יום ראשון, 22 במאי 2022, כ"א אייר ה' תשפ"ב
לפרסום חייגו: 02-5900070

קהילה במעלהנט

קהילה במעלה אדומים והסביבה

ברנדה ללא הפסקה

ברנדה הורוביץ-פרוור, חברת מועצת העיר, המכהנת גם כיו"ר הוועדה למניעת אובדנות בעיר, חושפת לראשונה את התמודדותה כבת לאמא עם בעיה מורכבת • בריאיון מיוחד היא מספרת על העשייה בתחום מחלות הנפש ומניעת אובדנות, על המחסור החמור בפסיכולוגים ופסיכיאטרים ועל הצורך לשנות את השיח בנושא • וגם, מוצאת את הזמן להתנדב ב"איחוד הצלה" ובמועצה הדתית בעיר ואפילו עובדת על עבודת הדוקטורט שלה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

ברנדה הורוביץ, חברת מועצת העיר ויו"ר הוועדה למניעת אובדנות, מספרת בריאיון מיוחד על העבודה המאומצת ושיתוף הפעולה עם הגורמים הרלוונטיים בעיר ומבחוץ בנושא הרגיש של בריאות נפש ומניעת אובדנות. 

"אף אחד לא בוחר להיות במקום שרע לו בחיים. אין איש בעולם שרוצה להרגיש תחושת מצוקה", מספרת הורוביץ על לחצן המצוקה שיזמה בסניפי בני עקיבא ועזרא, שכבר הופעל פעמיים, "כשנכנסתי לתפקיד התחלתי תהליך למידה עמוקה בנושא. כיושבת ראש עירונית למניעת אובדנות ומנהלת בית ספר לשעבר, אני מבינה היטב את חשיבות והקשר הבלתי נפרד בין בריאות נפש וגוף. מעלה אדומים היא קהילה בריאה ומבחינתי, וכל מה שאני עושה זה לעזור לקהילה להרגיש טוב בחיים". 

מאז שברנדה סיימה את תפקידה כמנהלת בית הספר אמי"ת בנות והחלה את דרכה כחברת מועצה בהתנדבות, היא לקחה על עצמה פעילויות רבות כחברת מועצה, בין היתר יו"ר ועדת ביקורת ופעילויות קהילתיות נוספות. כך למשל, היא גם מתנדבת כחובשת באיחוד והצלה. מתחילת דרכה בתפקיד יו"ר הוועדה למניעת אובדנות היא פעלה רבות בנושא בריאות הנפש, ומאז פרוץ המגפה, בעקבות הסגרים בתחילתה והפגיעה בפרנסה, המעגלים התרחבו, החרדה גברה ויחד עם זה גם הפעילות. 

אני מתפוצצת מהשיח בכנסת

"מאוד קשה לבני אדם ולמשפחות שמתמודדים עם אדם שיש לו מחלת נפש. אני שומעת חברי כנסת צועקים אחד על השני: 'חולה נפש', או 'יש לך מחלת נפש', ואני מתפוצצת מזה. מי אתה? מחלת נפש נובעת מסיבות שונות ולפעמים בעיה כימית. אדם לא בוחר להיות במצב שלא טוב לו בחיים, אף אחד לא רוצה להרגיש מצוקה. השיח עוזר, אבל לרוב לא קל לדבר על זה מול קהילה, מול השכנים. אדם המתמודד עם מחלה חווה רגעים קשים מאוד, ופעמים רבות בן משפחתו מסתובב עם תחושות אשמה כמו: מה זה אומר עליי? נכשלתי? מה זה אומר על המשפחה שלי? איזו אמא אני?".

 לא להתבייש 

"העבודה שלנו היא לא לפחד לדבר בקול רם, מעלה אדומים אומרת: 'לא להתבייש'. הקהילה שלנו היא קהילה מתנדבת שיכולה גם להכיל אנשים עם התמודדות נפשית. אנשים שהאישיות שלהם היא חזקה או שמחה לא יכולים להבין את זה, ונוהגים לומר לאדם בדיכאון: 'תעשה משהו, תצא מזה'. הם מתקשים להבין שההתמודדות היא יום יומית. עבור אנשים המתמודדים עם מחלת נפש זה מאמץ לקום בבוקר ולראות את הטוב, זה לא שהם לא רוצים - הם לא יכולים, כי הם בתוך מצוקה. צריך להבין שמי שכואב נפשית חש גם כאב פיזי מוחשי, ואנחנו כאן כדי לתמוך.

בשנה שעברה עשינו כנס ראשון – 'מאובדנות לחוסן', אליו הגיעו מעל 250 איש מכל הארץ. העיר שלנו לא פוחדת לדבר על הנושא הזה. ראש העיר, בני כשריאל, נתן את ברכתו, והכנס השני יתקיים בסוף מרץ בהשתתפות כל האגפים: חינוך, רווחה, השירות הפסיכולוגי של מעלה אדומים ועוד. השנה גם יהיה זרקור לא רק על המטופלים, אלא גם על המטפלים שעובדים סביב השעון בסיטואציות מורכבות ואשר זקוקים לכוח להמשיך".  

 אני עצמי בת לאמא עם בעיה מורכבת

לראשונה חושפת ברנדה את העובדה שהיא מכירה מקרוב והיטב את ההתמודדות עם מחלות נפש. "אני בת לאמא עם בעיה מורכבת מאוד, ואני עצמי חייתי בתוך התמודדות הקשה הזאת בדור שלא דיברו על זה. לצערי גם היום בקושי מדברים על זה, אנשים לא נוהגים לשתף את האחר כשמדובר במחלת נפש. האחים שלי ואני גדלנו מאוד בריאים, והיום אני שומעת מחברות שלי כיצד הן ראו אותי ואת אמא שלי כשהיינו ילדים. ילד שמתמודד עם בעיה של הורה או הורה שמתמודד עם בעיה של ילד או של בן זוג, זקוקים לתמיכה. לעיתים הפגיעות כל כך מורכבות שהן עלולות להוביל לאובדנות. כולם מעדיפים להראות כלפי חוץ תמונה יפה, להסתיר את הסיפור האמיתי ולהכניס אותו לארון". 

דואגים לרצף טיפולי

"הוועדה העירונית לא עוסקת רק במניעת אובדנות, היא עוסקת בכל הרצף - חרדה, דיכאון ואקסטרים, זה המניעה ואיך לא להגיע לשם. הקמנו רצף ארגוני בעיר עם אגף הנוער במתנ"ס, האגפים בעירייה, ויצרנו תרשים של איך שמים לב שיש אדם במצוקה ומה עושים אם חלילה קורה משהו. רצף טיפולי זה אומר לדעת לזהות אדם ששרוי בדיכאון ולאפשר לו לעבור על כל התהליכים עד שיהיה בטוח מוגן. החודש יש לנו פגישה המסכמת מה היה עד כה, ובה נבצע הערכה ונחליט כיצד לפעול הלאה. הנושא הופך למורכב יותר כשמדובר בבגירים שהם כבר לא תחת חוק חינוך. התקיימה פגישה בנושא כדי לדון על גילאי הביניים, ומעורבים בכך כל הגורמים, כולל משטרה ורווחה שפוגשים מצבים שונים וצריכים לדעת כיצד לתת מענה. הוועדה למניעת אובדנות כוללת את עליזה אבנעים, מתאמת הבריאות, שעובדת מסביב לשעון, טלי טריגר, מנהלת השפ"י, הראל הורוביץ, מנהל אגף החינוך, רועי שוולב, מנהל אגף הרווחה, ואורית מועלם מהיחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות. כולם עובדים בשיתוף פעולה מלא, כאשר בצוות ההובלה יש גם ועדות היגוי שאליהן מגיעים גם תחייה גץ, רכזת עיר ללא אלימות, מנהל אגף הנוער, איתמר סלוק, נציגי רווחה ונציגים מהגיל השלישי בעיר". 

 יש מחסור בפסיכיאטרים ופסיכולוגים

"הייתה לי פגישה עם כל קופת החולים בעיר. ברפורמה החדשה קופות החולים צריכות לתת טיפולים פסיכיאטרים ופסיכולוגים, וכל אדם יכול לגשת לרופא המשפחה ולקבוע תור, אלא שבפועל יש מצוקה עצומה של מחסור בפסיכיאטרים בארץ, ובמעלה אדומים המצוקה קשה מאוד בתחום של בריאות הנפש. כבר שלוש שנים אנחנו מנסים להפוך כל אבן, יש לנו בקרוב פגישה עם יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות, עידית סילמן, שתגיע אלינו כדי להכיר את העיר ולעזור לנו למצוא פתרון. מאוד התרגשתי שהיא נענתה לבקשתי להגיע למעלה אדומים. ניסינו בעבר, בממשלה הקודמת, לעשות זאת, אך ללא הצלחה. הממשלה הזאת מאוד פתוחה לנושא, הייתי שותפה בוועדה שהתקיימה בממשלה בנושא, ויש הבנה בחשיבות להורדת הסטיגמה ולהביא למצב שאנשים מבוגרים לא יתביישו לומר שהם זקוקים לעזרה. 

בנוסף, יזמתי עם מנכ"ל העירייה, שמוליק חנוך, תהליך שבו במידה ומתרחש אירוע, כל האגפים יהיו מחוברים. עד היום כל אחד טיפל באופן עצמאי בגלל צנעת הפרט, ולכן אף אחד לא ידע מי עשה ומה. העבודה המשותפת נותנת מענה מצוין, והעירייה מוכנה היטב לעבודה כזאת בכל תרחיש".  

פעילה גם בקורונה

"כשהחלה הקורונה שאלתי את עצמי מה אני עושה כחברת מועצה בתקופת הקורונה, ולכן יזמתי בית ספר זום, שבו בכל יום התקיימו 3-4 שעות של שיעורי התעמלות, שיעורי תורה, עיסוק באמנות ובכלכלה. זה התחיל עם 50 נשים שהתעמלו בזום, והתרחב גם מחוץ למעלה אדומים. הגענו ל-2000 משתתפות שנכנסו לזום מכל רחבי הארץ. היה יפה לראות שנשים שנכנסו ללמוד התחילו גם להעביר שיעורים.

אני פעילה גם בנושא הדתי בעיר, ומאוד התרגשתי שהצטרפו שתי נשים למועצה הדתית. אנחנו משלבות כוחות ועוסקות בבריאות הנפשית של האישה. הייתי שותפה לתהליכי שיפוץ המקוואות, מצפה נבו ועכשיו הנחלים. אני מברכת על המועצה החדשה, ויש חשיבות בגיוס נשים. ההסתכלות הנשית על הצרכים עבור נשים וילדים היא פורצת דרך, ואני שמחה להיות שותפה לתהליך. קידמתי את 'שומרי הסף' בקרב אנשי הדת, כדי שיידעו לזהות אדם במצוקה. הרבנים, הגבאים והבלייניות במקוואות, כולם עברו הדרכה בתחום. אנחנו פועלים בתחום 'שומרי סף' גם בין אנשי החינוך, ולשמחתי, ראש העיר ומנהל אגף החינוך מאוד מכוונים לנושא. בנוסף, התחלנו פיילוט בעיר שנקרא 'בוחרים בחיים' ומתקיים בקרב תלמידי כיתות ט' בחטיבות הביניים, וחשוב לציין שלא בכל עיר זה קיים".

לחצני מצוקה ודוקטורט

"מכיוון שאני אחראית בארגון 'איחוד הצלה' על קבוצת חוסן, ואני מוכשרת ממשרד בריאות, הגעתי לסניפים של עזרא ובני עקיבא וזיהיתי שהמיקום של הסניף עלול להיות בעייתי במידה ויש מצוקה בשבת משום שלאף אחד בסניף אין טלפון נייד בשבת, ולכן יזמתי לחצני מצוקה. מאז שהם הותקנו הם הופעלו פעמיים על ידי הקומונרית שזיהתה בעיה רפואית, ולמקום הגיעו במהירות מאגף הביטחון. זאת מוגנות נפשית חשובה. 

בין לבין אני מלווה מנהלי בתי ספר מהמגזר הבדואי ועובדת על עבודת הדוקטורט, כשעבודת המחקר המרכזית שלי עוסקת בניהול רגשות של מנהלי בתי ספר, נושא שטרם נחקר או נבדק. מדברים על התלמידים והמורים, אבל אין מחקרים על התמודדות מנהלים". 

תגובות