החזון של הראל הורוביץ
אחרי 13 שנים שבהן ניהל הראל הורוביץ את "דקל וילנאי אורט" והביא אותו להישגים מצויינים, הוא נבחר לתפקיד מנהל אגף החינוך בעירייה במקומו של דוד שרת שיצא לגימלאות . בריאיון ראשון ממשרדו שבבית העירייה הוא מספר על העשייה בתיכון, על החזון שלו בתפקיד החדש, על חשיבות הקשר עם ההורים ועל הרצון להגיע לכל תלמיד. וכן, איך פותחים שנה עם מגיפת הקורונה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מנהל אגף החינוך הנכנס, הראל הורוביץ, ניהל את בית הספר "דקל וילנאי אורט" ב-13 השנים האחרונות, והוביל אותו למצוינות, הישגים ופרסים חינוכיים רבים. כעת, לאחר שנבחר לתפקיד מנהל אגף החינוך בעירייה, הוא נרגש מהבחירה ומהתפקיד החדש שבפתח ומבקש להודות לראש העיר, מחזיק תיק החינוך, בני כשריאל, על הבחירה בו.
בפגישה ראשונה בתפקיד, שמתקיימת במשרדו החדש בקומה השנייה בבניין העירייה, הוא מספר על עבודתו כמנהל בית הספר "דקל וילנאי אורט", על החזון שלו כמנהל אגף החינוך ועל החשיבות שהוא רואה בשמירה על הקשר הטוב ושיתוף הפעולה בין המוסד החינוכי לבין הרשות המקומית, ההורים והקהילה.
את רוב החפצים האישיים הוא כבר הספיק לעצב במקומם בחדר החדש, בהם בעיקר חפצים משמעותיים המעצבים ומסמלים את אישיותו ודרכו החינוכית, הישראלית והיהודית. החפץ הבולט מכולם הוא פסלו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, שעליו הוא מספר כי אימו היא זו שפיסלה אותו והעניקה לו אותו כמתנת יום הולדת. "אמא שלי פיסלה את הפסל הזה במיוחד למשרד, כמתנת יום הולדת", הוא מספר, "שני דברים חשובים נקשרים בהרצל מבחינתי - החזון והאמונה שניתן להגשים הכל, והיכולת שלו בגיוס האנשים. ראי את הקונגרס הציוני למשל".
"הדבר המשמעותי ביותר בלימודים בתקופת הקורונה הוא שאף תלמיד לא יפגע בשני מישורים בלימודים למרות הקשיים הרבים ולא פחות חשוב מבחינה חברתית"
בין יתר החפצים במשרד החדש ניתן למצוא גם את דגל ישראל, תמונה של משה קסטל, מגילת העצמאות, פסל של האדם החושב ועוד. הראל מסביר שכל אלו הם המארג של שורשי ישראל, "אני אוהב לצטט את הרב קוק: 'הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה".
ספר על עצמך.
"אני תושב מעלה אדומים, נשוי לדבורה, שהיא אשת חינוך, מורה באמי"ת בנות, אב לארבעה ילדים, שלושה מתוכם לומדים בממלכתי ג' ואחת עולה לכיתה ז' בדקל וילנאי אורט. כשלמדתי באוניברסיטה הייתי רכז פר"ח, ובשלב מאוחר יותר שימשתי כסגן מנהל פר"ח בירושלים. במשך חמש שנים לימדתי בתיכון 'דקל וילנאי אורט', ובמשך 13 שנים ניהלתי את בית הספר. מדובר בניהול שש שנתי, כאשר בר מעוז מנהלת את החטיבה ועושה שם עבודה נפלאה. בבית הספר יש גם מכללה להנדסאים, כשאת כיתות יג' התלמידים עושים כבר בכיתה יב', ואחרי יד' הם נכנסים לצבא לתעשייה וניהול. מאוד אהבתי ואני עדיין אוהב את בית הספר, נהניתי מכל רגע שם, מהמורים, התלמידים וההורים, יש שם צוות חינוכי שעובד עם חום, אהבה וקשר אישי".
קיבלת לידך את ניהול האגף החשוב ביותר, אגף החינוך, מה מבחינתך הם הדברים שהיית רוצה לשמר ומה לשנות?
"אני נכנס לנעליים גדולות. דוד שרת עשה כאן דברים מאוד חשובים בתקופתו, בתמיכתו של ראש העיר. הוא הוביל והתעקש על השש שנתי בחטיבה ותיכון מכיתה ז' ועד יב', הטמיע בכל מוסדות החינוך בעיר את השאיפה למצוינות, הכניס את כיתות מופת וכיתת מצטיינים מצד אחד, ואת אופק ברנקו וייס והחינוך המיוחד מצד שני, קידם חמש יחידות מתמטיקה בכל התיכונים בעיר, הביא את קרן טראמפ לקידום תלמידים מצטיינים, את פרויקט שליחת לוויין לחלל, את רמון ספייסלאב, את המרכז למצוינות, הסייבר, המנהיגות החדשנית ועוד - והכל בשקט ובצנעה.
יש לי שיתופי פעולה עם משרד החינוך, רשת אורט, המתנ"ס ושפ"י. יהיה חסר לי חדר המורים, ואני מאמין ומקווה שאמצא את הדרך גם להתחבר לשטח. בבית הספר הגענו ל-100 אחוז הצלחה בבגרויות, ואקדם זאת בכלל מערכת החינוך
אני עצמי זכיתי לעבוד עם כל הפונקציות בעיר, ויש לזה יתרון. יש לי שיתופי פעולה עם משרד החינוך, רשת אורט, המתנ"ס ושפ"י. יהיה חסר לי חדר המורים, ואני מאמין ומקווה שאמצא את הדרך גם להתחבר לשטח. בבית הספר הגענו ל-100 אחוז הצלחה בבגרויות, ואקדם זאת בכלל מערכת החינוך. כשאני חושב על מערכת חינוך טובה אני חושב על קשר אישי עם התלמידים. לראות את התלמיד ולתמוך בו שיצמח, לתת למורים את הכלים לדעת לעזור ולהגיע לכל תלמיד, ולתת לתלמידים את המענה הפדגוגי המתאימים להם. כפי שראש העיר נוהג לומר: 'אין תלמיד שנכשל, יש תלמיד שנכשלנו בלהגיע אליו'".
מה החזון שלך?
"אני מאמין שצריך לפתח דרכי הוראה שונות ולא חד ממדיות, כמו: דרכי הוראה בקבוצות, באופן פרטני ועל ידי משימות ופרויקטים. המורים לא מספיק מקבלים הכשרה לכך, וכבר עובדים על זה בפסגה. צריך להנחיל זאת בכלל בתי הספר. בבתי הספר דקל וילנאי אורט ובאמי"ת למשל, לומדים בחברותא בהנחיית מורה ולא רק בשיטה של המורה מול הכיתה. דבר נוסף שמאוד חשוב זה ליצור סקרנות אצל התלמיד כבר מגיל צעיר, ובעצם ללמד אותו ללמוד. יש בדקל וילנאי אורט מודל לדבר הזה, וצריך להנחיל זאת בכל בתי הספר. אני מכיר את כל מנהלי בתי הספר בעיר, הם אנשים איכותיים ומעולים שעובדים במסירות נפש עם רצון שכל תלמיד יצליח. ולא רק הם פועלים למען המטרה הזו, כך זה גם באגף הנוער, בקרב הגננות והסייעות, כולם רתומים למען ילדי העיר ואני יודע שיהיה שיתוף פעולה פורה שבעזרתו נוכל להצמיח בעיר תלמידים ששואפים לחדשנות ויזמות. חשוב לי שצוותי החינוך לא יפספסו אף תלמיד, ושהמורים יהיו מנטורים לתלמידים שילמדו אותם להתמודד עם קשיים ולגדול גם ממה שאין ולא רק ממה שיש. אם למשל תלמיד לא מגיע לבית הספר, יש ליצור איתו מיד קשר ולברר מה הסיבה.
דבר נוסף שמאוד חשוב לי זה גיוס ההורים ושמירת קשר איתם. יש כאן בית ספר להורות, שזאת המצאה מעולה. חנה קראוס הביאה הרצאות וסדנאות מצוינות למכון להדרכת הורים, ולדעתי צריך להרחיב את הפעילות שם יותר דרך בתי הספר. גם אני ורעייתי היינו שם בסדנה.
תחום שחשוב לי מאוד הוא נוער מעורב, ואני מתכוון להרחיב התנדבויות של נוער בוגר שיחנך את הצעירים ביסודי. עשינו זאת בדקל וילנאי אורט למשל, כשמגמת אומנות של דודו פנסו אימצה את תלמידי ממלכתי ג' וביחד הם למדו ערכים דרך אומנות. המטרה היא שכל בתי הספר יאומצו על ידי התלמידים הבוגרים. חשוב ביותר לחזק את תנועות הנוער. בדקל וילנאי אורט יש שיתוף פעולה עם הצופים, ובימי החורף כל הפעולות שלהם מתקיימות בבית הספר. הנוער כאן מצוין וצריך להמשיך ולחזק אותו למנהיגות ולעשייה בצבא ובאוניברסיטאות, חשוב שבני הנוער שלנו יתרמו לאקדמיה, לצה"ל ובכלל, שיהיו אזרחים פעילים בקהילה.
ממתינה לי עשייה מרובה, ואני מאוד נרגש ממנה. יש תמיד מה לשפר, גם כשנמצאים במקום מצוין יש תמיד למה לשאוף. אני התקבלתי בחום לאגף, וכולם הביעו נכונות לתמוך ולעזור לי. אני מודה מאוד לסגנית האגף, מיטל לבן, שמסייעת לי ושהחליפה את דוד שרת כשחלה. תודה גם למשרד החינוך וגם לרשת אורט על האמון בי".
כשאני חושב על מערכת חינוך טובה אני חושב על קשר אישי עם התלמידים. לראות את התלמיד ולתמוך בו שיצמח, לתת למורים את הכלים לדעת לעזור ולהגיע לכל תלמיד, ולתת לתלמידים את המענה הפדגוגי המתאימים להם.
אנו לקראת פתיחת שנה מאוד לא שגרתית בצל הקורונה, כיצד נערכים בעיר לקראתה?
"הדבר המשמעותי ביותר בלימודים בתקופת הקורונה הוא שאף תלמיד לא יפגע בשני מישורים בלימודים למרות הקשיים הרבים ולא פחות חשוב מבחינה חברתית ולכן, אנו מחפשים את כל הדרכים היצירתיות כדי שלא תהיה פגיעה פדגוגית, דרך מטלות ודרכים אחרות. למורים היה ניסיון של חצי שנה והם עדיין מתמקצעים בהתמודדות החדשה, כשהמשימה היא להשלים את החומר מהשנה שחלפה ולעמוד בחומר של השנה החדשה. כפי שאמרתי, לא פחות חשוב זה העניין החברתי ולכן, כל תלמיד יגיע לבית הספר לפחות יומיים בשבוע, להיפגש עם החברים הקבוצות קטנות. תלמידי כיתות א', ז' ו-י' מתחילים השנה מסגרות חדשות, המורים לא מכירים אותם והם לא את המורים , התלמידים בחלקם לא מכירים זה את זה ולכן, נשים דגש על כך שהם יגיעו יותר לבית הספר, לפחות לארבעה ימים. כמובן, שכולם יקבלו את כל התמיכה והעזרה איך להתמודד גם עם התחום הטכנולוגי של למידה מרחוק.
בהזדמנות זו אני פונה לכולם ומנצל את הבמה, אם ישנה בעיה בבית מבחינת מחשוב שעלול לפגום בלמידה מרחוק, פנו ליועצת בית הספר או המנהלת, הם ידווחו לנו לעירייה, כדי שנוכל לסייע ולפתור את הבעיה".
הזכרת את רשת אורט, מה דעתך על כך שלמרות שהייתה אפשרות לעבור לרשת עמל נשארנו בעיר עם אורט?
"אני אישית שמח על כך. גדלתי ברשת אורט, וזאת רשת מצוינת שקידמה את בתי הספר שלה עם המון העצמה למורים ומענה לתלמידים. יש שם דאגה ומעקב אחרי כל תלמיד, ואני יכול לומר שעם רכזת האזור, איריס הראל, והסמנכ"לית יש לי יחסים מעולים. גם לראש העיר, בני כשריאל, יש יחסים קרובים במיוחד עם הרשת, והוא נוהג יחד איתם לרדת לפרטים ולהתערב באופן אישי בכל דבר שקשור לחינוך, ולכן, מכל מה שאני מכיר, אני שמח שממשיכים עם אורט".
ממתינה לי עשייה מרובה, ואני מאוד נרגש ממנה. יש תמיד מה לשפר, גם כשנמצאים במקום מצוין יש תמיד למה לשאוף. אני התקבלתי בחום לאגף, וכולם הביעו נכונות לתמוך ולעזור לי.
התגובות בעיר לבחירתך מאוד מפרגנות, איך זה מרגיש?
"מחמיא מאוד, ואני מאמין שאעשה הכל כדי לעמוד בציפיות. אני מודה מאוד לראש העיר, בני כשריאל, שבחר בי. יש במעלה אדומים אוכלוסייה מדהימה, חמה, סקרנית ולומדת. אני תמיד מתרשם משיתוף הפעולה של ההורים והקהילה שנרתמים לכל יזמות ומשימה. בבית הספר היה לי קשר מצוין עם ועד ההורים, ואמשיך אותו גם ברמה העירונית. אני מאוד מאמין בשיתופי פעולה וקשר עם הורים. בשורה התחתונה תלמידים רוצים ברובם להצליח כדי לשמח את ההורים, ולדעתי החשיבות של הקשר שיש בין מערכת החינוך להורים היא גבוהה במיוחד ומשפיעה באופן ישיר על הצלחת התלמידים. אני מאמין גדול בפסיכולוגיה חיובית בחינוך ילדים - לא להילחם בחושך, אלא לחזק את האור. לחזק את מה שהם חזקים בו ולא להכניס אותם למקום שהם לא חזקים בו".
בנוסף למינוי החדש שלך, נכנסים השנה שני מנהלים חדשים לתיכונים.
"נכון, אותי מחליפה דינה דייצר, שהייתה סגנית שלי בבית הספר. היא אשת חינוך עם ראש פתוח ועם שיטות הוראה מגוונות. למשל, היא הכניסה לבית הספר את המפגשים של קפה ומאפה, אליהם הגיעו תלמידים בהמלצת המורים. המנהל שמעון אש ייכנס לנהל את בית ספר אורט תעופה וחלל, ואני אעשה הכל כדי לעזור לו בעיר ומול רשת אורט. המנהלים הם שותפים לדרך, ואעמוד לשירותם. לשמחתי, זאת עיר מאוד מגויסת, יש כאן קהילתיות והתגייסות למען האחר. אני פעלתי בתוך הקהילה בבית הספר, וגם בעירייה ישנה אווירה כזאת. העיר הזאת היא משפחה אחת גדולה".
