המהפכה השקטה במרכז "פסיעות"
יערה לוי רגב, מנהלת המרכז, מסבירה על התהליכים החדשים והחשיבות של תמיכה משפחתית בעבודת הטיפול בילדים 2 קבלו את העדשה החדשה על התפתחות הילד במעלה אדומים. צילום: יניב לוי
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
לפני כשנה, יערה לוי רגב נכנסה לתפקידה כמנהלת מרכז התפתחות הילד "פסיעות". בסיכום השנה היא מספרת מה מספק "פסיעות" לילדי העיר, על השינויים ועל המהפכה השקטה שהיא מחוללת במרכז, הנוגע בנקודות הכי רגישות של כל הורה בעיר. היא עובדת סוציאלית, מומחית לפיתוח ארגוני, ומתחילת המלחמה ועד היום מתייצבת למילואים כקב"נית, דואגת ש"פסיעות" יהיה בית שבו אף ילד לא שקוף ואף הורה לא נשאר לבד במערכה.
יערה, בואי נדבר רגע על המסלול שלך. מה מחזיר מנהלת במערכת העירונית חזרה לשטח הטיפולי?
"אני גדלתי פה במעלה אדומים, זה הבית. עזבתי לכמה שנים כסטודנטית, לצבא, עשיתי שליחות בארצות הברית בפלם ביץ', תקופה מדהימה, וחזרתי ישר לתוך הקורונה. ניהלתי בעירייה את תוכנית '360' (התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון), עבודה משמעותית מאוד, אבל משהו היה חסר לי. בנשמה אני עובדת סוציאלית. כשהמלחמה החלה היינו, בעלי חן ואני, בטיול בניו יורק, בחתונה של דודה שלי. חזרנו מיד והתגייסתי למילואים כקב"נית. שם הבנתי שהשטח קורא לי, שהגיע הזמן לחזור למגע הישיר עם האנשים. העבודה בעירייה הייתה סופר משמעותית, אבל הבנתי שהגיע הזמן לחזור, ואז הגעתי ל'פסיעות', שכולל בתוכו שלושה עוגנים מרכזיים: המערך ההתפתחותי (מלידה עד גיל 9), המערך הרגשי (מגיל 5.5 עד גיל 12), הוראה מתקנת וקבוצות (יסודי) והדרכה הורית."
יש בעיר המון מענים למשפחות. איפה "פסיעות" משתלבת בתוך הפאזל הזה?
"חשוב לעשות סדר, כי הורים לפעמים מתבלבלים. מעלה אדומים היא עיר שמשקיעה המון בילדים. 'פסיעות' היא יחידה להתפתחות הילד, אבל היא יחידה קהילתית וזה מאוד ייחודי. אנחנו בקשר רציף עם כולם: גננות, מורות, יועצות, רווחה, טיפת חלב, קופות חולים ואגפי העירייה. המטרה שלנו היא לתת יותר מרק טיפול נקודתי, אלא לראות את כל צורכי הילד. אנחנו מספקים מעטפת מקצועית שכוללת קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה והדרכת הורים. הורים פונים לקופת חולים, עוברים אבחון, ואז הם יכולים לבחור איפה לקבל את הטיפול בקופה או אצלנו. זה חלק מסל הבריאות הבסיסי, עם התחייבות מהקופה, בלי להוציא שקל מהכיס. המטרה היא שכל הורה בעיר ידע שיש לו כתובת מקצועית אחת שמרכזת הכל, מהתפתחות פיזית ועד חוסן רגשי ולימודי. אני חזרתי לכאן אחרי שנים בתפקידים מערכתיים וניהוליים, כולל שירות מילואים פעיל כקב"נית, כי הבנתי שהשינוי האמיתי קורה כאן, בשטח, במגע הישיר עם ההורים."
בואי נצלול למענים שאתם נותנים. חילקת אותם לשלושה תחומים מרכזיים. בואי נתחיל מהגיל הרך.
"בשנה האחרונה הכפלנו את כמות המטפלים כי הביקוש רק גדל. המטרה שלי היא לתת מענה לכל ילד שמחכה. התחום הראשון הוא התפתחות הילד, מלידה ועד גיל 9. זה המענה הפרא-רפואי הקלאסי: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. הורים פונים לקופה, עוברים אבחון שמחליט אם יש צורך בטיפול וכמה מפגשים מגיעים להם, ואז הם יכולים לבחור להגיע אלינו עם התחייבות מהקופה. זה חלק מסל הבריאות הבסיסי, והשירות ניתן כמעט ללא עלות מצד ההורים. יש לנו צוות מדהים, לדוגמא: פיזיותרפיסטית שלנו שהצטרפה השנה, זה פשוט תענוג לראות תינוקות שלא התרוממו מספיק או ילדים עם קשיי הליכה מקבלים מענה מקצועי.
האם זה כולל הדרכת הורים כחלק בלתי נפרד מהתהליך הזה?
"כל הורה שילדו נמצא בטיפול זקוק וזכאי להדרכת הורים. בהדרכה פרטנית יושבים עם עובדת סוציאלית ומדברים על האתגרים, בין אם זה קושי שפתי שגורר קושי חברתי או ענייני הצבת גבולות בבית. הורים נזרקים לתפקיד הזה בלי הכנה, ויש איזה הלם שמלווה את ההורה הצעיר, במיוחד בהיריון ראשון, שמתביישים לדבר עליו. הניפוץ של הרומנטיקה ה'אינסטגרמית' יכול להיות הלם, ואנחנו פה כדי לעצור רגע ולראות גם את הדברים הטובים."
ומה לגבי הילדים הגדולים יותר?
"התחום השני הוא טיפול רגשי מגיל 5.5 ועד גיל 12. בשנה האחרונה הכפלנו את כמות המטפלים הרגשיים. אנחנו נותנים טיפולים באומנויות, פסיכודרמה, דרמתרפיה, תנועה, טיפול בבעלי חיים וביבליותרפיה. לפני הטיפול אנחנו עושים 'אינטייק', מפגש עם ההורים בלבד להבין את הצורך הרגשי המדויק. אלחנו מתאימים למטפל- יש לנו מטפלת שמתמחה בדימוי עצמי, אחת שמומחית לקשב וריכוז ואחרת לוויסות עצמי. הטיפול הוא תהליך של כמעט חצי שנה, זה סוג של 'מסע' והילד חייב לבוא בשמחה."
בתחום הלימודי נכנס שינוי משמעותי עם ההוראה המתקנת.
"זה התחום השלישי. הוראה מתקנת היא הדבר היחיד אצלנו שהוא בתשלום. הוספנו הוראה מתקנת גם במתמטיקה כי הורים פנו וביקשו. חשוב לי להדגיש, זה לא מורה פרטי. אלו מורות עם הכשרה לחינוך מיוחד שיודעות איך לעשות תהליך עם ילד שהדרך הרגילה בבית הספר לא מובנת לו. יש לנו גם קבוצות לקידום קריאה וקבוצה טיפולית-חברתית שנקראת 'חיות ברגשות', שזה פשוט קסם לילדים עם אתגרים חברתיים. מעבר לטיפולים הפרטניים, המרכז מפעיל קבוצות של טיפול חברתי עם בעלי חיים. הילדים של היום עברו קורונה ומלחמה. הם לא למדו איך לשבת, איך לרכוש מיומנויות. אנחנו כאן כדי לצמצם את הפערים האלו."
איך המלחמה השפיעה על מה שאת רואה כאן במרכז?
כקב"נית שעדיין עושה מילואים תוך כדי ניהול המרכז, יערה רואה את השפעות המצב הביטחוני על ילדי העיר באופן יומיומי: "המלחמה טרפה את הקלפים. אצל הקטנים אנחנו רואים ענייני ויסות, ובכל הגילאים יש חרדה. הילדים של היום עברו קורונה ועברו מלחמה. הם לא באמת למדו איך לשבת בכיתה, וההורים היו עסוקים בניהול מאבק קיומי בתוך מלחמה. בגדולים יותר יש עניינים חברתיים ודימוי עצמי, אבל בעקבות המלחמה אני רואה 'הכל בהכל'. אני רואה אתגרים לא פשוטים, ואני שמחה שאנחנו פה בשבילם, כדי שההורים ירגישו שהם לא לבד בתוך זה. הילדים שבאמת מדאיגים אותי הם הילדים השקטים, אלו שלא הופכים שולחן אלא מפנימים הכל בפינה. מי שצועק מקבל תשומת לב, אבל השקט יכול להחביא מסכת גירושים קשה או קושי חברתי שקט."
עד כמה המעורבות של ההורים קריטית לדעתך?
"היא המפתח להכל. עבודה של 45 דקות בשבוע לא מספיקה אם ההורים לא חלק מזה. בטיפול פרא-רפואי ההורים בחדר, וברגשי יש מפגש הורים פעם בחודש. אם ההורה לא פנוי או לא פותח כוונה להקשיב, זה פחות אפקטיבי." יערה מדגישה שכל הורה שילדו נמצא או היה בטיפול התפתחותי זכאי להדרכת הורים.
