הנס ליד המעלית: הגיעה לבקר את בתה המאושפזת והתמוטטה מדום לב
רויטל שריקי (63) מירושלים באה לתמוך בבתה החולה, אך קרסה פתאום בפתח בית החולים. רופא שסיים משמרת, קב״ט שהוא במקצועו רופא שיניים ועשרות אנשי צוות נלחמו על חייה דקות ארוכות. לאחר חיבור לאקמו, ניתוח ורגעים שבהם המשפחה כבר התכוננה לפרידה - היא שבה לחיים ללא פגע: "קיבלתי את חיי בחזרה". צילום: דוברות הדסה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
רויטל שריקי, תושבת ירושלים בת 63, יצאה בשבת בבוקר לבית החולים "הדסה עין כרם" למשימה משפחתית שגרתית של אהבה ותמיכה. בתה הבכורה, אם לארבעה, אושפזה בעקבות דלקת בתוספתן ועמדה בפני ניתוח. בזמן שהאם הייתה מאושפזת, רויטל שמרה על ארבעת נכדיה, ובאותו בוקר אספה את אחותה כדי להגיע יחד למחלקה ולהיות לצד הבת.
אלא ששום דבר לא הכין אותן למה שהתרחש תוך דקות ספורות. סמוך למעליות בחניון בית החולים, בדרכן למחלקה, חשה רויטל סחרחורת עזה - והתמוטטה על הרצפה כשהיא מחוסרת הכרה וללא דופק.
"אני לא זוכרת כלום", משחזרת רויטל. "שמעתי את כל מה שקרה רק בדיעבד, מסיפורי המשפחה והצוות".
אחותה המבוהלת חייגה מיד למד"א, ובאותן שניות קריטיות נפתחה דלת המעלית. מתוכה יצא ד"ר אוהד עינב, רופא בכיר ביחידה לניתוחי עמוד שדרה, שבדיוק סיים תורנות כוננות והיה בדרכו הביתה. עובר אורח קרא לו לעזרה, וד"ר עינב זיהה מיד שמדובר בדום לב ובמצב חירום קיצוני.
"לא היה זמן לחכות, כל שנייה קובעת", משחזר ד"ר עינב. ללא ציוד בהישג יד, הוא הפך את רויטל, פתח נתיב אוויר, הזעיק קוד החייאה והחל מיד בעיסויי לב אינטנסיביים. "החייאה כזו מוגדרת למעשה כ'החייאת רחוב' - אירוע פתאומי ללא הכנה מוקדמת. בתוך שש דקות ללא זרימת דם מתחיל נזק מוחי בלתי הפיך, ולכן העובדה שעבר שם רופא באותו רגע הייתה קריטית".
הקריאה בקשר הפכה את רחבת המעליות לחמ"ל חירום. גדעון אלמו, מאבטח בית החולים, רץ לזירה חמוש בדפיברילטור (מפעם) וחיבר את רויטל למכשיר שהחל במתן שוקים חשמליים. אליו הצטרף ד"ר שנער טביב, קצין ביטחון בהדסה שהוא במקצועו רופא שיניים עם התמחות בכירורגיה: "שמענו בקשר שיש 'קוד צופן' -החייאה. רצנו מיד. הצטרפתי לד"ר עינב בעיסויים, ועד שהגיע הצוות הייעודי פשוט לא הפסקנו לרגע".
במשך דקות ארוכות נמשך הקרב על חייה. עוברי אורח סייעו, צוותי ביטחון פינו צירים, ואנשי רפואה וסיעוד שהוזעקו למקום הזריקו תרופות ונתנו שוקים חשמליים נוספים, עד שלבסוף חזר הדופק.
רויטל הובהלה ליחידה לטיפול נמרץ לב, אך הסכנה לא חלפה. במהלך הטיפול היא קרסה שוב מספר פעמים ונזקקה להחייאות חוזרות. מצבה הוגדר אנוש. הרופאים ביצעו צנתור דחוף וחיברו אותה למכשיר אקמו (ECMO) – מערכת מתקדמת המשמשת כתחליף חיצוני ללב ולריאות. בהמשך עברה גם ניתוח חירום מורכב.
במשך ימים ישבו בני המשפחה מחוץ לטיפול נמרץ, חרדים ודומעים. "עמדנו שם המומים", מספרת בתה של רויטל. "היא הגיעה כדי להיות שם בשבילי, ובתוך רגע הפכה לחולה קריטית. הרופאים הכינו אותנו לגרוע מכל, והתחלנו להבין שאולי צריך להיפרד".
אולם כנגד כל הסיכויים, גופה של רויטל החל להגיב. בהדרגה יוצב מצבה, התמיכה החיצונית הופחתה, והיא פקחה את עיניה.
החשש הגדול ביותר מנזק מוחי ממושך התפוגג כשהתברר שרויטל שבה להכרה מלאה, מתקשרת ומתאוששת באופן יוצא מגדר הרגיל. גורמי רפואה בבית החולים ציינו כי הסיכוי לצאת ללא פגיעה מוחית לאחר דום לב ממושך וחיבור לאקמו הוא נמוך ביותר, ומדובר בנס רפואי של ממש.
"קיבלתי את החיים שלי במתנה", אומרת רויטל בהתרגשות. "הגעתי לביקור קצר, ופתאום מצאתי את עצמי במאבק של חיי. אני אסירת תודה עמוקה לכל מי שעמד שם באותן דקות ונלחם עליי ולא ויתר לרגע".
ד"ר עינב מסכם במסר חשוב לציבור: "הייתי רק החוליה הראשונה בשרשרת של עשרות עובדים מסורים -רופאים, אחיות, אנשי ביטחון ועובדי עזר. המקרה הזה מוכיח שוב שפעולות החייאה מיידיות ושימוש במכשיר הדפיברילטור, שנמצא כיום בכל מקום ציבורי, הם ההבדל בין חיים למוות. אני ממליץ לכל אזרח ללמוד החייאה בסיסית -זה באמת מציל חיים".
תגובות
