ישנן בנות, ישנן בנות
הקבוצה של כיתות ה' באקדמיה לכדורגל של בית"ר מעלה אדומים היא קבוצה מיוחדת במינה, כזו שלא רואים בכל יום • בין 40 שחקני הקבוצה ניתן למצוא שתי שחקניות – עדן חקשוריאן והלל יזדי, שמוכיחות לכולם שכדורגל הוא לא ספורט רק לבנים • כתבה חמישית בסדרה
פורסם בתאריך:
למפגש עם כיתות ה' באקדמיה של בית"ר מעלה אדומים התבקשתי להגיע מוקדם מהרגיל. אני עומד בכניסה למגרש הכדורגל ומתבונן בסדר המופתי בעת כניסת השחקנים למגרש, בתלבושת האימונים האחידה ומתקשה לעקוב אחרי כמות מספר השחקנים בקבוצה.
לא קשה להבחין בביטחון שהשחקנים מקרינים בכניסה למגרש, כמו גם בחברות שהשחקנים מביאים לכר הדשא. לפתע צדה העין שתי שחקניות שנכנסות למגרש, אני מסובב את הראש ונענה בכן והנהון ראש. "אלה שחקניות הקבוצה, והן לא נופלות ביכולת שלהן מאף שחקן שקיים בקבוצה", כך שני המאמנים הבכירים משיבים לי. "ברוך הבא לקבוצת האקדמיה של כיתות ה'", הם מקבלים את פניי. הקבוצה מונה 40 שחקנים המחולקים לשתי קבוצות, כאשר לכל קבוצה יש מאמן קבוצה ועוזר מאמן. אני נכנס לתוך אחת הקבוצות כדי לראות מקרוב את שתי השחקניות המפתיעות - עדן חקשוריאן והלל יזדי. שתי בנות שבאמת כישרוניות. הן מבצעות את כל התרגילים ואת כל המשימות ללא שום קושי ומראות שהן מובילות ויודעות מה לעשות במגרש. המשפט: "תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת", בהחלט מתאים לשתיהן. אני מתעקש ושואל את המאמן מה הצד החזק של הבנות, ונענה כי הצד החזק הוא קבלת החלטות נכונה, משחק קבוצתי והנעת כדור מהירה.
כמעט סיום האימון, והשחקנים עולים למשחקון. אני עוקב אחרי כולם ובאמת מתרשם ממה שקורה במגרש. רגע לפני שאנחנו נפרדים אומרים לי שני המאמנים: "אנחנו רוצים שיצטרפו אלינו עוד בנות שבאמת רוצות להגשים את החלומות שלהן. אנחנו נבחן כל אחת שתרצה לשחק בקבוצה ומבטיחים לקבל אותה באהבה". בסיום האימון, השחקנים, בסדר מופתי עוזבים את המגרש ומחכים לאימון הבא, הם עולים למכוניות של ההורים ונוסעים לעיר מעלה אדומים".
