יש שופטים בירושלים
סוף סוף, יש שופטת שמחליטה שלא לקבל את העמדה של מתן דמי פרוטקשיין כשכר עבודה • לפני מספר שנים, רועי לוסקי רכש את בית הקפה "קפית" באגם ונדרש לשלם דמי חסות, רק כדי שלא ייגרם נזק למקום )תופעה נפוצה באזור?( רועי שילם מדי חודש 1,500 שקלים, וכשהחליט להפסיק לשלם תבע אותו הסוחט בסכום של 380 אלף שקלים • בשבוע שעבר דחתה השופטת בבית הדין לעבודה את תביעתו של סאלם אלעצאידה, ופסקה עליו לשלם סכום של כ 35- אלף שקלים • לוסקי: "זה היה סיוט. אני שמח שיצאנו מהצרה הזאת ומקווה שאף בעל עסק לא יעבור את מה שעברתי"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
רועי לוסקי, בעל בית הקפה "קפית" באגם, נושם לרווחה בימים אלו, לאחר שסיים משפט ארוך ומתמשך נגד סאלם אלעצאידה, שסחט אותו בדמי חסות, פרוטקשיין, ותבע אותו בסכום של 380,000 שקלים בטענה כי פוטר מעבודתו.
לוסקי מגדיר את השנים האחרונות כסיוט מתמשך שהסתיים בבית המשפט, לאחר שבית הדין האזורי לעבודה הפך את הגולל ופסק כי על התובע לשלם ללוסקי סכום של 34,360 שקלים. מדובר בבשורה לבעלי העסקים הנסחטים והנדרשים לשלם "דמי חסות" באזור, לאחר ששופטת בית הדין האזורי לעבודה, שדיאור, פסקה לאחר משפט מתמשך כי על ה"סוחט" לשלם למען יראו וייראו.
עו"ד שלום מור אמר כי "לצערנו, מדובר על 'מכת מדינה' של ממש, במיוחד באזור התעשייה של מעלה אדומים. לכן אנו קוראים לכלל בעלי העסקים שלא לתת יד לתופעה הזו ולפנות לרשויות". כעת, לאחר הפסיקה של השופטת ולאחר שהסיוט מבחינתו של לוסקי נגמר, הוא מספר על התקופה בה שילם את דמי החסות, ומה קרה כשהחליט להפסיק.
"נדרשתי לשלם 1,500 שקלים בכל חודש"
מדובר בתופעה רווחת באזור, ובעיקר באזור התעשייה מישור אדומים, במסגרתה בעלי עסקים נסחטים ונאלצים לשלם במשך שנים ללא סיבה, כשכל ניסיון לעצור את התופעה נתקל בקיר חסום. "את סיפור הפרוטקשיין קיבלתי כ'מתנה' כשקנינו את המסעדה", מספר לוסקי, "כשהגעתי למקום הסתבר שהם כבר היו שם ודרשו חודש בחודשו שנשלם 1,500 שקלים רק כדי שהם לא יפרצו או יהרסו את המקום. בית הקפה הייתה ההשקעה הגדולה של חיי, הוצאתי מיליונים והבנתי שאם אני לא משלם זה עלול לעלות לי יותר. רק המזגן במקום עלה לי 70 אלף שקלים, וחסר לי שהיו פורצים והורסים לי אותו".
"כשאמרתי די, הוא תבע אותי"
רועי ממשיך ומספר כי הוא חש תחת טרור מתמשך ולא הצליח לשים לכך סוף, "ביקשתי את עזרת המשטרה ואת עזרת הביטחון, אמרתי שאני נסחט שנים ללא סיבה, וזה אבסורד שאיש לא הצליח למנוע את זה. מדובר בעבריינים שמכירים חוקים, וכשבשלב מסוים העזתי ואמרתי לו די, הוא הלך ותבע אותי בסכום של 380 אלף שקלים. זאת הייתה מסכת ארוכה, עם לילות ללא שינה. לשמחתי, בסופו של דבר השופטת אמרה שמה שקורה כאן זה בושה. במשפט המתמשך נעזרתי בעורכי הדין גיא לוסקי ושלום מור".
נאלצו לקנות שקט ולחתום על הסכם פרוטקשיין
"בזמן שרכשתי את המסעדה הוצגה בפניי העובדה שיש פרוטקשיין והוסבר לי שיש בדואי שמגיע לקחת כסף בכל חודש. זה ממש היה חלק ממסגרת החפיפה. מעולם לא רציתי שירות כזה, אולצתי וחתמתי הסכם עם אדם שסחט אותי", מספר לוסקי ל"זמן מעלה".
חמו, יגאל מלכה, מסר בעדותו בבית המשפט כי "סמוך לכניסתנו למסעדה הוא סיפר לי על כך, ואני אמרתי לו: 'רועי, תקנה שקט'. מניסיוני, הייתי מזכיר וגזבר של יישובים בבקעת הירדן, ונוכחתי לדעת שמי ששילם דמי חסות הכרמים שלו נשארו במקום, ומי שלא, הם ניזוקו. כולם יודעים וכולם מכירים את הנושא גם במעלה אדומים. אמרתי לו: 'אתה רוצה שקט ושהציוד שלך לא ייעלם, שלם לו".
בפסק הדין, לאחר ארבע שנים ממושכות, נכתב כי "הנתבעת (בעלי קפית שהרי נתבעו על פיטורין לכאורה) רכשה את זיכיון המסעדה בשנת 2014, אזור מבודד מחוץ לתחום עיריית מעלה אדומים השייך לחברה הכלכלית של מישור אדומים. הנתבעת שילמה מיליוני שקלים, וסמוך לרכישת זכויות המסעדה הגיע התובע וטען שהוא אחראי שלא ייגרמו נזקים מגורמים בפזורה הבדואית באזור. הוא אמר כי אם הם לא ישלמו את התשלום החודשי, ייגרמו לנתבעת ולרכוש נזק רב. בעלי קפית, שלא נזקקו לאותם שירותים, ובוודאי שלא בחרו באותו האדם לספק זאת, ביקשו לקנות 'שקט נפשי ונאלצו לחתום על הסכם פרוטקשיין".
הפסיקו לשלם וקיבלו תביעה
התפנית בסאגה הלא פשוטה שאליה נקלעו בעלי קפית הייתה כשסאלם אלעצאידה הבין שהוא מפסיק לקבל את התשלום הקבוע. סאלם הגיש תביעה כנגד בעלי קפית, בטענה שהוא עבד כשומר לילה, שבתות וחגים, בבית הקפה, ודרש בתביעה לקבל: פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, דמי נסיעות, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין, הפרשי שכר מינימום והפרשות לפנסיה, בסך הכל 380 אלף שקלים.
בעלי קפית, מנגד, טענו כי מעולם לא התקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם לבין סאלם וכי הוא קיבל דמי סחיטה. הם הגישו תביעה כנגד ודרשו את הסכום ששולם לו בכפייה במצטבר ועומד על 30 אלף שקלים עד שנת 2016, כשהחליטו להפסיק לשלם.
האיכון הסלולארי הוכיח שסאלם שיקר
למרות שהתובע טען כי פוטר מעבודתו, הוא לא הצליח להוכיח זאת בבית המשפט. עורכי הדין הערימו עליו קשיים כדי שיוכיח ששהה במקום בלילות, בשבתות ובחגים, למעט זמן קצוב ללקיחת דמי חסות. "לשמחתי, עו"ד גיא לוסקי ביקש לבדוק את נוכחותו במקום על ידי איכון הנייד שלו, וכך זה הוכח לאחר שראו את מספר השעות המועט שהוא שהה במקום באותן השנים. באמצעות איכון הטלפון הוכח כי בשעות שטען שהוא שמר על המסעדה, הוא היה במקומות שונים כמו בערד או מוסך בירושלים. השופטת אמרה שגרסת התובע אינה מתיישבת עם הממצאים".
גם בעלי "פארק זיקית" ומסעדת "לאגו" שילמו פרוטקשיין
בפסק הדין נאמר כי גם בעלי פארק "זיקית", שפעל עד שנת 2016, שילמו דמי פרוטקשיין, וכשהפסיקו לשלם נגרם נזק רב לפארק. כאשר מסעדת "לאגו" הייתה בשלבי בנייה, גם בעל המסעדה, משה זיגדון, שילם כדי לקנות שקט ולדאוג שלא יקרה כלום לציוד שקנה בזמן הבנייה, אך מרגע פתיחת המסעדה החליטו הבעלים לשים סוף לסיפור והפסיק לשלם. גם משה זיגדון זומן לתת עדות בבית המשפט, ובעדותו אמר כי את שיטת הפרוטקשיין באזור הוא הכיר היטב ואף כתב עליה רבות בעיתון "זמן מעלה" שבבעלותו.
במשטרה סגרו את התיק
נועם הרוש, מנהל אגף הביטחון בעירייה, מסר בעדותו כי אכן קיימת תופעת פרוטקשיין, הצבת שומרים מהפזורה הבדואית, מזה שנים. בפסק הדין נכתב כי רועי הגיש תלונה במשטרה, ושם קיבל תשובה תמוהה. "אחראי החקירות בתחנת מעלה אדומים אמר כי סיבת סגירת ההליך היא שכל עוד רועי שילם דמי סחיטה, אין עילה של סחיטה, ולכן התיק נסגר". רועי סיפר בבית משפט ולעיתון "זמן מעלה" כי "הייתי צריך לחכות שישרפו לי את המסעדה בעילה שלא שילמתי את דמי הסחיטה, ורק כך סאלם היה יכול להיות עצור".
משלמים אלפי שקלים לשמירה
חשוב לציין כי בעלי בית הקפה "קפית" משלמים מדי חודש אלפי שקלים לשרותי שמירה מחברת שמירה ושירותי אבטחה, כולל מצלמות 24/7. יגאל מלכה, חמו של רועי ושותפו, אמר בבית משפט כנגד טענות התובע כי "עולה על הדעת שהייתי משלם לחברת שמירה, למוקד אבטחה עם אזעקות ומצלמות והייתי זקוק עוד למישהו שישמור? שילמתי לסאלם על מנת שלא יזיק לי, לא על מנת שישמור". הוכחות נוספות לכך שסאלם לא עבד במקום נרשמו בפסק הדין, בהן למשל העובדה שאינו מופיע בתדפיסי דו"ח נוכחות או כך שמעולם לא השתתף בימי גיבוש עובדים. בפסק הדין אף אמרה השופטת כי זה שהסכום נכתב מראש מדי חודש לחודש הבא, כדי שלא יהיו פריצות למסעדה, גניבות, השחתת ציוד, שבירת מצלמות אבטחה ועוד, זה עניין מהותי שמהווה הגנה מנזק, וסאלם קיבל תשלום בין אם נתן שירותים ובין אם לא.
העיד שעבד תמורת 3.4 שקלים לשעה
האבסורד העצום בתביעה, שאף העלה גיחוך בפני השופטת, הוא שסאלם טען כי עבד בכל לילה שמונה שעות, בימי שישי עבד עד יציאת השבת וכך גם בחגים, ובכל זאת הסכום שקיבל הוא 1,500 שקלים לחודש. משמעות הדבר היא שהוא טוען שהרוויח 3.4 שקלים לשעה, וכשהשופטת העלתה זאת ושאלה אותו: "אם דבריך נכונים, כיצד הסכמת לעבוד בסכום כה מזערי?", הוא לא הצליח למצוא לכך תשובה. הוא גם לא מצא תשובה מספקת להרמת הגבה של השופטת כשטען שהוא לא ישב בביתן השמירה, אלא בכיסא שהביא עימו מהבית ליד ביתן השירותים, ולכן לא הכיר את השומרים, דבר נוסף שמוכיח כי סאלם משקר. בפסק הדין נכתב כי "התיאור של הישיבה לבד על כיסא בחוץ בהיקף שעות כה רב, גם כשיורד גשם, אינו אמין ואין לתת משקל לגרסה זו".
מדובר במכת מדינה
בסיכומו של דבר, בפסק הדין דחתה השופטת את התביעה של סאלם ופסקה כי עליו לשלם את הוצאות הנתבעים ושכר הטרחה תוך 30 יום. עו"ד שלום מור אמר כי "אנו שמחים שבית הדין לעבודה הוציא את הצדק לאור והעביר מסר חד וברור בעניין דמי חסות. בית הדין דחה את התביעה כולה וחייב את התובע בהוצאות משפט כבדות. לצערנו, מדובר על מכת מדינה של ממש, במיוחד באזור התעשייה של מעלה אדומים. ידוע כי מי שלא משלם דמי חסות עסקו נפרץ ונשדד, סחורה נעלמת ונגרמים נזקים שונים ומשונים. לכן אנו קוראים לכלל בעלי העסקים שלא לתת יד לתופעה ולפנות לרשויות".
רועי לוסקי מסכם ואומר כי "זאת הייתה מסכת מטורפת עם הוצאות מטורפות. אני כל כך שמח שיצאנו מהצרה הזאת. אני מקווה שאף בעל עסק לא עובר את מה שעברתי, ושמח שהאמת יצאה לאור".
עו"ד גיא לוסקי אומר כי "בית הדין לעבודה, בניתוח מעמיק של העובדות, נתן פסק דין שכולו עשיית צדק, כאשר קבע חד משמעית שמדובר על דמי חסות (פרוטקשיין) של התובע כלפי הנתבעים. בכך בית הדין, באמירה ברורה, ניצב לצד הנתבעים בהרתעה על עצם המעשה הפסול של גביית דמי חסות, שלאחריו מגיע הניסיון לעשות שימוש לרעה בהליכים משפטיים המתבטא בכך שאדם הטוען שהוא "עובד" אשר "נפגעו זכויות מגן", עולה על מסלול ירוק בהגשת תביעה ללא אגרה ומוטל על הנתבע להוכיח שאינו חייב. פסק הדין סולל דרך חדשה למיגור התופעה של דמי חסות באזור, שתיעלם כלא הייתה, וכך גם הניסיון לנצל לרעה הליכים משפטיים".
נורית | 14:39 10.12.20