שרירים, שקט ואימפריה בתנועה
פציעת הכוכב איימה לטרוף את הקלפים, אך סאשה אוברדוביץ' כבר הנחיל DNA של קיר בטון והרכבי ענק שרומסים את הצבע. עם הצהרת כוונות באחד האולמות הכי קשים בליגה, סגל אינסופי ולורנזו בראון שמוריד חלודה בלי לחץ, בבירה מאותתים לכל היבשת: השנה הולכים על הכל. צילום: מדיה הפועל "מידטאון" ירושלים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שלמה חסיד
שמחה גדולה והרבה אוויר לנשימה השתחררו בהפועל ירושלים. פתיחת העונה המרשימה ביורוקאפ, לצד הצהרת כוונות מהדהדת במשחק הליגה הראשון, ניצחון חוץ מוחץ על הפועל חולון, מבהירות שהאדומים עלו על המסלול הנכון.
עוד לפני שהעונה יצאה לדרך, פציעתו המדאיגה של ג'ארד הארפר יצרה מפלס לחץ גבוה במיוחד בבירה. אלא שבמקום לשקוע במשבר, המערכת הגיבה בעוצמה, ונראה שהכיוון ברור מתמיד.
פילוסופיה של ברזל: קודם כל הגנה
המאמן סאשה אוברדוביץ' יכול לחייך בסיפוק: הפילוסופיה הבלתי מתפשרת שלו מחלחלת במהירות לחדר ההלבשה. אצלו זה מתחיל ומסתיים באגרסיביות, הגנה חונקת, פיזיות בלתי פוסקת ומחויבות מוחלטת של כל חמשת השחקנים על הפרקט. להגביל את הפועל חולון ל-69 נקודות בלבד בתוך ה"מבצר" שלה, זו תעודת זהות של קבוצה שמכוונת לפסגות הגבוהות ביותר.
(הפילוסופיה: הגנה לפני הכל)
מעבר לגישה, הבולטות המרכזית העונה היא היתרון הפיזי המובהק. לירושלים יש סגל ארוך במיוחד ונוכחות עצומה בצבע בזכות קנת' לופטון, דושאן מילטיץ' ודבונטה קאקוק. היתרון הזה לא נעצר מתחת לסלים: גם הקו האחורי מורכב מגארדים גבוהים וחזקים פיזית, בדמותם של ג'יילן סמית' ולורנזו בראון, שמקשים על כל יריבה לייצר מיס-מאץ'.
שלשות בפינצטה ושליטה מוחלטת בריבאונד
אחרי לא מעט ביקורות סביב משחק הקליעה מבחוץ, האדומים ענו על הפרקט בחולון עם 11 צליפות מ-19 ניסיונות מחוץ לקשת. לא מדובר במטווח פרוע, אלא בבחירת זריקות מוקפדת וסבלנית. זוהי בדיוק טביעת האצבע של אוברדוביץ': קבוצה שחודרת לעומק, סוחטת את הצבע, ומוציאה כדורים למבטים פנויים לחלוטין.
(הצלחה מחוץ לצבע: קולעים הרבה מהשלוש - למרות שבוחרים כל שלשה בפינצטה)
בחצי השני של המשחק ירושלים כבר השתלטה לחלוטין על הקצב עם הגנת ברזל שלא אפשרה למארחת לחזור. בהיעדרו של גבי צ'אצ'אשווילי הפצוע, יותם חנוכי לקח את ההזדמנות בשתי ידיים: הפורוורד (2.04 מ') הוסט במפתיע לעמדה 3, הביא את הממדים והקשיחות שהמאמן הסרבי כל כך מעריך, ותרם 9 נקודות יקרות. חלוקת הנטל הייתה מושלמת, שישה שחקנים קלעו בספרות כפולות, והשליטה האבסולוטית בריבאונד (25:44) סגרה את הסיפור.
המבוגר האחראי: לורנזו מוריד חלודה
בגזרת לורנזו בראון, במועדון משדרים רוגע מוחלט. הגארד הוותיק אמנם טרם נכנס לכושר שיא אחרי תקופה ארוכה ללא פעילות, אך 24 הדקות שקיבל בחולון נועדו בדיוק למטרה זו, להוריד חלודה. כשהארפר ישוב וירושלים תצטרך לנהל רוטציה של שמונה זרים ביורוקאפ, הנוכחות של רכז בעל שיעור קומה כזה מהספסל תהיה נכס אסטרטגי.
אוברדוביץ': "עד עכשיו לא היה אימון אחד רע"
"עשינו ניצחון גדול במבצר של חולון", אמר אוברדוביץ' בסיום. "הקהל שלנו היה פשוט אדיר, הכניס חשמל למשחק ודחף אותנו בעוצמה. אהבתי מאוד את העובדה שהישראלים קלעו 39 נקודות, עשינו התקדמות, אבל אני תמיד דורש עוד. הגנתית אנחנו יציבים, והנחישות הזו חייבת להימשך.
("הקהל היה פשוט אדיר והכניס חשמל למשחק")
בעונה שעברה ירושלים הפסידה פעמיים לחולון בליגה. הבהרתי לשחקנים מראש שאנחנו לא מגיעים כפייבוריטים, ומהרגע הראשון דרשתי על הקווים ריכוז והקרבה מקסימליים. החבר'ה מחויבים לחלוטין, ועד עכשיו לא היה לנו אימון אחד רע. הדרך עוד ארוכה, אבל לורנזו בראון יהיה איש מפתח בזכות ראיית המשחק הנדירה שלו, היו לנו 21 אסיסטים, ובחצי השני הוא ביטא את הקבוצתיות הזו. גם יותם חנוכי עזר לנו המון באנרגיות וגיוון. יש לנו סגל עמוק ונשתמש בכולו".
"קבוצה שכיף לראות, בעלים ששפך כסף"
מי שעקב בעניין רב הוא כוכב העבר של המועדון במלחה ומנהל נבחרת ישראל, מוטי דניאל, שהתלהב ממה שראה: "ברור לגמרי שזו קבוצה חזקה מאוד שתיתן פייט אמיתי בכל מסגרת. זו קבוצה שפשוט כיף לראות, עמוסה בזרים מעולים, מאמן מהשפיץ של הכדורסל האירופי, בעלים ששפך המון כסף ואחד הקהלים הכי עוצמתיים ביבשת".
הם הצליחו להתגבר על הפציעה של הארפר?
"ברור שזה לא אותו הדבר בלעדיו, אבל הוא ייעדר עד פברואר, העונה יצאה לדרך וחייבים לשחק. המזל הגדול של ירושלים הוא שהארפר נפצע עכשיו, כשיש עוד זמן לתקן, ולא במאני טיים של העונה כשכבר אי אפשר להגיב. כשהוא יחזור, זו תהיה מפלצת. אני מחזיק מאוד מג'יילן סמית' ומקנת' לופטון; הם פגעו בול בזרים, חמישה מהם ברמה הכי גבוהה שיש, וגם הבסיס הישראלי מצוין".
מה דעתך על התפקיד של לורנזו בראון כמחליף?
"הוא הגיע כדי לסתום חור, אבל ברגע שרשמו אותו לליגה, נותנים לו את הבמה. בשנתיים האחרונות הוא סבל מפציעות, אבל היכולות שלו מוכחות לחלוטין. מייעדים לו תפקיד מוגדר שהוא יכול לעשות בצורה יוצאת מן הכלל. בגיל 36 הוא כאן לעוד סיבוב, זה לא שהוא מחפש כרגע חוזה ארוך טווח לשלוש שנים. הוא בא לסחוט את הלימון, יש לו יכולות אדירות והוא נכס של ממש. הראש שלו במקום, הרגליים על הקרקע, והוא מעניק המון שקט וביטחון למערכת".
דניאל לא שכח לקנח בקריצה נוסטלגית: "אל תשכחו שלורנזו כבר הביא לירושלים תואר בעבר, לפני שלוש שנים, כשהוא שיחק במכבי תל אביב, איבד 12 כדורים בגמר הגביע וירושלים הניפה...".
