אתה לא יודע מה עובר עלינו
עשר שנים עברו מאז שדור פורת ז"ל נהרג בתאונה והשאיר את חבריו ומשפחתו המומים וכואבים • הודיה רפאל כותבת לזכרו
פורסם בתאריך:
לפני עשר שנים איבדנו אותך, עשר שנים של כאב, אובדן, עצבות וסבל למשפחה, לחברים ולמכרים. לא ייאמן איך שהזמן טס. כמה דברים יכולת לעשות, כמה חלומות היו לך, כל מה שרצית להיות ולעשות, הכל נשאר בגדר חלום. אומרים שהזמן מרפא את הכאב, אבל כנראה שהזמן אצלך נעצר.
אי אפשר לעכל איך ילד כה צדיק וטוב, צנוע ועניו, שנתן את כל כולו למען האחר, לחברים, למשפחה, ללימודים - כבר לא איתנו. בין רגע, התאונה הארורה ביום שישי לקחה אותך ואת חברך יוחנן לתהום, אל המוות שאף אחד לא היה מאמין. אפילו ביום מותך נסעת לעשות מצווה.
היית חייל לתפארת, כולם היו גאים בך. היית מפקד בכלא 4 בחיל המשטרה הצבאית, עזרת לחיילים שלך. נתת את כל כולך. אין ספק שהקב"ה לוקח אליו את הפרחים הכי טובים.
כל שיר, כל מקום, כל תמונה - מזכירים אותך, אם זה המסע שלנו בכיתה י"א לפולין או הטקסים בבית ספר שהיית שר ומנגן. הזמר שאהבת היה שלמה ארצי, והשיר שהכי זכור לי ממך, שאותו ניגנת ואהבת עד אינסוף, היה "היא לא יודעת מה עובר עליי".
אז חבר יקר, אתה לא יודע מה עובר עלינו בזמן שאתה לא כאן. כמה דברים עברנו, איך החברים שלך גדלו, המשפחה שלך, כולם. במשך עשר שנים כולם השתנו. עמית ותהילה התחתנו, וברוך ה' נהפכת לדוד. אחיך רועי התגייס לגולני. אחיך עידו נהיה ממש גבר, כבר תלמיד תיכון. אחותך נוי כבר אחרי צבא. מבטיחה לך בעז"ה לשמר את הקשר איתם ולדאוג להם. אין ספק שזכית לגדול למשפחה עם ערכים ונתינה, משפחה שהיא מעל הכל בית. כל פעם מחדש אני מבינה את הדימיון שיש בינך לבין אמך היקרה שתחיה, עד כמה הנתינה והצניעות נתונים בה.
אחרי מותך משפחתך החליטה לתרום את איבריך, ובזכותך חמישה אנשים חיים. אני בטוחה שזה מה שהיית רוצה, לתת חיים לאחר, לא משנה דת, גזע או מין.
אם היית איתנו, בטוח היית צוחק מהתקופה שבה אנחנו נמצאים. היית עושה צחוק מהמסכות וכל "המוטציות" שכולם מדברים עליהן, ממגפת הקורונה שבאה עלינו.
תשמור על העולם ילד, חבר יקר, אתה חסר. יהי זכרך ברוך.
