יום ראשון, 27 בספטמבר 2020, ט' תשרי ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 02-5900070

חינוך במעלהנט

חינוך

אש בעיניים

שמעון אש, המנהל החדש של מכללת "אורט תעופה וחלל", מספר בריאיון ראשון על ההחלטה להגיע למעלה אדומים, על הדרך בה הוא יתמודד עם השנה הקשה שעבר בית הספר, על החזון החינוכי ועל ההתרשמות שלו מהצוות והתלמידים לאחר שבוע בתפקיד

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

לפני כשבוע הודיעו רשת "אורט תעופה וחלל" ועיריית מעלה אדומים על מינויו של שמעון אש לתפקיד מנהל מכללת "אורט תעופה וחלל" השמונה שנתי, במקומה של אורית שכטר.

אחרי שנה שבה בית הספר "אורט תעופה וחלל" עבר שינויים רבים כאשר שני מנהלים, יגאל לוי ואורית שכטר, עזבו את התפקיד, בחרה ועדת המכרזים של רשת אורט, עיריית מעלה אדומים ומשרד החינוך בשמעון אש לתפקיד.

אש, שהרשים את הוועדה, הוא בעל רזומה מפואר ועם הפנים קדימה להשיב את היציבות לבית הספר. שבוע בלבד עבר, ואנו נפגשים בחדר המנהל. נדמה כי אש לא מאבד רגע יקר, והוא כבר שקוע עמוק בתוך רשימות התלמידים, מתכנן ומחלק עם הצוות את מספר התלמידים בכל קבוצה לפי הנחיות התו הסגול. "נצא נשכרים מכל זה כי התלמידים מקבלים שיעורים פרטניים", הוא אומר בחיוך.

גג: קווים לדמותו

אש, בן 45, נשוי לתחייה שעליה הוא אומר כי "היא אישה מדהימה, אהבת חיי וחלק מהמודל החינוכי שלי, ערך המשפחה". הוא אב לארבעה - נועם, איתן, יוגב ונועם, ומתגורר ביישוב קהילתי קטן, גבעת הראל שבגוש שילה.

אש משמש כסמג"ד פעיל במילואים בגדוד הסיור 551 של חטיבת מילואים מיוחדת, בוגר צנחנים וקומנדו, בוגר תואר שני בחינוך מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון במכללת הרצוג, בעל ניסיון עשיר בניהול מערכות חינוך גדולות ומורכבות.

"עבדתי בכפר נוער ובבית הילד עם ילדים שהוצאו מביתם, והייתי חלק מהוועדה של משרד החינוך לנוער נושר. בגיל 31 ניהלתי בית ספר של נוער בסיכון, 'מעלה ג'ינוגלי', והיו שם ילדים מדהימים שהמערכת לא הצליחה להכיל. בתקופתי שם הצלחנו להגיע מ-20 אחוזי הצלחה בבגרויות ל-60 אחוזי הצלחה בבגרויות ול-100 אחוזי הצלחה בבגרות ערכית, שזה הדבר המשמעותי בעיניי.

בנוסף, הייתי מנהל מחלקת החינוך של המועצה המקומית אפרת, שם עבדתי מול מנהלים בבניית תוכניות ומוסדות חינוך ואף הקמתי את החווה החקלאית שנותנת מענה לילדים מגיל גן ועד תיכון. הפיילוט לנושא היה אצלנו.

משם עברתי לנהל את בית הספר צייטלין בתל אביב, שעבר שינוי בשני העשורים האחרונים מבית הספר שנתן מענה לתושבי צפון תל אביב בלבד, ברמה סוציואקונומית גבוהה, לבית ספר אינטגרטיבי, בית ספר הטרוגני אל-אזורי. גם מהדרום הגיעו אלינו. יחד עם צוות מדהים הגענו ל- 94 אחוזי זכאות לבגרות ולאקלים בית ספרי מאוד גבוה. עבור הנשמה שלי, הייתי גם ראש שלוחה של מכינה קדם צבאית ומרצה במכללת תלפיות בחולון לסטודנטים הלומדים תואר ראשון בחינוך".

"המעגל הראשון זה אני עם עצמי, העבודה שלי עם עצמי ומול הסובבים אותי. השני זה המשפחה, שהיא העוגן שלנו. אדם שמקים משפחה יש לו תפקיד חשוב מאוד, והוא להעביר את הערכים לדור הבא. המעגל השלישי זה הקהילה והמדינה. ובסוף, המעגל האחרון, הוא האמונה, כאשר כל אחד בוחר במה להאמין ומתחייב ומחויב לפעול בתוך האמונה שבחר"

עם ניסיון כה עשיר במגוון תפקידי חינוך, מה האני מאמין החינוכי שלך?

"בונים אותנו מעגלים שונים. המעגל הראשון זה אני עם עצמי, העבודה שלי עם עצמי ומול הסובבים אותי. השני זה המשפחה, שהיא העוגן שלנו. אדם שמקים משפחה יש לו תפקיד חשוב מאוד, והוא להעביר את הערכים לדור הבא. המעגל השלישי זה הקהילה והמדינה. ובסוף, המעגל האחרון, הוא האמונה, כאשר כל אחד בוחר במה להאמין ומתחייב ומחויב לפעול בתוך האמונה שבחר.

כשאני מסתכל על חינוך בבית הספר, אני רואה מצפנים. יש את המצפן של חינוך ערכי, ואני לא מתכוון לחינוך לערכים, יש הבדל. כל מי שעובד בבית הספר, מתעסק בחינוך. גם המזכירה עוסקת בחינוך. אין מבחינתי את המושג מורה מקצועי, כי גם הוא מחנך. כשלומדים מתמטיקה למשל, לומדים גם רצינות והתמדה. כל הגורמים בבית הספר מתעסקים בחינוך ומשפיעים על התלמידים, ויחד עם זאת יש גם מחנכים.

מצפן נוסף הוא הקהילה, וכאן אני עומד לשנות את השפה. אני לא מתחבר למילה התנדבות, אלא לשעות קהילה ולאחריות כלפי הקהילה. זאת שפה אחרת שמשנה את הגישה. כשאומרים התנדבות, התפיסה היא שיש מספר שעות שצריך לסיים אותן כדי לקבל תעודה. לעומת אחריות קהילתית, שזאת גישה לחיים. לתוך זה נכנס הגיוס לצה"ל, ושמחתי מאוד לגלות שמעלה אדומים עם אחוזי גיוס גבוהים מאוד. צריך לשמר את זה, והמשימה היא לכוון גבוה ולהציב יעד שהוא העלאת האחוזים בגיוס לתפקידי פיקוד בצה"ל. פיקוד זה שפה ערכית, וכאן גם אשים דגש על הצטרפות לתנועות נוער. הייתי בהנהלה הארצית של בני עקיבא, אחראי על עיירות הפיתוח, ודחפנו תלמידים לתנועות נוער. גם לחינוך הבלתי פורמאלי הזה יש השפעה מעצבת.

מצפן שלישי הוא המצוינות בתחום הלמידה. תלמידים צריכים לשאוף למצוינות. בינוניות כאן היא לא רלוונטית. כשמתחנכים למצוינות זה משפיע על כל מעגלי החיים, ועלינו כמחנכים לייצר מנועים של סקרנות ומוטיבציה ללמידה. כשתלמיד מעורב בתהליכי למידה ובהבנה, הוא מגיע לתוצאות גבוהות. זה אומר לדוגמה, שכאשר לומדים היסטוריה או אזרחות, צריך להבין את משמעות המהפכות וכיצד הן השפיעו על המרקם החברתי, ולא רק לדעת מה קרה ובאיזה שנה".

אתה מקבל חדר מורים אחרי שנה לא פשוטה ובעיצומו של משבר הקורונה, איך אתה מתכנן להתמודד?

"בשבוע הזה שאני כאן הספקתי לפגוש בית ספר מצוין ומקצועי מאוד, עם צוות מדהים בעל מרקם אנושי ואיכותי. יש כאן צוות שיש מה לעבוד איתו, עם אהבה ענקית לתלמידים ועם מורים שאומרים שבית הספר עבורם הוא בית שני. החיים מורכבים מעליות ומורדות, ומה שקרה כאן הוא שיעור לחיים עבור כולם. גם משפחות עוברות משברים, וזה לא גורם לאיבוד מוטיבציה. להיפך, זה מעודד לחבר ולתקן. משבר יכול להוביל לקריסה ויכול להוביל לצמיחה, הוא לא מאפשר סטאטיות, ואני רואה משברים כיתרון.

למשל משבר הקורונה, אנחנו אנשי החינוך מוצאים זאת כהזדמנות לצמיחה כי אנחנו מלמדים בכיתות קטנות, מצליחים להגיע בקלות לכל תלמיד ויוצרים למידה פעילה. זו גם הזדמנות ללמוד את הלמידה בבית, ולכן מתוך זה תלמיד ילמד ניצול זמן נכון. המורים יפגשו את התלמידים בקפסולות, עם מקסימום למידה ומקסימום שמירה על הבריאות. המנהלת הפדגוגית נמצאת כאן יום וליל כדי לתכנן כיצד לפתוח את השנה נכון. כבר כשהגעתי הצטרפתי לחשיבה על חלוקה לקבוצות, וכשאני רואה את זה אני מבין שמצוינות זה חלק מה-DNA של בית הספר ואני מבין שהמשבר רק יצמיח וימשוך כלפי מעלה".

כשאני מסתכל על חינוך בבית הספר, אני רואה מצפנים. יש את המצפן של חינוך ערכי, ואני לא מתכוון לחינוך לערכים, יש הבדל. כל מי שעובד בבית הספר, מתעסק בחינוך. גם המזכירה עוסקת בחינוך. אין מבחינתי את המושג מורה מקצועי, כי גם הוא מחנך.

אתה מגיע מחוץ לעיר, ללא היכרות מוקדמת, מה משך אותך להגיע דווקא למעלה אדומים?

"מעבר לאהבתי הרבה לתחום החינוך ולתפקיד, לפני שהצעתי את עצמי דיברתי עם לא מעט אנשים על מעלה אדומים. רציתי לשמוע ולהבין את אופי העיר, ואני מודה שהתרשמתי מאוד. אני מגיע מתוך רצון להיות שותף. שמעתי על הקהילתיות בעיר ועל כך שלאנשים כאן חשוב בעיקר לקדם ולהשקיע בילדים שלהם. השותפות עם ההורים היא מאוד חשובה. זה הנכס היקר להם ולנו מכל, ואני מחויב להורים ליצור למידה ורצינות. יחד עם זאת, אין תכנית כבקשתך ולכן אני רוצה שהתלמידים יגיעו למקסימום תנועה על הציר, כך שאנחנו וההורים נראה את הילד נע על אותו הציר מבלי לוותר לו. בסופו של דבר המקום החשוב לתלמיד יותר מכל זה המשפחה שלו,  ולכן דלתי תמיד פתוחה להורים".

גג: ללמוד מקוראצ'ק

לקראת סיום הריאיון מראה לי שמעון מה הביא אתו לחדר המנהל, שעדיין שומם ברובו. במקום בולט הניח את דגל ישראל, ועל המדף שעדיין ערום הניח את ספר התנ"ך ואת ספרו של יאנוש קורצ'אק. "קורצ'אק כינה את הילדים 'מבוגרים נמוכי קומה', עם חלומות, רצונות ושאיפות. ילד צריך גבולות, השגחה וסדר, עם דחיפה. צריך לכבד את הרצונות שלו. אני מאוד מתחבר לדמותו החינוכית של קוראצ'ק, ויש המון מה ללמוד ממנו. אחרי שבוע בלבד כאן בעיר יצא לי, לשמחתי, לפגוש מספר תלמידים שהגיעו לבית הספר. שוחחתי איתם והרגשתי את הרוח הבית ספרית. זה מקום משפחתי וחם עם אהבה למקום ועם תחושת שליחות של כולם. אני מרגיש שלמקום יש נשמה גבוהה, ואני מכוון גבוה ושמח מאוד שהגעתי למעלה אדומים".

 

 

 

 

 

תגובות