"קפה – דילמה": לא עוד קבוצת נשים
במרכז הגריאטרי־שיקומי "עמל מעלה אדומים" נולדה קבוצה יוצאת דופן: קבוצת נשים שמסרבת לתת לגיל להכתיב לה גבולות. הן צוחקות, בוכות, סולחות, משתפות ובעיקר – מרגישות שוב שייכות. כל מפגש הוא רגע של צמיחה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
זהבית גלנטי
ביום חמישי, 1 באוגוסט, מציינים ברחבי העולם את "יום החברות הבנות" – יום שמוקדש לקשרים העמוקים, לעידוד ההקשבה, החיבוק והכוס קפה עם שתיקה שמדברת יותר מאלף מילים. ובדיוק ביום הזה, במרכז הגריאטרי־שיקומי "עמל מעלה אדומים" של רשת "עמל ומעבר", נרקמת ידידות אחרת: קבוצת "קפה דילמה" – יוזמה של נשים שמוכיחות שחברות אמת לא מתבלה עם הגיל אלא רק הולכת ומעמיקה.
את היוזמה הובילו העובדת הסוציאלית יעל אמויאל ורכזת התעסוקה חגית כהן מיוסט. "עבדנו באותה מחלקה, והרגשנו צורך לבנות קבוצת נשים שתאגד דיירות מכל המחלקות, תיצור מרחב פתוח לשיתוף, העצמה והיכרות עמוקה", מספרת כהן מיוסט.
"התחלנו במרץ עם נושאים מובנים כמו משפחה, מילים טובות, חגים וזיכרונות", מוסיפה אמויאל, "אבל מהר מאוד הבנו שהן לא רק רוצות להקשיב – הן רוצות להוביל. היום הנושאים מגיעים מהן לגמרי. הן מביאות את הלב שלהן לשולחן." כך נולד השם "קפה דילמה" – שם שמסמל את הרוח של הקבוצה: לשתות קפה ולפתוח דילמות חיים.
המפגשים נערכים סביב שולחן ערוך, עם שתייה חמה וכיבוד, אבל עיקר ההתרחשות הוא בנפש. "המפגש האחרון עסק בפרידה, וכל אחת שיתפה את תחושותיה – גם את הרגשות הכי אינטימיים", מספרת כהן מיוסט. "זו קבוצה שהמשתתפות בה לא רוצות להפסיד. הן שואלות מראש אם המפגש מתקיים, מחכות לו. זה הפך לעוגן קבוע בשבוע."
הקבוצה מחזקת לא רק את תחושת השייכות, אלא גם את יכולת ההכלה, ההקשבה והסליחה. "היו מקרים שבהם דיירות חוו קונפליקטים, ובזכות השיח שנוצר – שבו הן הרגישו שמקשיבים להן באמת – הן חזרו, ביקשו סליחה, שינו גישה. זה מפגש שמאפשר תהליך נפשי משמעותי", מספרת אמויאל. "יש בכי, צחוק, התרגשות – הכל. לפעמים אנחנו שמות מוזיקה, וזה מחזיר אותן לזיכרונות ילדות ולרגעים מכוננים בחיים."
לדברי כהן מיוסט, "אחרי כל פגישה עולות יוזמות מהמשתתפות עצמן – נושאים כמו פחדים, עין הרע, זיכרונות מהבית והחיים. רואים איך הן מתפתחות, משתחררות, לוקחות אחריות על השיח – זה מרגש".
ההצלחה לא הייתה מתאפשרת, לדבריהן, ללא התמיכה של מנהלת הבית, אסתר בן חמו. "היא מאמינה בעוצמה של נשים, ונותנת לנו גב מלא. בזכותה נוצרה הרוח המיוחדת של המקום – כל דיירת שמגיעה לבית האבות מרגישה את האכפתיות ואת הכוונה להעניק יותר מאשר סיעוד – להעניק משמעות", מדגישה כהן מיוסט.
בן חמו עצמה מתבוננת בגאווה בקבוצה שצמחה בלב המוסד: "מדובר בקבוצה רוחבית של נשים מדהימות שמעצימות זו את זו. הן מבקרות זו את זו גם מחוץ למפגש, ממשיכות את השיח בין המחלקות, ויוצרות קשרים שנמשכים גם כשאנחנו – הצוות – לא נמצאות."
"קפה דילמה" היא לא עוד פעילות שבועית בלוח הזמנים של בית האבות. זו קהילה. מעגל תומך שבו נשים פותחות את ליבן, משתפות ברגשות האמיתיים שלהן, מרגישות מוערכות ונתמכות, וגם מחזקות זו את זו – לעיתים בלי מילים. שם, בלב מעלה אדומים, הן מוכיחות לכולנו שהלב – כמו הידידות – רק הולך ומתרחב עם השנים.
