לנהל את ההווה ולבנות את העתיד
הוא נכנס לתפקיד ראש העיר בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, אחרי שניהל את קמפיין הבחירות שלו מהמילואים כמג”ד בגזרה הצפונית. מאז, בתוך מציאות של חירום מתמשך שדורשת היערכות יומיומית, דריכות מלאה וקבלת החלטות מסביב לשעון, הוביל שורת מהלכים גדולים בביטחון, בדיור, בתשתיות ובחינוך . יפרח: "נכנסתי לתפקיד במציאות של חירום מתמשך, והמשימה שלי מהיום הראשון הייתה לנהל את הווה, אך גם לבנות את העתיד". צילום: לירון מולדובן
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
בערב חג הפסח, כשברחבי מעלה אדומים כבר מרגישים את תכונת החג, עבור ראש העיר, גיא יפרח, מדובר גם בציון דרך של שנתיים להשבעת המועצה וכניסתו לתפקיד. השנתיים האחרונות לא היו עוד פרק רגיל בניהול עיר, הן החלו בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, בתוך מציאות מטלטלת שבה כל יום נפתח בהערכת מצב חדשה, כל רגע דורש דריכות, וכל החלטה נמדדת לא רק במונחים של שירות מוניציפלי, אלא של חוסן, ביטחון ואחריות לאלפי משפחות.
לא מוריד רגל מהגז
יפרח נכנס לתפקיד כשמעל ראשו מערכת מציאות ביטחונית מורכבת. לאחר שניהל את קמפיין הבחירות שלו מהמילואים כמג”ד בגזרה הצפונית, ועד היום, הוא אומר, מעלה אדומים חיה בתוך חירום מתמשך. היערכות יומיומית, מוכנות מתמדת, מענה מהיר ותפיסה ניהולית שלא מאפשרת להוריד את הרגל מהגז.
הישגים משמעותיים
אלא שבמקביל לניהול החירום, במעלה אדומים לא עצרו את החיים. להפך. בשנתיים האחרונות הובילה העירייה שורת מהלכים מהגדולים והמשמעותיים שידעה העיר בשנים האחרונות: סגירת הפנייה שמאלה לעזריה, עיבוי דרמטי של מערך הביטחון העירוני, הקמת טרמינלים לבידוק, הקמת מרחב גלעד, חתימת הסכם גג היסטורי שצפוי להזרים לעיר שני מיליארדי שקלים, אישור מדיני להקמת שכונת E1, שיווק שכונת ציפור מדבר, אישור הקבינט לסלילת כביש מרקם החיים ותקצובו, והובלת מערכת החינוך העירונית עד לגמר פרס החינוך הארצי.
גם וגם
בריאיון חג מיוחד, יפרח מדבר על האחריות, על האתגרים, על החזון ועל התחושה שמעלה אדומים נמצאת באחת מנקודות המפנה הגדולות בתולדותיה.לדבריו של יפרח, עיר לא יכולה להרשות לעצמה לבחור בין חירום לבין פיתוח. היא חייבת לעשות גם וגם. גם להחזיק את השגרה בזמן שהמציאות רועדת, וגם להמשיך לדחוף קדימה מהלכים ארוכי טווח שישפיעו על העיר לשנים הבאות.
כשאתה מסתכל על השנתיים הראשונות שלך בתפקיד, מה אתה רואה?
"אני רואה בעיקר אחריות מאוד גדולה. נכנסתי לתפקיד בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, ישר לתוך מציאות של חירום מתמשך. מהרגע הראשון היה ברור שצריך להחזיק את העיר חזקה, יציבה ומתפקדת, אבל במקביל גם לא לעצור את הפיתוח ואת החזון. זו הייתה המשימה שלי מהיום הראשון - גם לנהל את ההווה, גם לבנות את העתיד - ואני חושב שבמבחן הזה מעלה אדומים עמדה בצורה מרשימה מאוד".
מה פירוש המושג "חירום מתמשך" בחיי היומיום של עיר כמו מעלה אדומים?
"זה אומר שכל יום מתחיל בחשיבה ביטחונית ומסתיים בבדיקה אם אנחנו ערוכים מספיק טוב גם למחר. זו לא רק שאלה של כוחות ביטחון ותגובה לאירועים. זו שאלה של רציפות תפקודית, של חוסן קהילתי, של ליווי משפחות, של מתן שירותים לתושבים, של מערכת חינוך שיודעת להחזיק ילדים והורים גם יחד. בחירום מתמשך אתה לא עובד רק על מה שקורה עכשיו, אלא כל הזמן על התרחיש הבא".
מענים מיידים בחירום
כך, כבר מן הימים הראשונים נכנסה העירייה למוד חירום מלא. הופעלו שמרטפיות לכל הגילאים עבור זוגות הורים חיוניים, נפתח קו חם לתושבים, השירות הפסיכולוגי העירוני פתח דלת לתושבים ללא עלות, הופעל מערך מתנדבים לשיחות עם קשישים, ונבנה מענה ייעודי להורים לילדי צמי"ד, שכלל ביקורי מתנדבים ועובדי עירייה בבתים כדי להם לאפשר מעט אוויר לנשימה במציאות הלחוצה.
חזרה מדורגת ללימודים
לצד המענים המיידיים, בעירייה הבינו כי אחד האתגרים המרכזיים ביותר בתקופה הזאת הוא שאלת החזרה לשגרה, ובעיקר החזרת הילדים למסגרות. בעוד רשויות רבות התלבטו, במעלה אדומים בחרו לבחון את המצב מדי יום ולקדם מהלך מדורג, אחראי וזהיר של חזרה ללימודים, מתוך תפיסה שחוסן עירוני נבנה גם דרך היכולת להחזיר לילדים תחושת ביטחון, רציפות תפקודית, יציבות ושגרה. למעשה, שמעלה אדומים הייתה בין הערים הראשונות שהחזירו את מערכת החינוך לפעילות מתוך אחריות, זהירות ודאגה לחוסן הילדים.
עד כמה ההחלטה להחזיר את הלימודים באופן חלקי הייתה משמעותית מבחינתך?
"זו הייתה אחת ההחלטות החשובות ביותר בתקופה הזו. מצד אחד היינו חייבים לנהוג באחריות, בזהירות ותוך בדיקה יומיומית מול גורמי פיקוד העורף, מצד שני הבנו שאי אפשר להשאיר את הילדים ואת ההורים לאורך זמן בלי מסגרת. מערכת חינוך היא לא רק מקום של לימודים, היא גם עוגן רגשי, חברתי וקהילתי. לכן פעלנו להחזיר את הלימודים באופן הדרגתי, מסודר ואחראי. מעלה אדומים הייתה בין הערים הראשונות שעשו את זה נכון. זו לא הייתה רק החלטה שעוסקת בלימוד חומר - זו הייתה החלטה של חוסן לילדים. אני מקווה שלאחר חול המועד נוכל להשיב את המתווה שלנו באופן הדרגתי".
היו לא מעט תושבים שביקרו את ההחלטה.
"למתווה נבחר הסלוגן 'אנחנו מאפשרים - אתם מחליטים', שמבקש להדגיש להורים שחוששים להחזיר את הילדים למסגרות, לא לעשות זאת. במסגרת המתווה הובטח להורים כי לא יירשמו חיסורים וכי על הצוות החינוכי תוטל האחריות לספק לנעדרים את החומר הנלמד. "
ספר קצת על התרגיל הענק שקיימתם לפני כשבועיים?
"אחד הדברים שהיו לי חשובים זה לא להסתפק רק בתגובה, אלא לבנות יכולת. למדנו מערים שחוו נפילות, בחנו תרחישים, והבנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים גם למצבים מורכבים מאוד. לכן קיימנו תרגיל רחב היקף עם כ־400 משתתפים, שדימה נפילת טיל בעיר. זה היה תרגיל משמעותי שבדק לא רק את כוחות הביטחון, אלא את כל המערכת העירונית - התיאום, המוכנות, קבלת ההחלטות והיכולת לתת מענה מהיר".
בתחום הביטחון נדמה שבשנתיים האחרונות בוצעה קפיצת מדרגה של ממש. זה אחד הדגלים שלך?
"ללא ספק. הביטחון במעלה אדומים מעולם לא היה מהודק ועוצמתי יותר. עשינו שינוי עמוק. סגירת הפנייה שמאלה לעזריה הייתה צעד דרמטי, חשוב ונדרש, עם משמעות ישירה לביטחון התושבים. במקביל עיבינו בצורה משמעותית מאוד את מערך הביטחון העירוני. הקמנו טרמינלים לבידוק, פעלנו להקמת ‘מרחב גלעד’ של משטרת ישראל, הוקמה כאן יחידת יס״מ מקומית, חיזקנו את מערך הבטחון והנוכחות בכניסות ובשטח, והקמנו גם יחידת אופנוענים ויחידת רחפנים".
יש מי ששומר על התושבים
לדבריו, מעטפת הביטחון החדשה של העיר אינה נשענת רק על כוח אדם, אלא גם על מערכות טכנולוגיות מתקדמות: מצלמות היקפיות, מכ”מים ומערכות זיהוי תנועה בלייזר שהוצבו לאחרונה לאורך כל הגידור ההיקפי בעיר. "היום", הוא אומר, "יש לנו יכולת הרבה יותר טובה לראות, לזהות, להגיב ולתת לתושבים תחושת ביטחון אמיתית. בסוף, תושב צריך לדעת שיש מי ששומר עליו - ושהעיר ערוכה".
מתפתחים בצעדי ענק
הביטחון, עם זאת, הוא רק צד אחד במשוואה. הצד השני, ואולי המפתיע יותר לנוכח התקופה, הוא קצב הפיתוח. כי דווקא בתוך המלחמה, דווקא בתוך החירום, העיר המשיכה וממשיכה להתפתח בצעדי ענק.
יש מי שיגידו שבתקופה כזו צריך קודם כל לשרוד. אתה מדבר גם על בנייה, פיתוח ועתיד.
"נכון, כי עיר לא יכולה להסתפק רק בלשרוד. היא חייבת להמשיך לצמוח. אם אתה עוצר הכול בגלל המציאות, אתה משלם על זה אחר כך שנים. לכן היה לי חשוב מאוד שבמקביל לניהול החירום נקדם מהלכים אסטרטגיים. לפני מספר חודשים חתמנו על הסכם גג היסטורי שיכניס למעלה אדומים השקעה ממשלתית של שני מיליארדי שקלים. זה הסכם שעתיד לשנות את העיר. קיבלנו גם אישור מדיני להקמת שכונת E1, וזה מהלך היסטורי בעל משמעות לאומית ומוניציפלית עצומה. במקביל קידמנו את שיווק שכונת ציפור מדבר, שהיא אחת מבשורות הדיור הגדולות ביותר של השנים האחרונות".
עבודת עומק אסטרטגית, מדינית ומוניציפלית
יפרח נמנע בדרך כלל מלפרוש בפירוט את שרשרת המהלכים שאפשרה את השגת ההישגים הללו, אך מאחורי הכותרות הגדולות הסתתרה עבודת עומק אסטרטגית, מדינית ומוניציפלית, שלימדה לא מעט על היכולת שלו ושל שותפיו לזהות את התמונה הרחבה ולבנות מהלך רב-שלבי.
שלב ראשון: קידום של לפחות 4,000 יחידות דיור
כבר עם כניסתו לתפקיד הבין יפרח שכדי להביא למעלה אדומים את הסכם הגג ההיסטורי - הסכם שצפוי להזרים לעיר כשני מיליארד שקלים לפיתוח, הוא יידרש להציג למדינה מסה קריטית של לפחות 4,000 יחידות דיור. המשמעות הייתה חד-משמעית: בלי קידום מקביל של ציפור מדבר ושל E1, ובלי שיווק של שתי השכונות, הסכם כזה לא יוכל לצאת לדרך.
שלב שני: אישור כביש מרקם החיים
אלא שגם כאן היה ברור שהמפתח אינו תכנוני בלבד, אלא מדיני. יפרח ידע כי E1 לא תקבל אישור מדיני בלי פתרון תחבורתי שייתן מענה לטענות הבינלאומיות בדבר פגיעה ברצף התנועתי הפלסטיני. לצד ההכרח התחבורתי בסלילת כביש מרקם חיים להפחתה בעומסי התנועה בכבשי 1 - נולדה גם ההבנה כי תקצוב ואישור סלילת הכביש הוא תנאי יסוד למהלך כולו. הכביש, שעבודות סלילתו יחלו בתוך מספר שבועות, אמור לאפשר זרימה של כלי רכב פלסטיניים מעזריה לענאתא, נועד למעשה להוציא את העוקץ מן הביקורת הבינלאומית על כך שהבנייה ב־E1 מונעת רצף תנועתי פלסטיני, ובכך לאפשר את קידום התוכנית המדינית והעירונית גם יחד.
כידוע, מעלה אדומים חיכתה שנים לסלילתו של כביש “מרקם החיים” ויפרח סימן את קידום הפרויקט כאחת המשימות החשובות ביותר עם כניסתו לתפקיד. מאחורי ההחלטה ההיסטורית שהתקבלה לבסוף עמדה, לדבריו, עבודת עומק ארוכה ומורכבת: ביקור של שר הביטחון במסוק באמצע המלחמה, חוות דעת של אלוף הפיקוד ושל הרמטכ״ל על הצורך הביטחוני, דיונים ממושכים במל״ל - ולבסוף גם אישור תקציבי משמעותי של 303 מיליון שקלים על ידי שר האוצר סמוטריץ'.
“עסקתי בזה בלי סוף, ימים ארוכים ובשעות לא שעות”, אומר יפרח. “עברנו אינספור דיונים, הנמקות, בירוקרטיה ופוליטיקה. הכול כבר היה מוכן להחלטת קבינט היסטורית - ואז זה פשוט נתקע”.
בשלב הזה, הוא הבין שהמפתח נמצא אצל השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר. למרות היכרותו עם שרים רבים, עם דרמר לא היה לו קשר קודם. מי שסייע לפתוח את הדלת היה השר דודי אמסלם, תושב העיר, שנרתם לתאם את הפגישה ואף הודיע שיגיע בעצמו כדי לחזק את המהלך.
אלא שלפגישה הזאת קדמה דרמה אישית: בתו של יפרח, מיה, נולדה ממש בסמוך למועד שנקבע. “אשתי, רגע אחרי הלידה, אמרה לי: ‘זו אחת הפגישות החשובות למעלה אדומים. תלך’”, הוא משחזר. “לא אשכח את זה לעולם”.
הפגישה עצמה, הוא אומר, הייתה נקודת מפנה. “פגשתי אדם צנוע, חד מאוד, עם תודעה עמוקה של שליחות”, מספר יפרח על דרמר. “אמרתי לו בפתח הפגישה: ‘אשתי ילדה עכשיו ואני פה - אתה לא יכול להשיב אותי ריקם’. הוא הבין מהר מאוד את גודל השעה, את עבודת המטה שכבר נעשתה ואת המשמעות של הפרויקט לעיר ולמרחב כולו”.
לדבריו, זמן קצר לאחר מכן התקבלה החלטת הקבינט, והפרויקט יצא סוף סוף לדרך. “השאר היסטוריה”, הוא אומר. “אחרי שנים של המתנה, התקבלה החלטה היסטורית, ובעזרת השם בשבועות הקרובים נוכל לצאת לביצוע”.
שלב שלישי: קידום בניית שכונת E1
בשלב הבא עבר יפרח מזיהוי הבעיה לבניית הפתרון. יחד עם שר הביטחון ישראל כ”ץ ולשכתו נוסחה הצעת החלטה לקבינט המדיני-ביטחוני, שנועדה לפרוץ את החסמים המדיניים שעמדו במשך עשרות שנים בפני קידום E1. במקביל פעל יפרח מול שרי הקבינט, קיים שיחות, גייס תמיכה, ווידא שהמהלך כולו זוכה לגיבוי רחב. כשההחלטה אושרה לפני קרוב לשנה, נפרץ למעשה הסכר: לאחר כשלושים שנות המתנה אושרה E1 מדינית לבנייה - החלטה היסטורית בקנה מידה לאומי ומקומי כאחד. מרגע זה, הדרך להסכם הגג כבר נסללה במהירות גדולה בהרבה, ובהמשך אושר גם ההסכם עצמו, שיזרים לעיר שני מיליארדי שקלים לפיתוח השכונות החדשות, לצד השקעה נרחבת בחידוש ובשדרוג השכונות הוותיקות.
התוצאה: תנופת צמיחה של ממש
המשמעות של המהלך הזה רחבה בהרבה מעוד הסכם תקציבי. מדובר במנוע צמיחה שעתיד לשנות את מעלה אדומים בשנים הקרובות: מהקמת קריות ירוקות, דרך פיתוח קריית חינוך חדשה, ספורטק והיכל ספורט, ועד חיזוק התשתיות העירוניות ושדרוג מרחבים ותיקים. במילים אחרות, מאחורי ההישגים שנראים היום כשורה של כותרות נפרדות, עמדה תפיסה אחת סדורה: לחבר בין תכנון, מדיניות, תחבורה, דיור ופיתוח ולייצר מהלך כולל שיבטיח למעלה אדומים לא רק הישגים נקודתיים, אלא תנופת צמיחה של ממש.
למה שיווק שכונת "ציפור מדבר" חשוב כל כך?
"כי בסוף השאלה הגדולה של כל עיר היא אם הילדים שלה יוכלו להישאר בה. ציפור מדבר היא בשורה אמיתית לצעירי מעלה אדומים, לזוגות צעירים ולמשפחות בתחילת הדרך, כשיש מתן עדיפות למילואימניקים ולבני המקום. מדובר בכ־3,000 יחידות דיור חדשות שיוקמו בהינף אחד, ואנחנו נאבקנו קשה מאוד כדי שחלק גדול ומשמעותי מהן ישווק במסגרת ‘דירה בהנחה’. זו לא עוד שכונה על הנייר, אלא מהלך שיכול לאפשר לאנשים לקנות כאן דירה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. ההגרלה תחל ב-15 באפריל באתר דירה בהנחה, ואני קורא לכל זוג שאין בבעלותו דירה לגשת".
הכל מתקדם יחד
לצד השיווק של ציפור מדבר, מזכיר יפרח גם את תקצוב סלילת כביש מרקם החיים - פרויקט תשתיתי בעל משמעות אזורית רחבה. “כשאתה מסתכל על התמונה הכוללת", הוא אומר, "אתה מבין שלא מדובר בפרויקט אחד או שניים, אלא בתנופה כוללת. ביטחון, דיור, תשתיות, תחבורה, פיתוח - הכול מתקדם יחד"ץ
מובילים בחינוך
ואז מגיע החינוך. אם עד כה דיבר יפרח בשפה של אחריות, דריכות, תכנון ושליטה, הרי שכשהוא מגיע למערכת החינוך, נכנסת לשיחה גם גאווה מסוג אחר.
אחת מנקודות השיא של התקופה האחרונה היא ההעפלה לגמר פרס החינוך הארצי ונתוני הלמ״ס, לפיהם מעלה אדומים ניצבת שמינית בערי ישראל בזכאות לבגרות. עד כמה אלה הישגים משמעותיים בעיניך?
"אלה הישגים עצומים. אחרי הזכייה בפרס החינוך המחוזי העפלנו לשלב הגמר הארצי של פרס החינוך, שנחשב בצדק ל’אליפות הארץ’ של מערכות החינוך ברשויות המקומיות. מבחינתי, זו הוכחה שמעלה אדומים לא רק משקיעה בחינוך, אלא בונה תפיסה חינוכית אמיתית - כזו שמעמידה את התלמיד במרכז, שמכוונת למצוינות, אבל גם יודעת לראות את הילד כולו".
החינוך הוא הלב הפועם של העיר
ועדת הפרס הארצית שביקרה בעיר, נחשפה למערכת חינוך רחבה ומגוונת: מהגיל הרך ועד התיכונים, מתוכניות רגשיות ועד פרויקטים במדעים, בחלל, באנגלית ובטכנולוגיה. תלמידים הציגו יוזמות, מיזמים ואפליקציות חדשניות. צוותים חינוכיים הציגו מעטפת רגשית וקהילתית. העיר כולה ביקשה לשדר מסר אחד ברור - במעלה אדומים החינוך אינו רק מערכת, אלא לב פועם.
מה הנתונים שאתה הכי גאה בהם?
"אני גאה בכך שמעלה אדומים מדורגת במקום השמיני בישראל בזכאות לבגרות, עם 96 אחוזי הצלחה. אני גאה בכך שאנחנו במקום הראשון באזור ירושלים בהשקעה פר תלמיד, עם כ־5,000 שקלים בממוצע לתלמיד - פי 1.5 מהעיר הבאה אחרינו במחוז - מודיעין. אני גאה גם בזה שהשקנו לימודי אנגלית כבר מגן הילדים ובכיתות א’־ב’, ושאנחנו ממשיכים להרחיב את אפשרויות הבחירה של ההורים במערכת החינוך. אבל מעל הכול, אני גאה באנשים - במנהלים, במורים, בגננות, בתומכות ההוראה, באנשי המנהלה, בתלמידים ובהורים. בסוף, חינוך לא נבנה מהצהרות. הוא נבנה מאנשים שחיים שליחות".
אם אתה צריך להגדיר את השנתיים האלה בכמה מילים - מה הן?
"שנתיים של חירום, אחריות ותנופה. היו כאן אתגרים עצומים, לחץ גדול ומציאות שלא נתנה הנחות, אבל דווקא מתוך זה הצלחנו לקדם מהלכים היסטוריים בביטחון, בדיור, בתשתיות ובחינוך. אני חושב שמעלה אדומים נמצאת היום במקום הרבה יותר חזק, הרבה יותר בטוח, והרבה יותר מוכן לעתיד. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להודות לאנשים שמובילים את העיר הזו יחד איתי לעובדי העירייה המסורים שעושים לילות כימים כדי לקדם את העיר הזו לשיאים חדשים וכמוהם גם למחזיקי התיקים במועצת העיר, ממלאת מקומי – רחל הר זהב, סגניי – יחיאל וקנין, מוטי פרץ וברנדה הורביץ' ולשאר מחזיקי התיקים – דודו מתתיהו, נטלי וינר, יעקב אהרון, משה סלמי, שירן מירזאי ואברהם נגר.
מה אתה מאחל לתושבי מעלה אדומים לקראת החג?
יפרח: “קודם כול בריאות, שקט ובשורות טובות. אבל מעבר לזה אני מאחל לכולנו להמשיך להאמין בדרך. פסח הוא חג שמזכיר לנו שגם מתוך קושי אפשר לצמוח, וגם מתוך מציאות מורכבת אפשר לבנות עתיד טוב יותר. אני מאמין במעלה אדומים, אני מאמין בתושבים שלנו, בברכת החג נהוג לומר "בשנה הבאה בירושלים הבנויה - אני מאמין שבעזרת ה' עד שנה הבאה נעשה התקדמות גדולה בחזון שלנו להתחבר לירושלים דרך שכונת E-1' ואני מאמין שהשנים הקרובות יהיו שנים של פריחה, של צמיחה ושל בשורות גדולות לעיר.”
תגובות
