ההורים במעלה אדומים שמשנים את המציאות
הם הפסיקו לפעול כיחידים והתאחדו לכוח משפיע: קבוצת מנהיגות הורית חדשה, בשיתוף אגף הרווחה, פועלת לשיפור איכות החיים של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים בעיר. "אנחנו לא באים בטענות, אנחנו רותמים את הממסד להיות שותף לדרך"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
בימים אלו מסתיים חודש "פברואר יוצא מן הכלל", המוקדש להעלאת המודעות וההכלה של אנשים עם מוגבלויות בקהילה. זהו זמן מצוין להכיר את קבוצת ההורים החדשה במעלה אדומים; קבוצה נחושה של אימהות ואבות לילדים ולבוגרים עם צרכים מיוחדים, שהחליטו להפסיק לפעול כל אחד בנפרד ולהתאחד לכוח אחד משפיע ומשנה מציאות.
הקבוצה, שהתגבשה ביוזמה מבורכת של אגף הרווחה, סיימה לאחרונה קורס "מנהיגות הורית" בהנחיית עידו כץ ממכון "יוסף טל". המטרה ברורה: עבודה משותפת עם כלל הגורמים – העירייה, אגף הרווחה והמתנ"ס – כדי לשפר את איכות החיים של כל בעלי הצרכים המיוחדים בעיר.
"הצורך עלה מכך שכל הורה עבד בנפרד עבור הילד שלו ונתקל בהרבה בעיות," מסבירה מרים אוחיון, אמא למיכאל. "המטרה היא שנעבוד עם כל הגורמים כדי לשפר ולייעל את השירות, כולל בתחומי החינוך."
עידו כץ, מנחה הקבוצה, מספר על התהליך המרגש: "ההורים גילו את הכוח שבמפגש, בתמיכה ההדדית ובהעלאת המודעות. המעורבות ההורית הפרו-אקטיבית היא משמעותית כל כך, כי הם נמצאים במקום שאף אחד אחר לא נמצא בו כהורה. אנחנו עובדים בשיטה של הגעה למנהיגות – לדעת לעבוד בצוות ולייצר תקשורת אפקטיבית. ההורים האלה מלאים כרימון בכאב, והמטרה שלנו היא ללמד אותם לא רק להביע את הכאב או לדרוש, אלא לדעת לבקש ולרתום את הצד השני. להפוך את מי שעומד מולם לשותף לדרך."
"לא נגד המערכת, אלא איתה"
חברי הקבוצה מדגישים כי פניהם לשיתוף פעולה ולא למאבק. "אנחנו לא רוצים 'להיכנס' באף אחד, אלא פשוט להעלות את הנושאים על הבמה ברוח טובה," אומרת מרים. התוצאות כבר נראות בשטח: אתר האינטרנט של המתנ"ס עבר הנגשה משמעותית ומרכז כעת את כל המידע הרלוונטי למשפחות עם צרכים מיוחדים בעיר בצורה נוחה וידידותית.
מיכל וקנין, מורה לחינוך מיוחד ואמא לנער בן שבע עשרה, היא ממקימות הקבוצה. "היה צורך חזק בשקיפות ובשיווק של מה שבאמת קיים כאן עבור המשפחות," היא משתפת. "בעבר פעלתי לבד, אבל קבוצה נותנת כוח שאין לאדם יחיד מול הרשויות."
מיכל מבקשת להאיר גם את "הילדים השקופים": "יש ילדים שנמצאים 'בין הכיסאות'. הם לא על הרצף האוטיסטי, אך מתמודדים עם קשיים אדירים. מול המוסד לביטוח לאומי קשה לעיתים להשיג עבורם זכויות. המטרה שלי היא לדאוג גם להם – לילדים בכיתות המקדמות ובגני השפה." היא מביאה כדוגמה את בנה, שבעבר היה סגור מאוד והיום, בזכות עבודה נכונה, הוא מדריך בתנועת "כנפיים של קרמבו" ובבני עקיבא. "כשיש עבודה, יש תוצאות," היא קובעת.
חלומות על בית ומרכז תעסוקה
למרות ההתקדמות, היעדים של הקבוצה עודם רבים. החלום הגדול הוא הקמת מרכז למשפחות לצרכים מיוחדים שיעניק מענה גם להורים, לאחים ולסבים. נושא כואב נוסף הוא היעדר תעסוקה מוגנת בתוך העיר.
מרים משתפת בקושי היומיומי: "הבן שלי יוצא בהסעה בשש ורבע בבוקר ומגיע עד אזור תלפיות בירושלים כדי לעבוד. הוא חוזר עייף מאוד. הוא בן שלושים וחמש, הוא רוצה חוג חברתי, הוא רוצה להכיר בת זוג." מיכל מוסיפה לחזון: "החלום שלי הוא שיהיה לנו בית. פעם בשבוע משחקייה לצרכים מיוחדים בעלות סמלית, ומרכז למידה או קבוצת נערים לבוגרים."
עידו כץ מסכם בנימה אופטימית: "המטרה היא שהם יהיו עצמאיים והשינוי יהיה חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. עבדנו על הפיכת החששות ופחד העתיד לתקשורת מקרבת. במקום זעקה או ביקורת שיוצרת דחייה, למדנו לייצר הקשבה. ההישג הוא כולו שלהן."
מעלה אדומים מוכיחה כי כשהורים לוקחים את המנהיגות לידיים, פברואר אולי נגמר – אבל המהפכה החברתית רק מתחילה. הקבוצה קוראת להורים נוספים להצטרף לעשייה, להגיע לפגישות וליזום יחד מציאות טובה יותר.
