יום שבת, 19 באוקטובר 2019, כ' תשרי ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 02-5900070

חינוך במעלהנט

חינוך

חזר לבית הספר

עידו קסלסי חזר, עם פתיחת שנת הלימודים, לחטיבת הביניים "דקל וילנאי אורט", לאחר תקופה ארוכה בה נעדר בשל ניתוחים, טיפולים ושיקום ארוך שעבר • בשבוע שעבר הוא הגיע לראש העיר, בני כשריאל, וקיבל ממנו תעודת הערכה על פועלו למען בעלי מוגבלויות אחרים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

משה זיגדון

משה זיגדון עורך ובעלים

את הסיפור של עידו קסלסי הבאנו ב"זמן מעלה", ושם תיארנו את התמודדותו האמיצה, יחד עם בני  משפחתו, עם המחלה בה חלה בעת שלמד בכיתה ו'. אמו של עידו, טלי, סיפרה לנו אז כי "עידו היה ילד רגיל ששיחק כדורגל בבית"ר מעלה אדומים ותמיד היה מוקף חברים ופעיל. יום אחד חזרנו מעל האש אצל חברים, וכשעידו יצא מהמקלחת הוא הראה לי שיש לו נפיחות בצוואר. אמרתי לו שילך לישון ובטח מחר זה כבר יעבור. בדרך כלל אנחנו לא נוטים לחשוב על דברים גדולים, וגם הפעם חשבתי שזה משהו קטן שיסתדר מעצמו. למחרת בבוקר הנפיחות אכן ירדה, אבל היו לו כאבי ראש חזקים והקאות. הגענו לרופא בקופת החולים, שלמזלנו היה רופא יסודי שמיד הביט בנו במבט חמור ושלח אותנו למרפאת אף אוזן גרון. הגענו לבית החולים 'שערי צדק', לפרופ' שסל, שגם הוא זיהה שהסיפור לא פשוט ושלח את עידו לבדיקת MRI. הרופא אמר לנו לגשת כבר באותו היום לבית חולים איכילוב, ושם, עוד באותו הלילה, הסבירו לנו שעידו חלה במחלת NF2  נוירופיברומטוזיס, שבה הגוף מגדל גידולים שפירים. באותו שלב לא הבנתי שזו טרגדיה. שמעתי את המילה שפיר, וזה הרגיע אותי. הרופא גם אמר שכשיגיעו אותות מהמחלה נדע, וזזה יכול לקחת עוד שנים. חשבתי לעצמי: 'יופי, זה לא סיפור קשה', רק צריך פעם בשלושה חודשים לבצע בדיקתMRI   אבל התבדיתי. עידו עבר מאז תשעה ניתוחים וכאבים שאף מבוגר לא יכול להתמודד איתם. כשעידו עלה לחטיבת הביניים הוא כבר היה אחרי מספר ניתוחים, ולכיתה הוא נכנס על שתי רגליו, אבל רק ליום אחד. באותו היום הוא חש לחץ בעמוד השדרה, ואז נאמר לנו שהוא צריך לעבור ניתוח נוסף. ידעתי שזה ניתוח מסובך, אבל לא ידעתי עד כמה וגם האמנתי שיהיה בסדר כי עידו כבר היה אחרי ניתוח הוצאת גידול במוח, ועבר אותו כמו גדול. אחרי שש שעות הרופא יצא אלינו, והפנים שלו בישרו שמשהו לא תקין. באותו רגע חשבתי שעידו מת. הרופא אמר לנו שהוא חי, אבל במהלך הניתוח חוט השדרה שלו נפגע והוא השתתק. צרחתי שם, רקעתי ברגלים, עמדו לצדי פסיכולוגים ואני רק צעקתי לרופא: 'תחזיר לי את עידו כמו שהוא נכנס לחדר הניתוח'".

כאמור, מאז הוא עבר טיפולים וניתוחים, אושפז בבית החולים ואף עבר שיקום ארוך וממושך בבית החולים אלי"ן. לאורך כל התקופה הזו הוא דאג להשלים את הפערים הלימודיים, תוך שהוא שומר על קשר עם חבריו שחיבקו אותו בחום.
בעירייה דאגו להנגיש את בית הספר, העבודות להנגשה נמצאות בימים אלה בעיצומן, והשבוע, פתיחת שנת הלימודים, חזר עידו לבית הספר ולחברים והוא אף מעביר הרצאות לבני נוער ומספר להם את סיפורו.
כעת הוא לומד בכיתה ז' בחטיבת הביניים "דקל וילנאי אורט", וכמה ימים לאחר פתיחת השנה הגיע עידו עם משפחתו לראש העיר, בני כשריאל, כדי להודות לו ולעירייה על ההנגשה וכדי לקבל מראש העיר תעודת הערכה על פועלו למען בעלי מוגבלויות אחרים.
בפגישה שהתקיימה אצל ראש העיר השתתפו גם דוד שרת, מנהל אגף החינוך, ובר מעוז, מנהלת חטיבת הביניים, שבירכו את עידו על הנחישות שלו ועל העבודה הקשה שהשקיע על מנת לחזור ולהשתקם.
ראש העיר, בני כשריאל, העניק לעידו תעודת הערכה על פועלו למען בעלי מוגבלויות אחרים, על הרצאות שהוא מעביר לבני נוער ועל ההתמדה והאופטימיות שהחזירו אותו לבית הספר ולשגרת החיים.
כשריאל אמר כי "עידו קסלסי הוא מודל לנחישות, אמונה, השקעה, משמעת עצמית, התמדה ואופטימיות! השבוע, עם כל ההתרגשות של החזרה ללימודים, הוא הגיע אליי וקיבל ממני תעודת הערכה על פועלו למען בעלי מוגבלויות, על הדרך המיוחדת שעשה ועל השיעור שהעביר לכולנו בכוח רצון. ראויים לשבח גם מנהלת החטיבה, בר מעוז, והתלמידים, חבריו של עידו, שמקבלים אותו בזרועות פתוחות ומסייעים לו להצליח, וכמובן משפחתו של עידו שתומכת, מחבקת, מחזקת ונותנת לו את הכלים להצלחה. יישר כוח עידו היקר, אני מאחל לך הצלחה רבה בלימודים, ואין לי ספק כי עם התכונות שיש בך והעבודה הקשה שאתה עושה - עוד תקום על רגליך בקרוב ממש".

 

תגובות