יום שבת, 23 באוקטובר 2021, י"ז חשון ה' תשפ"ב
לפרסום חייגו: 02-5900070

קהילה במעלהנט

קהילה במעלה אדומים והסביבה

בשבילי, בשבילכם, בשביל לי? בשביל כולנו

טל חרס, תושב מעלה אדומים, רק בן 26 וכבר בדרכו לכבוש את העולם • סרט הגמר שעשה במסגרת לימודי הקולנוע שלו – ישודר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי • הסרט עוסק בסיפורה הטראגי של לי גבריאלה ותקין, שנפטרה בגיל צעיר ממנת יתר, יחד עם בן זוגה • את לי משחקת צליל הכרמלי, גם היא תושבת מעלה אדומים • גאווה עירונית

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

שננו את השם, טל חרס, עוד נשמע עליו רבות. סרט הגמר בלימודי הצילום של טל חרס, בן ה-26, תושב מעלה אדומים, ישודר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי. טל סימן מטרה להיות במאי סרטי דוקו עוד כשהתחיל את דרכו בלימודי הצילום לפני מספר שנים. את סרטו הראשון והמצוין בחר לעשות על העיר בה גדל וחי, מעלה אדומים. סרטו הנוכחי, שכבש את הצופים גם מעבר לים, עוסק בסיפורה הטראגי של לי גבריאלה ותקין, אשר מתה בגיל צעיר יחד עם בן זוגה ממנת יתר בשנת 2010. הסרט מבוסס על ראיונות עם הוריה של לי וחברותיה, ארכיונים משפחתיים, סרטונים מהטלפון הנייד של לי וצילומי אילוסטרציה, כשהשחקנית המשחקת את לי היא תושבת מעלה אדומים, צליל הכרמלי.

לי, ילדה מחוננת מירושלים החלה להתדרדר בגיל ההתבגרות. בחיי הלילה של מרכז העיר ירושלים, הכירה לי את ראוף וביניהם החלה להתפתח מערכת יחסים מורכבת שהשפיעה על חייה ועל חיי הסובבים אותה. מערכת היחסים הזו מסתיימת באופן טראגי לאחר שימוש בסם שלא היה אמור להגיע לידיהם. עד היום, מקורביה של לי מנסים לפענח מה בדיוק קרה בלילה האחרון, בו שניהם מצאו את מותם.

שום דבר במהלך ילדותה של לי לא יכול היה לרמז על סופה הכואב. בתמונות היא נראית בחיוך רחב בחגיגת בת המצווה שלה, ומאושרת במדי תנועת הנוער. אלא שלדברי אביה, כבר לפני יותר משנתיים התחברה לבחור המבוגר ממנה, שהוא - על פי האב - מי שדרדר אותה לשימוש בסמים ופגע בה.

למה דווקא בחרת בסיפור הזה? 

"הייתי בן 15 כשזה קרה, הסיפור הזה טלטל אותי. ניסיתי להבין למה ילדה שבאה מבית טוב מתה ממנת יתר. בבית הספר ראיתי לוח הנצחה שהוקם לזכרה. לא הבנתי למה ילדה בגיל הזה מתה ממנת יתר, כבר אז אמרתי לעצמי שיום אחד אעשה על זה משהו, רק לא ידעתי מה. התחלתי לחקור וקראתי את כל הכתבות. בתקופת הצבא ההתעסקות בנושא דעכה, וכשהתחלתי ללמוד כבר סימנתי מטרה שעל הסיפור הזה אעשה סרט גמר במסגרת פרויקט גמר בסיום שנה ד' ללימודים. בשנה ג' פניתי לאמא שלה והתחלתי בראיונות, עוד הרבה לפני שדיברו איתנו הסטודנטים על פרויקט גמר". 

מה היה קשה בעיקר עבורך?

"זאת עבודה שמצריכה המון מחשבה, ואחת ההתלבטויות הייתה האם אילוסטרציה זה נכון מבחינתי, כי חובה להמחיש את הדברים בסרט. זה מאוד לא קל, חשבתי מה יחשבו ההורים אחרי שהסרט יצא והם יראו את קטע האילוסטרציה, איך כהורים הם יראו את הבת שלהם מתה? חיפשתי שחקנית שתזכיר את לי, והצעתי לצליל, שהתחברה מאוד וחקרה את הסיפור. המאפרת מטליוק נטלי עשתה עבודה מדהימה כדי שצליל תראה מסוממת. היא הציעה לנו לדמות את הלילה האחרון כך שייראה אפל ואמיתי. הראיונות היו קשים ומרגשים, אך לצלם את האילוסטרציה היה הקשה מכל, באותו הבוקר התעוררתי עם מועקה כאילו אני מחייה את יומה האחרון. לא תיארתי לעצמי עד כמה קשה זה הולך להיות. הקשה ביותר היה השיחות עם החברות, פרצתי כמה וכמה פעמים בבכי, ההורים יודעים באופן כללי את הסיפור, אך החברות הכירו וידעו לעומק, וזה מטורף לשמוע אותן ולגלות את הרגשות שרודפים אותן. בתחקיר כמו שעשיתי, היה חשוב לי להביא את כל הסביבה וכל המעגלים שלה. בשלב מסוים למדתי שאני חייב להתנתק רגשית כדי שזה יצליח".  

גם בשנה א' וגם בשנה ד' בחרת ליצור סרטים דוקומנטרי, זאת גם תוכניתך העתידית?

"לגמרי, מהרגע שעשיתי את הסרט על מעלה אדומים, התאהבתי בעבודת השטח. בסרט הנוכחי השקעתי שנה וחצי של תחקירים, בנוסף ל-11 שנים שאני חושב על המקרה הנוראי הזה. זה היה אינטנסיבי וכלל עריכה, תחקיר, עבודה עם מוזיקאים ועוד כל כך הרבה דברים, זאת עבודה ללא הפסקה. אני שמח שעשיתי זאת כדי להבין את הסיפור לעומק. לי ואני הפכנו לחברים טובים, למרות שלא הכרנו". 

למה בחרת בשם "בשבילי"?

"לאחותה יש קעקוע – 'בשבילי', וחשבתי למי מיועד הסרט, בשבילכם? בשביל לי? בשביל כולנו?. לבסוף בחרתי בשם 'בשבילי', כי הסרט פונה לכולם - לנוער, להורים ולכל אחד מאיתנו. הוצאתי את הסרט גם עם תרגום לאנגלית, לפסטיבל בחו"ל, ואני מאוד מתרגש. זאת מחמאה ענקית, אני רק בתחילת דרכי וצמא כבר ליצור עוד". 

 ילדה טובה מעלה אדומים

צליל הכרמלי, בת 25, תושבת מעלה אדומים, משחקת בסרט את דמותה של לי ז"ל ומספרת על החוויה המטלטלת שעברה כששיחקה נערה מסוממת, על הקושי מול אמה של לי, פיונה, ועל הסצנה שנגנזה בעקבות כך

הגעת מתחום המשחק?

"מגיל 12 אני סביב נושא המשחק, מחוגים במתנ"ס ודרך מגמת תיאטרון בתיכון. מאוחר יותר למדתי קורס משחק אצל דורון בן דוד, וגם אצל גל אמיתי במשך שנה. זה בדם שלי. אני בסוכנות ומקבלת אודישנים, אני אעשה בזה משהו בעתיד, והסט של טל היה עבורי התחלה מצוינת".

איך הייתה החוויה לשחק מסוממת?

"כשטל התקשר אליי וסיפר לי, עשיתי מחקר, קראתי כתבות ומאמרים, ראיתי תמונות וניסיתי להוציא עליה כמה שיותר מידע. בניתי דמות על בסיס דברים שטל אמר לי עליה בעקבות הראיונות שביצע, למדתי איך תיארו אותה, מה היא הייתה ואיך הייתה ההתנהגות שלה. בנוסף, צפיתי בסרטונים רבים על מסוממים ושיכורים, הרי יש כמה סוגים של התנהגויות ולא פשוט לשחק באופן כזה שייראה אמין ומתאים לגיל שלה. עשיתי ממש עבודת חקר של מספר חודשים כדי לפענח את ההתנהגות שלה, המבט שלה והדרך בה התנהלה".

האם את זוכרת את הסיפור של לי כנערה?

"ההבדל בינינו הוא של שנתיים בגיל, כשהיא הייתה בת 16 אני הייתי בת 14, גדלתי לתוך דור הירח. כל הפריקים היו נפגשים בכיכר, עם עיניים שחורות וצמיגים של גולגולות, המקום היה מוכר. ידעתי מה זה להשתכר, אבל אני לא הייתי מהבנות האלה בכלל, לא שתיתי ולא עישנתי, זה זורק אותי למקום מאתגר כצליל. לי הגיעה מבית טוב ומבית ספר טוב, היא הייתה מחוננת ומצטיינת, ופתאום עשתה תפנית בעקבות מרד נעורים. אתגר אותי להתאפר כמוה, להתנהג כמוה, להיות היא. זה דור שהכרתי, עבורי זאת הייתה חוויה שעברתי דרכה, חוויה שלא חוויתי אותה, וזה משך אותי לקצוות והיה מעניין לחקור ולנסות להבין איך ולמה היא הגיע לשם. למרות שהייתי חשופה לזה, לעולם לא הייתי בחוויה כזאת".

מה היה קשה במיוחד?

"היה יום צילום ארוך מאוד, שהחל בשבע בבוקר. צילמנו אצלי בבית, שינינו את הכל, וזאת הייתה הפקה מטורפת שכללה: איפור, שינוי לוקיישנים, להוסיף ולהוריד איפור ועוד. זה נמשך עד 23:00 בלילה, וזה היה יום מתיש. בסצנה שטל ביקש ממני לעשות - שאני חוזרת הביתה שיכורה, הייתי כבר גמורה, ומתוך החקר שעשיתי למדתי איך מתנהג אדם כשהוא גמור ושיכור. טל רצה להכניס את הסצנה לסרט. כשהוא הראה לפיונה, אמא של לי ז"ל, היה לה מאוד קשה לצפות בזה. היא אמרה שזה פוגע בה בנקודה קשה, זאת הבת שלה, וזה מראה קשה מדי. כשאמא שלי ראתה אתת הסרט היא לא זיהתה אותי, כי זה היה מאוד ברור בסרט שזאת לי ולא צליל, ובגלל שהדמיון בנינו גדול, לפיונה היה קשה בסצנה הזאת, לכן כיבדנו אותה והיא נגנזה מהסרט. מזה הכי חששתי, שיחקתי הבת של מישהי אחרת, שיחקתי את העולם של אדם אחר, פרי בריאתה של פיונה, וידעתי שאם אני טועה זאת פגיעה בה. רציתי להביא למסך גם את גבול הרגישות.

יש‭ ‬סצנות‭ ‬שבהן‭ ‬העיניים‭ ‬משחקות‭, ‬ופחות‭ ‬הגוף‭. ‬הכי‭ ‬מטורף‭ ‬היה‭ ‬סצנת‭ ‬המוות‭. ‬כשראיתי‭ ‬את‭ ‬הסרט‭ ‬לראשונה‭, ‬התרגשתי‭, ‬בכיתי‭ ‬והצטמררתי‭ ‬שזאת‭ ‬אני‭".‬

תגובות