דניאל מזביץ, לוחם גבעתי, בוגר בית הספר "אופק ברנקו וייס", נפצע קשה בלחימה בעזה • אימו טטיאנה מספרת על השיחה האחרונה שלהם לפני הפציעה, על הרגע שבו דפקו בדלתם נציגי הצבא ועל הימים הארוכים שחלפו מאז, כשהוא עדיין מורדם ומונשם • "הוא עם כוויות בגוף ובפנים כי כל העור שלו היה חשוף, והריאות שלו נפגעו. המפקד והפלוגה שלו עדיין בעזה, ואני מתפללת שישובו בריאים ושלמים, ואז בטח יספרו לנו מה קרה שם" • כשריאל וסגניו, גיא יפרח ובוריס גרוסמן ביקרו את החייל בבית החולים.
אלפים מתושבי העיר ותלמידיה ליוו את יונדב רז לוינשטיין הי"ד, שנפל בלחימה בעזה, במסדר כבוד בדרכו להר הרצל • יונדב גדל בעיר, למד בבית הספר מעלה התורה בנים, שיחק בקבוצת הכדורסל של מכבי מעלה אדומים, ורק לפני חודשיים נישא לאהובתו הדר • אימו ליאורה נפרדה ממנו: "היית גאה לשרת בצה״ל, נפלת על קדושת השם והארץ. נאהב אותך לנצח" • אלמנתו הדר ספדה לו: "היום אנחנו חוגגים חודשיים לנישואים שלנו, ואני קוברת אותך באדמה"
במלאת 30 לטבח ולפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" קיימה העירייה עצרת עירונית להתייחדות עם הנופלים ולתפילה לשובם של החטופים ולהצלחתם של חיילי צה"ל • בטקס השתתפו מאות תושבים, בהם גם משפחות הנופלים והפצועים מהעיר • הזמר שמעון בוסקילה פילח את הלבבות בשיריו המרגשים • כשריאל: "ספגנו מכה קשה מנשוא, משפחות שלמות נמחקו באכזריות בלתי נתפסת ותוך הפרה של כל קוד של מוסר אנושי. אנחנו ננקום את נקמתם, נחזיר את השבויים ובע"ה – ביחד ננצח" • צילומים: ארנון בוסאני
גיבור ישראל, סא"ל סלמן חבקה הי"ד, מפקד גדוד 53 בשריון, אמר מספר ימים לפני נפילתו בעזה: "המשיכו להיות חסונים ומלוכדים, כי רק ביחד נדע לנצח, כי כוחנו באחדותנו" • סלמן הוא בן העדה הדרוזית, שאנשיה הם אחינו בנפש, הקרובים אלינו ביותר כעם היהודי • עלינו לקיים את צוואתו, ולאחר המלחמה – לתקן את חוק הלאום ולשלב את העדה הדרוזית כחלק אינטגרלי מעם ישראל
סמל ראשון מאור יהודה, לוחם בגדוד 51 של גולני, היה בבסיס כיסופים בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר • זו הייתה אמורה להיות השבת האחרונה שלו לפני השחרור • הוא נפצע מקליעים בידיים, בגב, בריאות וברגליים • 20 קליעים נשארו בגופו גם לאחר הניתוחים שעבר • בנוסף, הוא סובל מפגיעה בעור התוף והעצב • בריאיון מביתו הוא מספר על רגעי האימה כשהמחבלים פרצו לבסיס, על החייל ממעלה אדומים שהגיע לחלץ אותו מהמיגונית ועל החברים הגיבורים שאיבד
שי סבגי, שעזב את העיר לפני כשבע שנים ועבר לגור עם משפחתו במושב פטיש, לא תיאר לעצמו שיבוא יום שבו ייסע לחלץ נפגעים ממסיבת טבע שהתקיימה ברעים, סמוך למושב בו הוא גר • בריאיון מבית הוריו, תושבי העיר שהתארחו אצלו באותה שבת ארורה, הוא מספר על הרגע בו הבין שמדובר באירוע חריג, על ההחלטה לנסוע לחלץ נפגעים למרות מטח הטילים הבלתי פוסק, על המחבלים עם הרובים השלופים שהיו לכל אורך הדרך, שאותה עשה חמש פעמים כדי לחלץ נפגעים, ועל המראות הקשים שילוו אותו כל חייו • "עשיתי מה שהרגשתי, אני לא גיבור, זה בעל כורחי"
ל.א, תושב העיר, בן 20, מסתערב מג"ב, נלחם עם מחבלי חמאס בשבת השחורה של השבעה באוקטובר • בריאיון מביתו במעלה אדומים הוא מספר על ההיתקלות עם המחבלים • הרימון שנזרק מתחת לרכב בו שהה • המחבל שכיוון אליו נשק, וזה שהמתין לו מאחורי הדלת • המראות המזעזעים שלא עוזבים אותו והלילות ללא שינה, הבכי והחרדות שמלווים אותו • ריאיון עם תיאורים קשים לקריאה
"הרגע בו לא החזקתי מעמד והתפרקתי היה כאשר ראיתי את כל תושבי דולב עומדים בשולי הדרך, מהכניסה ליישוב עד בית העלמין, עם דגלי האומה", כך מתאר רב העיר, הרב נגארי שליט"א, את הרגע הראשון בו פרץ בבכי ולא הצליח לבלום את רגשותיו לאחר שאיבד את נכדו – החייל נריה אהרון נגארי הי"ד • האחדות והסולידריות של העם ניחמו את הרב וגרמו לו להבין שקורבנו לא היה לשווא
רס"ן עדן יוסף, תושבת העיר, מפקדת מגמת הכשרת התצפיתניות בבית הספר להגנת הגבולות, במסר לתצפיתניות בצה"ל
סא"ל איתי, בן 39, תושב מעלה אדומים, נשוי לשושנה ואב לשלושה, מכהן כראש ענף ההתרעה והטכנולוגיות בפיקוד העורף • בטור מיוחד הוא מספר על תפקידו כמי שאמון על מערך קריטי שהציל את חייהם של רבים
