ברגע אחד, משום מקום
יניב אדרי, מוזיקאי מוערך ואדם בריא לחלוטין, לקה במפרצת מוחית קשה ששינתה את חייו וחיי משפחתו מקצה לקצה. כעת, אחיו ישראל פונה לתושבים בבקשה לפתוח את הלב: "אם נתגייס יחד, נאפשר לו לחיות בכבוד"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
יניב אדרי לא חלה. לא היה סימן מקדים, ולא הייתה כל אזהרה. הוא פשוט חזר מיום עבודה רגיל, וברגע אחד, משום מקום, עבר אירוע מוחי פתאומי וקשה מסוג מפרצת. דימום מוחי חריף ששינה לו ולמשפחתו את החיים לנצח.
ישראל אדרי, אחיו של יניב, מספר על אחיו הבכור שחייו השתנו ביום אחד לפני כשנתיים, בהיותו בן 46 בלבד - אדם צעיר ובריא שעסק בתחום המוזיקה, והיה תמיד שמח ומשמח: "יניב הוא אחי הגדול. אנחנו שישה בנים בבית, ומבין כולנו יניב תמיד היה הגב. כולנו רזים, והוא תמיד היה הבחור החסון, השרירי, זה שניצח בעבר בתחרויות הורדת ידיים. אבל יותר מהשרירים ומכל דבר אחר, מה שהכי בלט ביניב זה הלב הענק שלו והחיוך שלא ירד לו מהפנים. אדם חיובי בצורה בלתי רגילה, כזה שמרים את כל מי שסביבו, תמיד ראשון לעזור לכל אדם. בכל פעם שאנשים דיברו על המשפחה שלנו, המשפט הקבוע היה: 'אין על יניב. איזה איש מיוחד'".
יניב חי ונשם מוזיקה. היה לו אולפן משלו שבו יצר מוזיקה אלקטרונית. הוא היה עובד קשה מאוד ביום-יום, ורק מחכה לרגע שבו יוכל להיכנס לאולפן, ליצור ולשמוח. ביום של האירוע, יניב נאבק על החיים שלו. "זה שהוא עדיין פה איתנו זה נס גלוי", מספר ישראל בכאב. "במשך ימים ארוכים הוא היה מחובר למכונות שהחזיקו אותו בחיים, בתוך חוסר ודאות מורט עצבים וסיטואציה שקורעת את הלב לגזרים. לראות את אח שלי, האדם החזק והחיוני הזה, שרק יום לפני כן עוד הלך לעבודה, שוכב חסר אונים ומחובר לצינורות - זה שבר את כולנו. הוא התעורר רק כעבור שלושה שבועות, כשהוא עדיין מונשם".
המלחמה שאחרי המלחמה
היום, יניב מתמודד עם מציאות מורכבת ביותר: הוא משותק בחצי גוף, ומרותק למיטה ולכיסא גלגלים. גם התקשורת והדיבור שלו מוגבלים יחסית. "כדי לעשות תהליך אמיתי ולהתקדם, הוא חייב לעבור שיקום אינטנסיבי. ושיקום, כידוע, זה דבר יקר בצורה בלתי נתפסת", מסביר ישראל.
משפחתו פונה כעת לציבור ומשתפת בכאב הגדול, מתוך הבנה כי הדרך להעניק ליניב אפשרות לחיות בכבוד, להנגיש את הבית ולממן את הטיפולים, תלויה כעת בטוב ליבם של אנשים. "כדי להעניק ליניב סיכוי, פתחנו עבורו פרויקט גיוס המונים", הם מספרים. "התחלנו את התהליך עוד לפני המלחמה, אך כשהיא פרצה הכל נקטע. המדינה כולה נכנסה לחוסר ודאות, כולם הסתגרו בבתים, וטבעי שגם זרם התרומות לפרויקט נעצר לחלוטין. אבל הזמן של יניב לא עוצר, והצורך שלו בשיקום רק הולך ונעשה דחוף יותר. בלי השלמת הפרויקט, יהיה לנו קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להעניק לו את הטיפול שהוא צריך ולהנגיש עבורו את הבית כדי שיוכל לחיות בכבוד".
קריאה מהלב לתושבי העיר
במשפחה מאמינים שכוחה של הקהילה המקומית יכול לחולל את השינוי המיוחל: "העיר שלנו גדולה ומלאה באנשים עם לב ענק. החשבון הוא פשוט: אם נצליח להגיע ל-5,000 תושבים שיתרמו 100 שקלים כל אחד – אנחנו משלימים את היעד. אנחנו מנצחים את זה, ומאפשרים ליניב לצעוד קדימה בדרך לשיקום ולהנגשת הבית".
"אני פונה אליכם, תושבי העיר, אנשים טובים – תעזרו לנו לתת ליניב חיים טובים יותר", מסכם ישראל בהתרגשות. "כל תרומה, בכל סכום, מקדמת אותנו אל היעד ומחזירה ליניב מעט מהגב שהוא נתן לכולנו כל השנים. תודה מראש לכל מי שבוחר לפתוח את הלב, לתרום ולהיות חלק מהנס והשיקום של יניב".
