"מהורמון קטן – לשינוי גדול"
המחלקה לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בהדסה עין כרם מובילה בתחומה בארץ ובעולם. מנהלת המחלקה, פרופ' רבקה דרזנר-פולק, מספרת על העשייה הייחודית במסגרתה, על שיתופי הפעולה עם מומחים רבים במרכז הרפואי הדסה מתחומי הרפואה השונים, על המחקר הרחב שמתבצע במחלקה ועל חשיבות הבדיקות העשויות למנוע תחלואה ולהציל חיים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
המחלקה לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בהדסה עין כרם ממוקמת במקום גבוה ובולט בארץ ונחשבת למצוינת אף בזירה העולמית. "אנחנו חלק מארבע המחלקות המובילות בארץ מבחינת רמת העבודה הקלינית, מגוון תחומי הפעילות והמרפאות שלנו בתחום האנדוקרינולוגיה, וכן בשילוב רופאים מומחים מתחומים שונים ממחלקות בית החולים על מנת לתת למטופלים שלנו טיפול הוליסטי, מקצועי, מקיף ויסודי", אומרת מנהלת המחלקה לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בהדסה, פרופ' רבקה דרזנר-פולק. שמה של ראש המחלקה הולך לפניה והיא נחשבת לדמות מוכרת ומוערכת ברמה הלאומית והבינלאומית כמומחית למחלות משק הסידן, אוסטאופורוזיס ובריאות העצם בנשים ובגברים.
פרופ' דרזנר-פולק מספרת כי המחלקה לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם זוכה להכרה ולהערכה ברמה הלאומית ואף הבין-לאומית על פעילותה הקלינית והמחקרית ברמה הגבוהה ביותר. "אנו מקיימים שיתוף פעולה מעולה עם אנדוקרינולוגים בקהילה בקופות החולים השונות, דבר שמקדם את בריאות המטופלים שלנו. המומחים מקופות החולים מצטרפים אלינו לישיבה השבועית שלנו, ואנו דנים יחד על מטופלים משותפים ועל החידושים בתחומנו".
השנה זכה המרכז לגידולים נוירו-אנדוקריניים בהדסה עין כרם בפעם השנייה ברציפות להכרה כמרכז מצוינות של האיגוד האירופי לגידולים נוירו-אנדוקריניים. המרכז, הפועל תחת המחלקה אותה מנהלת פרופ' דרזנר-פולק, הוא היחיד בארץ שזכה להכרה מכובדת זו. "בנוסף לפעילות קלינית ענפה בתחומים רבים, אנחנו עוסקים בצורה רצינית מאוד במחקר קליני ובסיסי במעבדה. נדיר מאוד שרופאים בבתי החולים אשר מטפלים בחולים, מצליחים לאורך עשרות שנים להוביל מחקר עצמאי כחוקרים ראשיים שיש להם מעבדות מחקר בסיסי עצמאיות ופעילות הממומנות על ידי מענקי מחקר תחרותיים לאומיים ובין לאומיים, עליהם מתחרים בעיקר חוקרים באוניברסיטאות שאינם רופאים. רופאי המחלקה לאנדוקרינולוגיה בהדסה זוכים במענקי מחקר במשך עשרות שנים ברציפות וגם על כך יש בי גאווה גדולה", היא מציינת.
ספרי על המחלקה והייחודיות שלה
"המחלקה עוסקת בטיפול במנעד רחב של הפרעות הורמונליות בנשים ובגברים לאורך החיים הבוגרים. הורמונים הם חומרים המופרשים על ידי בלוטות ייעודיות בגוף. הם פועלים דרך קולטנים מיוחדים שנמצאים על כל איבר ותא בגוף, ולכן יש להם השפעות נרחבות על כל המערכות בגופנו. הפרעות בפעילות הורמונים נובעות מחסר או עודף שלהם בגלל פגיעה ישירה בבלוטה המפרישה אותם, או כתוצאה מהפרעה לפעילותם דרך הקולטנים שלהם. יש לנו בהדסה מרפאות אנדוקריניות ייעודיות העוסקות בבעיות הורמונאליות שנובעות מפגיעה בבלוטה אנדוקריניות ספציפיות. לדוגמא, מרפאה למחלת הסוכרת, מחלה בה יש כשל של הלבלב להפריש כמות מספקת של אינסולין לצורך ניצול סוכר על ידי הגוף, או מרפאה לבעיות של בלוטת התריס לטיפול בעודף או חסר הורמון התריס או בגידולים בבלוטה, ומרפאה להפרעות בלוטת יותרת המוח, מרפאה לטיפול בהשמנת יתר, מרפאה לטיפול בהפרעות משק הסידן והמינרל ועוד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים מתחומים רבים אחרים בבית החולים הדסה, מכל המחלקות, כאשר המטופלים שלהם סובלים מבעיות הורמונליות או מטופלים שלנו סובלים מבעיות בתחומם. כי ההורמונים משפיעים על איברים אחרים ומושפעים מהם. על כן, אנחנו עובדים בצוותים רב מקצועיים לטובת המטופלים".
תני כמה דוגמאות
"העבודה שלנו מבוססת ראייה הוליסטית של המטופל והיא מותאמת לו אישית. למשל, מרפאת סוכרת ומרפאת נשים חוברות יחד לצוות משותף של אנדוקרינולוג ורופא נשים לטפל בנשים עם סוכרת המתכננות הריון או נמצאות בהריון כדי, להבטיח שהריון או טיפולי הפוריות יבטיחו טיפול מיטבי לאישה, לעובר ולתינוק. דוגמא נוספת שמציגה פרופ' דרזנר-פולק, היא מתחום רפואת הסרטן. "ישנן תרופות חדשות לסרטן שעשו מהפך ביכולת להפוך סרטן ממחלה מסיימת חיים בזמן קצר - למחלה כרונית, תגלית שעבורה קיבלו לפני מספר שנים פרס נובל. התרופות עלולות לעיתים לפגוע בבלוטות אנדוקריניות ולכן יש מרפאה אנדוקרינית משותפת עם צוות אונקולוגיה, כדי לאפשר למטופלים להנות מהיתרונות העצומים של התרופות לסרטן ובמקביל לטפל ולאזן את ההפרעות ההורמונליות. דוגמא נוספת, היא סביב מחלה אנדוקרינולוגית של בלוטת התריס העלולה לערב את העיניים. כדי לתת מענה למטופלים כאלה יש לנו מרפאה משותפת עם רופאי מחלקת עיניים בה נראה המטופל גם על ידי אנדוקרינולוג וגם על ידי רופא עיניים בביקור משותף, כדי להעריך יחד את תוכנית הטיפול המתאימה לו. כמובן שאנחנו עובדים צמוד עם כירורג אנדוקריני, גסטרואנטרולוגים, נוירוכירורגים, ורופאי אף אוזן גרון לגידולים בבלוטת יותרת המוח, בלוטת התריס , בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד), לבלב, ובלוטת האדרנל. כל זה לא היה מתאפשר לולא שיתוף פעולה הדוק ומצוין עם מחלקות ההדמיה, רפואה גרעינית ופתולוגיה.
אנו רואים מטופלים במסגרת מרפאה ציבורית בכל התחומים 5 ימים בשבוע. ניתן להגיע עם הפניות מהקופות או על ידי פניה עצמאית לאחר תיאום תור דרך מרכז ההזמנות של הדסה ותשלום של כ- 100 שקלים, ולראות כל אחד מאיתנו הרופאים המומחים הבכירים והצעירים בכל אחד מהתחומים".
גג: המחקר
"בנוסף לפעילות קלינית מאוד מסועפת אנחנו עוסקים במחקר בהיקף נרחב, החל ממחקר בסיסי במעבדה, במעבדות עצמאיות שלנו המצוידות היטב וממוקמות פיזית בין כותלי המחלקה שלנו בתמיכת בית החולים הדסה, ומתוקצבות על ידי מענקי מחקר שאנו הרופאים מקבלים כחוקרים ראשיים. אנחנו עוסקים במחקר קליני בתחומים שונים שמקורו בשאלת חקר של רופא במחלקה וכמובן משתתפים במחקרים לאומיים ובין לאומיים רב מרכזיים שעורכות חברות תרופות בארץ ובעולם. זאת הזדמנות יוצאת מן הכלל להיחשף לחידושים בתחומים שונים, להכיר את הדור הבא של התרופות ואמצעי האבחון והמעקב, וגם להיות בין הראשונים להיות חשופים לדיווחים על תופעות לוואי לתרופות חדשות. בשנים האחרונות נכנסנו גם למחקר ביג דאטה, לניתוח של מאגרי נתונים גדולים על מטופלים (שזהותם אינה נחשפת בפנינו כמובן) מהארץ ומהעולם כדי לענות על שאלות חשובות לניהול המטופלים, עליהן ניתן לקבל תשובות ממאגרים אלה שהן ככל שניתן אובייקטיביות ולא רק נסמכות על ניסיוננו אנו.
פרופ' פולק, בוגרת בית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית, התמחתה ברפואה פנימית בהדסה עין כרם ולאחר מכן התמחתה באחד מבתי החולים המסונפים לאוניברסיטת הרווארד בבוסטון באנדוקרינולוגיה ובגריאטריה.
"בשנים האחרונות אני עוסקת בהיבטים שונים של חסר הורמון האסטרוגן בנשים במנופאוזה. השינויים במשקל הגוף, פיזור רקמת השומן, וכתוצאה מכך סיכון להתפתחות כבד שומני וכן ירידה במסת העצם והשריר.
"ירידת אסטרוגן מוכרת בכך שגורמת לגלי חום, הפרעות שינה, ירידה במצב רוח. דרך אגב, תופעות דומות עלולות להופיע גם אצל גברים עם ירידה חדה ברמת הורמון המין הגברי למשל אלה המטופלים לסרטן הערמונית. אני עוסקת בהיבט נוסף והוא ההשפעות האחרות של גיל מעבר: עלייה במשקל, הופעת שומן בטני שידוע שמעלה את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, וסכרת ומחלת כבד כרונית ואפילו קשה. וכמובן אסור לשכוח שהשינויים האלה של עליה במשקל, הופעת שומן בטני מפריעים לנשים מבחינת איכות החיים שלהן, האופן שבו הן תופסות את עצמן ואת גופן. לכן, הערכה מטבולית של אישה בגיל המעבר על ידנו משלימה את ההערכה של הגניקולוג. ברור לנו היום שכדאי לנשים בגיל המעבר (ולפעמים גם לגברים) להתייעץ האם לקבל טיפול הורמונלי חלופי.
בעבר הייתה התנגדות גדולה לקבל אסטרוגן חלופי לאחר הפסקת המחזור בטענה שזה עלול לגרום למחלות לב, כלי דם וסרטן. ניתוח חוזר של המחקרים עליהם היו מבוססות ההמלצות האלה הראה שהיו שם נתונים בעיתיים והיום במסגרת התפיסה שרפואה מותאמת אישית היא הרפואה הנכונה. יש שינוי בהמלצות במובן הזה שיש לשקול לגבי כל אישה (ולעיתים גם גבר) את היתרונות מול הסיכונים בטיפול הורמונלי חלופי. מקובל להמליץ על נטילה למשך מספר שנים אם אין התוויות נגד כדי לשפר איכות חיים וכנראה גם להפחית סיכון עתידי למחלות לב והפרעות מטבוליות, בעיקר אם הטיפול החלופי מתחיל בסמיכות זמנים להפסקת המחזור (עד 10 שנים וככל שמוקדם יותר עדיף). מומלץ לאישה שמפסיק לה המחזור לא לדחות התייעצות עם רופא מטפל, ולא לפסול מלכתחילה אפשרות של טיפול הורמונלי חלופי. טיפול הורמונלי יכול מאוד לשפר את המדדים המטבוליים. לכל אחת ואחד מאיתנו נתונים גופניים ורפואיים שונים, גנטיקה אחרת, הרגלים אחרים. לכן יש המלצות כלליות ושאותן יש להתאים באופן פרטני וחיוני להתייעץ בעניין. חשוב להדגיש שיש חלון הזדמנויות להתחיל בטיפול הורמונלי לנשים ומעבר לתקופה זו מופיעים שינויים בכלי הדם ודווקא התחלת נטילת הורמונים מאוחרת יכולה לגרום נזק.
תחום עיסוק חשוב של פרופ' רבקה דרזנר-פולק הוא בריאות העצם, הפרעות במשק הסידן והמינרל, אוסטאופורוזיס בנשים ובגברים בהקשר של חסר הורמוני המין, אך לא רק. "סידן הוא מינרל, ומתייחסים אליו כהורמון כי הוא נחוץ לכל איבר ותא בגוף ופועל דרך קולטן שלו. ישנה בלוטה בצוואר (המורכבת מ 4 בלוטות) המווסתת את רמת הסידן בגוף על ידי כך שהיא מפרישה הורמון שנקרא פאראתירואיד. פעילות יתר שלה היא הפרעה שכיחה ומביאה לעליה של רמת סידן בדם, שיכולה לגרום להפרעה בתפקוד הכליה, לירידה ביכולת הריכוז והחשיבה, אבנים וזיהומים בדרכי השתן, עצירות, שברים בעצמות. חשוב לזכור שהרבה מחלות אנדוקריניות וגם לא אנדוקריניות יכולות לפגוע בבריאות העצם ולהביא לשברים. לדוגמא בקרב חולי סוכרת סוג 1 הסיכון לשבר בצוואר הירך שהינו אירוע דרמטי שיכול להסתיים אפילו במוות, הוא פי 7 בהשוואה ללא סוכרתיים בני אותו גיל. לכן כדאי לשים לב לבריאות העצם כדי למנוע שברים, כאבים, ירידה תפקודית ולשמור על עצמאות. באופן גורף במדינת ישראל ההמלצה להיבדק בדיקת צפיפות העצם לאישה החל מגיל 60 ולגבר החל מגיל 70, וכשיש מצבים ומחלות המגבירים סיכון לשבר צריך להיבדק גם לפני. צריך לזכור, אנחנו בעידן של רפואה מותאמת אישית, חשוב להתייעץ בהתאם לנתונים האישיים ואין המלצה אחת שמתאימה לכולם".
