אב השבט
במשך 15 שנה כיהן בני תמר כראש שבט הצופים "דקר"; השנה הוא החליט לפרוש לקראת ניתוח מורכב שעליו לעבור בשל פציעה קשה איתה הוא מתמודד כבר ארבעה עשורים; בשבוע שעבר נערך לכבודו ערב פרידה מרגש ומכובד, בו התכנסו כולם כדי לומר לו תודה; הר זהב: "בני הוא גיבור ישראל שהולך לדאוג לבריאותו, ומשפחת דקר תישאר כאן בזכותו"; יפרח: "בני תרם רבות לשבט, הכל בהתנדבות ולמרות שילדיו גדלו וכבר למעלה מעשור הם לא בצופים"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
בערב מרגש ומכובד נפרד שבט הצופים "דקר" מראש השבט המיתולוגי, בני תמר, שמסיים את תפקידו לאחר 15 שנים בהן נתן את כל כולו, לילות כימים, בהתנדבות מלאה, וזאת למרות שילדיו בגרו וכבר שנים רבות אינם נוטלים חלק בתנועת הנוער הצופים.
לאירוע החגיגי, שהתקיים בשבט, הגיעו לכבד ולהודות גם: ראש העיר, גיא יפרח, סגנית ומ"מ ראש העיר, מחזיקת תיק הנוער, רחל הר זהב, מנהל אגף החינוך, הראל הורוביץ, מנהלת אגף הנוער, איילה אברהם, רכזת תנועות הנוער, רותם ביתן, ראש הנהגת ירושלים בצופים, יניב מזר, מרכז הנהגה יהודה, עומר פרי, מקים ומייסד שבט דקר במעלה אדומים, יוסי בן שטרית, רכז השבט, איתי שייק, חניכים, מדריכים, בוגרים והורים.
הערב כלל קטע אמנותי של השכבה הבוגרת בשבט, ולאחר מכן הוצגה מצגת ונאמרו דברי הערכה, תודה ומילות פרידה. בסיום האירוע הורי השבט הודו לבני והעניקו לו מתנה מכובדת, זאת לצד אות הוקרה שהוא קיבל מהעירייה על פועלו המבורך.
בנה קהילה ויצר משפחה
הפרישה של בני מתרחשת לקראת ניתוח מורכב שעליו לעבור בעקבות פציעה קשה שאיתה הוא מתמודד כבר ארבעה עשורים, מהיותו חייל סדיר בשנת 1988 במבצע מיידון בלבנון. במשך כל השנים יצא בני תמר למחנות הקיץ, לטיולים, למסעות ולמפקדים של תנועת הנוער, ולא שיתף בקשיים הפיזיים הלא פשוטים איתם הוא מתמודד. במשך 15 שנה הוא היה עבור השבט מצפן, בית, מנהיג וחבר, שהקדיש את ליבו ונשמתו לדורות של חניכים. הוא בנה קהילה ויצר משפחה.
הר זהב: "משפחת דקר תישאר כאן בזכותו"
סגנית ומ"מ ראש העיר, רחל הר זהב, אמרה כי "זה ערב מרגש לשבט ולי. כשנכנסתי לתפקיד בני הגיע עם רשימות של מה חסר בשבט, מה צריך לתקן ומה כדאי להוסיף. מהרגע הראשון ראיתי לב ונשמה. כולו מושקע במקום ובאנשים האלה. שבט דקר הוא מקום מיוחד של נתינה וראיית האחר. יש פה חניכים דתיים, חילוניים, שילוב של צרכים מיוחדים, הכל במקום אחד. בני ליווה אותי כשלמדתי על השבט בכניסתי לתפקיד - בצניעות, בנועם ובגבורה. בני הוא גיבור ישראל שהולך לדאוג לבריאותו, ומשפחת דקר תישאר כאן בזכותו".
מזר: "בני חי את השבט"
מנהל הנהגת ירושלים, יניב מזר, אמר כי "להיות דרג מתנדב בצופים זה להתנדב בעבודה ולעבוד בצופים. מדובר בתפקיד שואב. המגע עם הנוער והשפעת ראש השבט על הנוער היא מדהימה. היכולת לעשות זאת לאורך תקופה כה ארוכה, זאת מתנה. הצופים זאת שמורת טבע, מתנה לכל החיים. הילדים יוצאים עם ארגז כלים לחיים שהם לא מקבלים בשום מסגרת אחרת. הם לומדים להתנסות, להתמודד עם אתגרים. כשנער בכיתה י' מקבל אחריות על ילדים צעירים ומשפיע עליהם, זאת מתנה של העצמה והתפתחות. כל זה יכול להתקיים רק כשיש אדם שמוביל את זה. השם של שבט דקר הולך לפניו בהנהגה, כי יש את בני כראש שבט דואג, אכפתי, נוכח וחי את השבט".
בן שטרית: "תנועת הצופים זו דרך חיים"
מייסד השבט, יוסי בן שטרית, סיפר על ילדותו בצופים, ריכוז השבטים בארץ והקמת השבט במעלה אדומים לפני כ-25 שנה, "בהרצליה יש שבט דקר ותיק על שם צוללת דקר שנעלמה בשנות ה-60, ואנחנו נתנו את השם לשבט כשמצאו את שרידי הצוללת. תנועת הצופים זו דרך חיים. לתרום לחברה ולהביט על הטוב. מהצופים צומחים הקצינים האיכותיים והש"ש המעולים, ואני רואה אתכם ומתרגש".
מור: "אהבה, השקעה ושקט מאחורי הקלעים"
בוגר שבט דקר, יונתן מור, נפרד מבני בשם השכבה הבוגרת, ובמילותיו תיאר מי היה בני עבור השבט. "אני עומד כאן בשם שבט דקר, בשם כל השכב״גים שהיו ב-15 השנים האחרונות, בשם אלפי החניכים שלקחו חלק בשבט הזה בזמן היותך ראש שבט. אני מנסה לעשות משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי: להכניס 15 שנים של אהבה, השקעה ושקט מאחורי הקלעים - לשלוש דקות של טקסט.
אתה בכלל הגעת אלינו דרך נחצ'ה שהיה בגדוד שובל לפני שני מחזורים. למי שמכיר, נחצ'ה זה הבן של בני, ולמי שלא - הפסדתם. באותו הרגע נוצר הקליק, ואיכשהו שרדת אותנו במשך 15 שנה. עבר מאז כל כך הרבה, דברים השתנו, שכב"גים התחלפו, העולם עבר כמה מהפכות – ואתה? אתה תמיד נשארת. תמיד היית שם, בהתנדבות מלאה, עומד בשקט ובצניעות שכל כך מתארת אותך. על הרבה מהדברים שעשית לשבט בכלל לא ידענו וגם לא נדע. עבדת מאחורי הקלעים ועשית הכל כדי שלנו פשוט יהיה טוב יותר. בזמן שלא ראינו, אתה תמיד ראית אותנו. אולי לא כל החניכים יודעים לזהות מי זה הבחור עם הקרחת המבריקה שמופיע מדי פעם במפקד, אבל אתה הכרת כל אחד ואחת - כל חניך, כל מדריך, כל פעיל.
בני היה מאחורי כל דבר בשבט הזה, דחף קדימה ותמך - אם זה מחנה, טיול, מפעל או אפילו סתם פעולה. לנו זה נראה כל כך מובן מאליו שיש עוד טיול או עוד מפעל מטופש שהמרכז המציא, אבל בשבילו זה עולם שלם שמלא בדאגה, אכפתיות ורצון לפתח ולשפר את החוויה שלנו בשבט הזה".
"אב השבט"
יונתן מור המשיך ואמר כי "בואו נדבר רגע על מחנ״קים. אין מחנ״ק בלי בני. גם אם זה באמצע שום מקום, שעות של נסיעה, 40 מעלות חום – בני היה שם. לוקח יום חופש מהעבודה הפרטית שלו כדי לראות שהשטח בסדר ושאנחנו נהנים, והנה עוד פעם אולי לא כולם ידעו שבני הגיע למחנה, שהוא נסע באוטו בפקקים, שהוא ארז תיק גב, שהוא אשכרה נשאר לישון לילה ברכב שלו רק בשביל להיות איתנו רק עוד טיפה בבוקר שלמחרת, וכל זה עם אהבה אמיתית לשבט דקר ועם ענווה עמוקה ובלי לעשות מזה עניין. חווית איתנו הכל, העולם השתגע, ואתה תמיד החזקת באידיאולוגיה אחת: איך השבט ממשיך להתקיים, בזמן מגפה עולמית. דאגת שאנחנו נמשיך לבצע את הפעולות מרחוק ונמשיך לתת את המקום החם לחניכים גם דרך הזום. עברנו יחד שתי מלחמות, גם אז ב-2014 וגם עכשיו. לי אישית יצא להדריך גם אז, במגפת הקורונה, וגם לפני שנתיים, כשהתחילה המלחמה, והאמת היא שפחדתי, איך נמשיך כשבט? האם זה בכלל מה שחשוב עכשיו? ובלי לשים לב - פשוט המשכנו. המשכנו להתנדב, לחפש איך לתרום, איך לעזור, איך לתת מקום בטוח לחניכים. וכל זה לא היה קורה אם לא היית שם, מושך בחוטים מלמעלה, מחזיק אותנו, דוחף שנפיק את המירב וששבט דקר ימשיך להיות בעל משמעות אמיתית גם ברגעים הכי קשים. אין שום ערב הוקרה בעולם שיכול להכיל את כמות התודה שיש לנו אליך. כל מה שאנחנו אומרים פה הוא רק חלק קטן ממה שאתה באמת עשית. תודה על הלב הענק שלך, תודה שנתת את הנשמה שלך לשבט הזה, על זה שאכפת לך מאיתנו יותר ממה שאנחנו יודעים להגיד. אחרי היותך ראש שבט צריך לשנות את השם התפקיד לאב השבט".
יפרח: "עשייה מדהימה של 15 שנים"
ראש העיר גיא יפרח סיכם:
“בני הוא מסוג האנשים שמחזקים את מרקם הקהילה שלנו בדרכו השקטה, המסורה והעמוקה. במשך חמש עשרה שנים הוא העניק לשבט דקר את ליבו ונשמתו, ללא תנאי וללא תמורה, מתוך אהבה אמיתית לנוער ולערכים שהצופים חורטים על דגלם. בני הוא דוגמה ומופת להתנדבות שמעצבת דור שלם. בשם העיר כולה, אני מבקש להודות לו על עשייה נדירה, על מחויבות שאין כמותה ועל תרומה שתמשיך להדהד עוד שנים רבות. אני מאחל הצלחה גדולה לענבל דביר - שתמשיך את הדרך החשובה הזאת ברוח של עשייה, חינוך ומנהיגות״.
