ערב מחווה לזכרו של הראפר נתנאל צ'ונה ז"ל: אוראל מדברת
אוראל שמואל, מספרת בגילוי לב מעורר הערצה על החיים הקשים שעברה, על ההתמודדות עם הבן נתנאל ז"ל, שחי בחרדות והתמכר לכדורים, על השנים של הריחוק והקירבה ביניהם ועל הרגע בו מצאה אותו מת בדירתו • "הוא כתב באחד משיריו: 'אם במבחן האמת להיות רע או טוב, אני בוחר בטוב', ועם זה אצטרך להמשיך הלאה"
פורסם בתאריך:
ערב מחווה והוקרה לזמר נתנאל צ'ונה ז"ל ייערך ב-18/2/20, ביוזמתם של אברי ובריל מלהקת "פה לאוזן" ובשיתוף עשרות ראפרים מרחבי הארץ. בערב ישירו הראפרים את שיריו של נתנאל ז"ל, שהספיק להוציא בחייו הקצרים שבעה אלבומים, והפך לדמות מוערכת בקרב הראפרים בארץ ובעולם. את ההכנסות מהערב יקדישו כדי להוציא לאור את הספר האוטוביוגרפי על חייו המורכבים של נתנאל, אותו כתב בעצמו ותמיד חלם לראותו יוצא לאור. במהלך הערב יימכרו חולצות שהודפסו לזכרו ולמען אותה מטרה.
ימים ספורים לאחר פטירתו בטרם עת של נתנאל הוקדשה לו תכנית ב"רדיו ירושלים", ובה סופר על היוצר, המלחין והמשורר בעל הכישרון יוצא הדופן. "קראתי מספר פרקים מהספר, והוא מדהים. בערב לזכרו יופיעו אמנים רבים, נשיר את שיריו ונקרין קליפים שלו. מעל הכל הייתי רוצה שכמה שיותר אנשים ישמעו את המוזיקה של נתי, כי יש בה המון מסר, אמת וכנות. לא פוגשים הרבה אמנים שכותבים על עצמם כמו שנתי עשה. רוב האמנים משתמשים בבמה כדי להשחית ולהרוס, והוא ניסה לתקן את עצמו באמצעותה. חשוב לי שגם הספר שלו יראה אור, הוא עבד על זה מאוד קשה. יש לו עוד פרויקט שנשאר במחשב שלו ואנחנו רוצים להוציא. קשה למצוא עוד משוררים כמותו, הוא היה חד פעמי וכתב יצירות מופת", אומרת אמו אוראל בכאב גדול.
חודש אחרי שנתנאל נפטר, שלושה ימים אחרי יום הולדתו ה-30 וזמן קצר לפני הופעת המחווה המתוכננת לזכרו, אני נפגשת עם אמו, אוראל שמואל, שמספרת בגילוי לב ובהרבה מאוד אומץ על חייו הקשים של בנה נתנאל ושלה כאם. היא פורשת בכנות מדהימה את השנים של הריחוק והקירבה ביניהם, את ההקרבה העצומה למענו ואת ההתמודדות שלו עם הקושי באמצעות המוזיקה.
אחרי 25 שנים, בתום השבעה, אוראל ארזה את דירתה בשכונת צמח השדה ועברה עם ילדיה לדירה אחרת בשכונת נופי הסלע. "היה קשה מדי להישאר שם. הדירה הזאת היא כל כך מדויקת בשבילנו, זה מרגיש שנתנאל דאג לנו", היא אומרת. היא מוכרת בעיר כאשת חסד ונתינה, ולמרות הקושי והאובדן, בדירה המרווחת אותה הם שוכרים היא מראה לי בהתרגשות את החלל בו היא תוכל לקדם את הגמ"ח שהקימה לפני כחמישה חודשים - "לחם בגד".
כמה ימים לאחר סוף השבוע בו חגגתם לנתנאל יום הולדת מצאת אותו בדירתו ללא רוח חיים. מה קרה באותו היום?
"היו שמועות שנתנאל התאבד, אבל הוא לא בחר למות, זאת הייתה החלטה של בורא עולם. בשנת 2012 היה לו ניסיון התאבדות, ואולי בגלל זה כולם הסיקו שגם הפעם הוא ניסה לעשות זאת והצליח. הוא לקח כדור אחד יותר מדי. זה היה יום מאוד קשה. ישבתי בעבודה בישיבה, הרגשתי זיעה קרה וכולם אמרו לי בצחוק שזה גלי חום של גיל המעבר. אבל אלו היה גלי קור. התקשרתי לנתנאל, והוא לא ענה. המנכ"ל אמר לי ללכת אליו, ובזמן שהמתנתי לאוטובוס עברה המזכירה, הרגיעה אותי והציעה לי ללכת קצת לקניון כדי להירגע ורק אחר כך לנתנאל. חשבתי לעצמי שאולי היא צודקת. כשהיא הורידה אותי בקניון, המועקה והזיעה הקרה המשיכה. מיד נכנסתי למונית וביקשתי מהנהג שייקח אותי לגבעת המייסדים, לדירה של נתנאל. רציתי להביא לו אוכל ולבדוק לשלומו. כשנכנסתי והנחתי את האוכל, פתאום קלטתי את הרגלים שלו שמוטות מהמיטה. צרחתי והתקשרתי למד"א, ובמקביל ניגשתי אליו מבלי לסגור את השיחה. ניסיתי להרים לו את הרגליים, אבל הן היו כבדות. המוקדנית של מד"א שמעה את זה ומיד הבינה. היא שאלה אותי כמה הוא שוקל ומי אני בשבילו, שאלה אותי אם הוא קר או חם. הוא שכב על הפנים, וכשהזזתי אותו גליתי שהוא קר, כחול ועם קיא. זה היה נורא. בדיעבד הבנתי שהזיעה הקרה שלי הייתה כי הוא העביר אליי את הקור שלו. ביום שישי, יום ההולדת שלו, קניתי לו פסל של יד מחזיקה מיקרופון, והוא כל כך התרגש מזה. בארוחה הוא שיבח את השבת ואת ריחות האוכל של שבת. הוא היה מאוד עצוב, וכשאמרתי לו שלהיות שמח זאת בחירה הוא החמיא לי שאני יודעת להפוך לימון ללימונדה. הוא אמר ששמח הוא כבר לא יהיה, ושהמוזיקה היא השפיות שלו. הרגשתי שמשהו לא טוב קורה לו, והוא גרם לי לבכות באותה ארוחה. ארוחת השבת הזו הייתה הפרידה שלו מאיתנו".
"אני אוהב אותך, תחייכי ותשמחי"
בכתיבתו הוכיח נתנאל רגישות ואינטליגנציה בין אישית גבוהה מאוד. יום לפני שנפטר הוא השאיר הודעה קולית לאמו, בה אמר: "אני אוהב אותך, אחלה יום בעבודה. רק תחייכי ותשמחי. מברך אותך, כפרה עלייך. הדבר שאני הכי רוצה הוא שתהיי שמחה". ההודעה הזאת הייתה רק אחת מתוך הרבה הודעות מפרגנות ואוהבות שהוא כתב לאמו אוראל, אבל זה לא היה כך תמיד. על אוראל ונתנאל שנים קשות מאוד, וכעת היא מספרת בפתיחות מרגשת על המסע שהיא עברה כאמא לילד שחי בחרדות ובדיכאון, מה שהצריך ממנה הבנה והכלה אין סופית. בשיר האחרון שלו הוא מבקש מכולם שיפסיקו לשפוט אנשים על פי מראה, וזה אולי מצביע על הקושי הגדול ביותר איתו התמודד בשנים האחרונות.
איזו ילדות הייתה לו, ומתי החל לכתוב?
"ילדתי את נתנאל בתנאים מאוד קשים. הייתי אישה מוכה, אבא שלו כרת לי את האצבעות ועברתי השתלה. גרתי במעון לנשים מוכות. במשך כל השנים היה לי ולנתנאל קשר מאוד מורכב. הוא היה מתפרץ המון, ולא הצלחתי להתמודד מולו. הרגשתי שאין בי את הכוחות. כל השנים ציירתי לו אבא מדהים, הייתי קונה מתנות ושולחת לו אותן בדואר כשאני מספרת לנתנאל שאבא שלו שלח לו אותן. כשהיה בן 14 בערך קיבלתי שיחת טלפון שבה בישרו לי שאבא שלו, שישב בכלא וחלה בסרטן, רוצה לפגוש את הבן שלו ואותי. בלי לחשוב פעמיים, לקחתי מונית ואספתי את נתנאל מהישיבה בה הוא למד. זאת הייתה הפעם הראשונה שנתנאל שמע את כל האמת על אבא שלו, כי כל השנים ציירתי לו דמות אבהית דמיונית. רציתי להגן עליו. אבא שלו נתן לנו מכתבים שהוא כתב לנו במשך כל השנים, ואת המכתבים שמרתי בקופסה ונתתי לנתנאל כשהגיע לגיל 18. בגיל 14 הוא כתב את השיר הראשון שלו, ובו מילים מצמררות עליי, על אביו ועליו".
בשלב מסוים עברת מהפך ביחסים עם נתנאל, מה קרה?
"כשהוא היה בן 20 התחלתי לקנות ספרים על חרדות ועל ילדים שגדלו בצל אלימות. הספרים עזרו לי מאוד לשנות את הרגשות שלי כלפיו, כי פתאום הבנתי את מה שהוא עובר. בזכותו הפכתי לאדם אחר, לאמא מכילה וקשובה יותר. לא הפסקתי לומר לו שאני אוהבת אותו ושאני לא מוותרת עליו. הסתכלתי בעיניים שלו וביקשתי סליחה על הילדות שהייתה לו. בשנה האחרונה הוא סגר מעגלים ולא הפסיק לומר לי שאוהב אותי, מעריך אותי ויודע שאמא אחרת הייתה מרימה ידיים. הוא הבין עד כמה קשה להתמודד עם בן שחי בחרדות והתמכר לכדורים. בשנים האחרונות עשיתי את הבלתי האפשרי למענו, לא הפסקתי לתמוך ולעטוף אותו, חיפשתי ללא הפסק מרכזי גמילה שמתאימים לו. אנשים לא יכולים להבין ולא תמיד מודעים עד כמה דיכאון וחרדה זה קשה. הוא כל כך סבל. זה סבל נוראי שרק מי שחווה יכול להבין את עוצמת הכאב. נתנאל היה בחור חכם שדיבר על זה וכתב את זה. הוא היה עם מודעות עצמית, וזה מאוד תסכל אותו שהוא לא מצליח למצוא פתרון. הוא חיפש לעצמו קבוצות תמיכה, והשנים שבהן הוא הבין שאני מבינה את המצוקה שלו היו השנים שבהן התקרבנו מאוד".
תמיד עזר לאחרים
למרות שנתנאל סבל מדיכאון וחרדות, הוא נהג לעזור לאחרים כל הזמן. בימי השבעה הגיעו אנשים רבים שסיפרו כיצד סייע להם, כיצד זיהה שהם כותבים פוסטים אובדניים ולא עזב אותם, כיצד ליווה אותם ואפילו צירף אותם למוזיקה שלו. "הוא עזר להרבה אנשים, אך לא הצליח לעזור לעצמו", אומרת אוראל עם דמעות בעיניה, "הוא תמיד הרגיש לבד. הוא דיבר על זה שחברי הילדות שלו נטשו אותו, ועכשיו כשמארגנים את ערב המחווה לזכרו זה צובט לי מאוד כי הוא לא ידע עד כמה הוא אהוב. הוא היה אדם צנוע ועניו, עם דרך ארץ וכבוד לאנשים. מעולם הוא לא פגע באיש. האוויר לנשימה שלו הייתה המוזיקה".
הוא כתבה שירים שמעבירים מסר
את נתנאל פגשתי במהלך השנים פעמים רבות. אפילו ראיינתי אותו מספר פעמים והתרשמתי מבחור צעיר עם לב רחב ומאוד מיוסר. באחת הפעמים הוא נתן לי לראות את הפרק מהספר שכתב, ובו כתב על אמא שלו ועל החייה המורכבים. הייתה שם המון חמלה. למרות ששיריו ראפ, השפה נכתבה בצורה גבוהה ועמוקה, עם המון מסר מאחורי המילים. יש כאלה שהקשיבו למילות השירים רק אחרי לכתו, והיכו על חטא שלא התעמקו בהן קודם לכן. "העריכו מאוד את המוזיקה שלו למרות שהיה קשה לעכל אותו ולא קל להתמודד עם אנשים שסובלים מחרדה. זה אחד הדברים שחשוב לי לומר ולהעביר לאנשים - להיות יותר קשובים ויותר מכילים. הוא כתב שיר בשם 'עדיין במבוך', שבו הוא אומר במפורש שאין לשפוט על פי המראה החיצוני".
את גמ"ח "בגד לחם" הקמת לפני חמישה חודשים, ועכשיו את מקדישה אותו לזכרו של נתנאל.
"הקדשתי חדר בבית שבו אמכור בגדים יד שנייה שהגיעו בתרומות, ומהכסף ארכוש סל למשפחות נזקקות. זה לא יהיה סל מזון, אלא סל מוצרים בסיסיים ומוצרי ניקיון והיגיינה בשווי 125 שקלים. אנחנו נחלק את הסל הזה אחת לשבועיים. מי שיארוז ויסייע בהתנדבות הם קבוצה מ'עמיתים', קבוצת מתנדבים פגועי נפש. נתנאל ידע על הפרויקט הזה ומאוד התרגש ממנו".
"אני בוחר בטוב"
אוראל מסכמת בגילוי לב מרגש את הטלטלה שעברה בחודש האחרון ואומרת כי "אני חייבת להודות לעיר שלמה שעטפה אותי - פורום הנשים, העירייה, המשטרה, השכנים, החברים, המתנדבים, הראפרים והמנכ"לים של חברת 'סקייקון', רפול טוהר ודורית שטרק, שמהרגע שבו מצאתי את נתנאל לא עזבו אותי והיו עבורי הקול השפוי בזמן כל כך קשה. עברתי תהליך ריפוי קשה ומרסק משנת 2012, התפרקנו, נתנאל ואני, לרסיסים. גם ביחד וגם כל אחד לחוד. התאחדנו ואיחדנו שכל ורגש. נתנאל לימד אותי שלא פשוט להיות אם לפגוע נפש שהתמכר. זכיתי להיות אמא של נתנאל 30 שנה, היה לו ייעוד והוא סיים אותו. הוא כתב באחד השירים שלו: 'אם במבחן האמת להיות רע או טוב, אני בוחר בטוב', ועם זה אצטרך להמשיך הלאה".
טל | 13:01 31.01.20