נחיתת אונס
הפועל ירושלים מתעוררת מהתבוסה ומבינה איפה היא באמת עומדת. ההתפרקות מול מכבי חיפה שיקפה את הפערים הכלכליים והמקצועיים העצומים בין הקבוצות. כעת, כשהפועל תל אביב ובאר שבע באופק, בסביבת המועדון מבינים שכישרון לבדו לא יספיק: "מכות לא הולכים עם חזקים". צילום: בנימין ויסמן, באדיבות הפועל ירושלים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
שלמה חסיד
לפני שריקת הפתיחה נערך על כר הדשא טקס קצר ומרגש לזכרם של נרצחי ונופלי ה-7 באוקטובר מקרב אוהדי שני המועדונים.
בהפועל ירושלים מנסים להתאושש במהירות מהתבוסה הביתית 4:1 למכבי חיפה, והפנים כבר מועדות לעבר שני מבחנים קשים במיוחד: משחק החוץ נגד הפועל באר שבע ביום ראשון בטרנר, ולאחריו קרב ביתי בשבת בטדי מול הפועל תל אביב. עד היציאה לפגרה הציגה הקבוצה יכולת טובה מול יריבות בקנה המידה שלה, אך המפגש מול הירוקים הציב מולה מראה חדה וברורה – הקבוצות הגדולות נמצאות בליגה אחרת לגמרי.
תוכנית המשחק קרסה: נאיביות ברגעים המכריעים
תוכנית המשחק המקורית של הפועל הייתה ברורה: משמעת טקטית, סגירה הרמטית ויציאה מהירה להתקפות מתפרצות. אלא שחוסר ריכוז ונאיביות הובילו לספיגת שני שערים כואבים ממש על סף הירידה למחצית.
השערים הללו ערבבו לחלוטין את הקלפים והפכו את המערך של ירושלים ללא רלוונטי; בפיגור כפול, כבר לא הייתה אפשרות להמשיך להסתגר ולבנות על עקיצות.
במועדון האדום מתחילים להפנים: קבוצה שרוצה לעשות קפיצת מדרגה אמיתית אינה יכולה להסתפק בתווית של "צעירה ומוכשרת". כדי לשרוד ולהתקדם ברמות האלה היא חייבת לפתח אופי קילרי, לגלות בגרות של קבוצה בוגרת, לדעת להרוג משחקים ולא להתפרק בדקות הקריטיות של סוף המחצית.
"שתי ליגות שונות": הפער התקציבי מדבר בעד עצמו
יוסי ליפקין, מהספונסרים הבולטים של המועדון, ניתח את הדברים ישירות מהלב האדום: ״אין לנו מה לחפש במשחק כזה. נגד קבוצה כזאת אנחנו יכולים לבנות רק על פוקסים או על יום חלש במיוחד שלהם. איזה שחקן בהרכב שלנו בכלל ראוי למקום בספסל שלהם? אולי אחד או שניים. זה פשוט לא משחק שצריך להיבחן עליו. מול קבוצות נחמדות ברמה שלנו יהיו משחקים שוויוניים וצמודים, עם התקפי לב, אבל מול הגדולות יש לנו בעיה מובנית.
(זוכרים על הדשא: הטקס לזכרם של קורבנות ה-7 באוקטובר)
בעקרון יש בישראל שתי ליגות שונות: אי אפשר להשוות מועדון עם תקציב של 10–12 מיליון ש״ח לקבוצה של 70 מיליון ש״ח וצפונה, שמחזיקה שחקנים שוברי שוויון שיכולים לגמור משחק בהברקה אחת. פעם בעשרה משחקים מולן אולי תוציא ניצחון או תיקו, אבל בשמונה נפסיד. אין מה להתרגש, ונקווה שבדרבי מול בית״ר זה ייראה אחרת – כי לשם אנחנו באים בטירוף, ועליהם יש לחץ אדיר״.
שחקני העבר מנתחים: "מכות לא הולכים עם חזקים"
גם זאהי ארמלי, כוכב מכבי חיפה בעבר ששיחק גם במדי הפועל ירושלים (1989/90), הציג עמדה נחרצת: ״מכבי חיפה והפועל ירושלים אלו שני עולמות נפרדים. הפועל ירושלים היא קבוצת תחתית שלא משתפרת, לא מתקדמת ואין לה שום אופק לפלייאוף העליון – ולכן אין להם מה להתבאס מהתבוסה הזו. זה עוד יכול היה להיגמר גרוע בהרבה אילו חיפה הייתה משחקת עם הקהל שלה.
הפועל כבשה שער מהתקפה בודדת, אבל ברק בכר הכין את חיפה מצוין בפגרה לכל תרחיש. יש לחיפה מקדימה ארבע 'מפלצות' שיכולות להכריע כל משחק. איך ירושלים יכולה להתמודד מולם כשהיא מחזיקה בהגנה הכי חלשה בליגה וכבר ספגה 16 שערים? גם עומק הספסל הירוק עדיף בהרבה – גיא מלמד נכנס והבקיע מיד. בלי תקציב ושחקנים בכירים, הפועל פשוט לא תוכל לעשות את קפיצת המדרגה״.
ציון מרילי, סמל עבר נוסף של שני המועדונים, חיזק את הדברים: ״הפועל ירושלים קבוצה חביבה, אבל מכבי חיפה פשוט ביטלה אותה לחלוטין – בהגנה, בקישור ובהתקפה. לפני המשחק אחי מישל דיין אמר לי שירושלים לא תפסיד, ולא הבנתי על מה הוא מדבר. גם כשירושלים הובילה 0:1 היה לי ברור מה תהיה התוצאה הסופית לפי מה שראיתי על הדשא.
הפועל צריכה להתנחם בכך שחיפה כבר מאחוריה, ובקרוב היא חוזרת לליגה שלה. על החולצות של הקבוצה כתוב 'אני מקטמון' – ובכן, אני מקטמון, ושם למדתי שמכות לא הולכים עם מי שחזק ממך בהרבה״.
זווית טקטית ומבט מהיציע: התקפה מוכשרת מול הגנה פגיעה
הפרשן איתי שכטר הצביע על הליקויים הטקטיים של המארחת: ״הפועל ירושלים פשוט לא הופיעה. קו ההגנה רך מאוד והרווחים בין השחקנים היו עצומים. דווקא אחרי שהובילו 0:1, הם ספגו שערים קלים מדי ממרכז הרחבה. ליאור זדה ניסה לשנות מערך והעלה את עומר אגבדיש כבלם שלישי במקום ה-4-4-2 הקבוע, אבל זה רק העניק לחיפה שטחים וזמן פעולה. זה נגמר ב-4:1 ויכול היה להיגמר בתוצאה גבוהה בהרבה. גם השוער נדב זמיר תפס יום פחות טוב וספג שערים רכים״.
מנגד, האוהד המוכר כפיר חוג׳ה בחר להסתכל על חצי הכוס המלאה: ״לא התאכזבתי. במחצית הראשונה היינו לגמרי בעניינים והיה כיף. כשאתה מעז לשחק פתוח מול מכבי חיפה, אין מה להרגיש אכזבה. הפועל זו קבוצה שאוהבת לתקוף, ויש לנו כלים טובים כמו אנדרו אידוקו ואדוארד צ׳ילופיה – אבל מול האיכויות של מכבי חיפה, ההגנה שלנו פשוט לא מסוגלת להחזיק מעמד״.
