בא לעבוד!
מוטי פרץ, יו"ר סיעת "עוצמה יהודית" למועצת העיר, המוכר לרבים כ"מוטי תדפיס לי" וכחובב בעלי חיים, היה בעברו חבר מועצה; בריאיון טרום בחירות הוא מספר מדוע החליט לשוב לפוליטיקה, מדוע בחר דווקא ב"עוצמה יהודית", מיהם חברי הרשימה שלו ומה הדברים הבוערים ביותר שאותם ירצו לשנות; "אני לא בא בשביל המעמד אלא בשביל לעשות, אני רוצה לקחת חלק בעשייה ולהוביל את מעלה אדומים קדימה"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מוטי פרץ, מתמודד למועצת העיר מטעם "עוצמה יהודית", היה בעבר חבר מועצה שעשה רבות לעיר, ועדיין עושה, גם אחרי שפרש. הוא מוותיקי העיר, הגיע למעלה אדומים עוד כשהייתה בחיתוליה, בשנת 1982. הוא נשוי לגילי ואב לשישה ילדים, ומוכר לרבים כבעל בית הדפוס "מוטי תדפיס לי" וכחובב בעלי חיים המגדל בביתו כלבים ותוכים. בהיותו חבר מועצה דאג להולכים על ארבע בעיר, והקים שלוש גינות ייחודיות לכלבים. לצד העבודה והעשייה המרובה הוא אוהב ספורט אקסטרים, ולא מחמיץ הזדמנויות לבלות עם האופנוע ים כדי "לתפוס גלים" בכנרת וליהנות מטיולי טרקטורונים.
פרץ מסביר כי בער בו לשוב לעשייה, "אני באופיי אדם של עשייה, לא מסוגל לשבת, חייב תמיד להיות בפעילות ותנועה ולהיות עסוק, וזאת בדיוק הסיבה שהחלטתי לחזור לעשייה במועצה".
אפשר לעשות גם מחוץ למועצה, למה החלטת לשוב דווקא לפוליטיקה?
"אני מאמין בהתחדשות וגיוון, ולא להיות בקיבעון. בעבר הייתי חבר מועצה במשך חמש שנים, כיהנתי כיו"ר ועדת המכרזים והיה חשוב לי שתושבי העיר יראו את המכרזים שמפורסמים ומשום מה הם לא היו מתפרסמים. זה הדבר הראשון שעשיתי כתנאי לקיום הוועדה, כך שלתושבים שלנו תהיה זכות להשתתף. לאחר קדנציה אחת פרשתי, מתוך כוונה לחזור לשטח, להכיר מקרוב את האתגרים והקשיים ולהבין מתוך הניסיון שיש לי במועצה מה בר טיפול ומה לא.
אני לא בא בשביל המעמד אלא בשביל לעשות, אני רוצה לקחת חלק בעשייה ולהוביל את מעלה אדומים קדימה. גם כשלא הייתי חבר במועצה תמיד עזרתי וסייעתי לתושבי העיר, יש לנו עובדי עירייה נפלאים, אנשים מיוחדים שדלתם תמיד הייתה פתוחה בפניי, ובזכותם גם ניתנה לי האפשרות לעזור. אני מגיע למועצה כתעשיין במישור אדומים בתחום הפרסום, אני מכיר את כל העסקים ואת כל התלונות שלהם, ומבין לליבם. אומרים אין חכם כבעל ניסיון, וזה בדיוק אני. אומר בכאב שיש הרבה לשפר. לא פשוט להיות בעל עסק היום עם כל מה שקורה, וחייב לתת חבילות סיוע לעסקים אצלנו. המישור זה הגב הכלכלי של העיר, ויש המון קשיים, במיוחד כעת. כחבר בוועד התעשיינים שמודע לקשיים והאתגרים, הייצוג לתעשיינים הוא קריטי כי הצלחת המישור היא הצלחת העיר".
מה השינוי שתרצה לעשות כנציג התעשיינים במועצה?
"לשים את בעלי העסקים על המפה, היום בעיר קשה מאוד להחזיק עסק. כבעל בית דפוס, יש מקומות שבשנה אחת החלפתי בהם שילוט לארבעה עסקים שונים באותו מיקום. מי שנפגע מזה בקצה זה תושבי העיר. פחות עסקים זה פחות הכנסות לעירייה, אבל חמור מכך, פחות מקומות תעסוקה. מס' 3 ברשימה שלנו, נתן בן שושן, יליד העיר מ-91 שלמד וגדל בעיר, מספר שרוב חבריו עזבו מזמן, ולא רק בגלל יוקר הדיור כי יקר בכל מקום בארץ. הבעיה העיקרית זה המחסור במקומות התעסוקה. כשהמציאות היא שצריך לקום ב-5 בבוקר כדי לא להיתקע בפקקים ולהגיע בזמן לעבודה, וכך גם כששבים מהעבודה ונכנסים שוב פקקים, לא ניתן לצפות שבעלי משפחות ישרדו כאן, לא נשאר זמן לחיי המשפחה, אז הם אורזים למיקום עם תעסוקה קרובה.
היעד שהצבנו לעצמנו זה הכפלת מקומות התעסוקה בעיר, ואין הכוונה לעוד חנות בגדים בקניון. אנו רוצים שיהיה תמריץ לבעלי העסקים בעיר ובמישור, עם הטבות מהעירייה כמו הנחה בארנונה על כל עובד שהוא תושב העיר. אנחנו רוצים לרתום יותר יזמים ומשקיעים שיגיעו לעיר, ובע"ה להכפיל ולשלש את מקומות התעסוקה בעיר. זה יקל על הדור הצעיר ויאפשר להם להישאר פה".
איך הרשימה שלכם מוגדרת מגזרית: דתית, חילונית או חרדית?
"מעלה אדומים היא עיר מגוונת, יש בה ציונות דתית על כל גווניה, חרדים, חילונים ומסורתיים. העיר ברובה היא מסורתית, הרשימה שלנו הורכבה קודם כל לפי יכולת העשייה, הדבר האחרון שהיווה שיקול זה המוצא או הרמה הדתית. בסופו של דבר הרכב הרשימה כן יצא מסורתי. אנו מה שנקרא 'עמך', חברים של כולם. כשהייתי חבר מועצה סייעתי וקידמתי את בתי הספר הממ"ד והתורניים בעיר. תלמידי בית ספר התורני יצחקי, שהיום נקרא בית ספר אורות, היו לומדים בתוך קראוונים למעלה מ-20 שנה, והצלחנו להביא אותם למקום הראוי שמגיע להם. הם קיבלו בית ספר מוכן, ובע"ה לאחר שאבחר אפעל כדי שכל המגזרים בעיר יקבלו מסגרת לימודים ראויה באופן שווה. דאגתי בקורונה להביא אוהל לבית כנסת, שמהר מאוד היה בכל בתי הכנסת בעיר. אנחנו ממשיכים בזה בחגים כדי לאפשר לכולם להגיע ולהתפלל.
עם פטירתו של אחי היקר, הרב חיים פרץ ז"ל, הקמתי את בית הכנסת 'אהבת חיים' לעילוי נשמתו, לפני 11 שנה. כיום אנחנו מתכוננים לבניית בית כנסת גדול בשכונה. כולם אצלנו מרגישים בנוח, בית הכנסת מוגדר מרוקאי, אבל כל מתפלל שמגיע יודע שהוא יכול לעלות לתיבה ולהתפלל כמו שהוא רגיל. ילדי המתפללים שותפים מלאים בעשייה, הם לומדים חזנות וקריאה בתורה. יש לנו מפעל תהילים שמתקיים בכל שבת בכיכר הגדולה ב-07, שם מתקבצים כל ילדי השכונה וקוראים פסוקי תהילים להצלחת עם ישראל. זה קורה בכיכר כי לבית הכנסת מגיעים רק הילדים של המתפללים, ובכיכר זה תהילים של כולם - דתיים וחילוניים ביחד. בכל הארץ מצביעי עוצמה יהודית מגיעים מקהלים מגוונים, וזה כל היופי. אני כן אגיד שאנחנו מתכננים לפעול בתחום שירותי הדת בעיר".
מה תרצו לשנות בתחום הדת?
"לא לשנות, אלא לשפר. אני הגבאי היחיד שרץ למועצה ורואה עצמו כנציג בתי הכנסת. גבאי בתי הכנסת, שעושים הכל במסירות ובהתנדבות, צריכים שתהיה להם אוזן קשבת במועצה. הם לא צריכים להיות מוטרדים הם צריכים לדעת שיהיה מי שיסייע להם לפתור בעיות - ואני אהיה שם בשבילם.
לפני כחודש, לאחר פניות של נשות העיר, ערכתי סיור במקוואות בעיר ובמקוואות בערים אחרות, וזה הבדלי שמים וארץ. חלק מהמקוואות ישנים וצריך לחדש ולשפץ אותם באופן דחוף, זאת הברכה של העיר שלנו. דאגנו לאייש את הרשימה שלנו באופן שוויוני - נשים וגברים, במקום ריאלי".
למה החלטת לרוץ עם הרשימה של בן גביר?
"את בן גביר אני מכיר אישית שנים רבות, עוד כשבית הדפוס שלי היה באגריפס. כשפנו אליי ממפלגת עוצמה יהודית לפני הבחירות כדי לקיים כנס בגינה שלי, נרשמו הרבה אנשים ואז הבנתי שלא יהיה לי מקום ולכן קיימנו את הכנס במתנ"ס. הבנתי שיש תמיכה לבן גביר, ועמדתי על זה שהסיעה שלנו תהיה עוצמה יהודית. מספר 2 ברשימה, שירן, נאבקת מתחילת המלחמה נגד הכנסת ערבים לעיר. היא הוכיחה את היכולות שלה בהקמת כיתת כוננות, והיא פועלת רבות למען העיר. אני פעלתי ביחידת הרחפנים, והפעלתי את הקשרים שלי כדי להביא נשקים לכיתות כוננות".
מה הדבר שהכי בוער לך לשנות?
"אין משהו יותר עצוב מלראות גן סגור. אני אבא לשישה ילדים, ובכל שנה נסגרים גנים וכיתות בבתי הספר. זה אומר שאנו הולכים אחורה. על העירייה לפעול שבכל פרויקט בנייה יהיו מחירים ברי השגה לדור הצעיר, אם זה בהגדלת היקף ההגרלות או בנייה יותר רוויה לדונם, כדי שצעירים יוכלו לקנות בית.
גם סבסוד עלויות המעונות והצהרונים חייב לעבור רפורמה. כיום מרבית התושבים נאלצים לעבוד מחוץ לעיר, הכי מוקדם שיוכלו להיות בבית זה בשעה 17:00, ולכן להורים אין ברירה וחייבים לשים את הילדים בצהרון. אנחנו צריכים לסייע להם בעלויות כדי שלא יעזבו את העיר.
בנוסף, המציאות שבה יש אוכלוסיות בעיר שנאלצות בכל בוקר לשלוח את הילדים למסגרות בירושלים היא בלתי מתקבלת על הדעת. ילדים לא צריכים לנסוע שעה לבית הספר בבוקר, לילדים לא צריך להיות פער מהאחרים בחוגי העשרה לאחר הלימודים רק כי אין להם מסגרת בעיר. נצטרך לבנות להם חוגים שיתאימו לאופי חייהם, ולתת להם את מלוא הזכויות. אני מתכוון פה גם למגזר החרדי בעיר, שאין לו את המערכת המתאימה לו. זה לא בסדר, אינני אדם חרדי, אך אדאג להם.
יש לפתור גם את הפער במסגרות החינוך המיוחד שאין בעיר. במידה ואין מספיק תלמידים לפתיחת מסגרת בעיר, יש לבחון פתיחת כיתות חינוך מיוחד בבתי הספר כדי להקל על ההורים ועל התלמידים. לא צריך להעמיס עוד על ילד שגם ככה יש לו קושי ולהוסיף לו שעה נסיעה באוטובוסים לבית הספר בכל בוקר.
כמו כן, בהתאם לאחוז שומרי המסורת בעיר יש להגדיל את מספר השעות הנפרדות בבריכה ובחדר הכושר. כיום יש מעט שעות, ובשעות לא נוחות, זו חלוקה לא שוויונית שלא תואמת מרקם האוכלוסייה. דבר נוסף חשוב, למעלה מ-20 שנה התנדבתי במשטרה, הייתי בקורס הראשון והצבתי למטרה שבני נוער יוכלו להצטרף למשמר אזרחי במסגרת מחויבות אישית. כבר שוחחתי על כך עם מפקד התחנה, סנ"צ יפתח אורי.
הדאגה להשארת הצעירים בעיר צריכה להיות הראשונה במעלה ולהדיר שינה מכל ראש עיר שייבחר".
אם כבר הזכרת ראש עיר, במי תתמכו?
"התשובה שלי תפתיע אותך, באף אחד. אנו רשימה דמוקרטית, ובתוך הרשימה אנו חלוקים בעניין אז אנחנו מכבדים את כל חברי הרשימה ולא תומכים רשמית באף מועמד, זה עומד לזכותו של כל אחד. אני מאמין גדול בגיוון דעות וחדשנות, ולא בלהיות מקובע. ברגע שאנו מצהירים על מועמד אנו אוטומטית מקובעים ולא פתוחים לשמוע רעיונות. כל מי שרץ למועצה מגיע בכוונות טובות, ואנחנו רוצים לתת הזדמנות לכולם להשמיע את דעתם. זו גם האמירה שלי לציבור, אנשים מצביעים לראשות ולמועצה מאותה הרשימה, ובעצם הם מאבדים את הכוח הדמוקרטי שלהם. אנו פועלים להצלחת עוצמה יהודית, בשביל זה רצים למועצה. דעותינו ברשימה חלוקות, ומה שמאחד את כולנו זה העשייה והאידיאולוגיה של עוצמה יהודית. האמירה שלנו לציבור היא לא להצביע לראשות ולמועצה מאותה הרשימה, תגוונו, תשפיעו על הראשות ועל המועצה כך שבמועצה יהיו מכל גווני הקשת כדי שתהיה נציגות לכולם".
מה תעשו בנושא הביטחון, אחד הנושאים שאתם עוסקים בו הרבה?
"אחד הדגלים העיקריים שלנו הוא שינוי דרסטי בתפיסת הביטחון. לפני כשנה, כשהתחלנו להתריע על היחלשות הביטחון בעיר, זלזלו בנו, ואז היה פיגוע בקיץ. כשהפגנו ודרשנו שיהיה בידוק מעמיק לכל העובדים בעיר, אמרו לנו שזה מוגזם. אחד הלקחים העיקריים שלנו מהשבעה באוקטובר הוא שההישענות רק על חברות אבטחה, היא לא מספיקה. בחברות האבטחה הרוב זה חיילים משוחררים, ובעת מלחמה הם הראשונים לקבל צו 8, מה שמותיר את העיר ללא מאבטחים. מעבר לכך, בתפיסה הביטחונית והמודיעינית שבה יש פער ביחס לצבא, יש להחזיר לעיר כוחות צבא לתגבור של יחידות ההגמ"ר.
בנוסף, יש להקים כיתות כוננות לפי שכונות. בסוף, כל אחד מכיר את סביבת המגורים שלו הכי טוב, והעיר שלנו בנויה טופוגרפית כך שהכל במרחקים. אם יש אירוע בשכונה אחת, לחבר כיתת כוננות שגר בשכונה אחרת יכול לקחת רבע שעה להגיע, וזה המון זמן. מספיק לשים לב לאירוע במישור בחמישי האחרון, לקח למג"ב 20 דקות להגיע למקום. יש בעיר מספיק בעלי נשקים ובוגרי שירות קרבי, ואנו נפעל כדי שבכל שכונה יהיו כוח לוחם של עשרה מתנדבים שיקבלו אימונים לשמירה על הכשירות. כמובן, יהיה עלינו להשיב להם טובה על כך ולכן אנחנו נדאג להביא תקציבים לביטחון העיר מהממשלה.
אנחנו נדרוש חידוד נהלי בידוק גם בכניסה הראשית מהמשטרה, שבה יש להקים טרמינל. חשוב יותר לוודא שהטרמינל עובד. אם במישור יש טרמינל שעדיין יש בו פערים כמו מחסור בגנרטור חירום או בגלגלת ומחסום לעצירת ההמונים, זה לא תקין. אלו דברים שצריכים לטפל בהם אתמול. בשעות העומס שני מאבטחים זה ממש לא מספיק, הם לא יכולים לבלום 2000 מתקוממים. אם משרד הביטחון או הצבא לוחצים שייכנסו פועלים בכל בוקר לעבודה, אז הם יצטרכו גם לספק מענה בתקציב לתגבור כוח אדם".
לסיום?
"כל מי שמכיר אותי יודע שיש לי חיבה מיוחדת לבעלי חיים. יש לי גן חיות קטן פרטי בבית. בעברי במועצה הקמתי פארק כלבים במספר נקודות בעיר, והיום הרצון לכך אף יותר גדול כי הדור הצעיר במסכים. אין בעיר פינת חי, הייתה בעבר ואני לא יודע אם נצליח להחזיר אותה, אבל לפחות שיהיו במסגרת בתי הספר יותר חוגים עם חיות. זה מרפא לנפש".
