אין לי מה להתבייש

חייו של איתי יסקין, בן 26, נשוי ואב לשניים, התהפכו כשהיה בן 7, תלמיד כיתה א' בבית הספר תומר רחל • אירוע טראומתי שהתרחש בחצר בית הספר בזמן ההפסקה, הותיר אותו עם פלטות בפה ובלסת, חרדות, פחדים, חוסר רצון לחיות והתפרצות של מחלת הסוכרת • הוא הגיש תביעה נגד משרד החינוך, אולם השופט קבע שלא רק שלא יקבל כלום, אלא עליו לשלם 80 אלף שקלים • כעת הוא זקוק לעזרה, חושש לפרנסת משפחתו ומבקש תרומות מאנשים טובים

פורסם בתאריך: 03/10/2022 13:34

נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

חייו של איתי יסקין (26), נשוי ואב לשניים, התהפכו ברגע כשהיה בן 7 בלבד, תלמיד כיתה א', בעקבות אירוע טראומתי שהתרחש בחצר בית הספר בהפסקת עשר. במשך שנים הוא נשא צלקות נפשיות ופיזיות, עד שהחליט לשים הכל מאחוריו, הקים משפחה עם שני ילדים מתוקים וחשב שהגיע סוף סוף למנוחה והנחלה. עד לפני שבוע, כשהכל התמוטט לנגד עיניו ובית המשפט, באופן מפתיע, פסק שעליו לשלם 80 אלף שקלים, אותם אין לו מושג איך לגייס בזמן שכל דאגותיו שלילדיו יהיה קורת גג ואוכל. לאורך כל השיחה הוא מדבר בכאב ובחשש גדול, והרגע שגורם לו לפרוץ בבכי הוא הרגע שאנחנו מדברים על ילדיו.

רון הציל אותי

איתי, תושב מעלה אדומים, נולד והתחנך כאן בעיר. את בית הספר היסודי התחיל בתומר רחל הסמוך לבית אימו, "באחת מהפסקות עשר, ההפסקה הגדולה קראנו לה, יצאתי עם חבר לחצר האחורית, עשינו עמידות ידיים ונשענו על הקיר. תוך כדי משחק רצתי אחר החבר כדי לתפוס אותו, ובאותה הריצה נתקלתי בילד גדול ממני בשנתיים, ילד שהיה בריון כזה. הייתי קטן, נפלתי אחורה ומאותו הרגע אני רק זוכר מכות ובעיטות, בעיקר לכיוון הפנים. באותם רגעים לא הייתה מורה בסביבה, הייתי מבוהל וכואב, מאוד חסר אונים. מי שהציל אותי היה ילד שגדול ממני בשנתיים שלוש, הוא למד בשכבה של אחותי ועד היום השם שלו זכור לכולנו ומהדהד בבית. קראו לו רון בן חיים, שממש בגבורה נכנס בתוך כל המהומה, שלף אותי ולקח אותי לכניסה לבית ספר, מדמם וממתין לאמא שלי, שהוזעקה לבית הספר. פוניתי לבית החולים, ושם עברתי בעקבות הפציעה שיקום פה ולסת. עד היום אני עם פלטות".

התפרצות הסוכרת

איתי ממשיך ומספר כי "אמא כמובן יצרה קשר עם אימו של רון, ונפגשה איתה כדי להודות לה ולו. היא שמרה איתה על קשר טובה, ואפילו כשנולד אחי הקטן קראנו לו רון. אמא אמרה שזה על שמו של הילד הגיבור, האמיץ והטוב, עד כדי כך הוא היה משמעותי בבית. במשך חודש הייתי בהחלמה עם תפרים וברזלים, אבל הבעיה העיקרית שלי לא הייתה הפיזית כי מאותו היום ולאורך שנים הייתי עם התקפי חרדה, בעיקר בלילות, ופחדתי ללכת לבית ספר. חודש אחרי האירוע התפרצה לי מחלת הסוכרת. את אותו לילה שבו הבנו שחליתי בסוכרת לא אשכח לעולם. הרגשתי מאוד לא טוב, הייתי  בבית בהחלמה מהפציעה, העיניים שלי היו שקועות, ביקשתי מאמא להיות לידה, וכשהתקרבתי אליה התמוטטתי והתעלפתי. מיד פינו אותי לבית החולים, שם זיהו את הסוכרת ואמרו לי שהגעתי רגע לפני שהכל היה מסתבך יותר".  

לא רציתי לחיות

איתי, שהיה ילד קטן שחייו התהפכו, גרר טראומה ופחדים שהביאו איתם התקפי זעם וחוסר רצון לחיות, עם התמודדות נפשית קשה, פיזית ומורכבת של ילד המתמודד עם מחלת סוכרת ועם פלטות בשיניים (בעקבות מחלת הסכרת לא ניתן לבצע שתלים). 

"לא מצאתי את עצמי, ועברתי בתי ספר שונים במהלך השנים, עד שעזבתי לגמרי את הלימודים. הייתי עם חרדות, פחדים והתקפי זעם. בגיל 15 לקחתי כדורים וחתכתי את עצמי, לא רציתי לחיות. היום מחלת הסוכרת גרמה לי לבעיות קשות בעיניים, ואני מתמודד עם סימפטום נוסף של הדרדרות בראייה ומטופל על ידי זריקות לעיניים".

 החלטתי להגיש תביעה

"בזמנו קיבלתי סכום לטיפולי שיקום פה והלסת, ואמא חשבה לתבוע אותם על הקשר בין התפרצות הסוכרת לפוסט טראומה, אבל לא היה לה כסף והיא עזבה את זה. לפני שש שנים, כשגרתי אצל סבתא שלי, יצרו איתי ממשרד עורכי דין קשר, ושאלו האם לסגור הכל רגע לפני חוק ההתיישנות או לטפל במקרה. סבתא שלי, שכאב לה לראות את מצבי ואת ההתמודדות שלי עם הסוכרת, אמרה שכדאי לעשות מעשה. בעבודה קשה ובסיוע של סבתא שלי, שגם לה אין הרבה, התחלתי לממן את המומחים והתביעה". 

כבר מספר שנים שנעשים מחקרים בארץ ובעולם הקושרים את התפרצות מחלת הסוכרת לטראומה. המומחים מכנים אותה המגפה של המאה ה-20. סטרס הוא מנגנון הישרדותי הבא לאותת לנו על סכנת חיים. פרופ' מונה בועז, ראש היחידה לאפידמיולוגיה, סיפר כי בתקופת עמוד ענן הם גילו קשר ישיר בין רמת סוכר בדם לסטרס, "עקבנו אחר רמות הסוכר בקרב חולים המאושפזים בשגרה, והשווינו אותן לרמות הסוכר אצל אותם מאושפזים במהלך מבצע 'עמוד ענן'. התוצאות היו חד משמעיות. המתח, הסטרס, הלחץ של החברה שבה אנו חיים כיום, הוא בעיניי אחד הגורמים המרכזיים שבעטיים מחלת הסוכרת הפכה למגפה". גם מחקר שנעשה באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית מצא קשר בין אירוע טראומטי לבית התפרצות המחלה. והיום כבר ישנן מספר תביעות של חיילים כנגד משרד הביטחון מאותה הסיבה.

 צריך לשלם סכום אסטרונומי

המשפט נגרר והתארך, הגיעו מומחים מטעמו של איתי, והם מנגד הביאו מומחים מטעמם, אך בסוף החזק ניצח. קשה היה לבחור צעיר שמפרנס את משפחתו עם קצבת נכות ועבודה בדוחק לעמוד מול עורכי דין חזקים של גוף כמו משרד החינוך. "הם כל כך חזקים, מיומנים, עם עורכי דין שאני לא יכול לממן. לא האמנתי. לא רק שהפסדתי, אני צריך לשלם להם הוצאות משפט בסכום אסטרונומי. פרצתי שם בבכי, רעדתי. מאז אני בחרדות איומות, לא יכול לישון. הסבירו לי שאם לא אשלם, יתחילו עיקולים, אני ממוטט". 

שנים שאיתי עבר מסגרות שונות עד שמצא את אהבת חייו שאיתה הקים תא משפחתי מקסים, "אני עובד קשה כדי לפרנס את המשפחה שלי והילדים שלי, הם כל עולמי. היום אני נשוי עם ילדים, מחזיק את הבית, משלם חשמל, מים וגנים, והכל מהחשבון שלי. אם יקרה משהו כמו עיקול, מה יהיה עם הילדים שלי? אני אדם נורמטיבי שגר בעיר 26 שנה ודואג למשפחתי, לא הסתבכתי כלכלית בגלל אלכוהול או שוק שחור, אין לי משפחה או אנשים שיכולים לעזור לי. בינתיים הצלחתי לגייס אלף שקלים בלבד. התקפי החרדה מבהילים אותי, אני בפחד אימה שיעקלו לי את הכל. פעם, כשהיו לי התקפי חרדה, הייתי בורח, אבל אני לא רוצה לחזור לשם. הייתי במקומות אפלים, יש לי ילדים. רק שהבית שלי לא יתפרק, אני חייב להציל את עצמי ואת הילדים", אומר איתי בבכי, "אין לי מה להתבייש, אני מנסה כל דרך למצוא עזרה, אני יודע שיש הרבה אנשים טובים".

לתרומות https://payboxapp.page.link/zXMkeahurfnjPEYA7