ימים של רחמים
אבי רחמים, מחזיק תיק הביטחון, מספר בריאיון מיוחד לקראת הסגר השני על התמודדות אגף הביטחון עם הקורונה, על העלייה בתחלואה בעיר, על ההיערכות לסגר, על ההחלטה להפסיק להיות עצמאי אחרי 40 שנות עבודה, וגם – מה היה עושה אחרת בפוליטיקה המקומית. "האתגר הכי גדול עבורי הוא קודם כל שמעלה אדומים לא תהפוך לעיר אדומה. זו משימת חיי, ואני לא רואה שום תוצאה אחרת חוץ מניצחון. הגעתי מתחום הספורט, ובאופי שלי אני לא מקבל הפסדים"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
רגע לפני הסגר השני, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הביטחון, אבי רחמים, מספר על ההיערכות לקראת הסגר ועל מערך הביטחון בעיר בחודשים הכל כך מאתגרים שעוברים עלינו.
איך מחלקת הביטחון נערכת לקראת הסגר השני?
"שוב אנו בתקופה מאוד מאתגרת וקשה. בגלל שמדובר בביטחון האוכלוסייה ובריאותה, אנו חייבים לשמור ולעשות כל שנדרש כדי שנהיה במקום הכי טוב שאפשר. לצערי התחלואה עלתה גם אצלנו. ייעדנו בתוך אגף הביטחון את הנושא הזה במיוחד, אנחנו דואגים לחולים ולמבודדים בלי קשר לסגר, ונמשיך בכך. כמובן שגם לסגר נערכנו מראש. אנחנו עובדים באגף הביטחון במתכונת חירום מתחילת הקורונה, מקפידים על הוראות משרד הבריאות ויש לנו שיתוף פעולה מצוין בין הביטחון לשיטור הקהילתי במשך כל השנה בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט. מנהל המוקד ורכז הקורונה בעיר, מוטי גלנטי, דואג גם שיהיה טיפול נקודתי בחולי הקורונה ובמבודדים, כולל דאגה למזון ולכל צורך שלהם. אנחנו מבצעים בדיקה בלתי פוסקת כדי שלא יסתובבו בעיר חולים או מבודדים שמפרים בידוד. באופן אישי, אני נגד הסגר כי כלכלה חזקה היא הביטחון לתושבים, אך אנחנו כמובן ממלאי הוראות ושומרי חוק. זאת תקופה מאוד לא פשוטה לאנשים מבוגרים, ואני מקווה שלפחות ייצא מכל זה משהו טוב ונראה כאן 'בייבי בום' בעוד תשעה חודשים".
זו השנה הכי לא שגרתית שחווינו, מה זה אומר להיות חבר מועצה ומחזיק תיק הביטחון בימי הקורונה?
"זו כנראה התקופה הכי מאתגרת בתולדות מדינת ישראל. להיות חבר מועצה בתקופה כזו זה קודם כל להפגין אחריות אישית ולהבין שהציבור מסתכל עלינו, ובצדק. אני חושב שחלק גדול מהתרופפות משמעת הקורונה הייתה לאחר שהציבור ראה שנבחריו בכנסת לא ממלאים אחר ההוראות שהם בעצמם הנחיתו, ולכן קודם כל אנחנו ניישם את מה שאנחנו דורשים.
בתור מחזיק תיק הביטחון אני מתווה דרך ללחימה בקורונה בגבולות הגזרה שלי, ובד ובד מבין שהחיים בתקופה הקרובה לא יחזרו להיות כמו שהיו. אני לא מתייחס למצב כאל מצב זמני, אלא כמשהו שהוא פה וכנראה גם הולך להישאר".
מה נדרש ממך ומאגף הביטחון בתקופה זו?
"תיק הבטחון הוא הרגיש ביותר מבין התיקים שהחזקתי וניהלתי ב-15 השנים האחרונות שבהן אני מתפקד כחבר מועצה. כל החלטה, ולו הקטנה ביותר, נוגעת ישירות בחיים של כל אחד מאיתנו. נכון, לא מדובר פה בכיף ובהופעות, אבל מדובר בחיי אדם ובנושאים שנמצאים בראש סדר העדיפויות של כולנו. בתקופת הקורונה אני עוסק שעות רבות סביב הנושא, והכל בהתנדבות, אבל העבודה בהחלט מספקת אותי.
מיזם השולמנים, שקם על מנת לשנות פה סדרי עולם, נכשל לצערי למרות שבהתחלה מאוד האמנתי בו. חבל מאוד שהם לא הבינו שבשביל להשפיע צריך לקפוץ לבריכה ולהקים מפלגה. הם חשבו שאפשר להשפיע מבחוץ, וזה לא קרה
תקופת הקורונה דרשה ממערכת הבטחון בעיר לשנות כיוון. לא עוד התעסקות בביטחון השוטף, אלא להיות מעורבים יותר בחיי האזרחים. קחו לדוגמא את המוקד, שהוא לדעתי הלב הפועם של העיר, אנחנו מנהלים מעקב אחרי חולי קורונה ותושבים שאמורים להיות בבידוד, אנחנו מקבלים לא מעט פניות על מצוקות נפשיות מתושבים ומתייחסים לנושא באופן הרגיש ביותר.
אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה: אנחנו פה בשבילכם, וזו לא רק סיסמא".
איך התרשמת מאחריות הציבור בעיר לנושא?
"טוב, אבל כנראה שגם לא מספיק, ופה אנחנו צריכים להיות זהירים באופן שאנו מציגים את הדברים. מצד אחד היה מיעוט קטן שלא הקשיב להוראות - הפר תנאי בידוד, לא חבש מסיכה, לא נשמע להוראות משרד הבריאות ולא שמר מרחק, מה שגרם לעלייה בתחלואה. זה יכול להישמע כמו כתב אישום נגד הציבור, אבל זה לא המצב כי מצד שני רובם של התושבים כן נשמעים להוראות ואף מתריעים בפנינו כשהם רואים שיש מישהו שלא נשמע. לא מזמן קיבלנו דיווח על חולה קורונה מאומת שהסתובב בעיר בניגוד להנחיות, כמובן שהוא הכחיש את הדברים, אבל מצאנו שהוא הפר את תנאי הבידוד ולכן הוא קיבל קנס של 5,000 שקלים ונפתחו נגדו הליכים פלילים. אין משחקים פה, וזה יהיה תקף לכל אחד. אלו החיים של כולנו. בראייה שלי, חולה קורונה שמפר בידוד הוא כמו פצצה מתקתקת.
אחת הבעיות הקשות ביותר בנושא הקורונה הם 'מכחישי הקורונה', ואני מתכוון לכל אותם אנשים שדואגים לפזר ספקולציות ולפקפק בחומרת המחלה הזו. הם פוגעים קשות במאבק, ואני מבקש מכולם: גלו אחריות אישית, הקורונה היא לא פרי דמיונו של אף אחד. רוב רובו של הציבור בעיר כן היה ממושמע, כן הקשיב לנהלים ובסופו של דבר אנחנו לא עיר אדומה, וזה קודם כל בזכות התושבים. לצערי זה עדיין לא מספיק כי צריך יותר ואסור לנו להגיע לקו האדום. הסגר הגיע בשל חוסר מדיניות אחידה מצד הממשלה, בשילוב של חוסר אחריות מצד מגזרים סקטוריאליים מסוימים בציבור הישראלי".
מה היה האתגר הגדול ביותר עבורך השנה, גם הציבורי וגם האישי?
"ברמה הציבורית האתגר הכי גדול עבורי הוא קודם כל שמעלה אדומים לא תהפוך לעיר אדומה. זו משימת חיי כרגע, ואני לא רואה שום תוצאה אחרת חוץ מניצחון. הגעתי מתחום הספורט, ובאופי שלי אני לא מקבל הפסדים. אין לנו ברירה אחרת, אין פה אפשרות לתיקו, האתגר צריך להיות של כל אחד ואחת מאיתנו. אני חושב שהקורונה, מעבר להיותה מגיפה בריאותית קשה מאוד, היא גם מראה חברתית של כולנו, וכנראה שמישהו רצה לשים לנו אותה ולהראות לנו שאנחנו צריכים לדאוג לחלשים ולזקנים, לגלות אחריות כלפי חוץ. כולנו יודעים שבשנים האחרונות הרשתות החברתיות והסלולר הפכו אותנו ליצורים שקודם כל רואים את עצמנו ואחר כך את כל השאר, ועכשיו זה צריך להשתנות.
ברמה האישית אני איש אופטימי, ואני מאחל לעצמי, לבני משפחתי ולכל התושבים בעיר - בריאות ואריכות ימים. אבא שלי עליו השלום היה איש צנוע שהסתפק בכוס תה בבוקר וחיוך לאנשים, לא צריך יותר מזה בשביל להיות מאושר".
האם יש משהו שהיית עושה אחרת?
"ברמת הפוליטיקה המקומית יש רק דבר אחד שהייתי עושה אחרת, וזו ההתנהלות עם סיעת צדק חברתי שהקמתי לפני עשר שנים. הצלחנו במספר חודשים ספורים להקים מפלגה ולסחוף אחרינו לא מעט אנשים שהאמינו בדרך החברתית שלי, המטרה שלנו לא הייתה לקבל ג'ובים בשכר, אלא בראש ובראשונה לשנות מדיניות. לצערי, גורמים פוליטיים בעיר הצליחו זמנית להכשיל את המהלך, אבל אני מבטיח לכם שזה לא הסוף. צדק חברתי פועם בי ובחבריי לדרך, ואני אשלים את המהלך שהתחלתי אז".
אתה אדם שהנושא החברתי הוא בדמך, איפה זה פוגש אותך ביום יום?
"הנושא החברתי תמיד היה ותמיד יישאר קרוב אליי בכל עשייה פוליטית שלי, אם זה בספורט או אם אם זה בביטחון. תמיד ידעתי שבלי עשייה חברתית אמיתית שום דבר לא יצליח באמת. אנחנו מקבלים על בסיס יומי פניות של אנשים במצוקה נפשית וכלכלית קשה מאוד בתקופת הקורונה, ואנחנו רואים עלייה תלולה במספר הפניות לעזרה. נכון, אנחנו לא מוקד ער"ן, אבל המוקדנים הנהדרים שלנו מטפלים בכל פנייה ברגישות אין קץ ומעבירים אותה לגורמים האמונים לכך. מעבר לכך, יש עשייה רבה שמפאת צנעת הפרט אני מעדיף לא להרחיב עליה".
בתקופת הקורונה אני עוסק שעות רבות סביב הנושא, והכל בהתנדבות, אבל העבודה בהחלט מספקת אותי. תקופת הקורונה דרשה ממערכת הביטחון בעיר לשנות כיוון. לא עוד התעסקות בביטחון השוטף, אלא להיות מעורבים יותר בחיי האזרחים
התחלת לעבוד בחברה חדשה לפני שנה, אחרי שהיית עצמאי שנים רבות. איך הקורונה השפיעה עליך?
"ברמה המקצועית זה המהפך הכי משמעותי שעברתי בחיי. יותר מ-40 שנה ניהלתי עסק משגשג בתור קבלן גז וחימום, ובשנה האחרונה עברתי לנהל את 'סונול גז ירושלים' והבאתי את כל הניסיון והמקצועיות שצברתי במהלך השנים.
כן, אני יודע, לא מעט גבות הורמו בעצם המהלך הזה. הרווח הכלכלי הוא שונה לחלוטין, אבל הרגשתי תחושת מיצוי ורצון לאתגרים מקצועיים חדשים, וכמו בכל תחום בחיים, ובעיקר בתחום הציבורי, כסף אף פעם לא הניע אותי. שמרתי על העובדים בתקופת הקורונה, אף אחד אצלנו לא יצא לחל"ת. יתרה מכך, הגדלנו את נפח העבודה, כולל הקבלנים החיצוניים, במטרה לספק פרנסה יציבה לכולם. אין פה עניין של טוב או לא טוב להיות עצמאי כרגע, ואני לא מתעסק בכך כי גם אם אני לא עצמאי, ילדיי וחבריי מנהלים עסקים והם כן עצמאיים. מבחינתי מה שמניע אותי זו רק ההצלחה".
אם כבר הזכרנו את הנושא החברתי ואת העצמאים, מה יש לך לומר על מה שקורה איתם?
"קודם כל אני מרגיש פספוס. מיזם השולמנים, שקם על מנת לשנות פה סדרי עולם, נכשל לצערי למרות שבהתחלה מאוד האמנתי בו. חבל מאוד שהם לא הבינו שבשביל להשפיע צריך לקפוץ לבריכה ולהקים מפלגה. הם חשבו שאפשר להשפיע מבחוץ, וזה לא קרה. אני לא נכנס לספקולציות של ימין ושמאל, וזה גם לא מעניין אותי כי הייתה פה הזדמנות נדירה לשנות את השיח ביחס לעצמאים במדינה. זה עדיין לא קרה, וחבל - כי זו התקופה הכי קריטית למגזר העצמאים. זה מגזר שנפגע יום יום מהחלטות הממשלה ולא תמיד מקבל את העזרה והסיוע הנדרשים. אני רואה בכל יום חברים שנאלצים לסגור את מפעל חייהם, ולא מאמין איך מישהו פה לא דופק על השולחן ומציל אותם. אם המדיניות כלפי העסקים הקטנים לא תשתנה, יהיה לנו קשה מאוד לתקן את הנזקים הכלכליים שהיא תגרום לעצמאים, שהם הגלגל שמניע את המדינה".
מה תאחל לתושבי מעלה אדומים לכבוד השנה החדשה?
"קודם כל בריאות, ואחרי זה עוד בריאות, ובעזרת ה' שננצח ביחד את הקורונה. זו תקופה קשה, אבל היא תעבור. כולי תקווה שעד שנה הבאה כל הנושא הזה יהיה זיכרון נשכח, והשגרה הישנה הטובה תחזור לחיינו. שנה טובה מעלה אדומים".
