יום ראשון, 09 באוגוסט 2020, י"ט אב ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 02-5900070

חינוך במעלהנט

חינוך

חוקרות הזיכרון

למה לא הונצחו החלוצים התימנים שהיו מראשוני המושבה מוצא?. הסטודנטיות של "אפרתה" מרימות אבנים היסטוריים ומגלות עולמות מרתקים

פורסם בתאריך:


מי מחליט את מי זוכרים ואת מי לא, את מי מנציחים ואת מי לא? מתברר שהעדה התימנית סובלת מהנצחת חסר, כך גילתה מרים איצקוביץ' במסגרת מחקר שערכה בלימודי התואר השני ב"זיכרון מורשת ישראל וחינוך" במכללת אפרתה, שם מנתחים את סיפורי ההנצחה במדינת ישראל. איצקוביץ' גילתה למשל כי במושבה מוצא לא מונצחות משפחות השכונה התימנית. החלוצים שבאו מתימן ונטעו כרמים במושבה נפגעו במאורעות תרפ"ט, אך בניגוד לחלוצים אחרים הם כמעט ונעלמו מההיסטוריה ולא זכו לכל הנצחה.

ראש התוכנית לתואר שני ב"זכרון מורשת ישראל וחינוך" באפרתה, הרב ד"ר חנן יצחקי, אומר כי פערי ההנצחה המתגלים בידי הסטודנטיות מסמרי שיער. מתברר שעולם שלם מסתתר מאחורי ההחלטה אם ואיך להנציח ולזכור, ובדרך כלל הדברים לא נעשו בתמימות אלא בכוונת מכוון. "מי שדאג למקומו בהיסטוריה ייזכר, ומי שהתעלם מכך עלול להישכח".

השבוע ערכו במכללת אפרתה מפגש סיכום של הלומדות בתוכנית, שנערך ביום הלימודים האחרון לאחר שנתיים של לימודים מרתקים ומפתיעים ולאחר סמסטר שלם של למידה מרחוק בעקבות הקורונה. בתום סדנה מיוחדת על זיכרונות של תלמידים ומורים מהתכנית העלו הסטודנטיות תובנות משנתיים של לימודים, מחשבות והצעות על זיכרון והנצחה.

המחקר ההיסטורי על התיישבות התימנים בארץ לפני מאה שנה ויותר, הצביע על תרומתם החשובה ליישוב היהודי המתהווה בהתיישבות החקלאית ועל הקשיים והסבל הרב והיחס המחפיר אליהם מצד האיכרים והפועלים, בני העלייה הראשונה והשנייה. איצקוביץ' גילתה כי סיפור ההתיישבות התימנית כמעט לא הונצח ונדחק לשולי התודעה ההיסטורית. ב'מוצא' לא קיימת שום הנצחה במרחב, וכך גם  ב'נבי סמואל', שם פעלו. במושבה 'כינרת' הונצחו 'תימני כינרת' רק לאחר שנים של השכחה ושל דחיקת רגלי התימנים מהמושבה. ההנצחה הושגה רק באופן חלקי ולאחר מאבק ממושך מצד צאצאי 'תימני כינרת'. המקום היחיד שבו זכו החלוצים התימנים להנצחה ראויה הוא בכפר השילוח במזרח ירושלים, וסביר שגם שם לא הייתה מתקיימת בכלל הנצחה לחלוצים התימנים באזור לולא העמותות הפועלות לחידוש הישוב היהודי בעיר דוד. 

"הסטודנטיות שלנו מרימות אבנים היסטוריים שאיש לא הרים ומגלות עולמות מרתקים", אומר הרב ד"ר חנן יצחקי ומביא דוגמאות על אירועים נוספים שנחקרו השנה בידי תלמידי התוכנית: על הנצחת אסון מעלות, על סיפורה של תזמורת הנשים באושוויץ ועוד.

רותי כהן, אחת המורות הלומדות בתכנית, מספרת על לימודים משמעותיים. "זה לא עוד תואר ולא עוד תוכנית, אנחנו מרגישות חלק מבניית עולם חינוכי חדש שיש לו השפעה משמעותית לחיים".   

מיכל נדב, סמנכ"ל מכללת אפרתה, אומרת כי "תכנית הזיכרון היא תכנית ייחודית שמחברת את המורים והמורות אל הסיפורים המרתקים והלא ידועים בהיסטוריה, והשאיפה היא כי המורים יחברו בעקבותיהם גם את התלמידים והתלמידות שלהן לעולם הסודי של ההיסטוריה שלא נכתבה עד תומה".

צילום: שרון חדד

 

תגובות