יום שישי, 01 ביולי 2022, ב' תמוז ה' תשפ"ב
לפרסום חייגו: 02-5900070

קהילה במעלהנט

קהילה במעלה אדומים והסביבה

זועקת לעזרה

עדינה פיליפס, בת 71, מוותיקות העיר, חלתה במספר מחלות קשות (זאבת, מחלת פרקים, מחלה בבלוטת התריס ומחלה בבלוטת הרוק) והפכה ל-100% נכה • היא ובעלה חיים מקבצת ביטוח לאומי, ובקושי מצליחים להתקיים, לשלם חשבונות או אפילו לרכוש את התרופות והקנביס הרפואי שמקל על כאביה הקשים • היום, היא זועקת לעזרת התושבים: "אין לי במה להתבייש, אנחנו לא יכולים להמשיך להתקיים ככה, הגעתי למבוי סתום"

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

"אין לי במה להתבייש, אין לי כבר ברירה אלא לבקש עזרה, אנחנו לא יכולים להמשיך להתקיים ככה, אני יודעת שיש כאן אנשים נפלאים והגעתי למבוי סתום. הברירה היחידה שלנו היא לספר על מצבנו העגום", כך אומרת בכאב עדינה פיליפס, תושבת העיר. 

הבית של עדינה, מוותיקות העיר, מטעה במראהו. הוא נראה בית שמח ומסודר, "כמעט כל תכולת הבית היא מתרומות, אני סידרתי ועיצבתי את הכל כדי שישדר שמחה". גם עדינה עצמה נראית אישה שמחה, נעימה, מחויכת ועם עיניים נוצצות, "זה מה שמחזיק אותי, בלי זה לא הייתי פה, האמונה שבסוף יימצא הפתרון. אבל לא תמיד אני ככה, יש ימים שהכאבים בגוף כל כך עזים שזה שואב ולא מאפשר". 

עדינה (71) הגיעה למעלה אדומים בשנת 1984. לפני 30 שנה נישאה לסיד, אוסטרלי שהגיע להתנדב בקיבוץ בארץ, ומאז הם יחד. היא עבדה 15 שנה בעיריית מעלה אדומים, הייתה מזכירתם של יוכי שוברט, צדוק אושני ולבסוף גם של חיים בן חור ז"ל.

היא חלתה במקביל במספר מחלות שלאף אחת מהן אין פתרון רפואי, למעט מדבקות המורפיום וקנביס רפואי להפחתת כאבים. היא ובעלה הצליחו להתקיים כלכלית, אך מאז שחלתה בזאבת, במחלת פרקים, מחלה בבלוטת התריס ועוד אחת בבלוטת הרוק, היא הפכה לנכה 100 אחוז. היא מתקיימת היום מקצבת ביטוח לאומי בגובה של 4500 שקלים לחודש, ובעלה, בן 76, מעולם לא קיבל פנסיה מכיוון שבשנים בהן עבד כמאבטח עוד לא היה חוק הפרשת פנסיה לעובדים, ולכן הקצבה שהוא מקבל מדי חודש עומדת על סך 2300 שקלים בלבד.

 "אחרי שאנחנו משלמים שכר דירה נשאר לנו מעט כל כך, ולא ניתן באמת לחיות מזה ולקנות אוכל, תרופות ומשככי כאבים, או לשלם חשמל ואת שאר ההוצאות. הדירה שאנחנו שוכרים כל כך ישנה ולא אטומה, שבימים הקרים אנחנו מסתובבים עטופים בשמיכות כי אין לנו אפשרות לשלם על חימום. בדירה יש אמבטיה ולא מקלחון, ואני נכה כך שכבר נפלתי מספר פעמים בניסיון להיכנס או לצאת מהאמבטיה. יש חודשים שאנחנו לא משלמים חשמל. יש מספר מצומצם של אנשים המודעים למצבנו, אז הם מביאים לנו מדי פעם אוכל שנשאר מאירועים, או לפעמים קונים לנו בורקס כדי שיהיה לנו מה לאכול", היא מספרת בכאב גדול שנשמע בקולה.

בעלה סועד אותה ומטפל בה כבר מספר שנים, הוא נוהג להתעורר מספר פעמים בלילה מתוך דאגה כדי לוודא שהיא עדיין נושמת. זאת כנראה הסיבה שלבסוף הוא קרס וקיבל התקף לב חמור לא מזמן. זה סיפור עצוב של שני אנשים שהגיעו לגיל השלישי, חולים וללא יכולת להתקיים. הרווחה מדי פעם מסייעת, אך זה כמו "פלסטר" למחלה קשה. 

"השבוע זאת הייתה פעם הראשונה שבאמת שיתפתי וסיפרתי עד כמה מצבי חמור", מספרת עדינה, השכן שאל לשלומי, סיפרתי לו הכל, סיפרתי שאנחנו חיים בקושי רב ממספר שקלים בחודש, אמרתי שאילו הייתה לנו אפשרות היינו שוכרים דירה מתאימה יותר לצרכים שלנו אבל אפילו לקנות אוכל ולשלם חשמל זה פריבילגיה עבורנו. אגרתי ואגרתי במשך מספר שנים את כל הקשיים, והמיכל התמלא, אין לי כבר את היכולת להמשיך לאגור. לכן אני פונה דרך העיתון לבקש את עזרתכם, אני מכירה את הקהילה הנפלאה במעלה אדומים, אני לא נבוכה ולא מתביישת לבקש עזרה, אין לי שום ברירה אחרת". 

הזוג פיליפס מכירים ומאמינים בקהילת מעלה אדומים, הם יודעים שלא ישאירו מאחור זוג מבוגרים חולים בדירה ברחוב הקרן, כשלא ידוע מה הם יאכלו ואם יאכלו היום, כיצד ישלמו על החשמל או אפילו על הקנביס הרפואי שיפחית את הכאבים הקשים שבגופה של עדינה.

בצר להם, הם פונים לעזרת התושבים ומבקשים עזרה. אחרת, לא ידוע מה יעלה בגורלם של השניים.

תגובות