יום שישי, 15 בנובמבר 2019, י"ז חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 02-5900070

קהילה במעלהנט

קהילה במעלה אדומים והסביבה

חג הסוכות – השורש לאמונה, לאחדות ולשמחה של כל השנה

בהגיע חג הסוכות, כל ארבעת המינים שווים לטובה · הם נאגדים באגודה אחת · גם אתרוג שעלה אלף שקלים לא שווה מאומה בלי ערבה שעולה חמישה שקלים · על מעלת האחדות, השמחה והקרבה אל השכינה

פורסם בתאריך:


המקור למצוות ארבעת המינים מובא בספר ויקרא: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים". כיום, שוק ארבעת המינים הוא אחד השווקים הקיימים במדינת ישראל אשר אין לו שום גוף מבקר ומפקח אותו. לכן, אין זה הפלא שאנו מוחזקים כשבויים בידיהם של הסוחרים אשר ברצונם למקסמם את רווחיהם. למען הסר ספק, חלילה לי שעיני צרה בממונם של אחרים. אולם, כאשר הדבר מגיע לחוסר התחשבות, הגינות ואף לעיתים תוך ניצול תמימותם של הזולת, אינני יכול לשבת בחיבוק ידיים.
בהעדר פיקוח אמיתי של מחירים, הרי כל אחד עושה כרצונו. מחיר סט הכולל: לולב, הדסים, ערבה ואתרוג, יכול להגיע למאות שקלים. ברור שהדבר נועד לעשות רווחים גבוהים, אלא שרווחים אלו הם על גב הציבור.
כבר בזמן חז"ל הפקעת המחירים ופיקוחם היו בסדר היום הציבורי. למשל, במסכת סוכה מסופר שהאמורא שמואל הזהיר שיורה הלכה כדברי רבי טרפון: להתיר הדסים שראשיהם קטומים. זאת בלבד שמוכרי ההדסים לא ימכרו הדסים לא קטומים בשווים האמיתי.
בכלל, חז"ל ראו לנגדם תמיד את חשיבות הציבור, ונהגו בחומרה רבה להפקעת מחירים. כנלמד במסכת מגילה: "ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים, דכתיב שבור זרוע רשע". בבחירת קניית סט ארבעת המינים, החשוב והעיקרי הוא שהסט יהיה כשר לברכה. כל נושא אחר של הידור הוא בגדר מצוות "זה אלי ואנווהו". אך אסור לחשוב שעדיפות לרכוש סט מהודר היא קיום המצווה, ואילו אם המחיר נמוך, אזי אין ראוי לקיים מצוות ארבעת המינים בסט כזה.
דווקא כחברה שבחיינו אנו בודקים, שואלים ובוררים, בחג סוכות אנו סומכים ובטוחים במה שמוכרים לנו. ככל שהמחיר גבוה יותר, יש הצדק לקנותו. אין שום הגיון שארבעת מוטות הברזל יעלו אלף שקל ומעלה בגלל שייעודם הוא סוכה. בסכום זהה אדם יכול לרשת את ביתו לביטחון בסורגים, ובגלל שאין ברירה אנו נאלצים לשלם מחיר מופקע ולא מוצדק.
סט ארבעת המינים כשר לברכה לא צריך לעלות יותר מחמישים שקלים. הרוצה להדר יצטרך לחשב את יוקר העלות, אך כאמור, די והחשוב לזכור שהצורך הוא קיום המצווה, והמצווה היא על ידי סט כשר.
אתם, שרוח החג הסוכות נוגעת בליבכם, משב של קדושה מרחף באוויר, שלא יצא לכם לקיים את מצוות ארבעת המינים, לכם אני קורא - השנה כולם מתברכים ומתקדשים. במחיר של שרשרת וקישוט לנוי לסוכה אפשר לקנות: לולב, הדסים, ערבות ואתרוג, ולזכות במצווה חשובה ביותר. מברכים ומנענעים לארבע רוחות השמיים. הקבלה רואה בנענוע ארבעת המינים חשיבות רבה, סגולה עצומה לביטול והסרת כל מיני מזיקים, רוחות רעות ועין הרע מבני הבית.
לפי מסורת ישראל, ארבעת המינים מכוונים לכל סוגי נשמות ישראל ומסייעים בידי כל אחד למצוא את מקומו הייחודי. האתרוג, שיש בו טעם וריח, רומז לאותם אנשים שיש בהם גם חכמה וגם מעשים. הדס, כנגד אותם אנשים נפלאים שיש בהם מעשים טובים אך הם לא זכו לטעמה הערב של חכמת התורה. הלולב, שבא מעץ התמר שיש בו טעם וריח אין בו, הוא כנגד אותם אנשים שיש בהם חכמה אך אין בהם מעשים. ואילו הדומים לערבה, אין בהם לא חכמה ולא מעשים, חייהם נעדרי תוכן. ובכל זאת, בהגיע חג הסוכות, כולם שווים לטובה. הם נאגדים באגודה אחת. גם אתרוג שעלה אלף שקל לא שווה מאומה בלי ערבה שעולה חמישה שקלים.
מעלת האחדות היא כה גדולה, עד שהקב"ה ייחד לה מצוה הרומזת על יוקרתה. אמר הקב"ה: "יקשרו כולם באגודה אחת, והם מכפרים אלו על אלו!". הניסיון מלמדנו כי לא ניתן להגיע לאחדות אמיתית בין הבריות אלא על ידי סילוק מוקדם של גורמים המהווים סיבות לפירוד. התרוממות מעל קטנוניות, מעל הקנאה, התאווה והכבוד, רק היא מסוגלת להוביל לאחדות. רק המתעלה מעל נגיעות אישיות, הוא המסוגל לחיות באחווה עם הזולת. כשם שסילוק הנגיעות האנוכיות מוביל אל האחדות, כן הוא מוביל אל השמחה. האנוכיות הרואה את האדם במרכז ההוויה, היא המפריעה לקרבת הדעת שבין הבריות והיא זו המונעת מן האדם לשמוח באמת. התחושה האנוכית שחש אדם כאילו הכל "מגיע לו", היא שורש פירוד הדעות בין בני אדם, והיא גם זו המפריעה לאדם לשמוח, שהרי תמיד "מגיע לו" הרבה יותר. מי שרואה את עצמו במרכז, לא יוכל לעולם להגיע לשמחת אמת. רק מי שמעבד את מידותיו ומדגיש פחות את עצמו, תשרור השמחה במעונו והוא יוכל לחיות באחווה עם הבריות ועם עצמו.
הקרבה אל השכינה, האחדות שבישראל והשמחה - שלושתן קשורות ואחוזות זו בזו בקשר בל ינתק. ההתקשרות לבורא מובילה אל האחדות, ומאידך גיסא מובילה האחדות לקרבת השכינה. מקרא מלא מעיד על כך: "ויהי בישורון מלך, אימתי? התאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל".
קרבת הבורא היא הסיבה לשמחת אמת, וידוע גם להיפך, שהשמחה היא הגורם להשראת השכינה. "אין השכינה שורה מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של מצוה" (מסכת שבת דף ל'). אף בחג הסוכות ידענו שמשמחת בית השואבה היו שואבים רוח הקודש.
נחשף לפנינו מעגל נהדר של שלמות, מעגל שבתוכו משולבים התשובה מהחטא יחד עם אחדות ישראל. במעגל זה צמודים טהרת המידות עם שמחת הלב, וכולן כאחד נועדו למען עם ישראל המתקרב לבוראו בימים אלו.

תגובות