87% מהתלמידים בטוחים שבתי הספר לא מכינים אותם לעתיד
קרדיט צילום דוברות עיריית ירושלים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שלומי אבר
סקר מקיף שהוצג בכנס החינוך הבינלאומי "Edunation 2026" בירושלים חושף תמונת מראה מטרידה של ניתוק: בזמן שהמורים מרוצים יחסית, התלמידים וההורים מרגישים שהמערכת נשארה מאחור בכל הנוגע לבינה מלאכותית, רשתות חברתיות וכלים לחיים האמיתיים. וגם: מה חושב על זה נאס דיילי?
מערכת החינוך הישראלית עומדת בפני משבר אמון ורלוונטיות – כך עולה מנתוני סקר חדש ומקיף של מכון קנטאר, שנחשפו בכנס החינוך הבינלאומי הראשון בירושלים, "Edunation 2026", שנערך בימים האחרונים ביוזמת עיריית ירושלים. הנתונים מצביעים על פער תפיסתי עמוק בין המתרחש בחדרי המורים לבין התחושות של התלמידים וההורים בבית.
הנתון הדרמטי ביותר נוגע לשאלת הליבה של כל מערכת חינוך: הכנה לחיים. 87% מהתלמידים סבורים שצוותי ההוראה אינם מכינים אותם לעתיד, בעוד ש-43% מהמורים משוכנעים שהם דווקא עושים זאת בהצלחה. הפער הזה מתבטא גם בשביעות הרצון הכללית: בעוד שבקרב צוותי ההוראה נרשמת שביעות רצון גבוהה, רק שליש מהתלמידים מרוצים מהמערכת.
מהפכת ה-AI והרשתות החברתיות: שני עולמות מקבילים
הטכנולוגיה היא ללא ספק נקודת השבר המרכזית בין הדורות. על פי הממצאים, כ-80% מהתלמידים מעריכים שהבינה המלאכותית (AI) תחליף את צוותי ההוראה בעתיד, בעוד שבקרב המורים כמעט מחצית (קרוב ל-50%) סבורים שזה לא יקרה. הפער הזה ממשיך גם לשאלת המוכנות בשטח: למעלה מ-75% מהתלמידים קובעים שמערכת החינוך לא התאימה את עצמה לעידן ה-AI, לעומת 40% מצוותי ההוראה שחושבים שההתאמה כבר קיימת.
גם הזירה הדיגיטלית מציגה תמונה דומה. כ-80% מההורים והתלמידים אינם מרוצים מהאופן שבו המערכת מתמודדת עם השפעת הרשתות החברתיות, בעוד שכ-40% מהמורים מרגישים שהם עושים די והותר.
יוצר התוכן הבינלאומי נאס דיילי, שהתארח בכנס, התייחס לנושא ואמר: "AI הוא הפתרון לרוב הבעיות במערכת החינוך, והדרך למשוך את תשומת הלב של התלמידים ולסייע לכל תלמיד ללמוד בצורה שמתאימה לו". דיילי התייחס בדבריו גם למצב הביטחוני והחברתי בישראל מאז אירועי ה-7 באוקטובר והוסיף: "אין לנו תוכנית מגירה. כולנו ביחד בזה".
מה באמת רוצים ללמוד?
כסף, טכנולוגיה וסייבר
כששואלים את השטח אילו תכנים חסרים במערכת השעות, מתקבלת תמונה ברורה של צורך בכלים מעשיים. 86% מההורים הנתון הגבוה ביותר בקרבם היו רוצים שילדיהם ילמדו כלכלה והתנהלות פיננסית, מגמה שזוכה לתמיכה רחבה גם מצד התלמידים וצוותי ההוראה.
בנוסף, למעלה מ-60% מההורים סבורים שיש להוסיף לימודי טכנולוגיה, לעומת כ-50% מהתלמידים וכ-45% מהמורים שחושבים כך. נתון מעניין נוסף מראה פער בסדרי העדיפויות הביטחוניים: כ-43% מהתלמידים מעוניינים בלימודי ביטחון, סייבר ומודיעין להבטחת עתידם, בעוד שרק 19% מצוותי ההוראה ו-23% מההורים רואים בכך נחיצות.
לצד הדרישה לפרקטיקה, קיימת תמימות דעים נדירה סביב הפן הרגשי: כ-90% מכלל המשיבים מסכימים שתפקידו של בית הספר הוא לא רק הקניית ידע מקצועי, אלא גם להוות מרחב בטוח מבחינה נפשית ורגשית.
הפער המגדרי בחדר המורים והמודעות העצמית של הנוער
אחת התגליות המפתיעות בסקר היא הפער בין מורים גברים למורות נשים. מתברר שהמורות ביקורתיות וריאליות הרבה יותר מעמיתיהן הגברים: בעוד ש-72% מהמורים הגברים מרוצים ממערכת החינוך הציבורית, רק 50% מהמורות מרוצות ממנה. הפער בולט גם בשאלת ההכנה לעולם העבודה ולעתיד (66% מהגברים חושבים שהמערכת מכינה, לעומת 33% בלבד מהנשים), ובהתאמת המערכת לעידן ה-AI (54% מהגברים לעומת 34% מהנשים).
גם בתחושת הכבוד בכיתה ניכר פער חד: 65% מהמורים הגברים מרגישים שהתלמידים מכבדים אותם, בעוד שרק 38% מהמורות חשות כך. ביחס להורים, 66% מהגברים טוענים ליחס מכבד לעומת 50% מהנשים.
ואפרופו כבוד – בני הנוער הפגינו בסקר מודעות עצמית גבוהה במיוחד: 57% מהם הודו בגילוי לב שהם לא מכבדים את המורים, נתון כמעט זהה לזה שעלה מצד המורים (54%) וההורים (53%). באופן מעניין, המורים סבורים שההורים מכבדים אותם מעט יותר ממה שההורים חושבים על עצמם (54% לעומת 51%). עוד עולה מהנתונים כי יותר ממחצית מבני הנוער סבורים שהפערים החינוכיים בין המרכז לפריפריה הם שוליים או כלל לא קיימים.
בעיריית ירושלים מסרו בתגובה לנתונים כי "ממצאי הסקר מציבים בפנינו תמונת מצב חשובה ומורכבת", שצפויה להנחות את קובעי המדיניות בתכנון שנות הלימודים הבאות.
הסקר נערך על ידי מכון קנטאר בקרב 607 משיבים מרחבי הארץ: 201 בני נוער בגילאי 14-17, 204 הורים לתלמידים ו-202 מורים ומנהלי בתי ספר. טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.1%+.
