יום שלישי, 19 במרץ 2019, י"ב אדר ב' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 02-5900070

קהילה במעלהנט

קהילה במעלה אדומים והסביבה

תיכון "אורט תעופה וחלל" במבצע לביקור חולים

יוזמה מדהימה של תלמידי אורט תעופה וחלל שיצאו לשמח חולים בבתי החולים בירושלים. שאפו

פורסם בתאריך:


הכל התחיל כשתלמידים פנו אליי בבקשה לבקר חולים בבתי חולים ולשמח אותם. אינני יודע מהיכן זה מגיע, הדחף הזה ללכת דווקא לבתי חולים, למקום לא כל כך נעים ומלא בעצבות. אבל כמעט בכל שיעור חינוך שאלו אותי: מתי נוכל ללכת לבתי חולים לשמח חולים?

כבר בשנה שעברה הכרתי את עמותת "אור מיכאל", עמותה שהוקמה על ידי בתו של הרב מיכאל מארק ז"ל שנרצח בפיגוע טרור. היא החליטה שהיא בוחרת בחיים והחלה לארגן מתנדבים שתכליתם לרכז משימות התנדבות ולשמח חולים בבתי חולים. זה התחיל בכמה בודדים, ותוך שנה הם נפרסו על פני 25 בתי חולים בירושלים ובכל הארץ. בשנה שעברה, כשביקשה אחת מכיתות י' לשמח חולים, הכרתי את העמותה והתלמידים, והמחנכת שיתפו איתם פעולה באופן מוצלח ביותר.

השנה אחת מעובדות בית הספר חוותה משבר גדול כשבנה אושפז בבית החולים אלי"ן בירושלים. תלמידים שהכירו את העובדת רצו לשמח אותה ואת בנה, וככה לקראת פורים התחלנו להתארגן למשימה.

למשימה התגייסה כיתה נוספת, והחלו ההכנות. תלמידים מכל הכיתות, מורים ואנשי צוות תרמו מאות ממתקים, חטיפים, עוגות ומתנות על מנת לחלק משלוחי מנות למאושפזים.

לקראת הביקור התבררה העובדה שבית החולים אלי"ן הנו קטן ולא מסוגל להכיל כמות גדולה כל כך של תלמידים. מיד פניתי לעמותה, שתיאמה לי ביקור מקביל בבית החולים "שערי צדק".

מנהל בית הספר, יגאל לוי, לא חסך ומימן אוטובוס צמוד שפיזר את התלמידים בין בתי החולים, ומיד התחלנו בחגיגה.

ב"שערי צדק" הצטרפו אלינו מספר מתנדבים מהעמותה, וחילקו אותנו בין המחלקות. לכל מחלקה נכנסנו עם כלי נגינה, שרנו, שמחנו ושימחנו. חילקנו ממתקים, עוגיות ומתנות, והבאנו הרבה תקווה לחולים. עם כל הטרגדיות שמסתתרות מאחורי הווילונות הבאנו ניצוץ של תקווה, איזשהו אור קטן שמזכיר לחולים שהעולם הגדול בחוץ מחכה להם שיבריאו, ועם כניסת חודש אדר ב', שמרבין בו בשמחה, אנו באים לאחל להם רפואה שלמה ובריאות איתנה.

במקביל, בקול תרועה (תרתי משמע) נכנסו תלמידים לבית החולים אלי"ן, כשבראש השירה עומד ליאור בן אורי, חצוצרן מחונן מהקונסרבטוריון ותלמיד בית הספר, עם שירי פורים והרבה שמחה. התלמידים הכינו הפעלות לילדים המאושפזים במקום, וחילקו להם משלוחי מנות עם ברכות אישיות ומשחקים שנתרמו למקום.

בסוף הערב התלמידים חזרו עם המון חוויות מכוננות והרבה סיפוק. בשיעורי החינוך שסיכמו את הפעילות עלו הרבה תגובות חיוביות ונעשה תהליך רפלקטיבי של התמודדות עם הקושי הרב שעלה מביקור במחלקות עם סיפורים לא קלים שעומדים מאחורי כל מאושפז במקום.

לסיכום "כשאני נותן, אני בעצם מקבל".

הכותב הוא: מיכאל סעדה, רכז מעורבות חברתית.

 

 

 

 

 

 

תגובות