יום שבת, 11 ביולי 2020, י"ט תמוז ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 02-5900070

פוליטי מקומי במעלהנט

כתבות פוליטיות, מקומיות וארציות

לא דופק חשבון

חבר המועצה, אייל פישלר הפך למנהיג הבית היהודי בעיר ובריאיון נוקב מסמן את הדרישות בקואליציה הבאה, מדבר על הצטרפותה של ברנדה הורוביץ והחיבור לאלי ישי. "אנחנו הרשימה היחידה שהתחדשה באנשים, בעד בנייה במעלה אדומים אבל נגד פינוי בינוי ברחוב הקרן". ריאיון

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

אייל פישלר (40) נשוי ואב לשלושה, מתגורר בשכונת מצפה נבו ועומד בראש רשימת הסיעה של "הבית היהודי". במשרדו שבספריית ישיבת ההסדר "ברכת משה" הוא מספר על החיבור למעלה אדומים כבר 25 שנה, על העשייה למן העיר ועל רשימת הסיעה, שחברה ל"יחד" של אלי ישי. הוא גם מסביר מדוע סיעתו צריכה לקבל את תיק החינוך, מה בכוונתם לעשות בנושא סוגיית הבנייה בעיר ועוד.

לכל מי שעדיין לא מכיר, מי זה אייל פישלר?

"במקור אני מגבעתיים. למעלה אדומים הגעתי בגיל 15 וחצי, בסוף כיתה י', לישיבה. הייתי תלמיד ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה, ובתחילת כיתה י' ביקשתי ממנהל התיכון לסיים את הבגרות במתמטיקה במסגרת פרויקט של אוניברסיטת בר אילן. נשלחתי לבקש אישור מראש הישיבה, הרב נריה ז"ל, והוא הציע לי ללכת לישיבה גבוהה במקביל לסיום הבגרות. לקח זמן לבצע את כל זה ולשכנע את ההורים, ובסוף כיתה י' זה קרה. הייתי רשום כתלמיד בכפר הרואה, שם עשיתי את הבגרויות, ובמקביל למדתי בישיבה במעלה אדומים. זאת ההתחלה שלי במעלה אדומים, בישיבת ההסדר. אשתי תל אביבית, ואבא של גר בצהלה. אנחנו במקור מאוד תל אביביים, למדנו אשתי ואני בחטיבת הביניים צייטלין.

למדתי בישיבת ההסדר במעלה אדומים, המקום בו אני עובד היום. במסגרת לימודיי בישיבה התגייסתי לחייל השריון, מאוחר יותר השלמתי לימודי רבנות ואחרי נישואי הבאתי את אשתי לכאן מתל אביב. אני עובד בספרייה בישיבה, מנהל את המכון מחקר והוצאת הספרים של הישיבה ואני עורך ספרות תורנית, את זה אני עושה כעצמאי", אומר אייל ומציג בפניי עשרות ספרים שערך ואשר מונחים על המדפים במשרדו.

"תמיד הייתי פעיל, התחלתי בוועד ההורים של גן הילדים, אחר כך בוועד ההורים בבית הספר מעלה התורה ומאוחר יותר הצטרפתי לוועד ההורים העירוני, מאז אני סגן יו"ר הוועד העירוני. תוך כדי זה, בבחירות הקודמות נוריאל גץ ז"ל צירף אותי אליו לסיעתו. מאז שנפטר, מאותה הטרגדיה, אני חבר במועצת העיר. התחום הפוליטי לא זר לי. הרב רבינוביץ', הרב שלי בישיבה, חינך אותנו לאחריות, אחריות אישית וציבורית. גם בבית ספגתי פוליטיקה, סבא ז"ל היה פעיל בפועל המזרחי בשנות השבעים והשמונים ועסק רבות בחסד, הקים בתי אבות ועוד. החיידק הפוליטי חדר אליי".

אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות עם ראש העיר, אנחנו לא נגדו והוא ראש עיר מצוין, מי שחושב אחרת לא מבין עניין. אבל אנחנו רוצים להיות שם כדי לעשות משהו אמיתי, לכן אנחנו חייבים לומר מה אנחנו רוצים לעשות ולהגיע עם כוח ועם מספר מנדטים. אם נגיע עם כוח משמעותי, אני מניח שכשריאל יכעס קצת בהתחלה שביקשנו ואמרנו לגבי תיק חינוך, ובכל זאת, יש מציאות פוליטית. בני רוצה קואליציה גדולה, אנחנו בסופו של דבר שותפים לבני, תמיד היינו ותמיד הלכנו יחד, וזה לא השתנה.

הגדרתם את הסיעה שלכם כרוח חדשה, מה אתם מביאים אתכם?

"אנחנו חושבים שליד ראש העיר, בני כשריאל, חשוב שתהיה סיעה חזקה וגדולה, ולא של בני. אנחנו חושבים שצריך איזונים ובלמים, ולא נכון שאדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, ראש עיר נהדר, יעבוד לבדו או באופן כזה שאין אף אחד שיכול לכוון, להאיר ולהסתכל בחשיבה אחרת, כי כולם נכנסו לתוך רוטינה. בני לא מחליף את האנשים שלו, וחוץ ממספר חמש, ליאת מארק, כולם אותם אנשים. כך גם ברשימה של גרוסמן, שלושת הראשונים נשארו אותם אנשים. יחיאל נשאר בש"ס, וכלום לא השתנה אצל כל הסיעות. אנחנו מביאים משהו אחר, חדש, ראייה אחרת, מקום אחר. אנחנו מכירים את המערכת מבפנים, מוועדי הורים, ממועצת העיר, וברנדה כמנהלת, ואנו רואים את המקומות שיש לדקור ולשנות. בני כשריאל הביא את העיר למקום מעולה, פיתח את העיר באופן מדהים והביא אותה ליציבות בהמון תחומים: בחינוך, שפ"ע ותרבות, אבל אנחנו חושבים שאפשר לעלות עוד קומה ולהוסיף, ולכן צריך עוד אנשים שידחפו, שיסתכלו על כל הפינות שבשוטף ובקיים אנשים נזהרים לגעת בהם כי הם אומרים לעצמם שטוב כמו שעכשיו וחוששים לעורר דברים שאולי לא נוחים לכולם. אנחנו, לעומת זאת, מוכנים לעשות גם מה שלא נוח וגם מה שנוח לכולם".

כשאתה אומר לעורר דברים שאינם נוחים לכולם, למה אתה מכוון?

"באגף החינוך אנחנו רואים דברים שאינם מאה אחוז. דוגמה מאוד קטנה שמשקפת את מה שאני מתכוון, בעקבות מספר חולים באגף החינוך הוחלפה המזוזה למזוזה מהודרת באגף, ואני שאלתי האם נבדקה קרינת החשמל לפני קניית המזוזה. אני אדם דתי, מזוזה זה חשוב, ובכל זאת, מגוחך להוציא תקציב מיוחד למזוזה לפני שנבדקים הדברים החשובים באמת. נאמר לי שזה לא משהו שהם אמורים לעשות. כשאני רואה את הדוגמה הזאת, אני מבין שמישהו מפספס משהו בחשיבה. מה שלא חייבים לעשות, לא עושים. זה מכעיס, כי זאת הייתה התשובה. דוגמה נוספת, שוחחנו הקיץ על הסעות לתלמידים של חינוך מיוחד מהחינוך החרדי לירושלים, רובם לא חרדים אבל אין מסגרת חינוך מיוחד שמתאימה לאותה קבוצת ילדים. מכיוון שהחופשות לחינוך החרדי לא חופפות לחופשות משרד החינוך, נוצרה בעיה עם ההסעות באותם הימים, שהרי בדרך כלל משרד החינוך ממן לעירייה את ההסעות. התוצאה שמשרד החינוך לא היה מוכן לשלם. כל המקומות בארץ שנתקלו באותה הבעיה הסתדרו ומצאו פתרון, ובעיריית מעלה אדומים סירבו. אמרו שאת זה משרד החינוך צריך לממן, ואני אמרתי שמדובר באוכלוסייה מוחלשת עם ילדים עם צרכים מיוחדים, חלקם משפחות גרושות, מצב אקונומי נמוך שקשה להם גם ככה. בית הספר פתוח, והם לא יכולים להגיע כי לא מוצאים פתרון לבעיית ההסעות, וזה מאוד קומם אותי. אחרי שבועיים שההורים בכו והקימו צעקות, ימים של דאגה, זה קרה, ויש עוד דוגמאות נוספות שמעידות על קיבעון מחשבתי".

אתם מצהירים בפני כולם שאתם מעוניינים בתיק החינוך, אתם לא חוששים להביע כאלה דרישות לפני שבכלל נבחרתם? אתם מבינים שההשלכות עלולות להביא אתכם לשבת באופוזיציה או שיזמנו אתכם אחרונים בחלוקת התיקים כפי שקרה לבנט עם ביבי?

"זה יכול לקרות, לא עשינו את זה בלב קל בדיוק מהסיבות האלה. אני לא רוצה לריב עם בני, אני מאוד מכבד ומעריך אותו, ואני מקווה ורוצה להאמין שזה לא יקרה. אנשים לחצו עליי שזה לא ייתכן לא לומר את הדברים. כולם אומרים שזה ברור שברנדה צריכה להיות שם, אם לא נאמר את הדברים לפני בחירות, אנחנו מפספסים. זה חלק מהמסע הבחירות, אם אנחנו הולכים למועצה כדי לא לעשות כלום, אז לא יצביעו לנו, אם אנחנו הולכים לשבת שם כדי להנהן לכל דבר, למה שמשהו ירצה אותנו כנציגים? כל העסק יהיה הרי מיותר. מצד שני, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות עם ראש העיר, אנחנו לא נגדו והוא ראש עיר מצוין, מי שחושב אחרת לא מבין עניין. אבל אנחנו רוצים להיות שם כדי לעשות משהו אמיתי, לכן אנחנו חייבים לומר מה אנחנו רוצים לעשות ולהגיע עם כוח ועם מספר מנדטים. אם נגיע עם כוח משמעותי, אני מניח שכשריאל יכעס קצת בהתחלה שביקשנו ואמרנו לגבי תיק חינוך, ובכל זאת, יש מציאות פוליטית. בני רוצה קואליציה גדולה, אנחנו בסופו של דבר שותפים לבני, תמיד היינו ותמיד הלכנו יחד, וזה לא השתנה. בני הוא זה שהכניס תל"י לכל בתי הספר בעיר, ואנו רואים את הדברים, אנחנו שותפים טבעיים, ומטבע הדברים, במערכת בחירות יש קצת התגוששות ובסוף זה נגמר, בתום מערכת הבחירות. אני מאמין בבני שלא ייקח את זה למקומות קיצוניים, לא נשמע לי הגיוני. אני מעריך אותו הרבה יותר מזה שיפעל כך. כל תיק נקבל בשמחה, התפיסה שלנו אומרת שכל מקום בו שיש מה לעשות, נעשה".

אנחנו חושבים שליד ראש העיר, בני כשריאל, חשוב שתהיה סיעה חזקה וגדולה, ולא של בני. אנחנו חושבים שצריך איזונים ובלמים, ולא נכון שאדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, ראש עיר נהדר, יעבוד לבדו או באופן כזה שאין אף אחד שיכול לכוון, להאיר ולהסתכל בחשיבה אחרת, כי כולם נכנסו לתוך רוטינה. בני לא מחליף את האנשים שלו, וחוץ ממספר חמש, ליאת מארק, כולם אותם אנשים.

בזמן שהשיח בעיר כבר הרבה שנים מדבר על מצוקת הבנייה, אתה היית היחיד שהתנגד לבניית 700 יחידות דיור, למה?

"יש את נושא פינוי בינוי ברחוב הקרן ויש נושא יותר רחב. כולנו בעד בנייה במעלה אדומים, וכמה שיותר, מתוך מחשבה שהעיר צריכה להתרחב, לגדול ולהתפרס. מבשרת אדומים בהקפאה מדינית, ולכן יש את כל השטח של נופי הסלע לכיוון מישור אדומים, ששם צריך לבנות. אמנם מדברים על תכניות שם, אבל מאוד לאט. אנחנו מרגישים שכאן הייתה החמצה, בתקופה בה ניתן היה לקדם תכניות בשקט, לפחות לתכנן, לא עשו את זה. בינתיים התחלף נשיא ארצות הברית, ואנחנו בלי תכניות מוכנות בידיים. אנחנו ממתינים לכסף של משרד השיכון, שכל פעם מאשר עוד משהו. מדובר בקרקע של מדינה, והעירייה ממתינה שמשרד השיכון יממן את התכניות. כשהגיעו לעיר מוטי יוגב והרב אלי בן דהאן, הם אמרו לנו באופן ברור: 'אנחנו נאשר, נדאג להעביר את זה, אבל אין תכניות מוכנות'. בינתיים בגוש עציון תכננו עכשיו 14 אלף יחידות חדשות, כאן אנחנו לא קרובים לזה. בחלומות שלנו אנחנו מדברים על 5,000 יחידות דיור, שמי בכלל יודע מתי זה ייבנה ומתי יגמרו לתכנן. על זה אנחנו שמנו פוקוס. לדעתנו, אפשר לזרז את זה וללחוץ בממשלה. לבני קשה ללחוץ על ביבי, אנחנו מבינים ואני יודע שהוא עושה את זה, אבל בתוך מפלגת הליכוד זה יותר קשה. לבנט, לאורי אריאל ולאיילת שקד יותר קל ללחוץ, ואנחנו נקדם את זה. מבחינה הזאת צריך לפתוח ראש, אנחנו מרגישים שהייתה כאן החמצה ואנחנו לא רוצים שהיא תמשיך.

לגבי 700 יחידות הדיור בפינוי בינוי בקרן, אני הייתי היחידי שהצבעתי נגד. בסיור שעשינו בנושא בירושלים הסבירו לנו שבירושלים, במקום בו לא עוברת רכבת קלה, בונים עד 12 קומות וברחובות הראשיים בהם עוברת הרכבת הקלה בונים גם 30 קומות. ברחוב הקרן מדברים על שני בניינים של 31 קומות ועוד חמישה של 26 קומות. זה לא מתחבר למעלה אדומים, זה לא הגיוני בתוך השכונה הישנה ובעיניי גם לא יפה. יראו את הבניינים מהגבעה הצרפתית, זה לא מחובר לכלום.

תושבי הסביבה עתידים לסבול שנים מרעש הבנייה והלכלוך, והכל בתקווה שהפרויקט בכלל ייגמר. אי אפשר לדעת אם הפרויקט לא ייתקע באמצע, אם לא יהיו לקבלן בעיות כלכליות, אם יצליח לגמור עד הסוף, זה קורה לא פעם. בתל אביב אפשר לראות פרויקטים שתקועים באמצע, בורות ענקיים שעמדו גם 20 שנה. מעבר לזה, הבעיה העיקרית היא בעיית תחבורה, אין שום סיכוי שניתן להכיל את זה, מהנדס העיר בהתנגדות שלו דיבר על זה שלא יאשרו את התוכנית לפני שייבנה כביש יציאה נוסף מהעיר שייצא ממצפה נבו. חשוב לי להבהיר, הולכים לבנות בתחילת רחוב הגיתית 104 יחידות דיור בתחילת הכביש, ובקרן 700 יחידות דיור, כשכל התנועה מתוכננת לצאת מהכביש של מצפה נבו. מעבר לזה, אני מאמין כי תושבי שכונת כלי השיר יוותרו על היציאה המפוקקת שבאזור חטיבות הביניים וירצו גם הם לצאת מאותה היציאה.

רחוב הגיתית זה הרחוב היחיד שמחבר בין מצפה נבו לבין הכיכר הקרן, רחוב מפותל וצר, ששני אוטובוסים לא מסוגלים לעבור בו במקביל. תושבי הרחוב חונים עם שני גלגלים על המדרכה ובתחנות האוטובוסים בגלל מצוקת חנייה, והעירייה לא אוכפת כי היא מבינה את מצוקת התושבים. בנוסף לכל זה, ישנם שני בתי ספר - יצחקי ושדי חמד, אז איך הולכים להוסיף עוד אלף כלי רכב ברחוב הגיתית, איפה הכל ייכנס? הסיבות שרוצים לבנות ברחוב הקרן הן בגלל ההקפאה שאי אפשר לבנות שכונות נוספות, ושנית כי הבניינים בקרן במצב רעוע ופחדו שאוכלוסיות חלשות יגיעו לשם, ויש מי שיאמר בשקט שגם פוחדים שהחרדים יגיעו, אז רוצים להיפתר מהבניין. אני מבין את בעיית המבנה של שכונת מצוקה, וצורם לי מאוד לשמוע שיש כאן כאלה נגד חרדים. אני חושב שיש אולי עשרה אחוזים של חרדים בעיר, והם מפוזרים בעיר ולא חיים במרוכז. אני לא פוחד מהם וחושב שאפשר לחיות איתם יחד בשלום. יש מצוקת בנייה, חייבים למצוא פתרונות, אבל לאן אנחנו ממהרים? לא עושים פרויקט כזה בעייתי שישפיע לתווך ארוך על העיר".

הזכרת את נושא הדתיים, בזמן האחרון סוגיית מוקדי הבילוי בשבת עלתה לשיח בציבור התושבים, כיצד אתם רואים את הנושא?

"לפני כשנה עשינו ערב 'שירת בקשות' בשכונת נופי הסלע, זה היה ערב שבת, ובחזרה הביתה עברתי דרך המטרו כדי לראות את המקום בערב שבת כי אמרו לי שהמטרו שהוא מועדון עירוני שפועל בשבת, וחשבתי שלפני שאני כועס כדאי שאראה בעיניים. ראיתי שלא מנגנים שם בשבת כדי לא להפריע לשומרי השבת, וראיתי דתיים משחקים בפינג פונג, וזה משרת את כולם. במקביל, בחוץ היה נער עם הרעלת אלכוהול, ואת, כרכזת סיירת הורים, הזמנת לו אמבולנס. ההורים שלו הגיעו למקום עם בגדי שבת. למדתי באותו הערב שהגבולות לא תמיד חדים בין הציבור הזה לציבור הזה ובין הצרכים של אלו לבין הצרכים של האחרים, והעיקרון שמרחב הציבורי צריך לכבד את השבת ולכבד את מועדי ישראל. מצד שני יש צרכים לאוכלוסייה הלא דתית בעיר, למרות שאנחנו היינו מעדיפים שיבלו בחיק המשפחה בשבת.

אנחנו מתנגדים לפתיחת בתי הקולנוע בשבת, ובכל זאת, צריך למצוא פתרון לבני הנוער שלא יצטרכו לנסוע לירושלים כדי לבלות. לדעתי אפשר לפתוח מקום בילוי באזור התעשייה מישור אדומים, כך לא יפריע לדתיים וייתן פתרון לחילונים, זאת הדרך לשמור על הצביון בעיר שברובה מסורתית.

אני רוצה לעלות עוד נושא כואב שקשור לדתיים בעיר, הרבה שנים אני מדבר על הקמת מעון בשכונת מצפה נבו, יש כאן הרבה מאוד צעירים ותינוקות בשכונה. בני אמר שייתן לנו מגרש ברחוב הגלגל, וכך עשה. לקח כארבע שנים לקצות את המגרש לייעוד הזה, ובכל זאת, עד היום אין מכרז. כל הזמן אומרים לנו שעובדים על זה. מדובר על תעדוף, ולא סתם חלק מהציבור הדתי מרגיש מקופח. אני לא חושב שבני אנטי תושבי מצפה נבו, אבל יכול להבין למה תושבי מצפה נבו מרגישים מקופחים. דוגמה נוספת, השעות המוקצות לשחייה נפרדת בבריכה זעומות, אין פרופורציה למספר הדתיים בעיר לשעות שאנחנו מקבלים, ומעבר לזה שמי שנכנס לשחייה נפרדת, שזה שעתיים בלבד, ולא יכול ליהנות מהדשא או מהקיוסק כי סגור בבריכה המקורה, משלם כמו לשחייה מעורבת. התנאים שונים ובכל זאת משלמים את אותו המחיר. לחדר כושר אין שעות נפרדות לגברים ולנשים, וזה נוגע גם לנשים שאינן דתיות ומרגישות אי נוחות להתאמן ולהזיע ליד גברים, המתנ"ס הוא עירוני ואין מענה לאוכלוסייה הדתית. הציבור הזה צריך נציגות".

בעקבות מספר חולים באגף החינוך הוחלפה המזוזה למזוזה מהודרת באגף, ואני שאלתי האם נבדקה קרינת החשמל לפני קניית המזוזה. אני אדם דתי, מזוזה זה חשוב, ובכל זאת, מגוחך להוציא תקציב מיוחד למזוזה לפני שנבדקים הדברים החשובים באמת. נאמר לי שזה לא משהו שהם אמורים לעשות. כשאני רואה את הדוגמה הזאת, אני מבין שמישהו מפספס משהו בחשיבה.

האם אתה מתייעץ בנוגע להחלטות שלך על סיעה עם הרב קפלן או ההחלטות שלך הן שלך בהתייעצות עם חברי הסיעה?

"הרב אלי קפלן, ראש הגרעין התורני, הוא מעמודי התווך של הציונות הדתית בעיר ובעבר אף היה חבר מועצת העיר. אני מתייעץ עם הרב אלי קפלן ומבקש את עצתו בהקשרים רבים, הוא גם הודיע על תמיכתו הברורה ברשימת הבית היהודי במועצת העיר, אך הוא אינו חלק ממערך קבלת ההחלטות של סניף הבית היהודי בהקשר הפוליטי".

בוא נדבר על הרשימה שלכם.

"כשחיפשתי מספר שתיים לרשימה, ידעתי שאני מחפש אישה וחשוב היה לי שהיא תהיה מסוגלת גם להיות מספר אחד. ברנדה הייתה הבחירה המושלמת, ניהלה בית ספר יסודי ואחר כך תיכון, היא המנהלת המיתולוגית. די דומה לנוריאל ז"ל, שחיפש אישה עוצמתית בפני עצמה ובחר בשרה קמינסקי. למדתי ממנו. ברנדה זה חלום שהתגשם, היא גם אמרה לי מהר מאוד כן אחרי שהצעתי לה להצטרף. מספר שלוש שלנו, ממשפחה מוכרת בעיר, נתן בן שושן, מסיים תואר בכלכלה, נשוי טרי ויו"ר תא ישראלים באוניברסיטת אריאל, שזה תנועת הסטודנטים של הבית היהודי, והוא שייך למפלגה. היה חשוב לנו שיהיה לנו צעיר ברשימה וכך נוכל לתת מענה לסוגיות הקרובות לליבם של זוגות הצעירים ולהכשיר מנהיגות".

החיבור ל"יחד" של אלי ישי גרם לרבים להרים גבה, גם בקרב הציבור הדתי לאומי.

"אנחנו בעד חיבורים. נכון שעל פניו נראה הכי טבעי שש"ס ויחד צריכים להתחבר, אבל הם לא רצו ואנחנו קיבלנו את החיבור בזרועות פתוחות. יש ציבור של יחד שחי בעיר הזאת, לא הרבה אבל חיים כאן, והם חלק מאיתנו. כולם בוגרי צבא ועובדים, ובכל זאת, לציבור אין מענה חינוכי, אין תקצוב ואנחנו רוצים לומר להם: בואו יחד נעזור לכם, נלך למשרד החינוך למחלקה החרדית שבנט הקים, נעזור להם פדגוגית, מגיע להם, מדובר בילדים. אם ניתן להתחבר פוליטית, אז גם ניתן מעשית, זה מבורך. לגבי הרמת הגבה, נכון שאמרו לי שבציבור שלנו ש"ס לא יעבור טוב. אנשים מהציבור שלנו לא אוהבים את אריה דרעי או את ש"ס ולא רוצים להתחבר, אבל ליחד כן. כשאלי ישי הקים את המפלגה, הוא שם במספר שתיים את סגן אלוף יוני שטבון מהבית היהודי. גם יחד היא מפלגת חיבורים, ולנו היה קל להתחבר אליהם. מספר שלוש וארבע, נתן ומתתיהו, הם נציגים שלנו ממפלגת יחד. מתתיהו בוגר צבא ועובד בחברת הייטק. אנחנו יכולים לעזור לציבור הזה. ככל שהכוח שלנו גדול, כך אנו יכולים לתת יד אמיתית. אנחנו לא מתכננים לשבת בפנים סתם כדי לצעוק, אלא לשבת בפנים ולעשות".

תגובות

1
סייג לחכמה שתיקה
מוטי | 20:37   23.10.18