בזוית אישית/ הרב אסף כהן
אסף כהן, מנהל "בית מורשת", כותב לזכרו של הרב רבינוביץ' זצ"ל שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון
פורסם בתאריך:
תנא אומר במסכת אבות: "הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" (א, יד).
לכאורה, סתירה יש בדברי התנא: "אם אין אני לי מי לי" - התנא מעודד את האדם לסמוך רק על עצמו. "וכשאני לעצמי מה אני" - גם אם אשקיע ואגדל, עדיין "מה אני?" איך מיישבים את שני חלקי המימרא הזו?
כמי שזכה להסתופף כעשר שנים כתלמיד ואברך בישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים שבראשה עמד מו"ר הרב רבינוביץ' זצ"ל, יש לי הצעה ליישוב. ראינו את שני חלקי המשנה מתקיימים באישיות המופלאה של ראש הישיבה.
מצד אחד, אם אין אני לי מי לי. הרב בגאונותו ושקדנותו שלט בכל חלקי התורה וניתח כל דבר לעומק. חיבר עשרות ספרים, ובראשם מפעלו העצום: "יד פשוטה" - פירוש חדשני על ספר היד החזקה של הרמב"ם. הוא היה פרופסור למתמטיקה ועמד בחזית הנהגת הציבור בצמתים מרכזיים הקשורים במאבקים על ארץ ישראל, סוגיית הגיור, סוגיות של תורה, צבא ומדינה ועוד. הוא הרגיש כאילו המציאות כולה מונחת על כתפיו ולא התחמק מעיסוק בשאלות קשות ומורכבות, ולא ירא מפני איש.
עם זאת, קיים הרב בעצמו: "וכשאני לעצמי מה אני". הוא לא החזיק טובה לעצמו, הסתכל בגובה העיניים של אדם קטן כגדול, אהב וכיבד את הבריות והם החזירו לו אהבה. לא נשכח את הרב מפסיק את דרשת ערב שבת לפני מאות תלמידים רק בשביל להתייחס לילד קטן שבא לבקש ממנו סוכרייה, את הרגישות הרבה שגילה בפסיקת ההלכה מבלי לוותר על קוצו של יו"ד, את הצעקה מקירות לבו על הפקרתם של חבלי מולדת לאויב. הוא היה גאון בתורה, במדע, ומעל הכל גאון במידות ובענווה.
אבד חסיד מן הארץ. מי ייתן לנו תמורתו.
תלמידו הקטן,
אסף כהן,
מנהל "בית מורשת" ורב קהילת "קול יעקב"
כיתוב.
הרב אסף והרב רבינוביץ' זצ"ל
