNA הוא שקר שנועד אך ורק כדי להפעיל עליי לחץ. ניסיתי להבין ולהסביר איך ייתכן שיש DNA שלי על המתלונן, וסיפרתי להם את ההסבר היחיד שאולי נשמע לי הגיוני. הם נאחזו בזה, גרמו לי לפחד, והצליחו. גם בבית המשפט לא הבינו מה הסיבה שאני במעצר אחרי מספר חודשים אם לא עצרו אותי ביום הראשון ושחררו אותי הביתה, הרי יכולתי להעלים ראיות, מה הטעם עכשיו לעצור אותי?".

איבדתי אמון טוטאלי במערכת

למרות שיעקוב שוחרר מהמעצר בהוראת השופט, והמשפחה שלו כבר המתינה לו בחוץ, החוקרים ביקשו להמשיך בחקירה. "השבירה המנטלית שעשו לי גורמת לי היום להיות משוכנע שיש חפים מפשע שיושבים בבית סוהר. המעצר ריסק אותי, ואם הייתי נשאר שם לא הייתי שורד. החוקר ניווט את החקירה, וכל מה שעבר לי בראש היה שאגיד להם מה שהם רוצים רק לא לשבת במעצר. מרגע שחרורי מהצבא אני במשטרה, זה היה כל עולמי. איבדתי אמון טוטאלי במערכת", אומר יעקוב בתחושת עלבון צורב ואכזבה שמלווה אותו כבר 13 שנה.

הבגדים של המתלונן עברו כביסה

בבית המשפט המחוזי בירושלים אמר השופט כרמל על השקרים של מח"ש בזמן החקירה כי "המתלונן מוחמד ווראני, במענה לשאלתי מה נעשה עם הבגדים שלבש ביום מעצרו ואשר לטענתו אחד השוטרים השתין עליו, אמר כי התחתונים ומכנסי הפיג'מה שלבש נשארו במעצר בעציון, ואת החולצה הוא החזיר איתו והספיק לכבס אותה במכונת כביסה מספר פעמים".

במזכר נוסף של אותה חוקרת נרשם באשר לבגדי העצורים שנשארו במעצר עציון כי לפי דברי הקצין התורן לא מחזיקים בגדים של עצורים שעזבו את המתקן.

במזכר אחר, שנכתב על ידי אחד החוקרים, תועדה שיחה שלו עם ראש המעבדה הביולוגית לגבי אפשרות בדיקת בגדי המתלונן שכובסו, כולל אפשרות בדיקת הימצאות שתן על בגדים אלה. לדברי ראש המעבדה, אין מקום לבדיקה לאור העובדה שהבגדים כובסו.

אני שוטר שאוהב ומאמין במשטרה, תמים לגמרי, וכששמעתי את הדברים האלה התחילו לרוץ לי סרטים בראש. בחקירה הם עשו הכל כדי שארגיש קטן, אפס. אני מבין שהפכתי לשעיר לעזאזל עבור מח"ש, שרק רצו להוכיח בחוץ שהם עושים עבודה טובה. הם עצרו אותי כדי להפעיל עליי לחץ, ולצערי הם גם הצליחו.

 

חזר לשירות ועזב כעבור שישה חודשים

בשלהי 2009 הגיעה הודעה משמחת שבישרה כי מח"ש החליטו שהמתלונן אינו אמין, ולכן הם סוגרים את התיק מחוסר ראיות. יעקוב חזר לעבודתו, אך עקב האכזבה מהמערכת, כעבור שישה חודשים הוא פרש מהשירות.

יעקוב מספר כי בששת החודשים בהם הוא שב לעבודה הוא היה אדם פגוע ומאוכזב מהמקום שהיה לו בית, "חזרתי למקום שהכי אהבתי להיות בו, אבל כשהגעתי לשם כבר לא הייתי אותו האדם. הגעתי שרוט ופצוע קשות, גם אני וגם משפחתי. אי אפשר היה לחזור למה שהיה קודם, לפני השערורייה הזאת. ניסיתי לעזור לעצמי להשתקם, הלכתי לקצין רפואה ולרווחה במשטרה, עשיתי הכל כדי להתאקלם, אבל הרגשתי שלא נותנים לי יד. מה שקרה איתי היה אכזריות. קשה להתאושש מהמחשבה שמח"ש שיקרו והתנהגו כפי שהתנהגו כדי שאוציא להם הודאה. מצאתי את עצמי מסתובב שם, וכל הזמן יש בי את המחשבה שנהגו בי באכזריות. זה היה קשה".

המתלונן ערער לבג"צ

הסיפור לא הסתיים. בזמן שיעקוב היה בטוח שהכל מאחוריו, בשנת 2012, המתלונן, בסיוע הוועד למניעת עינויים, עתר לבג"צ כנגד החלטת מח"ש לסגור התיק. באותה השנה, באופן אבסורדי ומעורר כעס, לאחר שמח"ש סגרו את התיק, המתלונן, שהוכח כי אינו דובר אמת, הגיש תביעה כנגד המדינה, כאשר בפשרה המדינה שילמה לו סכום של 400,000 שקלים. 

בפברואר 2017 הורה בג"צ למח"ש להגיש כתב אישום כנגד יעקוב בגין עבירת התעללות בחסר ישע, וזאת אודות אירוע השתן בלבד, תוך שציין כי "ייתכן וניתן לראות בדברים אלו של משיב 4 כראשית הודאה". 

עו"ד שושן: "מח"ש נהגו בתחבולה אסורה"

עורך דינו של יעקוב, עו"ד יהודה שושן, מספר כי "באוקטובר 2017 הגישו במח"ש כתב אישום לבית משפט מחוזי. ניהלנו משפט זוטא ממושך, בטענה שאם רואים את גרסתו של מרשי כ'ראשית הודאה', אזיי זו ניתנה שלא מרצון טוב וחופשי ועל אף שלא הוצג בפניו מסמך להימצאות D.N.A. שלו על חולצת המתלונן. הלחץ הרב ומסכת השקרים שהופעלה כנגדו בידי חוקרי מח"ש הינם בגדר תחבולה אסורה השוללת את הרצון החופשי, ולכן המדובר בראייה פסולה והדברים שנאמרו אינם קבילים".

"התיק נולד בחטא, ובגין כך המשיך בהחלטה מעוררת מחלוקת וקיצונית ביותר של בית המשפט העליון להתערבות בהחלטת מח"ש, והורה להגיש כתב אישום. לאחר 13 שנים של ניהול משפטי והחלטה תקדימית ואמיצה של בית המשפט המחוזי בירושלים, מרשי זוכה מכל אשמה. מרשי שמח על התוצאה, אך הוא שבור נפשית וכלכלית"

השופט קבע שיעקוב הודה לא מרצון חופשי

רק במאי השנה קיבל שופט בית המשפט המחוזי, השופט כרמל, את הטענה של עו"ד שושן, וקבע שהודאת הנאשם אינה קבילה. מדובר בהחלטה תקדימית שלא זכתה לערעור המדינה, ולפיה כפי שציין בית המשפט בהחלטתו: "קיומו או אי קיומו של מסמך מפוברק, אין בו לגרוע מהסמכותיות שבהצגת הדברים על ידי חוקרי מח"ש החוקרים את מי שנעצר על ידם. המעמד והכוח שבידי החוקרים אינם פחותים ממסמך מפוברק שמוצג לעיני נחקר. הנאשם אמר את אשר אמר לא מתוך רצון חופשי, אלא נוכח עובדה כוזבת שהונחה לפניו ואילצה אותו להמציא לה הסבר".

יעקוב זוכה, אך נשאר עם צלקת עמוקה

בעקבות ההחלטה על פסילת אמירותיו של יעקוב בדיון שהתקיים ביום 8.6.20, הודיעה מח"ש על חזרתה מכתב האישום. לאור כך הורה בית המשפט על זיכויו של יעקוב מכל אשמה.

עו"ד שושן מסכם ואומר כי "התיק נולד בחטא, ובגין כך המשיך בהחלטה מעוררת מחלוקת וקיצונית ביותר של בית המשפט העליון להתערבות בהחלטת מח"ש, והורה להגיש כתב אישום. לאחר 13 שנים של ניהול משפטי והחלטה תקדימית ואמיצה של בית המשפט המחוזי בירושלים, מרשי זוכה מכל אשמה. מרשי שמח על התוצאה, אך הוא שבור נפשית וכלכלית".

כאמור, הנאשם, שכבר זוכה, מביע שמחה על כך שהצדק יצא לאור לאחר 13 שנים. אמנם זו שמחה שלוותה בדמעות, ויחד עם זאת, זו שמחה והקלה גדולה למרות שהוא נשאר עם צלקת עמוקה ונזק נפשי לכל החיים.

 

 

 

 

תגובות