‬
יום שישי, 16 באוקטובר 2026, ה' חשון ה' תשפ"ז
לפרסום חייגו: 02-5900070

ספורט בזמן ירושלים

ספורט

"לרכוב על הדמיון כמו על אופניים, להרגיש כמו פעם ראשונה": בית"ר ירושלים חוזרת לטדי באורות!

אחרי שלושה חודשים מורטי עצבים של ציפייה וגעגועים, הדשא החדש מוכן: ביום שני (20:30) ירעדו היציעים מול מכבי תל אביב עם 25 אלף צהובים-שחורים ביציעים. החלום מתגשם – עכשיו הזמן לקחת 3 נקודות. צילום: בית"ר גשם ירושלים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

גיא אדרי

להגיד לכם את האמת? לפני כל טור מיוחד שלי, כזה שנועד להנציח רגעים נדירים, אני תמיד מחפש משפטים מיוחדים. מילים שיסמלו עבורי את הרגע המושלם, שיביעו את הרגש שבוער בי מבפנים. חיפשתי משפטים שמתחברים לבית, לחזרה אל נוף הילדות; מילים שיבטאו געגוע, חום, הבנה, אהבה וציפייה דרוכה. ובסוף זה קרה – מצאתי את השיר המושלם: "מה יהיה מחר" של פאר טסי.

אין לדעת אף פעם מה יוליד יום, צריך לחיות כאילו אין מחר, ליהנות מהרגע – כאן ועכשיו – ותמיד עם אופטימיות ואמונה. ביום שני, לאחר תקופה ארוכה של המתנה לסיום השזרוע והנחת הדשא החדש בטדי, כ-26 אלף אוהדי בית"ר יחד עם 3,000 אוהדי מכבי יעניקו תפאורה עוצרת נשימה. כראוי לשיר שבחרתי, אני מניח ש-26 אלף אוהדי בית"ר באמצע הלילה יהיו באורות – או־או, איזה אורות!

החזרה הזו מגיעה בטיימינג פשוט אידיאלי: לאחר ארבעה ניצחונות רצופים, הצהובים-שחורים מגיעים בזמן הכי נכון שיש מול המוליכה, שהחזיקה עד למוצאי שבת האחרון במאזן מושלם בליגה. כפי שכתבתי עוד לפני הפגרה, אף פעם אי אפשר לדעת אם כדאי לצאת לפגרה כשאתה בפורמה שיא. מצד אחד, בית"ר קיבלה בחזרה את מרבית הפצועים שלה (למעט ירדן כהן, שעדיין נעדר זכר לפציעה בחימום מול אוסטריה וינה); מצד שני, נאנא אנטווי – המגן הימני הטוב בליגה – חזר למגרשים, ואלכסיס סרנה הקשר החדש נכנס לאט-לאט לקצב ומפנים את הדרישות של אלמוג כהן.


(חוזרים לטדי בגדול - האם 3 נקודות יגיעו הביתה?)

מלבד מכבי תל אביב, כל הגדולות חזרו מהפגרה ברגל ימין ולקחו 3 נקודות, וכך גם בית"ר, שהציגה את משחקה הטוב ביותר העונה בניצחון המוחץ 0:4 על הפועל רמת גן באצטדיון החדש ברחובות.

בעל הבית במרכז המגרש: התחייה המחודשת של בוריס אינו

לפני שנתעסק בכוכב הכדורגל שלנו ירדן שועה, אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני בוריס אינו. קשר הקבוצה פשוט חזר להיות האינו שאנחנו מכירים ואוהבים – השחקן עם שמחת החיים המדבקת, זה שנמצא בכל נקודה ונקודה על כר הדשא. איזה הבדל תהומי בין אינו של היום לאינו של פתיחת העונה, כזה שלא הורגש, איבד אינספור כדורים וגרם למרכז השדה של בית"ר להיראות רך וחשוף.

הסיבה לתחייה המחודשת של אינו פשוטה בתכלית: החתמה אחת שהייתה מחויבת המציאות – קשר 6, עליו דיברנו וזעקנו לאורך זמן רב. ההחתמה הזו אפשרה לאינו להשתחרר ולשחק בעמדה הטבעית שלו כ-8 חופשי. ביום ראשון זה התפוצץ במלוא הדרו עם שני שערים מרהיבים מהקו השני, בבעיטות מדויקות מסף רחבת ה-16; פעמיים ברגל שמאל, ופעמיים ממש בדקה ה-46 (פעם בתוספת הזמן של המחצית הראשונה, ופעם בפתיחת המחצית השנייה).


(אינו - ינסה לחדש את השליטה שלו במרכז המגרש)

השער הראשון של אינו היה מלאכת מחשבת: גול של שחקן אינטליגנטי עם בעיטה מלוטשת וחכמה לפינה הרחוקה, שלא הותירה שום סיכוי לשוער הצעיר עמית רייף. אינו היה בכל מקום על המגרש – פעם בימין, פעם בשמאל – קיבל כדורים וחילק אותם באומנות, וכל זאת בחסות סרנה שהעניק לו את הגב הדרוש לדהור קדימה.

עם זאת, המבחן האמיתי של אינו יהיה מול מכבי תל אביב ושלישיית הקישור העוצמתית שלה. זו אופרה אחרת ב-180 מעלות בהשוואה לקישור הרך של רמת גן, ושם אינו יהיה חייב להתעלות על עצמו ולהביא את כל כולו למשחק הכי חשוב של בית"ר העונה.

הקסם חזר: כשיש לירדן שועה חשק, אין כישרון כזה בישראל

מכאן – זה הזמן להסיר את הכובע בפני הכוכב הבלתי מעורער, האיש בעל מסירות הזהב, הגאונות והליטוש: ירדן שועה. בטור הקודם הדגשתי ששועה חייב לפתוח בהרכב, משום שהוא ברומטר המפתח של בית"ר; כשהוא ב"שוונג" וכשיש לו חשק, מדובר בכישרון הכי גדול שיש לכדורגל הישראלי להציע.

שועה עלה למשחק הזה רעב, אנרגטי וחדור מוטיבציה להוכיח. כבר בדקה הרביעית הוא ייצר רגע קסום עם בישול אומנותי לעומר אצילי, שנגח פנימה את ה-0:1 – מחזה שמוכר היטב לאוהדי בית"ר. זו ממש לא הפעם הראשונה שאצילי כובש בראש במדים הצהובים-שחורים (עוד בקדנציה הראשונה שלו הרעיד רשתות רבות בנגיחות אדירות), וזו בטח לא הפעם הראשונה ששועה מאתר במדויק את הפדחת של אצילי (זוכרים את שער הניצחון הדרמטי בנוף הגליל מול בני ריינה בעונה שעברה?).

החיבור בין שני הכוכבים הללו לא עוצר בחדר ההלבשה – הוא מבעבע ומתפרץ על כר הדשא. ככל שהשילוב הזה ימשיך להשתבח, אוהדי בית"ר והכדורגל הישראלי כולו רק ירוויחו מההצגה.

המפתח לקרב: להקיא דם על כל כדור מהשנייה הראשונה

כתבתי לפני המשחק על המשמעות הקריטית להגיע למפגש מול מכבי תל אביב עם מלוא 3 הנקודות, וחשוב מכך – עם ניצחון מוחץ שמעביר מסר מהדהד ומטעין בביטחון ואנרגיות שיא. וכך בדיוק היה: בית"ר שטפה את המגרש, ורק הופעה טובה של השוער מנעה תבוסה כבדה אף יותר מ-0:4. התוצאה, במלוא מובן המילה, עשתה חסד עם האורדונים.

ביום שני תתייצב בית"ר למשחק כשהיא בפיגור 4 נקודות ממכבי תל אביב. היא חייבת, פשוט חייבת, לשמור על מלוא הנקודות בבית. אני אפילו לא מעז לחשוב על תרחיש של הפסד – מכה כזו עלולה לשבור מנטלית את המועדון, השחקנים והקהל, לפתוח בור של 7 נקודות ולגרור אותנו שוב למרדף מייאש.


(אנסה ושועה - החוד שינסה להביא הביתה 3 נקודות)

נכון, ההיסטוריה מלמדת שלעיתים החזרה לטדי אחרי היעדרות ממושכת והקרנבל שמתפתח מסביב עולים לקבוצה ביוקר וגורמים ללחץ מיותר. אבל בואו נתמקד בחצי הכוס המלאה: היו גם מקרים שבהם בית"ר חזרה לטדי בסערה ופירקה יריבות תל אביביות (אמנם את היריבה העירונית באדום, אבל איזה ניצחונות מתוקים אלה היו!).

מבחינתי, המפתח הבלעדי לניצחון ביום שני טמון בקו האמצע: משחקים מהסוג הזה מוכרעים אך ורק במרכז השדה. בית"ר חייבת לעלות בטירוף, להתנפל בסערה ולנצל את הר הגעש של טדי שייצר אווירה אירופית מחשמלת. הצהובים-שחורים צריכים להראות שהם בעלי הבית החל מהשנייה הראשונה – להיכנס לתאקלים בלי פחד, להגיע ראשונים לכל כדור גובה, לחטוף כל כדור חוזר שנופל על הדשא. המסר ליריבה חייב להיות ברור וחד: אנחנו כאן, אנחנו בעלי הבית, ואתם תצטרכו להקיא דם כדי להוציא משהו מהמבצר שלנו.

נקודה למחשבה לאלמוג כהן: השלישייה שתנעל את האמצע

אני טוען וכותב את זה כבר למעלה משנתיים: משחקים כאלה מוכרעים בעוצמה הפיזית. אם אלמוג כהן יודע להציב לעיתים את שועה כחלוץ מטרה מדומה ואת טימוטי מוזי כמגן שמאלי, אפשר ורצוי לחשוב גם על הסטתו של לוקה גדראני לעמדת הקשר האחורי (6).

תדמיינו לרגע מרכז שדה שמורכב מגדראני, סרנה ואינו. זהו קיר ברזל שיהיה כמעט בלתי אפשרי לשבור או לעבור, וינטרל לחלוטין את הגישה לשער של בית"ר. במעמדים גדולים שכאלה, עם הנוכחות הפיזית האדירה של שחקן נבחרת גיאורגיה, האמצע של בית"ר יכול להפוך למפלצת פיזית וטכנית כאחד. גדראני הוכיח באינספור מקרים שיש לו יכולת פנטסטית לצאת קדימה, לחלק כדורים ארוכים ומדויקים על פני חצי מגרש, ולהוביל כדור בתעוזה לעומק. חומר למחשבה למאמן.

מבחן הבגרות האמיתי: אלמוג כהן מול המכונה של מכבי

עד כה, בית"ר רשמה ארבעה ניצחונות רצופים על יריבות שעל הנייר היא הייתה חייבת לקחת מהן נקודות. כשמביטים בלוח המשחקים בתחילת העונה, אלו 12 נקודות מובנות מאליהן – ובית"ר ואלמוג עמדו במשימה בכבוד.

אלא שאחרי ההפסדים הכואבים והצורמים לקבוצות הגדולות יחסית, הפועל תל אביב ומכבי נתניה, שהסתיימו במאזן שערים מביך של 7:1 לחובתנו – המבחן האמיתי מגיע ביום שני. בעונה שעברה ברק יצחקי ידע לקחת 10 נקודות מתוך 12 אפשריות מול מכבי תל אביב, בתצוגות כדורגל תכליתיות ומבריקות.

אלמוג כהן מגיע לראשונה לטדי כמאמן הקבוצה, וחובת ההוכחה מונחת על כתפיו. הוא חייב להוכיח שהוא מסוגל להפיק מחניכיו ניצחון ראשון על יריבה גדולה באמת. ניצחון מרשים על מכבי תל אביב עם כדורגל משכנע ישלח מסר ברור לכל הליגה: לבית"ר ירושלים יש הצהרת כוונות, והיא מסוגלת ללכת העונה עד הסוף.

קל זה ממש לא יהיה. למכבי יש סגל עמוק וזרים איכותיים, בראשם המגן החדש וכמובן חלוצי הרכש הפיזיים. בית"ר תצטרך להדביק אליהם שמירה הדוקה, ובראיין קרבאלי יצטרך להביא את כל העוצמה והקשיחות שלו.


(מכבי מגיעה אחרי ניצחון - בית"ר תעמוד למבחן מיד עם החזרה הביתה)

מכבי תל אביב מגיעה לטדי אחרי שניצחה עד כה את כל הגדולות – את הפועל באר שבע (פעמיים), מכבי חיפה והפועל תל אביב. ובכל זאת, היא מגיעה למגרש שסירב להאיר לה פנים בשנים האחרונות. האיש שממנו בית"ר חייבת להישמר מכל משמר הוא הקפטן ומלך שערי הליגה, דור פרץ, שידוע בהצטרפות הקטלנית שלו מקו שני לעומק. 

סרנה יצטרך להיצמד אליו בנחישות, לחנוק לו את השטח ולהיות אגרסיבי במיוחד. בית"ר תהיה חייבת לסגור גם את משחק האגפים המהיר של התל-אביבים ולא לחלק מתנות שהיא תשלם עליהן ביוקר.

המחלוקת ביציעים: למה להרוס את ה"קיר הצהוב"?

השחקן החשוב ביותר של בית"ר ביום שני יהיה, כרגיל, הקהל. האוהדים חייבים לבוא בגישת "אול אין" מהשנייה הראשונה, להרעיד את הבירה ולהרים תפאורה שלא נראתה כאן שנים. האצטדיון צריך לרעוד. אני מקווה בכל ליבי שההמתנה והגעגוע יתורגמו לרוח גבית מחשמלת שרק הקהל הזה יודע לתת. 

לסיום, אם היו שואלים אותי אני הייתי מעדיף שהיציע לאוהדי הקבוצה האורחת יהיה ביציע הצפון מערבי, במקום בדרום מערבי, עם כמות מותאמת על פי התקנון, כ-3000 מקומות ליריבה ומספר קטן של חציצה הגיונית, היו יוצרים אצטדיון עם שתי קירות בצהוב שחור מאחורי השערים.

הדרומי הפך בשנה האחרונה למותג ביציעי הקבוצה ועם אקוסטיקה אדירה נתן דחיפה גבית לקבוצה. עם יציע דרומי מלא או בלי יציע דרומי מלא, יש מטרה אחת: להשיג 3 נקודות על מנת שנצא מטדי ב22:15 בלילה באורות. שיהיה בהצלחה.

תגובות