יום שבת, 16 בינואר 2021, ג' שבט ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 02-5900070

ספורט במעלהנט

ספורט

שליחנו בקפריסין

עדי קוסטנטינוס, המכונה "קוסטה", נולד וגדל במעלה אדומים. הוא דרכו בכדורגל החל בבית"ר מעלה אדומים, והיום הוא משחק ב"אולמפיאקוס ניקוסיה", קבוצת ליגת העל בקפריסין. בריאיון מעבר לים הוא מספר על האהבה לכדורגל, חברי הילדות ממעלה אדומים והאירוסין עם שחר, אוהדת הקבוצה בה שיחק בחיפה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

שחקן הכדורגל עדי קוסטנטינוס, המכונה "קוסטה", חתם לשנה אחת עם אופציה לשנתיים נוספות בקבוצת אולמפיאקוס ניקוסיה, בקפריסין.

עדי, בן 26, נולד וגדל במעלה אדומים, והספיק במהלך חייו לשחק במכבי חיפה, הפועל עכו, הפועל פתח תקווה, הפועל ירושלים, מכבי נתניה, הפועל קטמון והפועל אשקלון. עכשיו, כאמור, הוא יצא מגבולות הארץ לאי השכן, קפריסין.

בשיחה מעבר לים הוא מספר על ההצלחות, הקשיים, החלומות וחברי הילדות ממעלה אדומים שלא עזבו אותו כל השנים. בשיחה טלפונית עם הוריו, אורנה ושלומי, הם מספרים על הילד שאהב כדורגל כבר בגיל שמונה, וכבר בגיל 14 עבר לפנימיית כדורגל בחיפה כדי להגשים את החלום.

הילדות במגרש

אורנה, אמו של עדי, נזכרת איך אהבתו לכדורגל החלה ומספרת כי "כשעדי היה בן שמונה, הוא סיפר שיש שיעור ניסיון בחוג כדורגל של בית"ר מעלה אדומים. הוא רוצה ללכת לחוג, ואני הייתי בטוחה שמדובר בחוג כמו כל שאר החוגים, כזה שמשחקים קצת והולכים הביתה. מהר מאוד הבנתי שמדובר במשהו יותר רציני, שכולל גם משחקים בשבת כך שבעצם כל המשפחה מגויסת".

עדי לא זוכר את עצמו כילד שלא עוזב את הכדור, עד לרגע שבו הגיע לקבוצה. "אני מתאר לעצמי ששיחקתי כדורגל עם חברים במגרש, אבל עד גיל שמונה זה לא באמת היה חלק בלתי נפרד ממני".

את הכישרון של עדי זיהה המאמן אילן מלכה, כאן בבית"ר מעלה אדומים, והמליץ לעדי לעבור לבית"ר ירושלים.

 פנימיית כדורגל בחיפה

עדי והוריו הבינו מהר מאוד שהכדורגל הוא חלק ממנו, ובגיל 14, עד סוף הלימודים, הוא התגורר בפנימיית כדורגל בחיפה. "זה חלום של כל ילד שאוהב כדורגל", מספר עדי, "את הלימודים שמים במקום ראשון, אבל גם משקיעים מאוד בכדורגל".

אורנה מוסיפה בגאווה כי "הוא סיים את הבגרויות בהצטיינות ועם צל"ש חברתי בפנימייה, ואני מאוד גאה בו ובדרך שעשה. לא קל היה לנו כהורים מבחינה טכנית, שבכל שבת שנייה נסענו לחיפה למשחקים או לאסיפות הורים. זאת נסיעה רצינית שעושים אותה באותו היום - הלוך וחזור. לפעמים הם שיחקו בקריית שמונה, וגם לשם נסענו. הבנו שאנחנו הכוח שלו. מכיוון שגם הבן הצעיר יותר, דור, משחק כדורגל, היינו מתפצלים בשבתות כדי להיות שם בשביל שניהם. פעם אחת היה משחק מאוד חשוב, והיינו בחו"ל. עדי אמר לנו שזה היה לו מוזר לשחק כשאנחנו לא יושבים ביציע. גם החברים שלו ממעלה אדומים, שעד היום בקשר מאוד קרוב איתו, היו באים איתנו לכל משחק. יש לו חברים מדהימים שבאים אלינו הביתה גם היום, כשעדי לא נמצא. עכשיו הם עם מזוודות, מחכים שיחזרו הטיסות כדי שיוכלו להגיע אליו לקפריסין. בגמר גביע המדינה לנוער קיבלנו 75 כרטיסים, וזה היה מטורף - כל המשפחה המורחבת והחברים הגיעו".

מגשים את החלום של אבא

אביו של עדי, שלומי, שיחק כילד וכנער בבני יהודה. הוא עזב את עולם הכדורגל כדי להתגייס לשירות קרבי, ועדי מגשים את החלום של אביו שלא מומש.

"אני מאוד גאה בו", אומר שלומי, "כל מה שאני לא הצלחתי לעשות, עדי עושה".

עדי, מה היו רגעי השיא שלך?

"השיא בנוער היה כשעשינו היסטוריה ולקחנו שני דאבל ברצף. שנתיים ברציפות דאבל. עוד שיא היה בהופעת הבכורה בבוגרים, ושנה אחר כך כבר הגשמתי חלום והגעתי לליגת העל. הגעתי לעכו כדי לצבור דקות משחק, ומשם עברתי לליגה לאומית".

חווית גם רגעי משבר?

"הייתי מאוכזב כשהבנתי שאני לא במכבי חיפה. התאכזבתי מזה והיה לי ברור שהצבתי לעצמי מטרה שעוד אחזור לשם בדלת הקדמית".

למרות שכל ילדותך ונעוריך היו במגרש הצלחת לשמור קשר חם מאוד עם החברים ממעלה אדומים, איך הצלחת לתמרן?

"מאוד מאוד קשה התמרון הזה. כל החוויות שהחברים שלי חוו, לא יכולתי באמת להיות שותף להן. בכל יום שישי כשכולם נפגשים ויוצאים לבלות, לא יכולתי להצטרף לבילויים האלה כי הלכתי לישון מוקדם כדי לקום עירני למשחק בשבת. בכל זאת, ייאמר לזכות החברים שלי שנמצאים איתי כבר 25 שנה, שזה בעצם כל חיי, שהם תומכים בי בכל דרך אפשרית. הם הגיעו לכל המשחקים שלי, גם כשזה היה בקצוות הארץ, והם עדיין חלק בלתי נפרד ממני ושומרים איתי על קשר מאוד חזק".

אולמפיאקוס ניקוסיה

"את העונה האחרונה עשיתי בהפועל אשקלון, ואז החלטתי שאני צריך גם לצאת החוצה. מכיוון שאני בעל דרכון יווני, אני לא נחשב לשחקן זר. הצטרפתי לקבוצת ליגת העל בקפריסין, אולמפיאקוס ניקוסיה, כמספר 10 של הקבוצה. חתמתי איתם לשנה עם אופציה לשנתיים נוספות. קיבלו אותי מצוין, וטוב לי מאוד. החלום שלי לעתיד הוא להתקדם לליגה גבוהה, בספרד למשל".

התארס עם האוהדת

בחודש האחרון התארס עדי לשחר, תושבת כרמיאל, אוהדת הקבוצה בחיפה, שנהגה להגיע כנערה צעירה כדי לצפות במשחקים. "שחר הגיעה לקפריסין בשבוע שעבר, והיא כאן איתי עכשיו כך שאני מאוד שמח על כך".

עצה להורים

"להורים לילדים שרוצים וחולמים כדורגל, אני אומר שהתמיכה של המשפחה מאוד חשובה. כבר נתקלתי בהורים שעושים פעולה הפוכה ודוחפים את הילדים לצאת מזה. השנה מבחינתי זה עוד קפיצה בקריירה שלי, ואני גאה בעצמי ובדרך שעברתי".

תגובות