בא מאהבה
כמעט כולם מכירים את ניסים ויצמן, מנהל הסופרמרקט "זול ובגדול" שבשכונת נופי הסלע, אבל לא רבים מכירים את סיפור הפציעה שלו בצה"ל. בריאיון מיוחד מספר ניסים על הפציעה ועל החיים שאחריה, עם כליה אחת, ומסביר למה הלקוחות כל כך אוהבים לחזור אליו, אפילו אם עזבו את העיר. "אני למען הלקוחות 24/7, רק שיהיו מרוצים. יצרתי עם הלקוחות קשרים אישיים והם רואים בי חבר, משפחה"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
לניסים ויצמן, תושב העיר, נשוי ליפעת ואב לשלושה – רואי, נויה והלל, מנהל הסופרמרקט "זול ובגדול" ברחוב האבן שבשכונת נופי הסלע, חשוב בעיקר שהלקוחות ייכנסו וייצאו עם חיוך, וכדי שזה יקרה כבר קרה שהוא נסע במיוחד מחוץ לעיר כדי להביא מוצר מסוים שלקוח רצה ולא היה.
הוא החל בשיטת מכירות האונליין עוד לפני כולם, הוא מכיר כמעט את כל הלקוחות בשמם הפרטי, הוא אפילו יודע מה הם נוהגים לקנות והוא דואג להביא את הסחורה המגוונת והטובה ביותר כדי שהלקוחות יהיו מרוצים.
הלקוחות מצידם מחזירים לו אהבה, לא רק שהם נשארים נאמנים ובוחרים להמשיך לערוך את קניותיהם אצלו בחנות גם אם עברו דירה ולא גרים באזור, הם גם נוהגים להגיע אליו עם תבשילים ועוגות ואפילו ממליצים ללקוחות נוספים להגיע וליהנות ממגוון המוצרים ומהשירות שלדבריהם, לא מקבלים בשום מקום אחר.
את סיפורו על שירותו הצבאי כצנחן הוא ממעט לספר, אך הפעם נענה לבקשתנו ובחר לחשוף מעט מהסיפור המיוחד שלו, תוך שהוא מציין כי "רק מעטים יודעים את זה".
ניסים וייצמן. בשבילי זה הרבה מעבר לניהול סופר. חונכתי לנתינה, וזה מה שאני מקנה לילדיי.
מתי החלטת שזה התחום העיסוק שלך?
"כילד גדלתי בשכונת פסגת זאב שבירושלים. התחלתי לעבוד כבר בגיל 13 למרות שלא באמת הייתי צריך. עבדתי בחנות בשר בשכונה, ובעל החנות אמר לי: 'בכל פעם שיש לך זמן פנוי, בוא תלמד את המקצוע. לעולם לא תדע איך החיים שלך יתגלגלו, אז כדאי שיהיה לך משהו ביד'. אני מודה לו על כך עד היום. תמיד אהבתי לעבוד, וכך גם נכנסתי לעניינים. מאוחר יותר בתיכון עבדתי עם אחי עוזי בפיצרייה שכולם מכירים כ'פיצה רומי'. אחי נמצא עד היום שם".
בשירות הצבאי נפצעת פציעה לא פשוטה, מה קרה שם?
"לפני כ-15 שנה שירתי בחיל הצנחנים. שש הצניחות הראשונות שלי עברו חלק, עד הצניחה השביעית. ביום שבו צנחתי את הצניחה השביעית הייתה רוח חזקה מאוד, קפצתי מהמטוס והבנתי תוך שניות שאיבדתי שליטה על המצנח. כמה שניסיתי, לא הצלחתי לשלוט עליו. באותו רגע אין זמן לחשוב על הסוף ועל המוות, מדובר ברגעים שכל כולי נמצא בתוך מלחמה - אני מול המצנח. הרוח סחפה אותי, ולא הצלחתי לאזן ולתפעל את המצנח, ואת ההמשך אני כבר לא זוכר. איבדתי הכרה, התעוררתי בבית החולים סורוקה ושם עברתי סדרת בדיקות וצילומים. במזל גדול לא שברתי את עמוד השדרה, אבל בשתן שלי היה דם ולכן נשלחתי מידית לבדיקה שבה התגלה שכתוצאה מהנפילה ריסקתי את שתי הכליות. עמדו בפניי שתי אופציות: דיאליזה או השתלה, כאשר השתלה הייתה האופציה הטובה וההגיונית ביותר. היום יש לי כליה אחת, היא מושתלת ומתפקדת. אני לא חושב שיש קשר לסיפור שלי, אבל מספר שנים אחר כך, גיסתי יעל כראזי כהן, אף היא תושבת העיר, תרמה כליה. זו הייתה תרומה אלטרואיסטית שבאה לה מהלב, ואפילו הייתה עליה כתבה אצלכם ב'זמן מעלה'".
אחרי שהחלמת חזרת לעבוד בתחום הבשר?
"עבדתי בויקטור, ובמשך שמונה שנים ניהלתי שלוש קצביות עד שיום אחד בעל הבית של רשת 'זול ובגדול', אבי יוחנן, טעם מהבשר וביקש להיפגש איתי. מתוך היכרות אישית ומפגש איתו הגעתי לנהל את החנות פה בעיר. הוא איש מדהים שנותן לי יד חופשית עם כל הרצונות שלי, ואני שמח לבשר שבקרוב אני משפץ את החנות שיפוץ רציני שישדרג את חוויית הקנייה של הלקוחות אפילו יותר".
מה לדעתך גורם למקום שלך להיות כל כך ייחודי?
"יצרתי קשרים מאוד אישיים עם כל הלקוחות. אנשים מגיעים ומספרים לי סיפורים אישיים, הם מתייעצים איתי בעניינים שונים והם רואים בי סוג של חבר, משפחה. הם כל כך נקשרו אליי שהם נכנסים במהלך היום עם תבשילים או עוגות ואפילו מזמינים אותי לאירועים שלהם. את העובדים שלי אני בוחר בפינצטה, כולם אנשים שתודעת השירות שלהם מעל הכל. יש לי שלוש קבוצות וואטסאפ של לקוחות, בהן אני מעדכן לגבי המבצעים והסחורה החדשה שמגיעה לחנות. בנוסף, בכל יום שלישי יש אצלנו 'יום שוק' עם מחירים ללא תחרות. לשמחתי, אנשים מצביעים ברגליים ובאים. שירות נוסף שאני התחלתי בו ולא היה קיים באף אחד מ-36 הסניפים האחרים הוא קנייה באונליין. היינו עושים את זה עוד הרבה לפני שהקורונה הגיעה, אנשים היו שולחים לי בווטסאפ רשימת קניות, וההזמנה הייתה ממתינה ללקוח שרק היה צריך לבוא ולקחת. תחום הבשר מאוד מפותח אצלי בחנות כי זה העולם שממנו אני מגיע. מגיעים אליי לקוחות מהר חומה, גילה, ראשון לציון ובאר יעקב, יש לי גם לקוחות שגרו בעיר ועזבו אבל הם לא מוותרים וממשיכים לבוא אליי לחנות. בתקופת הקורונה אני דואג להביא ללקוחות בבידוד או ללקוחות מבוגרים את סל הקניות עד הבית. כבר יצא לי לנסוע לספק כדי להביא ללקוח דבר מסוים שרצה ולא היה לי. אני למען הלקוחות 24/7, רק שיהיו מרוצים. בשבילי זה הרבה מעבר לניהול סופר. חונכתי לנתינה, וזה מה שאני מקנה לילדיי. חברי עמותת 'בית התבשיל' וחברי העמותה לזכר שיר חג'אג' ז"ל מגיעים אליי ואני נותן להם מחירים נמוכים במיוחד כדי שיכניסו כמה שיותר סחורה לתקציב שעומד לרשותם וכך יוכלו לעזור לכמה שיותר אנשים".
