קבלו עצה מהעץ
הרב קארו, בטור מיוחד לקראת ט"ו בשבט, מסביר כי במציאות של ימינו כולנו בקבוצת סיכון - החיסון אנו זקוקים לו באמת הוא תשומת לב! הדאגה והאכפתיות, הרגישות וההכלה לאחר הם המרכיב לחוסן הנפשי ומהווים תוספים נצרכים לכל אדם - גדול כקטן
פורסם בתאריך:
"את תוצאות החיסונים של למעלה ממיליון וחצי איש נוכל לראות משפיעים רק במהלך החודש הקרוב, בירידת נתוני החולים הקשים מגיל 60 ומעלה", כך הודיע פרשן החדשות והוסיף: "כרגע רב הנסתר עדיין. הדברים עדיין קורים מתחת לפני השטח. את התוצאות שלהם נוכל לראות רק בהמשך".
בראש השנה לאילנות נהוג לבקש ולברך על העתיד, וגם להקפיד על גידול נכון ושמירה ממזיקים, דווקא כאשר הדברים מתחילים לפעול מתוך מעמקי האדמה ולא כאשר הם כבר ניכרים וגלויים לעין.
ט"ו בשבט יעיד על כך - ההשקעה על אותם ניצנים שיפרחו רק באביב, מתחילה כבר מתחת לאדמה בימות החורף הקרים והגשומים.
בדומה לכך, גם את פירות ההשקעה שלנו שנזרעים במישורים נוספים לא רואים מיד, משווה כל תהליך חינוך, לוקח זמן לתהליך לקרות ולהתהוות, ב"חינוך" את התוצאות רואים רק אחר כך, לפעמים שנים רבות אחרי.
השבת נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים - הגאולה. לאחר מסע ארוך של תלאות ומכות קשות שחטף פרעה ועמו, התבשרו בני ישראל כי הגיע זמנם לצאת השעבוד לחופשי. אך המפרשים מפנים אותנו שהגאולה מקורה באותה הנביטה הראשונית, בזכות של תכונות האופי של הגואל: "וירא משה בסבלותם". פירש רש"י: "נתן עיניו וליבו". כלומר, שימת לב בעיון לזולת, נתינת עין ולב.
מסקנת הדברים היא כי אין לנו באמת שמץ של מושג מה פעולה קטנה אחת של תשומת לב חיובית לזולת יכולה להניב לו ולנו.
בימים אלו נדרשת סולידריות יתרה. אין באמת מישהו בעולם שלא זקוק לתשומת לב. זקן או זקנה בני תשעים או ילד בן חמש היינו הך.
תשומת הלב היא אוכל לנפש. וכמו שאדם אוכל, הוא גם משווע לתשומת לב מהחברה הסובבת אותו. יתרה מכך, לעיתים הוא מעריך את עצמו לפי התגובות והפידבקים מהסובבים אותו ומייחס לכך – בכל גיל כאמור– חשיבות רבה.
ראש השנה לאילנות יחול כאשר האילנות יבשים וריקים, בעיצומם של ימי החורף והקור, וכי אכן כבר עתה יש לחגוג את יום התחדשותו של האביב הבא.
והטעם לכך הוא משום שמבעד למעטה הקליפה הקפואה והשסועה, האפורה והצוננת שמכרבלת את האילנות החשופים, מתחת לכל זאת כבר החלו לזרום חיים חדשים ורעננים בעורקים של עצי הפרי. מי שיעיין היטב בענפי העץ יראה ויוכל לחוש בסימני המרץ והלשד המחודש הזורם בעורקי העץ. כי בעיניים אמיתיות העיקר הוא הכוח והחיות שבהתחלה, המקור, המהות. ועל זה יש תמיד להביט, אף כשהחוץ נראה סותר ודווקא חג ט"ו בשבט הוא לימוד עצום לכך.
ייתכן ומשבר הקורונה מזמן לנו הזדמנות נדירה ואת האפשרות לחזק גשרים חברתיים ותרבותיים, ולהטמיע אחת ולתמיד את ההבנה כי רק בכוחות משותפים, כבוד הדדי ולכידות חברתית איתנה נוכל למגר מגיפות בריאותיות וחברתיות.
במציאות זו כולנו בקבוצת סיכון - החיסון אנו זקוקים לו באמת הוא תשומת לב! הדאגה והאכפתיות, הרגישות וההכלה לאחר הם המרכיב לחוסן הנפשי ומהווים תוספים נצרכים לכל אדם - גדול כקטן, לעולל וישיש.
חיסון של תשומת לב שנועד לפתח נוגדנים למורכבות וקשיי החיים, שמגן ומסייע לעמוד בהתמודדויות עם כל המגפות שמשתוללות בחוץ ומחלישות את המערכת החיסונית הנפשית והרוחנית.
חיסון מעצים ומחזק של תשומת לב, כנות ואכפתיות שאף עלינו מוטל לספק ממנו בכל יום – לעצמנו, לילדינו, להורינו, לבן ובת הזוג, לבוס ועובד ולכל הסביבה שבאה איתנו במגע קרוב ומדבק.
חיסון שכעת פעולתו נסתרת אולי עדיין, אך השפעתו תראה עוד בהמשך. שימו לב!
