התכניות החדשות של מנכ"לית רשת עמל

קארן טל (57), המנכ"לית החדשה של "הרב תחומי עמל" הגיעה לעיר כדי לחנוך את הכיתות האימרסיביות – מעבדות הדמיון, בחטיבות הביניים • בריאיון ראשון בתפקיד היא מספרת ל"זמן מעלה" על המהפך שעשתה בקמפוס ביאליק רוגוזין ובבית הספר שבח מופת בתל אביב, שהפכו מבתי ספר כושלים לבתי ספר מצטיינים, על ההתרשמות שלה ממערכת החינוך של מעלה אדומים ועל התוכניות שלה לתלמידי העיר

פורסם בתאריך: 15/09/2022 10:31

נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

שבוע בלבד אחרי שקארן טל (57), מנכ"לית "קבוצת הרב תחומי עמל" נכנסה לתפקידה, היא הגיעה למעלה אדומים כדי לחנוך ולגזור את הסרט בשתי הכיתות האימרסיביות, "מעבדות הדמיון" המרשימות, שהוקמו בחטיבות הביניים בעיר. בריאיון ראשון ל"זמן מעלה" היא מספרת על התפיסה החינוכית שהיא מובילה בהצלחה במשך שנים רבות, על התפקיד החדש ועל התוכניות להמשך. 

כל הורה במעלה אדומים שילדיו מתחנכים כאן בעיר יכול להתרווח כשהוא נחשף לעשייתה הרבה של המנכ"לית הנכנסת של רשת "עמל", קארן טל. היא בעלת תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן גוריון, מנכ"לית ומייסדת מיזם "תובנות בחינוך" וזוכת פרס ברונפמן לחינוך. 

מבתי ספר כושלים לבתי ספר מצליחים

מיזם "תובנות בחינוך" אותו ייסדה, מסייע לבתי ספר בסיכון להפוך לבתי ספר מובילים ומעוררי השראה בהישגים לימודיים וערכיים, על בסיס מודל הוליסטי לחינוך שפיתחה ואף זכה בפרס החינוך הארצי. כיום תחת העמותה נמצאים 41 בתי ספר ציבוריים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ברחבי המדינה - יהודים וערבים, ממלכתיים וממ"ד, יסודיים ותיכוניים. במקביל פותחו שלושה מודלים עירוניים בבתי הספר במגדל העמק ובכפר קאסם. העמותה מפעילה מעטפת של למעלה מ-1500 מתנדבים, עם תקציב שנתי למעלה מ-15 מיליון שקלים לשנה, כאשר מקורות המימון הם של משקיעים חברתיים מעולם ההייטק והתעשייה ושל קרנות מהארץ ומחו"ל.

 קמפוס ביאליק רוגוזין בתל אביב, מודל ומופת

קארן ידעה לקחת בתי ספר שנמצאים לקראת סגירה, ולהוביל אותם להצטיינות. היא עבדה בעבר בבית הספר התיכון "שבח מופת", ובהמשך ניהלה את קמפוס ביאליק רוגוזין בתל-אביב, עליו מבוסס הסרט התיעודי זוכה פרס האוסקר "stranger no more" - כבר לא זרים. הסרט עוקב אחר סיפורם האישי של שלושה תלמידים פליטים הלומדים בבית הספר, והוא מתעד כיצד נלקחים ילדים עם נתוני פתיחה לא טובים, ועם קצת השקעה ומאמץ הם מסתגלים לחיים אחרים ומוצלחים יותר.

כמנהלת ביאליק רוגוזין היא פיתחה מודל הוליסטי לטיפול בתלמידים, במסגרתו בית הספר מהווה עוגן מרכזי בחיי התלמידים ומעניק להם מענה חינוכי, רגשי וחברתי. בית הספר רוגוזין עבר תהליך של מיזוג למסגרת 13 שנתית, מגן עד י"ב, ובו תלמידים מ-48 ארצות מוצא - ישראלים ותיקים לצד עולים חדשים, ערבים ישראלים לצד מהגרי עבודה המועמדים לגירוש ופליטים. בית הספר חלחל לתודעה הציבורית ברחבי הארץ וברחבי העולם בזכות השיפור הדרמטי בהישגי הלימודיים, בגיוס לצה"ל, בצוות המורים המחויב והמקצועי הפועל בו, במעטפת המתנדבים הרחבה ובמאבקו למען הסדרת מעמדם של ילדי מהגרי העבודה. 

ספרי על התפיסה החינוכית שלך.

"התפיסה החינוכית שלי מתמקדת בהתפתחות הילד בשני מישורים - משפחה ובית הספר. לפי ה-OCD ניתן לנבא הצלחה על פי מצב סוציואקונומי והשכלת ההורים, ומערכת החינוך צריכה לתת הזדמנות שווה לכולם וליישם את העובדה שלכל אדם וילד מגיע לחוש ערך ומסוגלות. אני כבר הרבה שנים עוסקת בזה, כשעבדתי ב'שבח מופת' הגיעו ילדים מברית המועצות להתחלה חדשה, למפגש תרבותי שונה, עם מזג אוויר אחר, והרעיון היה ליצור קרבה למשפחה, לקהילה, למעגל הארצי והעולמי, לעולים, לערבים ולתושבי הפריפריה, כדי לאפשר לכל אחד להתפתח. החינוך ההוליסטי מסתכל על הילד שרוצה להגיע להישגים בחוזק הרגשי והחברתי, על מה הילד מסוגל לתת למעגלים סביבו, ולא רק לקבל, ועל בניית רשת בסיס התפתחותי. 

בית הספר הוא מרכז חיי הקהילה, שפותח את שעריו בבוקר גם לרווחת ההורים והמורים, ויוצר מעטפת. אני מאמינה בקשר הישיר בין בית הספר לקהילה, ובתפיסתי לאורך כל השנים אני שמה דגש על עידוד ההתנדבות בקהילה.

למשל, חדר הדמיון שנפתח בבתי הספר במעלה אדומים מהווה מרחב לילדים לחקור, נותן להם הזדמנות לחלום, ללמוד, לדמיין וליצור, עם תכנים רלוונטיים לחיים. אלו ערכי התפתחות למידה לחיים, וכך ממצים את הפוטנציאל של הילדים. בנוסף, החדרים יהיו פתוחים לקהילה". 

איך בכוונתך ליישם זאת?

"אנחנו רוצים להגיע לשיא חמש יחידות מתמטיקה וחמש באנגלית, ולשם כך צריך להעניק שיעורים פרטיים לילדים לא במימון פרטי של ההורים, בתפיסה שלי מגויסת לכך החברה האזרחית. יש לי רשת קשרים ענפה, אני מביאה שותפים מהמובילים בהייטק, ואיתם ישבתי, ויחד, בשיתופי פעולה הגענו לתובנות. כך עשיתי גם עם הצבא, יחידת המודיעין. הרעיון בחינוך הוא להשתמש בהון האנושי, וביחד לממש תוכניות ולהרחיב את מנעד האפשרויות לילדים. במעלה אדומים למשל, אשר לידה יש חברות הייטק כמו הר החוצבים, התלמידים יכולים להגיע לשם. הרעיון הוא שרשת עמל פותחת חלון רחב לילדים ולמשפחות, כדי להניח תשתית לפיתוח יכולות אישיות לאדם. זה אומר להיות אדם אכפתי לאחר, לעודד קהילתיות ולטפח כישורים ומצוינות. התפיסה של המנהלים היא כזו שהם מביטים על התלמיד בראייה חברתית, לקיחת אחריות ויזמות". 

ואיך תגייסי את המנהלים לשינוי בתפיסה?

"אין מנהלים שהם מקשה אחת, הם צריכים התפתחות מתמדת, הם צריכים לסגל תפיסת עולם של שיתופיות. כשהגעתי לבית הספר שבח מופת וביאליק רוגזין הם היו לקראת סגירה, הם היו בתי ספר כושלים שהפכנו אותם למצטיינים. מי שמתקשה להפסיד את המוכר וחושש מאי ודאות, יתכן שילך ולא יישאר, צריך תשתית של אמון באנשים, אנחנו לוקחים את כולם יד ביד".

השבוע הגעת לראשונה מאז נכנסת לתפקידך למעלה אדומים, איך התרשמת?

"זאת עיר מאירת פנים, וזה מורגש כבר בכניסה. יש פה המון מרחב והעיר מאוד נקייה, זה מיד בלט לעין. גם בתי הספר מאירי פנים, חדרי השירותים מאוד מטופחים ומכבדים את באי שערי בית הספר. פגשתי את המנהלים מתעופה וחלל, שמעון אש ובני אדרי, ואת המנהלים מדקל וילנאי, דינה זייצב ובר מעוז, ולכולם היה זיק של אור בעיניים. ניכר כי הם מלאי אהבה והערכה לתפקיד, רואים זאת כשהם מדברים. הלב שלי התרחב בעיקר כשהתלמידים הגיעו לדבר איתנו. פגשתי ילדים כל כך איכותיים, אלו שדיברו איתנו באנגלית היו עם אנגלית ברמה כל כך גבוהה שאיש מאיתנו לא האמין שזאת לא שפת האם שלהם, ואלו שדיברו איתנו בעברית דיברו בעברית רהוטה. ראיתי את צוות המורים מתבונן בהם בהערכה. התרשמתי מאוד מהמחויבות של העירייה לחינוך, ובראשם של ראש העיר, בני כשריאל, ומנהל אגף החינוך, הראל הורוביץ, כולם מדברים באותה שפה לטובת הילדים, המשפחה והקהילה, כולם עוסקים בערכים ובראייה חברתית ולא ביצירת תשתית פדגוגית ולימודית".