יום ראשון, 22 במאי 2022, כ"א אייר ה' תשפ"ב
לפרסום חייגו: 02-5900070

עסקים במעלהנט

עסקים

אי של שפיות

מבולבלים וכועסים, אלו היו התחושות של רוב בעלי העסקים שפתחו השבוע לאחר ההקלות שפורסמו. בסיור שנערך במרכזים המסחריים בעיר נשמעו תלונות על ההודעה שנמסרה בדקה ה-90 ללא יכולת להתארגן לכך, על החיוב לרכוש חומרי חיטוי ומדי חום, על הנחיות לא אחידות ועל הפסדים ונזקים כלכליים גדולים ובכל זאת כולם שמחו לפתוח את החנויות ולהתחיל לחזור לחיים בצל הקורונה

פורסם בתאריך:


בתחילת השבוע נפתחו מחדש חלק מבתי העסק בעיר ובאזור התעשייה מישור אדומים, בעקבות התקנות החדשות שאושרו על ידי משרד הבריאות. הרושם שהתקבל בשטח הוא שהלקוחות המתינו בקוצר רוח לפתיחת החנויות, ואיתם כמובן, גם בעלי העסקים. יחד עם זאת, נוצרו בלבול ומבוכה רבה בקרב בעלי העסקים שהופתעו כאשר במוצאי שבת הכריז ראש הממשלה על המגבלות הנדרשות בהפעלת בתי העסק שלהם, כשלרובם לא היה זמן להתארגנות המיוחדת הנדרשת לכך. לרובם לא היו מודדי חום, חלקם לא הספיקו להיערך לאופי העבודה החדש שנדרש והיו מהם גם שלא התארגנו עם סחורה והכנת החנות לכניסת הלקוחות. "בלילה הודיעו שאפשר לפתוח, רצתי כבר בבוקר לעבודה", אמר לי אחד מבעלי החנויות, "איך הם מצפים שנשיג עכשיו מודד חום מיוחד? ובכלל, מכעיס שאנחנו כבר מספר שבועות ללא הכנסה ועם הוצאות מסביב, ועכשיו מצפים מאיתנו ללכת ולקנות מודד חום ב-300 שקלים, חומרי חיטוי וכפפות. אין מילים עד כמה מכעיסה ההתנהלות הזאת. אנחנו לא רמי לוי שהוא גדול, אנחנו עסקים קטנים".

יצאתי לסייר בעיר ובמישור בכדי לפגוש את בעלי העסקים ואת התושבים שהגיעו לחנויות לאחר שבמשך מספר שבועות הכל היה סגור ושומם. יש לציין שאת המשטרה והפקחים פגשתי במהלך הסיור מספר פעמים בבתי עסק שונים, והם היו שם כדי לוודא שנעשה רישום של כל לקוח שנכנס, שיש בקבוק אלכו-ג'ל לחיטוי, שיש מספיק כפפות ומסכות ושהלקוחות לא נכנסים ביחד ושומרים על המרחק הנדרש. כשהשוטרים ביררו מול בעלי העסקים היכן מודדי החום, הם לרוב קיבלו את התשובה: "עדיין לא הספקנו להיערך ולרכוש, נעשה זאת בימים הקרובים". השוטרים גילו התחשבות והמשיכו.  

כשהמצב מתנהל באופן שאינו ברור לאזרחים הממתינים מול מרקע הטלוויזיה בכל ערב ומצפים לשמוע מהן ההנחיות החדשות, לא רק מודדי החום מהווים בעיה, גם על הבלבול וחוסר האחידות בהנחיות בתקופה שקדמה לחג הפסח יש לבעלי העסקים מה לומר.

בית פלוס:

 "ההנחיות מכעיסות, מבלבלות ולא אחידות"

בסנטר 06, בחנות "בית פלוס", אני פוגשת את טלי, שמסייעת לקונה לבחור פח אשפה דקורטיבי בזמן שלקוח נוסף משוטט בחנות, ובמקביל בחוץ, מול דלת הכניסה, עומדים בתור לקוחות נוספים, ממתינים להיכנס. "רק שני לקוחות בחנות", היא מזכירה ללקוחות. על חלון הראווה תלוי דו"ח שקיבלה החנות - בסך 5,000 שקלים, לפני חג הפסח. "היינו פתוחים במתכונת משלוחים בלבד, שזה היה מסורבל מאוד כי קשה ללקוח לבחור דברים בלי לראות בעיניים שלו, כך שכל שיחה נמשכה שעה", אומרת טלי ומסבירה לי את פשר הדו"ח שהתקבל, לטענתה, בגלל התקנות שהשתנו מיום ליום ויצרו בלבול בקרב כולם. "אחרי שעבדנו באמצעות משלוחים בלבד, בשלב מסוים אמרו לנו שאנחנו נחשבים חיוניים כי מכרנו כפפות ומסכות, ולכן הבנו שאנו יכולים למכור ולהכניס בכל פעם שני לקוחות לחנות. כעבור יום בלבד הגיעה שוטרת שאמרה שאסור לנו להכניס לקוחות לחנות ושעלינו למכור רק מחוץ לחנות. למחרת שוב הגיעה המשטרה, ואמרו לנו שאסור לנו גם למכור מחוץ לחנות אלא רק באמצעות משלוחים. האמת שכבר לא הבנתי מה מותר ומה אסור, וקיבלתי רושם שגם המשטרה לא כל כך יודעת. עמדה לקוחה מחוץ לחנות שביקשה ממני מפה של 12 מטר לחג, הוריתי לה להמתין בחוץ כפי שנדרשתי יום קודם, ואז בדיוק הגיע שוטר עם אופנוע ששאל אם מכרתי לה משהו ואמר לי שאסור לי למכור לה כלום. אמרתי לו שכל יום שוטר נותן לי הוראה שונה ושיש מצלמות שיעידו שאיש לא נכנס לחנות, אבל בכל זאת רשמו לנו דו"ח של 5,000 שקלים, שזה סכום גבוה מאוד בשביל חנות כזאת. השוטר אמר שאסור שיהיה TAKE AWAY". טלי אינה מרגישה כעס על המשטרה, אלא דווקא כלפי נותני ההנחיות ששינו אותם יום ביומו ולכן יצרו בלבול וכאוס גדול. היא מראה לי את ההתראות שנרשמו טרם הדו"ח, ובהן רשומות הוראות שונות בכל פעם. "זה מאוד מכעיס לקבל דו"ח בסכום כזה במצב שלנו. בחג הזה הייתה אמורה להיות המכירה המשמעותית שהייתה מרימה אותנו מבחינה כלכלית אחרי שהחנות שופצה בהרבה מאוד כסף".

ירון כלבו לבית:

 "מדינה של חלם שלא יודעת להתנהל נכון במשבר"

גם בכיכר יהלום סוף סוף נראו חנויות פתוחות. אמנם לא כולן, אך ישנה תכונה של חזרה לשגרה. בחנות ירון כלבו לבית, אני פוגשת את עדי, שעד חג הפסח התנהל במשלוחים וכעת שוב פתח השבוע את שעריו. "העבודה במשלוחים הייתה מאוד מאוד קשה", הוא מספר, "אנחנו לא חנות שערוכה לעבוד ככה. אין לי שליח, אז נעזרתי בנהגי מוניות. אדם שעשה הזמנה נאלץ לשלם לבעל המונית 20 שקלים. היו לקוחות שהזמינו שקע שעולה חמישה שקלים, ושילמו 25 שקלים בגלל המונית. ומה עם אלו שגרים בכפר אדומים והסביבה? הרווחתי אולי עשרה אחוזים ממה שאני מרוויח בדרך כלל". בזמן שעדי מדבר איתי מגיע לקוח שרוצה להיכנס לחנות, עדי מפנה אותו לשולחן הכניסה ודורש ממנו לרשום את הפרטים שלו על גבי הדף. הרשימה המלאה מעידה על כך שהרבה מאוד תושבים המתינו שהחנות תיפתח, אלא שהלקוח הזה מסרב לרשום פרטים ובוחר לא להיכנס. "זו מדינה של חלם", אומר עדי בכעס, "לא יודעים להתנהל. עשו בניהול המשבר הזה כל כך הרבה טעויות, והם ממשיכים. שנרשום פרטים? עוד מעט ידרשו מכל אזרח שיכניס לגוף שלו שבב זיהוי", הוא מסנן והולך לכיוון הרכב.

גג: צעצועי שאקי:

 "אני בספק רב אם נוכל להמשיך ולהחזיק שתי חנויות"

בסמוך לחנות של עדי אני מציצה בחנות הצעצועים של שאקי ורואה את המוכר מסדר את המשחקים במדפים, מנקה אבק ואומר שמזל שהוא מוכר כלי כתיבה ומשחקים ועכשיו מותר להם סוף סוף לפתוח. "עד עכשיו עשינו משלוחים", הוא מספר לי, "את לא מבינה איזה צורך יש למשחקים. הילדים בבית כל כך הרבה זמן, ההורים נואשים ומחפשים איך להעסיק אותם. פתחנו גם את החנות בקראסו, אבל אחרי התקופה הקשה הזאת אני בספק רב אם נוכל להמשיך ולהחזיק שתי חנויות. בלב כבד אני אומר שקרוב לוודאי נישאר רק עם חנות אחת".

אופטיקה גולד:

"מספר מועט מאוד של שיחות מלקוחות"

חנות אופטיקה גולד בכיכר יהלום גם היא סוף סוף פתחה את שעריה. שם אני פוגשת את חיים, שמספר לי כי בכל השבועות שהם לא עבדו הוא קיבל מספר מועט מאוד של שיחות טלפון מלקוחות שהיו במצב חירום.

חד פעמי:

"כל השנה חיכינו לפסח, ובסוף היינו סגורים"

ממש לידו אני עוברת ליד חנות החד פעמי שבכיכר יהלום ורואה את המוכר יושב מחוץ לחנות. עם חיוך שאינו ברור אם נובע מייאוש או שמחה מכך שהוא חזר לעבוד, הוא אומר לי: "פסח זה החג שלנו, כמעט כולם רוכשים כלים חד פעמיים יפים לליל הסדר, ואנחנו כל השנה מחכים לזה. לצערנו השנה היינו סגורים".

מלכת הילדים:

"בפורים יכולתי להחזיר חלק מההשקעה של פתיחת החנות"

אייל מחנות מלכת הילדים, חנות חדשה המוכרת ציוד לימי הולדת, מספר לי: "מיהרתי לסדר את החנות לקראת פורים כי כולם אמרו לי שבעדלאידע יעברו פה אלפי אנשים וזאת הזדמנות מצוינת להחזיר חלק מההשקעה של פתיחת החנות. עבדתי בטירוף מספר ימים כדי שהחנות תיפתח בפורים, אבל אז הודיעו שאירועי החג מבוטלים, ומיד לאחר מכן החנויות נסגרו על פי ההנחיות. אני מקווה שעכשיו הלקוחות יידעו שבחלק מהחנויות בכיכר יהלום חזרו לעבוד".

ג'רסי והכל לבית ולגן:

 "עדיין מעכלים את כל מה שעברנו"

במישור אדומים החלו לראות את שובם של הלקוחות הרבים שביקרו במתחם החנויות הכל לבית ולגן, אנג'ל, ג'רסי וחנות המשקאות פיופ. היה קשה מאוד ביום ראשון אחר הצהריים למצוא חנייה. מספיק היה לראות את התורים מחוץ לחנויות כדי להבין את הצורך העז של הלקוחות בפתיחתן של החנויות הללו. חיים מחנות הכל הבית ולגן אומר: "אני עדיין בתהליך של עיכול של כל מה שעברנו בחודש האחרון. זה נורא. היום אני רואה כאן תנועה, וזה רק יכול ללמד עד כמה הם היו צריכים אותנו". בג'רסי עדיין לא הכניסו לקוחות. השירות נעשה מחוץ לחנות, הלקוח עומד ומזמין את המוצר והמוכרים מוציאים החוצה את הסחורה. הם נוהגים כך למרות שניתן להכניס בכל פעם שני לקוחות לחנות. "אנחנו צריכים להכין את עצמנו לקראת זה. זאת התארגנות חדשה לחלוטין. צריך לדאוג שמישהו מהעובדים ימדוד חום לבאים, שכולם חובשים מסיכות ושמתבצע רישום בכניסה. כל הדרישות האלו נחתו עלינו בלילה, יחד עם ההודעה על כך שמותר לנו לפתוח ומבלי לאפשר לנו זמן להתכונן ולהיערך לכך".

TOYS X: "הורשינו סוף סוף לפתוח את החנות"

בחנות המשחקים X TOYS במתחם של רמי לוי עומדת לקוחה עם בנה ובוחרת משחקים, "תרשמי, זאת חנות חיונית יותר מאוכל. כל הורה לילדים קטנים שנמצא כל כך הרבה ימים סגור איתם בתוך הבית, יאשר את מה שאני אומרת ויזדהה איתי", אומרת לי הלקוחה, ובעל המקום מוסיף כי הוא עשה משלוחים רבים בתקופה האחרונה, שכמובן אינם שווי ערך להכנסות שיש בימים כתיקונם. "למזלי אני מוכר כלי כתיבה, ולכן הורשתי סוף סוף לפתוח את החנות". כמוהו, כך גם שאר בעלי העסקים שמחו שהגעתי כדי שהתושבים ידעו שהם חזרו לתת שירות, עם המגבלות כמובן.

עמונאל שלם: "עובדים בלחץ מטורף, הרגשנו נהירה עם פתיחת החנות"

בעמנואל שלם, שהיו סגורים כל החודש, מודדים לי את החום בכניסה. כבר במדרגות הכניסה אני שומעת את אחד העובדים אומר בקול רם: "אני ממש מבקש שכולם ישמרו שני מטרים אחד מהשני". זו בהחלט מציאות חדשה שאולי לבסוף עוד נתרגל אליה, ואיש אינו יודע עוד כמה זמן תימשך. "אנחנו עובדים בלחץ מטורף", מספרים לי בחנות, "לא כל העובדים חזרו, יש לנו עובדים שנשארו בבית והכל נופל על מספר מצומצם של עובדים. עם פתיחת החנות הרגשנו נהירה לכאן, יש הרבה מאוד מוצרים שאנשים נזקקו להם וזה מורגש היטב. מאוד לא פשוט גם לשרת קהל וגם להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולראות ששומרים על הכללים. מתיש".

מוסך ש.פ.ר: "אם זה יימשך ככה עוד עשרה ימים תתחיל קריסה"

גם המוסכים ספגו פגיעה קשה בעקבות המצב. אלון אלישע, הבעלים של מוסך ש.פ.ר, פתח שוב את שערי המוסך השבוע במתכונת מצומצמת של עובדים. גם הוא מוטרד כמו כולם מהמצב שנגזר עלינו, וגם הוא מתפלל שיצליח לשרוד. "לא עבדתי חודש שלם", הוא מספר, "זה נזק כלכלי עצום כשאין הכנסות ויש כל כך הרבה הוצאות. גם העתיד שלי לא ברור, ואם בכלל תהיה כאן הכנסה כי אין תנועה כמעט על הכבישים ולכן יש פחות צורך במוסך שלי. הזרימה איטית, יש לי כרגע רק שני עובדים, כשתמיד יש כאן שבעה עובדים. אני מנסה לגרד את מה שאפשר ולראות מה ניתן לקבל מהמדינה בתוך כל זה. ביקשתי הלוואה בערבות מדינה, ונראה מה תהיה התשובה. לא קל ואיש לא יודע לאן זה יוביל. אני מנסה לעשות מינימום נזק, אבל אם זה יימשך ככה עוד עשרה ימים תתחיל קריסה, ואני ממש מקווה שאצליח לשרוד את זה".

מורי הנהיגה: "מלמדים עם מסיכה וכפפות ועם חלונות פתוחים"

התרגשות גדולה הייתה השבוע למורי נהיגה בעיר כשהתבשרו שהם שבים לעבודה. בבית הספר לנהיגה בעיר - "נתיבי מעלה", המורים נרגשים לשוב ולהתפרנס בכבוד, ויחד עם זאת הם חוששים. אבירם אשש: "כל תלמיד עובר בדיקת חום לפני כניסתו לרכב. עלינו לשבת כל זמן השיעור עם כפפות ומסכה, לנקות את ההגה בין תלמיד ותלמיד באלכוהול וכל הזמן לנסוע עם חלונות פתוחים, כך שעל מזגן אין יותר על מה לדבר. אלו תנאים לא קלים ללמד, ואנו מקווים שהתלמידים יבואו ללמוד ולא יחששו. יחד עם זאת, גם אנחנו חוששים מאוד. גם כשתהיה רגיעה מהמגפה היא תמיד יכולה להתפרץ מחדש. זה מפחיד".

 

 

תגובות