רואים למרחקים
ד"ר איתי לביא, מנהל היחידה לניתוחי מקטע קדמי ב"הדסה עין כרם", וד"ר בנימין שטרן, רופא בכיר ומנתח קטרקט ביחידה, מספרים על הייחודיות שהם מביאים בתחום ניתוחי העיניים, על הטכנולוגיות החדשות שהם מפתחים בעצמם, על ההתמודדות עם מקרים מסובכים וטראומות, ועל ההתאמה המדויקת של העדשה למטופלים שלהם
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
בית החולים "הדסה עין כרם" פורץ דרך בעולם בתחום ניתוח קטרקט וקרנית. כדי להבין מה מייחד את בית החולים בתחום ניתוחי העיניים משאר המרפאות בתי החולים בארץ ובעולם, ד"ר איתי לביא וד"ר בנימין שטרן מסבירים על הפיתוחים הטכנולוגיים הייחודיים ועל היחידה שעובדת בשיטות וטכנולוגיות שהם פיתחו בעצמם. הם מתמודדים גם עם מקרים מסובכים ותיקוני ניתוחים כושלים, טראומות ועוד. ד"ר לביא אומר כי "אנחנו חלוצים בגישה שלנו, מבצעים ניתוחים משולבים שמאוד ייחודיים בארץ ובעולם. יש לנו התמחות וידע - ד"ר שטרן ייחודי בארץ בהתאמת עדשה לכל מטופל, ואני מנתח מקרים קשים ומסובכים".
אין דבר חשוב יותר לאדם מלראות
כשד"ר לביא וד"ר שטרן מדברים על עיסוקם, קשה שלא להבחין בהתלהבות הנשמעת בקולם. "אין דבר יותר חשוב לאדם מלראות. הנכות הקשה ביותר היא עיוורון", אומר ד"ר לביא, "אני פוגש אנשים שנמצאים בדיכאון, חולי דמנציה, שאחרי ניתוח קטרקט הם זורחים מאושר, הם פתאום יכולים לראות, לקרוא".
להביא את הדסה למקום הראשון בעולם
ד"ר איתי לביא, מנהל היחידה, עבר בסורוקה את ההתמחות בתחום העיניים, את תת התמחות בהשתלת קרנית עבר בהולנד, והמשיך להתעמק ולבצע תת התמחויות נוספות בניתוח קטרקט ומקטע קדמי. "בנינו יחידה מאוד מיוחדת, הכוללת ניתוחי קרנית, עדשות, קטרקט וטיפול במקרים מסובכים. מגיעים אלינו מטופלים שהסתבכו בניתוחי עיניים או עברו טראומות מאוד קשות, ואנחנו מאוד ייחודיים כי אין כמעט יחידה כזאת שמכילה את הכל ונותנת פתרון כוללני למקרים מאוד קשים.
ההתמחות שלנו היא לא רק בתחום הקטרקט שבו אנו עובדים בשיטה ייחודית, אלא גם במקרים הקשים והמסובכים ביותר, לכן אנו מקבלים הפניות ומטופלים מכל העולם. ייחודיות נוספת שלנו היא שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יחידות נוספות בהדסה כדי למקסם את העבודה. עשינו ניסים ונפלאות לאנשים שעברו כשלים בהשתלות קרנית, טראומות קשות בעיניים, פציעות חודרות, ניתוחים שהסתבכו, נפילת עדשה ועוד. אנו עובדים במקביל עם יחידת הרפרקציה בראשות פרופסור דוד סמדג'ה שהוא מהמובילים בעולם בתחומו וביחד אנו משלבים טיפולים שמביאים את התוצאות למקסימום. יש לנו גם ניתוחי לייזר לתיקון הראייה שאותם מבצע פרופסור סמדג'ה. החזון של כולנו הוא להביא את הדסה למקום ראשון בעולם, שהחברות העולמיות יגיעו אלינו לבדוק את העדשות שלהן, כבר עושים זאת בזכות המעבדה שבנינו והמחקרים שלנו, וזאת קפיצה ענקית עבור הדסה".
התאמת עדשה בצורה המדויקת ביותר
ד"ר בנימין שטרן, חוקר ורופא מנתח, מומחה בתחום הקטרקט. תחום ההתמחות שלו הוא בעדשות מיוחדות. עלה לארץ בגפו בגיל 19 מצרפת. "מימשתי את החלום של אבי אלן שטרן ז"ל, שנעלה לארץ ונעביר את הידע שלנו לישראל. אחי הוא פרופ' לפיזיקה, ואח נוסף עורך דין של פטנטים. אני חזרתי לצרפת לצורך תת התמחות עם רופא העיניים המפורסם בעולם, פרופ' גטינל, שהיום הוא מספר אחת בעולם בחישובי עדשות, הוא גם מתמחה באופטיקה של העין, בעל דוקטורט במתמטיקה. התעמקתי גם בתחום האופטיקה ושבתי לארץ כדי לבנות מעבדה - אני מרגיש שהגשמתי את החלום של אבי".
הוא בונה מעבדה, ייחודית בכל העולם, שהיא מודליזציה אופטית של העין, טכנולוגיה שאיתה עובדים בתעשייה האווירית. "היום בכל המקומות עדיין מתבססים על אופטיקה שהייתה לפני 20 שנה, המחקר שלי נותן את האפשרות לדעת את התכונות האופטיות של כל עדשה ועדשה. מי שצריך לעבור השתלה, יש לנו את היכולת להתאים לו את העדשה המתאימה ביותר, בצורה המדויקת ביותר".
מה שונה אצלכם בניתוח קטרקט מכל מקום אחר בארץ ובעולם?
"בניתוח קטרקט אנחנו משתילים עדשה חדשה, מנצלים את ההזדמנות לא רק להוציא את הקטרקט, אלא גם לשפר למטופל את הראייה. בתום הניתוח הוא יוצא ללא קטרקט וללא משקפיים. בכל העולם, וגם בארץ, משתילים לכולם אותם סוגים של עדשות לכל אחד, אצלנו יש אפשרות לקבל המון מידע על כל עדשה שקיימת בעולם דרך המעבדה שבנינו זה יתרון גדול מאוד כי ניתן לעשות החלטות טיפוליות לפי מידע מדעי ומודליזציית מחשב", אומר ד"ר שטרן.
"השוני בין עיניים של מטופלים הוא גדול, צורת הקרנית, אורך העין, גודל אישון וכו', ולנו בטכנולוגיה מיוחדת, יש את היכולת לבצע מדידות, להבחין בשוני ולהתאים טיפול לכל מטופל.חשוב להבין שמעבדות בבתי החולים ברחבי העולם מתבססות על ביולוגיה, ואנחנו הכנסנו גם פיזיקה. זה מה שהפך אותנו לייחודיים בכל העולם. למשל, כרגע רק אני יכול לדמות איך האור יתפשט בתוך העין של המטופל ובכך למקסם את הסיכויים שמטופל יצא מהניתוח עם ראייה טובה לרחוק ולקרוב, ללא משקפיים. בדרך כלל מי שמבצע ניתוחי קטרקט רוכש מחברות מסחריות את העדשות, כשהידע של החברות הוא בסיסי ומסחרי, וזה ההבדל הגדול".
האם זה ניתוח שיש בו סיכון?
ד"ר לביא אומר כי "קטרקט הוא ניתוח של מעל 98 אחוזי הצלחה. אחוזי ההצלחה כל כך גבוהים, עם מעט מאוד סיבוכים, בזכות המערכות שלנו. כשאנו שמים עדשה בעין, צריך למדוד באופן מדויק ולהתאים באופן הטוב ביותר את העדשה למנותח. לצורך כך, צריך את המכשור הטוב ביותר, ולנו יש אותו. כל מה שרצינו קיבלנו. כשקיבלתי את ניהול היחידה, התנאי מבחינתי היה שאני 'נכנס לחנות ממתקים'. כלומר, שאקבל כל מה שאני רוצה וצריך כדי להיות מספר אחת. קיבלנו עכשיו מיקרוסקופים, החדישים ביותר בעולם. אנחנו עושים קטרקט בלייזר שיש במעט מאוד בתי חולים ציבוריים".
ד"ר שטרן אומר כי "היום אנשים לא רוצים עוד משקפיים, צעירים עושים ניתוחי לייזר, ואנחנו אומרים, אם כבר אתה עובר ניתוח קטרקט ומחליף עדשה, אין סיבה שתמשיך לקרוא עם משקפיים למרות שאתה כבר בן 70".
האם וכיצד הבינה המלאכותית תשתלב?
"בימים אלו אני בונה תשתית לעתיד עבור AI, זאת תוכנית ארוכה ומדהימה".
האם יש מצב שתאמרו למטופל שהוא הגיע מאוחר מדי?
"יש כאלה שפוחדים מהניתוח למרות ששיעור ההצלחה הוא מעל 98 אחוז, ולכן דוחים אותו. זה יוצר בעיות רבות. לנהוג למשל עם בעיית קטרקט, זאת סכנה. כנ"ל לגבי נפילות, ואצל קשישים נפילה עלולה לגרום לשברים באגן. כשאני מתייחס להגעה מאוחרת לניתוח, אני מתייחס לאיכות החיים הירודה עד לאותו הניתוח. הניתוח תמיד יתבצע בעין אחת, כשהעין השנייה תתן גיבוי. רק כשהעין המנותחת מחלימה, ננתח את השנייה. בצרפת חומרת קטרקט פחות גדולה כי אנשים מגיעים לניתוח בשלב מתקדם מאוד. זה לרוב קשור למצב סוציו-אקונומי".
יש גיל שבו מומלץ להיבדק?
"לרוב מגיל 40 תתחיל ירידה בראייה ויתחילו בעיות בעיניים. יש מחלות כמו לחץ עם הגלוקומה, ניוון רשתית וכל מיני מצבים שחשוב להבחין בהם בזמן".
ד"ר לביא אומר שברגע שמתחילות הבעיות כדאי לבדוק ולברר האם יש צורח לנתח, "זה יכול להיות גם סנוור בלילה או כל קושי בפעולה שעשיתם בעבר בקלות, כמו קריאה. אם אתם זקוקים לעוצמת אור גבוהה במיוחד כדי לקרוא, העין מתעייפת. כל תלונה או הפרעה תפקודית היא סיבה לנתח".
כמה השפעה של יובש בעיניים יש על הניתוחים?
ד"ר לביא מסביר כי היום בעיית עין יבשה מופיעה כמעט לכולם מעל גיל 65, ובעיקר לנשים. "לא כולם מרגישים שיש להם בעיה. לפני ניתוח קטרקט אנחנו בודקים האם העין יבשה, וזו אחת מההתמחויות שלי. זה קורה הרבה בגלל שימוש יתר במחשבים וטלפונים ניידים. כשאנו מול המסך רוב שעות היום, אנחנו לא ממצמצים מספיק, לא שותים מספיק, אוכלים הרבה סוכר, וכל אלו משפיעים. הרבה מאוד אנשים סובלים מעין יבשה, לא כולם מרגישים. צריך להבין שהטיפות זה טיפול חיצוני שלא מטפל בבעיה, שהיא בסיסית. מומלץ להקשיב לפודקסט על עין יבשה של ד"ר ווינשטין ושלי. זה פודקסט של הדסה שזמין ביוטיוב".
אחרי כל ההישגים, מה השאיפות הבאות שלכם ?
ד"ר לביא אומר: "השאיפה שלנו היא להביא כל מטופל לראייה מקסימלית אפשרית. לתקן ראייה על ידי תיקון העדשה אחרי שכבר הושתלה, אנו עובדים על זה. אנחנו מפתחים בעצמנו נוסחאות. זו שליחות למצוא מבין כל סוגי העדשות הקיימות את העדשה הנכונה, להתאים לאדם את העדשה המתאימה לו באופן המדויק ביותר, ולעצב אותה מותאמת ספציפי לאדם.
אנחנו וכל הרופאים ביחידה מונעים במטרה לנסות ולשפר איכות חיים לאוכלוסייה, וזה גם היחס שאנו נותנים למטופלים. אנחנו מצטיינים ביחס האנושי ובאהבה לתחום. בכל בוקר אני קם לעבודה עם חיוך ובשמחה. אני כל כך שמח בתחום שבחרתי, שמח להוביל כזאת יחידה, וגאה לומר שכולנו ביחידה מרגישים ככה. אנחנו יחידה מגובשת מאוד שבנויה מרופאים שבאים מתוך אהבה ושכל אחד מהם עושה הכל כדי שהמטופל יקבל את המקסימום יחס ומקסימום מקצועיות.
כל מי שמגיע אלינו מרגיש את זה".
