להקשיב. לכבד. לזכור.
תיכון דקל וילנאי אורט מקשיב לעדויות שורדי השואה, מכבד אותם בשי מתוק וציוני ומעביר את לפיד הזיכרון בטקס המושתת על סיפורי בני משפחה של תלמידים ומורים ועל יצירה מקורית
פורסם בתאריך:
זיכרון בסלון. בשבוע שעבר אירח תיכון "דקל וילנאי אורט" את הלינה בירנבאום ב"זיכרון בסלון". הלינה הייתה רק בת 13 כשהנאצים פלשו לעיר הולדתה ורשה, אולם מאז ולאורך חמש שנים היא הציגה עצמה כבת 17 במצוות אימה. בעוז רוח, במעשי חסד ובאמונה ביכולותיה, עברה מאורעות שכל השומע אותם – נרעד. "התרגשתי מאוד מהסיפור של הגברת הלינה בירנבאום", אומר אלעד עטיה משכבת י"ב, "אני חושב שהיא אישה אמיצה מאוד, והדברים שהיא עברה בחיים נותנים לנו פרספקטיבה לגבי הדור שלנו, כמה אנחנו צריכים ללמוד להעריך את הדברים הפשוטים ביותר שיש לנו, כמו אוכל ומיטה חמה. לדעתי חשוב מאוד שנשמע את הסיפור שלה ושל שורדי שואה רבים אחרים, בשביל שנדע להעביר את זה לדור הבא, כשהם כבר לא יהיו איתנו".
שי מתוק וציוני. תלמידי כיתה י '6 והמחנכת בת אל חפץ יזמו חלוקת שי לשורדי השואה. כולם יחד ארזו את השי והתלמידים המחוסנים הלכו לפגוש את השורדים פנים אל פנים. מפגש שמח ומלא אהבה.
דינה זייצב, מנהלת בית הספר, שיבחה את התלמידים הרבים שהשתתפו באופן בפעיל באירועי הזיכרון השונים והדגישה כי הקשר הבין דורי חשוב מאוד: "במיוחד בימינו כשמספר ניצולי השואה הולך ופוחת. סיפורי זיכרון הם סיפורי גבורה המחנכים את הדור הצעיר למה עיקר ומה תפל, מה עוזר להתמודד עם האתגרים בחיים ואיפה צריך להשקיע מאמצים. זהו קשר שמצביע על כוח הרוח וכוח החמלה. החום, האהבה, החיבוק והאמונה נוצרים בקשר הזה".
קישור להקלטת המפגש המרגש והחשוב עם הלינה בירנבאום, כמו גם קטעי מוסיקה וסיפור מתוך הטקס הבית ספרי, אותו יצרו התלמידים ברגישות וכישרון - פורסמו בדף הפייסבוק של התיכון.
