ריצה של אלופים
למרות התחזיות שצפו מזג האוויר סוער, ריצת השטח הקשה והמאתגרת בישראל התקיימה ביום שישי האחרון. ערן שטרן קטוע היד סיים במקום השני. בנשים: חן קרול סיימה את מקצה ה-75 ק"מ בתוצאה 11 שעות וחצי. הרצים נהנו מאתרים היסטוריים ונופים עוצרי נשימה. השנה לראשונה השתתפו רצים במקצים עממיים, מרביתם תושבי העיר. "זמן מעלה" עם כל הקולות והסיפורים מהמרוץ הקשה בישראל ועם ריאיון ראשון של גדי שרבף, הזוכה הגדול במקצה המטורף של 103 ק"מ: "המרוץ היה קשוח, הטיפוס היה אכזרי."
פורסם בתאריך:
כתבה: שמחה רז
לאחר חודשים ארוכים של הכנה, מרוץ ULTRA DESERT MAALE ADUMIM, הגיע ביום שישי האחרון אל נקודת הסיום. המרוץ ששם את מעלה אדומים על מפת המרוצים של ישראל, החל למעשה ביום חמישי בשעה 15:30 אז רצי מקצה ה-103 ק"מ יצאו לעבר קיבוץ מצפה שלם, הממוקם 17 ק"מ מקיבוץ עין גדי ממנו טיפסו אל מצוקי דרגות, והאתרים קומראן, בקעת הורקניה, הר המונטאר ומנזר המרסבא. באחרון הם חזו במראה המרהיב של סביבת המנזר מקושטת ברבבות נרות לכבוד טקס המתקיים מדי שנה לזכרו של הנזיר. ראש העיר, בני כשריאל אמר לאחר המרוץ "המסורת נמשכת. המרוץ המרתק ביותר בארץ, זו חוויה מרתקת ומהנה. בכל המקומות בארץ רצים בכבישים ובערים, כאן רצים ריצה מאתגרת, בטבע, בעמקים בהרים ובגאיות."
במהלך הלילה שבין חמישי לשישי הוזנקו רצי המקצים של ה-75 ק"מ והמרתון ובבוקר הוזנקו רצי חצי המרתון, העשרה ק"מ ורצי המקצים העממיים של 2.5 ו-5 ק"מ שגם עבורם האתגר הפיזי היה לא פשוט. מסלולם כלל את השטח המדברי הסמוך בסביבת מישור אדומים.
מאמן הריצה, בני שטיין, גייס את קבוצותיו ואמר לאחר המרוץ ל"זמן מעלה ": "הפעם היה קשה ומאתגר במיוחד, אבל אף אחד מהחניכים שלי לא נשבר ואף אחד לא ויתר. כולם, גם קבוצת הילדים והמשפחות שלהם וגם קבוצת הריצה של המבוגרים סיימו את המרוץ בגאווה ובכבוד גדול יש לי קבוצות של אלופים פשוט תותחים, גדולים וקטנים" .
סגן ומ"מ ראש העיר, גיא יפרח, התייחס למקצים העממיים, ומתכוון להפוך את המקצים הללו לאירוע שיסחוף רבים מתושבי העיר. "המשימה שלנו לקראת המרוץ הבא," כתב יפרח בדף הפייסבוק, "היא להביא להשתתפות ענקית של תושבי העיר."
דודו מתתיהו, מחזיק תיק הספורט, אמר: "האירוע הזה הוא חוויה לעיר ולתושבים .שאפו לחברת ההפקה פלאטינום, לאגף הספורט ולכל מי שסייע".
במקצים העממיים ניתן היה לראות רבים מתושבי העיר, אך לא רק באלה, גם במקצים המקצועיים נרשמה היענות יפה של תושבי העיר. במקצה ה-21 ק"מ רשמה אפרת מזרחי, רכזת התרבות העירונית, הישג מדהים כאשר סיימה במקום הרביעי במקצה הנשים, 35 דק' בלבד לאחר המנצחת במקצה זה, יעל בן. במקצה ה-42 גברים ניצח גיא אהרונסון עם תוצאה של 4:08 בכמות עליות מצטברת של 1.5 ק"מ. בנשים סיימה ליביה ינאי במקום הראשון. במקצה ה-75 ק"ב בכמות עליות מצטברת של 2.24 ק"מ סיים במקום הראשון פרנקל סטניסלב עם תוצאה של 8:40. בנשים הרצה היחידה הייתה חן קרול שסיימה כאמור ב-11:30. המקצה המטורף ביותר בישראל נחתם בשעה 7:30 בבוקר כאשר גדי שרבף הגיע אל שערי אצטדיון טוטו מעלה אדומים לאחר 16 שעות וחמש דקות של ריצה בעליות משוגעות שהצטברו ל-3.65 ק"מ. אחריו הגיע בפער של 26 דקות ערן שטרן, ואחריהם הגיע למקום השלישי תומר איגר.
ערן שטרן, בן 47 גר בפתח תקווה, נשוי עם חמישה ילדים, עובד סוצילאי קליני שמטפל באנשים. הוא קטוע יד מהתקלות עם מחבלים ברצועת הביטחון בלבנון, 1,995.
"נפצעתי ברצועת הביטחון בלבנון, כשהייתי בפלח"ן גבעתי באבו-פור. זו הייתה תקופה חמה. באחת מההתקלויות נפגע התצפיתן מאחורי והכל התפוצץ. מאז, זה מה שאני, אני יותר שנים בלי יד. הריצה שלי לא מאוזנת, אבל הגוף שלי מספיק חזק בשביל לפצות על זה ואני רץ לא מאוזן"
ריאיון עם גדי שרבף
שרבף (49) מפיק אירועים וכנסים, ובשנים האחרונות גם מאמן כושר לנוער, נשוי ואב לארבעה, מתגורר בקיבוץ חפציבה השוכן למרגלות הגלבוע.
איך הגעת לדבר הזה? זה משהו שהוא הרבה מעבר לתחביב
לפני 5-6 שנים שקלתי בין 90 ל-100 קילו, הרגשתי מאוד רע עם עצמי והחלטתי לשנות משהו. יצאתי לרוץ בהתחלה עשר דקות ולאט לאט הגברתי. בהתחלה עשיתי הרבה טעויות, ונפצעתי המון. לקח לי זמן להבין את הגוף כמו שצריך. אחרי שנה הבנתי שאני צריך מישהו שילווה אותי, והתחלתי לעבוד עם מאמנת בשלט רחוק, היא בנתה לי את האימונים, כשראיתי איך אני מתקדם, התחלתי לשים מטרות- חצי מרתון ואח"כ מרתון. המרתון הראשון שלי היה בשטח ובעקבותיו הבנתי שאני הרבה יותר מתחבר לשטח, וגם הבנתי שאני רוצה לנסות יותר.
האולטרה הראשון שלי היה 50 ק"מ, והוא היה קשה בצורה בלתי רגילה, אמנם לא היה בו הר אחד אבל לא ידעתי איך להתמודד עם המרחק הזה ועשיתי הרבה טעויות. אז התחלתי ללמוד איך להתנהל בצורה נכונה במרחקים האלה כי זו תורה שלמה. התחלתי לעלות מרחקים מ-50 ל-75 עד ל-100, אני משלב את זה בכל מקום שבו אני נמצא.
איך מצליחים לרוץ כ"כ הרבה שעות?
זה לא משהו שאפשר להגיע אליו בשנייה, זה אימון ובנייה של שנים פיזי ומנטלי, כשאתה חזק מנטלית שום דבר לא יעצור אותך. אתה לומד להיות במשך שעות רבות איך להיות עם עצמך, לחשוב מחשבות טובות או פחות טובות. בשלב מסוים גיליתי את המוזיקה, ואני מקפיד לשים שירים חדשים שכיף לי איתם. זה ממריץ אותי ומנתק אותי, אבל כל אחד מה שטוב לו. זה לא צריך לבוא בבת אחת, אלא צריך להתחיל בקטן, להתחיל מלרוץ 100 מטר ולאט להתקדם. סבלנות וכוח רצון."
אמרת ל'זמן מעלה' שהמסלול שונה ממה שרצת כל החיים. תוכל להסביר?
בשלושה דברים: בד"כ המסלולים הם סיבובים וזה משהו שמקל ופה זה היה קווי ואתה לבד, אתה יכול לפגוש רץ אחד או שניים ולראות תחנות אבל בגדול אתה לבד. השני, זה השטח- השטח מקשה על הריצה בצורה בלתי רגילה , והשלישי, הטיפוס המצטבר. חלק גדול מהריצה הוא טיפוס שנפתח בשלוש ק"מ של הרי ים המלח ובהמשך מר- סבא ועוד.. הרים שלא נגמרים, הייתי אומר אפילו שהטיפוס אכזרי. תחבר את שלושת אלה ותקבל מרוץ קשוח.
יש לך שאיפות למסלול יותר קשה בחיים?
בגלל שזה נחשב בינלאומי קיבלתי הרבה נקודות על המרוץ הזה מההתאחדות הבינלאומית לריצות שטח (ITRA). אני יכול להתקבל למרוץ בצרפת- UTMB של 145 ק"מ שאליו אני מכוון.
אתה יכול לתאר את התחושות בקו סיום
אתה מכיר את התמונה המפורסמת מהסרט 300? שהוא שואג עם החרב ביד? זאת התחושה."
