תלמידי עמל תעופה וחלל שבו מפולין
מסע של זיכרון וחיים; ביקור במחנות ההשמדה, תפילה בבית כנסת חרב ושיבה מרגשת לאנדרטת "חרבות ברזל" ; תלמידי בית הספר יצאו למסע של זהות, אחריות ובחירה בחיים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
זהבית גלנטי
בארבעה באוגוסט המריא מסע לפולין של תלמידי עמל תעופה וחלל מעלה אדומים, בהובלת רכזת שכבת י"א עירית כאלי ובליווי בתיה בן הרוש, מחנכת כיתת מב"ר. אל המשלחת הצטרפו גם תלמידים משני בתי ספר נוספים: אורט מעלה טבריה ו־אורט אמירים בית שאן.
המסע נולד מתוך תהליך הכנה ארוך ומשמעותי, שכלל סיורים לימודיים בניר גלים, ביקור ביד ושם, סיור בעיר העתיקה בירושלים ובמרתף השואה, לצד הרצאות, שיחים וסדנאות שהכשירו את התלמידים למפגש הישיר עם ההיסטוריה הכואבת של העם היהודי.
בתחילה נדמה היה כי המסע לא יתקיים בשל התקיפה באיראן והמצב הביטחוני, אך למרות הכול, ובזכות עקשנות ואמונה, המשלחת המריאה.
"בחרנו לא לוותר. בחרנו לצאת, ללמוד, לזכור ולחזור ולספר לאחרים", סיפרו המארגנים.
המסע החל בקטוביץ והסתיים בורשה. במהלכו עברו התלמידים בתחנות המרכזיות של ההיסטוריה היהודית והשואה: אושוויץ־בירקנאו, מיידנק, בלז'ץ, קרקוב, לובלין ובית הקברות אוקופובה בוורשה. רגעי השיא היו הביקור בגן החיות של ורשה – שם הוסתרו יהודים בידי חסידי אומות עולם – והחזרת קולות של תפילה ושירה לבית הכנסת החרב בקראשניק.
עם שובם לארץ, עוד בטרם הגיעו הביתה, קיבלו אותם ההורים בטקס סמלי ומרגש באנדרטת "חרבות ברזל". היה זה חיבור עוצמתי בין עבר להווה: בין זיכרון השואה לבין השביעי באוקטובר; בין עם ששרד והשכיל להקים מדינה – לבין עם שנלחם היום על קיומו.
המשלחת סיכמה כי המסע לפולין היה לא רק מסע גיאוגרפי, אלא בעיקר מסע נפשי וחינוכי – של התבגרות, זהות, אחריות וערכים.
כשליחים של בית הספר ושל מדינת ישראל, חוו התלמידים שותפות, אחווה, משמעת עצמית, עזרה הדדית – ובעיקר בחירה לא להיות אדישים.
יחזקאל הנביא שואל: "הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה?" – ואנחנו משיבים: כן.
אנחנו החיים. אנחנו ההמשכיות. אנחנו זוכרים – ובוחרים בחיים.
וביום מן הימים, נהיה אלה שיספרו.
