יום חמישי, 02 באפריל 2020, ח' ניסן ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 02-5900070

עסקים במעלהנט

עסקים

"נקים מטה מאבק משותף"

ראשי הרשויות המקומיות והתאחדות התעשיינים ערכו כנס חירום בשל הפגיעה הקשה הצפויה בתעשיות הביטחוניות ברחבי הארץ והודיעו: במידה ולא יימצא פתרון, ייסגרו 130 מפעלים ביטחוניים. 40% ממפעלים אלו פועלים בפריפריה ומעסיקים אלפי עובדים, שיפלטו עם סגירתם היישר למעגלי האבטלה והעוני

פורסם בתאריך:


על רקע הסכנה הגדולה המאיימת על התעשייה הביטחונית בישראל עקב הקיצוץ בכספי הסיוע האמריקאי שצפויים להיות מושקעים חזרה בישראל מ- 4 מיליארד שקלים לאפס, התאחדות התעשיינים ומרכז השלטון המקומי, ערכו אתמול (ג') כנס חירום והודיעו "נקים מטה מאבק משותף".

מטה המאבק יורכב מראשי רשויות שבשטחן פועלים מפעלים ביטחוניים, מתעשיינים בכירים ומנציגי התאחדות התעשיינים. המטה יפעל מול הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר ושאר הגורמים הרלוונטיים, על מנת למצוא פתרון למשבר אשר צפוי להוביל לסגירה של עשרות מפעלים ולפיטורי עובדים. המטה יחל לפעול באופן רשמי בחודש יולי השנה.

בכנס החירום השתתפו היום ראשי רשויות מקומיות ובכירים מהרשויות מכל רחבי הארץ, בהם הרב ניסים מלכה, ראש עיריית קריית שמונה, אריק ליבוביץ , סמנכ"ל וראש מינהל תעשיות ועסקים בעיריית נתניה, דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו ולילי קידר, ראש תחום תעשייה אשקלון. כמו כן השתתפו בכנס תעשיינים בכירים מהתעשייה הביטחונית כגון אלביט, תע"ש מערכות, סימת, אורדן-אורלייט, מג"ם בטיחות, מפטגון, סופרגום, אימקו, ישרלייזר, קנולטק, עשות אשקלון ומ. ברזילי.

את הכנס הובילו נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שניסו למצוא פתרון לסכנת הסגירה המרחפת מעל 130 מפעלים ביטחוניים, בשל הקיצוץ בכספי הסיוע האמריקאי. כספי הסיוע האמריקאי המושקעים חזרה בתעשייה הישראלית צפויים להתקצץ כבר משנת 2019, מ- 4 מיליארד שקל מדי שנה, עד ל- 0 (!) השקעה בשנת 2028. במידה ומפעלים אלו ייסגרו, יפלטו למעגל האבטלה והעוני בין 9-22 אלף עובדים, רובם מהפריפריה.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הצהיר כי "כולם צריכים לעשות מאמץ, כי אין לנו ברירה אחרת, חייבים למצוא פתרון. אנחנו לא יכולים לתת למפעלים האלו להיסגר. כל מפעל שנסגר זה אובדן עצום לתעשייה הישראלית, לטכנולוגיה הישראלית ולחברה הישראלית. לכן מבחינתנו יש לנו שתי אפשרויות- או לשנות את ההסכם החדש מול טראמפ, או לראות איך אנחנו מגייסים באופן אחר 4 מיליארד שקלים שיפצו על הקיצוץ בתקציב כספי הסיוע". ברוש הוסיף ואמר כי "חשוב לזכור שהפרויקטים הביטחוניים הגדולים והמפורסמים ביותר של ישראל נמצאים פה בסכנה, כמו "כיפת ברזל","חץ", "קלע דוד" (שרביט קסמים), טנק מרכבה, . אלו הן המצאות 'כחול-לבן' וככאלו הן גם צריכות להישאר בייצור ישראלי 'כחול-לבן'. אסור להן לעבור לארה"ב בשום מחיר".

יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס: "יישום הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי החדש יביא לירידה דרסטית ביצור הישראלי. וכאשר מפעל נסגר, בעיקר בערי פריפריה, המשמעות היא עשרות משפחות שנשארות ללא פרנסה, ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. בכוונתי לפנות לראש הממשלה ולשר האוצר בנושא על מנת לבחון את האופציות העומדות לפתחנו כדי להבטיח שהתעשיות הישראליות ברשויות לא יפגעו.
הנהלת מרכז השלטון המקומי הכריזה על שנת 2018 כשנת מוכנות העורף וחוסנן של התעשיות הן חלק אינטגרלי מכך".

ראש עיריית קריית-שמונה, ניסים מלכה: "בקריית-שמונה קיימת תעשייה ביטחונית ענפה שמספקת תעסוקה ופרנסה למשפחות רבות בעיר. לצערנו בשל העדר הזמנות, לא רק שהעבודה נפגעת, אלא מתחיל תהליך של צמצום עובדים ועד שנכנסת הזמנה חדשה כבר חסרים עובדים מקצועיים ומיומנים שכן חלקם כבר מוציאים תעסוקה והחלק האחר אינו מוכן לעבוד חצי שנה ולהמתין בבית חודשים רבים עד שתיכנס הזמנה חדשה. אנו דורשים לחזק את מפעלי התעשייה הביטחונית בקריית שמונה ולהזרים הזמנות שיספקו עבודה לתקופות ארוכות וממושכות. קריית שמונה התברכה בהון אנושי איכותי ומקצועי ואין לי ספק כי חיזוק התעשייה הביטחונית בקריית שמונה הוא למעשה גם חיזוקה של מדינת ישראל".

כיום בהתאחדות התעשיינים, ברשויות המקומיות ובמשרד הביטחון חוששים מפני פגיעה קשה בתעשיות הביטחוניות המקומיות הנהנות מכ-860 מיליון דולר מדי שנה מכוח הסכם הסיוע הנוכחי. החל משנת 2025 לא תוכל יותר ישראל להמיר דולרים לשקלים (תהליך הדרגתי שיסתיים בתוך 5שנים לאחר מכן). כמו כן משרד הביטחון רוכש ב- 350 מיליון דולר מדי שנה למטרת רכישת דלקים ותזקיקים. החל משנת 2019 ישראל לא תוכל יותר לרכוש דלקים במסגרת הסיוע הדולרי אלא רק באופן עצמאי ובשקלים – כך שהתקציב שיוקצה לנושא צפוי להיגרע מתקציב הרכש על חשבון התעשיות.

קיצוץ מסיבי זה בכספי הסיוע גם יוביל לפגיעה כלל מערכתית בתעשייה הביטחונית הישראלית, שכיום משמשת כמאיץ לצמיחת המשק:

  • מערכת הביטחון בישראל מספקת עבודה לכ- 600 מפעלי התעשייה, המעסיקים יותר מ-60 אלף מועסקים באופן ישיר ועקיף. חלק ממפעלים אלו מהווים מפעלי "עוגן" ביישובי הפריפריה.
  • התעשייה הביטחונית מעסיקה כ-16% מכלל העובדים בתעשייה בארץ (באופן ישיר ועקיף).
  • ייצור התעשייה הביטחונית נאמד בכ-12.3 מיליארד דולר בשנת 2017, ומזה ייצוא בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר, הודות להזמנות מערכת הביטחון נוצרה לתעשייה הביטחונית הישראלית מסה קריטית המאפשרת לה להתחרות בחו"ל.
  • במחקר שערך ד"ר יעקב שיינין בינואר 2004 עבור התאחדות התעשיינים והוצגה בפני ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה והתעשייה והביטחון, נמצא כי בחיפוש אחר מאיצי צמיחה למשק הישראלי, התעשייה הביטחונית היא אחד המאיצים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר.
  • חדשנות טכנולוגית: התעשייה הביטחונית הישראלית מאפשרת פיתוח פתרונות ומערכות מהמובילות בעולם מניסיון מבצעי וחיבור לשטח זמינות במקרי חירום: במבצע "צוק איתן" נוכח כלל הציבור בישראל ליתרונות התעשייה הביטחונית ולזמינותה ל"צו 8" עבור צה"ל.
  • מנוף ליצוא - בפרויקטים בעלי פוטנציאל יצוא גבוה (כדוגמת "כיפת ברזל, "מעיל רוח", "שרביט קסמים", סייבר, מזל"טים ועוד), היקף היצוא יכול להגיע לפי 5 מהמכירות למשרד הביטחון, שמשמעותם תשואה גבוהה ביותר לכלכלה הישראלית, עם מכפיל תעסוקה גבוה. 

תגובות