כל מה שרציתם לדעת על המתקן לטיפול והשבת אנרגיה מפסולת!!!
בשבועיים האחרונים סוערת העיר בעקבות ההחלטה להקים באזור השומרוני הטוב מתקן לטיפול והשבת אנרגיה מפסולת • כבר מעל שנה שוועד הפעולה של יישובי גוש אדומים מנהל קמפיין בנושא, כולל הפגנות שהתקיימו ברחבי העיר • לאחרונה הצטרף ועד ההורים העירוני על מנת להיאבק במיזם • בעוד שבוועד הפעולה צועקים ברשתות החברתיות: "משרפה, משרפה, משרפה“, בעירייה מסבירים שמדובר במתקן להשבת אנרגיה שבו כמחצית מהפסולת תמוין ותמוחזר ורק היתר יעבור תהליך בעירה מבוקרת ומנוטרת • יעל ישראל, ממובילות המאבק: ״אנו מתנגדים למחטף המסוכן״ • כשריאל: ״לא אחתום על היתר בנייה עד לקבלת תסקירים סביבתיים ובריאותיים. אם זה יהיה ירוק, יוקם המתקן. אם לא, לא יוקם המתקן״ • “זמן מעלה״ צלל לתוכניות ומביא לכם את הסיפור המלא על המאבק שמסעיר את מעלה אדומים, כולל תגובות של הצדדים
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
משה זיגדון
משה זיגדון עורך ובעלים
בימים האחרונים אני נתקל בהמון אנשים ששואלים אותי בטלפון, בפייסבוק ובמפגשים פנים אל פנים מדוע אין כתבות ב"זמן מעלה" על המתקן להשבת אנרגיה מפסולת שעומד לקום ליד השומרוני הטוב. לכולם אני משיב שכבר היו כתבות ב"זמן מעלה" בנושא, ובהן כתבנו על התוכנית להקמת המתקן, מיקומו העתידי ואפילו על ועד הפעולה של כפר אדומים וגוש אדומים, אשר מתנגד לו בתוקף עוד מאז שהתחילו לדבר עליו.
אני לא בא לקבוע עמדה האם זה טוב או רע להקים את מתקן ההשבה, את זה אני משאיר לאנשי המקצוע הבקיאים בתחום ולתסקיר של משרד הבריאות לכשיבוצע. אבל אני כן רוצה לשים את העובדות על השולחן כדי שקוראי "זמן מעלה" והאפליקציה "מעלהנט" יכירו את הנתונים ויבינו מה מתכננת מדינת ישראל להקים, ובעיקר איפה בדיוק אמור לקום המתקן.
רקע
במדינת ישראל מיוצרים מידי שנה מעל לחמישה מיליון טון פסולת עירונית, שרובה מועברת להטמנה (כ-80%) והיתר למחזור. בתנאים הנוכחיים מגמה זו צפויה להחמיר לאור הגידול הטבעי בהיקף האוכלוסייה במקביל לעלייה ברמת החיים והצריכה.
להטמנה יש השלכות סביבתיות, לרבות זיהומי קרקע ומים, פליטות גזי חממה ותפיסת שטחים פתוחים וקיים "חוסר ניצול" משווע של הפסולת כמשאב לשימושים אחרים, ביניהם הפקת אנרגיה נקיה.
לאור זאת הממשלה בראשות בנימין נתניהו החליטה כבר בשנת 2017 להקים מתקן טיפול מתקדם לטיפול בפסולת הכולל השבה לאנרגיה בשטח פארק המחזור המתוכנן באזור מישור אדומים.
מאז ביצעה המדינה, באמצעות המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, עבודת מטה מקיפה בבחירת הטכנולוגיה, בתכנון מקדים, בבדיקות טכניות ותכנוניות, ובמקביל קיימו בכירי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה שורה של מפגשים עם תושבי האזור, הסבירו בצורה שקופה את התוכניות וענו על כל שאלותיהם.
אודות הפרויקט
המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר מקדמים מתקן להשבת אנרגיה מפסולת באזור השומרוני הטוב. המתקן הוא חלק מתוכנית אסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה להקמת תשעה מתקנים ברחבי הארץ, והוא אמור לקום בפארק שבו תטופל הפסולת של כל מטרופולין ירושלים, מעל מיליון נפש, במטרה לצמצם את ההטמנה של הפסולת שהייתה נהוגה עד כה, וכתוצאה מכך גם את ההשפעות הסביבתיות המזיקות הנוצרות ממנה.
המתקן יוקם על בסיס תב"ע מאושרת, שמספרה 58/420/7, והוא יכלול מתקן למיון ומתקן להשבת אנרגיה בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום.
מתקן ההשבה יטפל בכ-1500 טון פסולת ביום, כאשר הפסולת הזו תעבור מיון - ומרביתה ילך למחזור. רק מה שאינו מתאים למחזור יעבור תהליך בעירה מבוקר שיבוצע בהתאם לתקנים האירופאים הקיימים כיום. בסופו של תהליך המתקן ייצר חשמל נקי בכמות של 50 mv ביום. העלויות המוערכות של הקמת המתקן הן כמיליארד שקלים מהמדינה.
במסגרת הפארק יוקם מרכז מבקרים ומערך חינוכי סביבתי, אליו יגיעו מבוגרים ותלמידים, אנשי מקצועי ושוחרי סביבה, כדי ללמוד על השיטות המתקדמות לטיפול בפסולת שיונהגו במתקן.
יש לציין כי מי שקידם את הקמת המתקן הוא השר להגנת הסביבה הקודם, זאב אלקין, ואילו השרה הנוכחית, גילה גמליאל, צמצמה את כמות הקמת המתקנים בארץ עד לבחינה מחודשת. ככה הדברים מתנהלים במדינת ישראל, השר החדש מבטל את מה שהשר הקודם עשה והחליט. לכן, מאוד ייתכן שאחרי הבחירות הקרובות ימונה שר חדש לאיכות הסביבה, שאולי יקבל החלטה להקים את המתקנים המתוכננים או שאולי יבחר לבטל אותם.
משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, אשר הם אלו שמקדמים את הנושא, הכינו חוברת הסבר אליה צורפו התרשימים והמפות, כולל הדמיות של הפרויקט, מיקום המתקן והסבר מפורט אודות פעילותו הצפויה. החוברת זמינה באתר המשרדים, וכל מי שרוצה להעמיק במתוכנן במקום – יכול לעשות זאת.
הנחת אבן הפינה
לפני כשנה בערך הונחה אבן הפינה להקמת המתקן להשבת אנרגיה מפסולת. בטקס השתתפו: השר להגנת הסביבה דאז, זאב אלקין, ראש העיר, בני כשריאל, ונציגי הפרויקט.
במקביל להנחת אבן הפינה, לפני כשנה כאמור, התגייסו מיד תושבי היישובים הסמוכים - כפר אדומים, אלון, נופי פרת ומצפה יריחו, והחליטו להיאבק בכל דרך נגד ההחלטה להקים את המתקן.
הם הפגינו מספר פעמים באזור, יצאו לתהלוכות יחד עם המשפחות ואפילו ערכו הפגנות בתוך מעלה אדומים, אבל הקמפיין שלהם לא צבר תאוצה ולא כל כך עניין את תושבי מעלה אדומים.
על כך בהרחבה בהמשך הכתבה.
משרפה זה מעורר קונוטציות
כמה עובדות. המתקן המדובר לא אמור לקום בתוך העיר, אפילו לא בתוך אזור התעשייה שלנו כפי שאולי חלק מהתושבים הבינו בעקבות הפעילות והמידע שמפיצים חברי ועד הפעולה. המתקן אמור לקום בשומרוני הטוב, מרחק ארבעה קילומטרים משכונות הקצה של העיר, בדרך לים המלח. יש לציין כי השומרוני הטוב נמצא בשטחה המוניציפאלי של מעלה אדומים, אך כאמור, רחוק מהעיר.
עובדה נוספת, ההחלטה על המתקן התקבלה בהחלטת מדינה, בישיבת ממשלה שבה אושר הנושא פה אחד. כלומר, בתוכנית מתאר ארצית נקבע שבמקום זה יקום אתר לטיפול בפסולת.
תושבי גוש אדומים, הכוללים את כפר אדומים, אלון, נופי פרת ומצפה יריחו, הקימו את ועד הפעולה נגד הקמת המתקן. הם שכרו משרד פרסום שהחל במתקפת הסברה נגד העירייה, ובתור סלוגן הם בחרו במשפט: "עוצרים את המשרפה", כאשר ברור לכולם אלו קונוטציות מעלה המילה "משרפה". למעשה, ועד הפעולה בחר באסטרטגיה לקרוא למתקן להשבת אנרגיה במילה "משרפה", זאת מאחר וכולם יודעים כי השימוש במילה זו מעורר אמוציות מאוד קשות. המשמעות המילולית של משרפה היא מתקן לשריפת גופות. כן, כזה שהיה בתקופת השואה. ברור לכולם שזו לא הכוונה כאן, ויתרה מכך, במתקן המתוכנן תלך לפחות מחצית מהפסולת למחזור ורק היתר לבעירה, כך שמשרפה זה לא.
הדרך שנבחרה לפעולה היא להפחיד את הציבור ולקרוא למתקן להשבת אנרגיה "משרפה, משרפה, משרפה, משרפה". זה נשמע טוב, זה מצטלם טוב, אבל זו לא האמת. האמת היא שהמדינה מתחייבת להקמת מתקן שבו יש רוב גדול למתקן מיון פסולת ומחזורה. האמת היא שמדובר במתקן שיוקם בהתאם לתקנים האירופאיים הקיימים כיום, ולא אלו שהיו לפני עשרות שנים. האמת היא שהמתקן יקום רק אחרי קבלת כל האישורים הנדרשים.
גוש אדומים
נאבק
ועד הפעולה של גוש אדומים ניסה לגייס את כל מי שרק אפשר, הם נפגשו גם עם ראש מועצת מטה בנימין, ישראל גנץ, אליו שייכים ארבעת היישובים. אלא שהפגישה הייתה סוערת וטעונה לאחר שראש מועצת מטה בנימין הציע למתנגדים לשלוח נציגים לחו"ל, על מנת שיראו כיצד פועלים מתקנים כאלה באירופה וילמדו את הנושא ואת ההשלכות של המתקן. ועד הפעולה לא היה מוכן לקבל או אפילו לשקול את עצתו של ראש המועצה. מבחינתם, הם לא רוצים שהמתקן הזה יהיה מול היישובים שלהם.
במשך השנה האחרונה ארגנו חברי ועד הפעולה הפגנות, חלקן אף התקיימו בתוך מעלה אדומים, במטרה לגייס את תושבי מעלה אדומים למאבק. ההפגנות התקיימו בכניסה לעיר וליד הקניון, ואליהן הגיעו חברי ועד הפעולה יחד עם המשפחות והילדים שלהם. הם הניפו שלטים, צעקו ברמקולים, אבל לא הצליחו לגייס את תושבי מעלה אדומים למאבק. נראה היה שתושבי מעלה אדומים אדישים להקמת המתקן מאחר והבינו שהוא לא נוגע אליהם והוא אמור לקום רחוק מאוד מבתי תושבי העיר. חברי ועד הפעולה המשיכו במאבק, תוך שבהופעות שלהם בכל כלי תקשורת הם ממשיכים להשתמש בניסוח: "המשרפה שתוקם במעלה אדומים". שוב, מתוך רצון לחבר את תושבי מעלה אדומים לנושא.
לפני שבוע שלחו לי סרטון שבו יעל ישראל, מובילת ועד הפעולה של כפר אדומים, מתראיינת אצל ריקלין בערוץ 20 ומספרת לו על המשרפה שתקום במעלה אדומים. במהלך הריאיון, בכל מילה שנייה שהיא אומרת, היא מזכירה את המשרפה שתקום במעלה אדומים, עד שריקלין עוצר אותה ושואל אותה: איפה במעלה אדומים?. לשאלה זו היא עונה לו: ליד נחל אוג, ואז המנחה מתקן אותה ואומר לה: תגידי ליד השומרוני הטוב.
לאחרונה גייס ועד הפעולה של גוש אדומים 13 חברי כנסת שביקשו לעצור את הקמת המתקן. הם גם החתימו חברי מרכז ליכוד על מנת להשפיע על השרה גילה גמליאל לעצור את הקמת המתקן.
השרה גילה גמליאל, אשת פוליטיקה מטעם הליכוד, התמנתה לשרה להגנת הסביבה לאחר שנדחקה הרחק ברשימה על ידי השרה מירי רגב. כמו כל איש פוליטי, היא מונעת ופועלת משיקולים פוליטיים ולא תמיד מקצועיים, ולכן עדיין לא ידוע מה תחליט לגבי המתקנים הללו. בשבוע שעבר היא הודיעה כי בכוונתה לצמצם את מספר המתקנים לשלושה בלבד, וכמו שזה נראה כרגע, היא נמנעת מלקבל החלטה ומושכת את הזמן עד לאחר הבחירות שייערכו בעוד כ-50 ימים, כנראה כדי להשאיר את ההחלטה לשר שיבוא אחריה.
לאחרונה הוגשה עתירה לבג"צ על מנת למנוע את הקמת המתקן, אך בג"צ עדיין לא דן בעתירה מאחר והוא ממתין לתשובת המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה גילה גמליאל.
עיריית ירושלים מאשרת
לפני חודש פורסם ב"זמן מעלה" כי עיריית ירושלים אישרה את הקמת מתקן הקליטה ומיון האשפה שיוקם בשומרוני הטוב, זאת בכפוף לתסקיר של משרד הבריאות. בעקבות פניות של חברי מועצת העיר ירושלים לראש העיר, משה ליאון, הודיע להם ליאון כי ההתקדמות של עיריית ירושלים בנושא מיון האשפה בשומרוני הטוב תתבצע רק אחרי שמשרד הבריאות ייתן תסקיר בריאותי על הקמת המתקן. לדבריו, אם התסקיר יראה שישנה פגיעה בריאותית בתושבים, ההסכם לא יאושר. בהודעתה של עיריית ירושלים נאמר כי "הקמת המתקן של משרד האוצר ושל המשרד להגנת הסביבה יביא בשורה גדולה לאזור ירושלים וישים סוף להטמנת האשפה, יחסוך מיליוני שקלים וימיר את שאריות האשפה לאנרגיה שתשמש ליצירת חשמל. על פי חוות הדעת המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה לא צפויות השפעות סביבתיות על תושבי העיר, והקמת המתקן כפופה כאמור לתסקיר בריאות של המדינה".
לפני כן אישרה ועדת הכספים של עיריית ירושלים את ההסכם המסחרי מול המדינה לשימוש במתקן החדש לקליטת ומיון אשפה, הנמצא בהליך מכרז.
מה המליץ פרופ' גרוטו?
ועד הפעולה של יישובי גוש אדומים מביא את המכתב של פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שכתב מכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי. אלא שוועד הפעולה לקח רק את משפטי האזהרה של גרוטו ובחר לא להתייחס לדברים שציין פרופ' גרוטו בתחילת מכתבו, מהם עולה כי הטכנולוגיות החדשות לטיפול בפסולת ולהפקת אנרגיה הן מבורכות ותורמות להפחתת ההשלכות של שימוש בייצור אנרגיה ממקור פוסילי. לאחר מכן המליץ פרופ' גרוטו להקים צוות בדיקה שיגבש עמדה על אופן ההקמה, בדיקת סוגי החומרים הנדרשים לניטור סביבתי והשפעה פוטנציאלית על בריאות הציבור בקרבת מקום. אנו מביאים לכם את תוכן המכתב במלואו.
"ראשית, אציין כי משרד הבריאות שמח על החלטת המשרד להגנת הסביבה לעשות שימוש בטכנולוגיות חדשות המאפשרות להפחית את הטמנת הפסולת ולנצל אותה כמקור להפקת אנרגיה. מדיניות זו תומכת בהתחייבות ישראל להשתמש במקורות אנרגיה חלופיים ובכך לתרום בהפחתת ההשלכות של שימוש בייצור אנרגיה ממקור פוסילי.
עם זאת, הקמת מתקנים מסוג זה דורשת רגולציה בעלת התאמה לתהליכי פעילות המתקן ופוטנציאל פליטת החומרים בשלבי התפעול, שכן ישנו פוטנציאל ההשפעה על בריאות הציבור באזור ובכלל המדינה.
חשוב להדגיש שמשרד הבריאות תומך בשימוש במקורות אנרגיה חדשים להורדת זיהום אוויר, ובכך להקטין חשיפת אוכלוסייה לזיהום אוויר. בהמשך לכך, חשוב לבנות הנחיות מפורטות ומותאמות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה המעוגן בחוק אוויר נקי ולהערכת סיכונים בריאותיים המבוססת על מידע זה.
מדובר על פליטה פוטנציאלית של החומרים האורגניים נדיפים, דיאוקסינים, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים ואחרים בנוסף לחלקיקים נשימיים המנוטרים ונבדקים דרך קבע. רוב קבוצות החומרים המפורטים מסרטנים, וחלקם גם חומרים הגורמים לבעיות במערכת הנשימה, בעיות התפתחות העובר וסכרת. יש להדגיש שתוכניות הקמת המתקנים לטיפול בפסולת (משרפות) עם טכנולוגיות חדשות, פחות ידועות בארץ. לכן נדרש תהליך לימוד של השלכות סביבתיות ובריאותיות. לפיכך, משרד הבריאות ממליץ להקים צוות רב-מקצועי שיכלול נציגי משרד הבריאות על מנת לגבש עמדה על אופן ההקמה, בדיקת סוגי החומרים הנדרשים לניטור סביבתי והשפעה פוטנציאלית על בריאות הציבור בקרבת מקום.
עוד יודגש כי באשר לאתר במישור אדומים, הוא נמצא בסמיכות לבית חולים (הדסה הר הצופים), בו נמצאת אוכלוסייה רגישה במיוחד, ולכן נדרש להתייחס באופן ספציפי לאתר זה במסגרת תסקירי ההשפעה על הסביבה ועל הבריאות".
השריפות מהכפרים הפלסטינאים ייעלמו
מה קרה פה עד עכשיו? עד היום, במשך 30 שנה, פעלה באבו-דיס, ממש בין מעלה אדומים לקידר, מטמנת פסולת שאליה הייתה מגיעה הפסולת של כל ירושלים. ברור לכולם, כולל לוועד הפעולה, שהטמנה בקרקע מסוכנת מאוד ומזיקה לסביבה וליושביה על ידי פגיעה בקרקע, במים ובאוויר. ברור לכולם שיש למצוא שיטות חדשניות כדי לטפל בפסולת.
יתרה מכך, כל תושבי מעלה אדומים ויישובי הסביבה זוכרים כיצד לאורך כל
שנה, כמעט מדי ערב, הפלסטינים היו שורפים את האשפה בכפרים הסמוכים אלינו, ואנו היינו נושמים את העשן והריח המחניק. כולם סבלו מזה. היה גל של פניות לעירייה, לראש העיר ולמוקד העירוני. כולם מחו על כך שאי אפשר לפתוח חלון ואי אפשר לנשום את העשן השחור.
לא רק אצלנו הריח היה מזהם ומחניק, אלא גם בשכונות מסביב לירושלים. תושבים רבים התראיינו ל"זמן מעלה" ותקפו את העובדה שהמדינה והעירייה לא מצליחות לעצור את שריפת הפסולת ביישובים הפלסטינים. התושבים העלו תמונות לרשתות החברתיות, בהן הם נראים יושבים בסוכה עם מסכות, עוד הרבה לפני שהמסכות הגיעו אלינו בשל הקורונה. רבים מהם העלו תמונות של עשן שחור שנראה סמוך לבתי התושבים, וגם אז קם ועד פעולה שהגיע לפגישות אצל ראש העיר ודרש להפסיק את התופעה ולאכוף אותה. המשטרה, הצבא והמינהל האזרחי החלו לעשות פשיטות על מנת למנוע את השריפות והפיח שהגיעו אלינו בעיקר מעזריה, א-זעים והכפרים הסמוכים.
על מה אין ויכוח? על כך שהשריפות הפיראטיות או המטמנה המיושנת שהיו מנת חלקנו עד היום, מסוכנות מאוד ומזיקות מאוד. הקמת המתקן להשבת אנרגיה אמורה למנוע את השריפות הפיראטיות מהכפרים הפלסטינים, שהרי גם הפלסטינים יעבירו את האשפה שלהם למתקן השבת האנרגיה שיוקם באזור השומרוני הטוב. למה שהם יעשו זאת? כי זה ישתלם להם. כי המחיר עבורם יהיה זול משמעותית ממה שהם משלמים היום וכי האכיפה נגדם תהיה קלה יותר אם לא יעשו זאת, מאחר והמדינה הציעה להם פתרון אמיתי, זמין ונגיש.
ועד ההורים העירוני
הכישלון שנחל ועד הפעולה של יישובי גוש אדומים שרצה לצרף את תושבי מעלה אדומים למאבק שלהם, הביא אותם אחרי כשנה של מאבק להתחברות עם יו"ר ועד ההורים העירוני, שלומי ירוחם. כשוועד הפעולה של גוש אדומים מצא פרצה אצל ועד ההורים העירוני שדרכה אולי יהיה ניתן להגיע אל תושבי מעלה אדומים, מה שרצו לעשות במשך כשנה שלמה ולא הצליחו, הם "קפצו על המציאה". זה לא סוד שבין שלומי ירוחם, יו"ר הוועד העירוני, לבין ראש העיר, בני כשריאל, אין קשר. להיפך, כשריאל מתקשר מול ועדי ההורים של בתי הספר וגני הילדים באופן ישיר ולא דרך היו"ר. הוא מקבל מהם פניות ופותר אותן, ללא צורך מבחינתו לערב את ועד ההורים העירוני. כך למשל בסיפור גן סייפן נגד הגננת, בו ההורים מקבלים גיבוי מלא וליווי צמוד של ראש העיר, שכבר נפגש איתם מספר פעמים ומטפל בבקשתם.
אין מניעה שתושבים יתנגדו לאיזו שהיא תוכנית או יקימו ועד פעולה, אבל שזה יבוא ממקום של דאגה אמיתית, שאז מוכנים לשבת, להקשיב, לשמוע את העובדות ולהחליט. במקרה הזה, למרות שראש העיר חוזר ואומר שהוא ממתין לתוצאות הבדיקה ורק אז יקבל החלטה, למרות שראש העיר הוא זה שפנה ביוזמתו לשר הבריאות ולמנכ"ל משרדו כדי לקבל תסקיר בריאותי, אף אחד לא מוכן לעצור רגע ולהגיד: בואו נמתין להחלטה ואז נפעל.
האמת, עצוב לראות את השימוש שנעשה בוועד ההורים ואף בלוגו של ועד ההורים למאבק במתקן ההשבה. המאבק נעשה ברשתות החברתיות באלימות מילולית, בצורה מתסיסה ומזלזלת ובשפה לא מכבדת, בטח לא בסגנון שיח שמתאים לוועד הורים. יו"ר ועד ההורים העירוני כותב מאמרים עם הלוגו של ועד ההורים בנושא מתקן ההשבה, הוא עושה זאת באמצעות דף הפייסבוק "חדשות אדומים" כאילו וכל ההורים בעיר מסכימים למאבק בדרך הזו.
למעשה, ועד הפעולה של גוש אדומים השתלט על ועד ההורים העירוני וצירף אותו למאבק האלים שהוא מנהל על מנת לנסות ולסחוף את תושבי העיר נגד הקמת המתקן להשבת אנרגיה. שימו לב, אפילו סרטוני ההסברה שהופצו לציבור הם סרטונים שהכין ועד הפעולה של גוש אדומים.
חוסר הסברה מצד העירייה
אחת הבעיות הקשות של עיריית מעלה אדומים בנושא הקמת המתקן להשבת אנרגיה היא בחוסר ההסברה לתושבים. רבים מהתושבים שאלו אותי מדוע העירייה לא מגיבה ולא יוצאת בקמפיין הסברתי בנושא, אבל לא הייתה לי תשובה לכך. מבדיקה שערכתי מסתבר כי ראש העיר, שמבחינתו כלום עדיין לא סגור, ממתין לתוצאות התסקיר. הוא אף שלח מכתבים לשר הבריאות ולמנכ"ל משרדו כדי שיקדמו ויזרזו את התסקיר הבריאותי. עד אז, הוא החליט להמתין כדי לצאת לתושבים עם מסר מדויק ולאחר שיתקבלו תוצאות התסקיר. למרות זאת, ביום שישי שעבר הוא החליט להעביר מסר אישי לכל התושבים דרך הטלפון, כנראה בשל פניות מצד התושבים שצמאים למידע בנושא.
גם ישיבת הזום של ועד הפעולה מול ד"ר ניצן לוי, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה, לא הייתה מוצלחת. ד"ר ניצן לוי הוא איש מקצועי, הוא לא יחצ"ן ולא פוליטיקאי, הוא הגיע לפגישה הזאת מבחינתו בתמימות וכדי לנסות להסביר את העובדות והנתונים. במהלך פגישה הוא ניסה להסביר את הדברים, אבל לא נתנו לו להשחיל מילה ותקפו אותו ללא הפסקה. הפגישה הזאת שיחקה לידיים של ועד הפעולה ואף גרמה נזק גדול מאוד ונתנה תחושה בציבור שהנה הולכת לקום משרפה ולא מתקן להשבת אנרגיה.
העומס בכבישים
לצד ההתלהמות של ועד הפעולה עולות גם טענות הגיוניות של תושבים שבאמת מבקשים לדעת את האמת. אחד הטיעונים שמצאו חן בעיניי היה של אותם תושבים לא מתלהמים ונסחפים, שכתבו בצדק על עומס התנועה שאמור להיות בכביש כאשר מאות משאיות יבואו לשפוך את האשפה באזור השומרוני הטוב. הרי גם כך עומס התנועה בשעות הלחץ בכביש מעלה אדומים ירושלים הפך לבלתי נסבל לאחר הוספת כלי הרכב הפלסטינים לכביש מעלה אדומים –אזעים. זה למשל טיעון שניתן וצריך להתמודד איתו ולבדוק אותו על מנת לא לפגוע באיכות חיי התושבים שגם כך סובלים רבות מהפקקים.
על פי התכניות התחבורתיות כביש מנהרות בגין מעלה אדומים או בשמו האחר - מנהרת הגבעה הצרפתית, אמור לפתור חלק גדול מבעיית הפקקים ואולי אף להעביר את מחסום א-זעים ממקומו הנוכחי. אם המחסום לא יועבר לאזור השומרוני הטוב, הרי שהפקקים ימשיכו להיות חלק מהנוף לפחות עד למחסום. מנהרת הגבעה הצרפתית אמורה להסתיים בשנת 2024, לפני סיום פרויקט המתקן להשבת אנרגיה. אם זה אכן יקרה, לא תהיה בעיה.
בעירייה בונים על זה שהתכניות התחבורתיות, בהן: מנהרת הגבעה הצרפתית, כביש מרקם החיים וכביש הטבעת המרכזי יסללו עד אז ולכן לא אמורה להיות בעיה תחבורתית.
בנוסף יוכן תסקיר תחבורתי שגם נתוניו יילקחו בחשבון.
מה אמר כשריאל לתושבים?
ראש העיר, בני כשריאל, חוזר ומסביר לכולם כי עדיין לא התקבלה החלטה סופית בנושא וכי הוא ממתין לתוצאות התסקירים הבריאותיים והסביבתיים אשר הוא בעצמו דרש. "בניית המתקן נמצאת בתהליך של בדיקות מקיפות ומקצועיות של כל המשרדים הנוגעים בדבר. כלום עדיין לא סגור. החתימה על ההסכם נעשתה בכפוף לקבלת תסקירים ועמידה בכל הסטנדרטים הנדרשים והתקנים המחמירים ביותר של האיחוד האירופאי, ואנו ממתינים לתוצאות התסקירים על מנת שנבחן את הנושא ונפרסם את המידע לציבור. לא אקבל שום החלטה שתסכן את חיי התושבים.
במשך שנים רבות אני משרת את העיר מעלה אדומים ותושביה, גידלתי בה את ילדיי, אני חי בה כמוכם, יחד עם משפחתי ועם היקרים לי. זה הבית שלי. זה הבית של כולנו. בכל שנותיי כראש העיר, חינוך ובריאות ילדינו היו והינם הדברים החשובים ביותר בעיניי - והם ניצבים תמיד בראש סדר העדיפויות שלי.
אני אומר את זה במלוא האחריות: לא יקום בעיר שום דבר שיסכן את בריאותנו ובריאות ילדינו. האישור העקרוני שנתתי להקמת מתקן ההשבה לא מחליף לרגע את הדרישה החד משמעית שלי לערוך בדיקות מקיפות, לבצע תסקיר בריאות, תסקיר זיהום אוויר, בחינה תחבורתית וחובה על עמידה בכל התקנים והסקרים המחמירים ביותר של האיחוד האירופאי.
אני לא אחתום על שום היתר בנייה להקמת המתקן עד שאקבל את כל התסקירים וחוות הדעת המקצועיות שדרשתי. אם זה לא יהיה הכי ירוק – לא יהיה מתקן השבה, אם זה יהיה הכי ירוק - יהיה מתקן השבה".
תגובת ועד הפעולה
יעל ישראל, מראשי ועד הפעולה של כפר אדומים וגוש אדומים, התבקשה להגיב לכתבה על המתקן להשבת לטיפול והשבת אנרגיה מפסולת. יש לציין כי מתגובתה הושמט הציטוט של פרופ' גרוטו, מאחר ומכתבו מופיע בכתבה ככתבו וכלשונו.
זה מתקן להשבת אנרגיה? מתקנים אלו הינם פתרון נחות משמעותית מהשבה. "הצגת המתקן כפתרון השבת פסולת לאנרגיה הינה אי דיוק במקרה הטוב והטעיית הציבור במקרה הרע", כך אומרת דנה גבאי, כלכלנית סביבה ומומחית לטיפול בפסולת.
זאת אנרגיה נקיה? "משרפת פסולת אינה אנרגיה נקייה! האיחוד האירופי קורא למדינות החברות שלא להכיר יותר במתקני השבת אנרגיה לצורך מתן סובסידיות של אנרגיות נקיות", כך אומרת ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה במשך שש שנים, והיום אחראית תחום בריאות וסביבה – אירופה (כולל ישראל) בארגון הבריאות העולמי.
המשרפה תעבוד בסטנדרטים הכי גבוהים? "הדרישות הסביבתיות והתפעוליות ממקימי המתקן, כפי שעולה ב-pq מהוות סיכון חמור לבריאות הציבור!", מציינת דנה גבאי.
אין בעיה של פיקוח ואכיפה? "בשנת 2016 נמצאו שיעורים גבוהים של הפרות משמעותיות במפעלים בסיווג A ואף על פי כן 55% מהן לא נאכפו, ולא הגיעו אפילו לשלבי אכיפה מנהלית ראשונית", כך מצוין בדו"ח מבקר המדינה משנת 2019. וזה בישראל. כאן אפילו אין חוק אוויר נקי שמאפשר פיקוח ואכיפה.
זה מיקום אידיאלי? נציגת משרד הבריאות: "במסמך המקיף של בחינת חלופות המאקרו, וגם במצגת, הייתה חסרה התייחסות לאוכלוסייה ולהשלכות המתקנים עליה מבחינת זיהום אוויר, רעש וריח וכן בהיבט משטר הרוחות שעלול לפסול חלופות על הסף".
איך אפשר להגיד שהמיקום אידיאלי אם לא נבחנו חלופות? ובמיוחד כשרק בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא יורד מתכנית המשרפות ואין החלטה לגבי המיקום.
זה עובד במרכזי הערים באירופה? "לא ברור מדוע מקדמת המדינה מתקן ענק, ללא ניסיון מקומי ובקרבה לריכוזי אוכלוסייה, בשונה מהמגמות בעולם המפותח", אומרת דנה גבאי.
"מדובר באחת המשרפות הגדולות בעולם! 95% מהמשרפות באירופה קטנות יותר", מסביר ד"ר נתניהו.
אין פליטה של חומרים מסוכנים. הכל מטופל ומסונן במשרפה? ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות: "רוב קבוצות החומרים המפורטים כאן כוללים חומרים מסוכנים, חומרים הגורמים לבעיות במערכת הנשימה, בעיות התפתחות העובר וסכרת. יש להדגיש שמדובר על תכנית הקמת המתקנים לטיפול בפסולת (משרפות) עם טכנולוגיות חדשות הפחות ידועות בארץ. עובדה זו דורשת תהליך לימוד של השלכות סביבתיות ובריאותיות.
זה יפתור את שריפת הזבל הפיראטית?. אין שום סיכוי בעולם שהפלסטינים יעמדו בדמי הכניסה למשרפה כ-300 שקלים לטון, ואין שום הסכם עם הרשות הפלסטינית בעניין הזה.
כלכלת המדינה תרוויח מזה? "מדובר בטיעון מגוחך אם לא ציני לאור החלטת המשרד להגנת הסביבה לתמוך בסכום של כמיליארד שקלים בעבור הקמת מתקן השריפה, תוך שמירת רווח של 13% ליזם", אומר דר' נתניהו.
וקבלו בונוס: כל התוכנית הענקית הזו להקמת "רמת חובב 2" על פני 900 דונם - מקודמת ללא הליך תכנון חוקי, בשטח שהייעוד המקורי שלו הוא תיירות, ונמצאת בבג"ץ. אנו מתנגדים למחטף המסוכן שלא היה עובר ב"ישראל" ועלול לסכן את חיינו ממש.
תגובת איגוד ערים לאיכות הסביבה
איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה, בראשות המנכ"ל ד"ר ניצן לוי שהינו הרגולטור הסביבתי האזורי חוקר ולומד את הנושא כבר למעלה מ 15 שנה, לרבות קיום סיורים בחו"ל, השתתפות בכנסים מקומיים ובינלאומיים ועוד.
תהליך השבת אנרגיה מפסולת שומר על הסביבה ולא פוגע בה – הוא חוסך ייצור חשמל מדלקים שמייבאים מחו"ל, מקטין פליטת גזי חממה ושומר על הסביבה.
המתקן המתוכנן יצויד בהתקנים המשוכללים ביותר הקיימים כיום בעולם לניקוי פליטות המתקן, שעלותם נאמדת במאות מיליוני שקלים, המהוות חלק ניכר מעלויות המתקן, דבר שיבטיח כי הפליטות לאוויר יהיו אף מתחת לרף המותר כיום בישראל.
באיגוד הערים מסבירים כי הם מודעים לחששות חלק מתושבי האזור, שלטעמם הסיבה העיקרית לכך היא חוסר ידע וחשיפה לשמועות או לעובדות לא נכונות, שלא נאמר גם בנתונים שקריים על מנת ליצור פאניקה ציבורית מיותרת.
בניית המתקן נמצאת בתהליך של בדיקות מקיפות ומקצועיות של כל המשרדים הנוגעים בדבר. החתימה על ההסכם נעשתה בכפוף לקבלת תסקירים ועמידה בכל הסטנדרטים הנדרשים והתקנים המחמירים ביותר של האיחוד האירופאי.
תגובת העירייה
בעירייה חוזרים על דברי ראש העיר ומסבירים כי כל הקמת המתקן כפופה לתסקירים והבדיקות שנעשות. בעירייה אומרים כי האלטרנטיבה היא הטמנה, והטמנה מסוכנת יותר. היא פוגעת בקרקע שלנו, במים שאנו שותים ובאוויר שאנו נושמים. האלטרנטיבה הנוספת היא השריפות הפיראטיות מעזריה ומהכפרים שסביבנו, וזה יותר מסוכן.
המתקן ימנע את השריפות הפיראטיות והעשן והפיח שאנו נושמים מהכפרים הפלסטיניים הסמוכים אלינו. המתקן ימוקם בשומרוני הטוב, רחוק מהעיר ומאזור התעשייה, במרחק רב משכונות הקצה של העיר, פי חמישה מהמקובל בערים המתקדמות ביותר באירופה.
באירופה פועלים 492 מתקנים כאלה, רובם בלב שכונות מגורים, בין הבתים.
המתקן יפעל בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום בעולם.
הפליטות מהמתקן לא יחרגו מהתקן המחמיר ביותר הקיים כיום.
המתקן ישמש כמפעל הייטק שבו מרבית הפסולת תמוין ותמוחזר, ורק מה שלא ניתן למחזור יעבור תהליך בערה מבוקרת ובטוחה שתייצר חשמל נקי ליותר מ-25,000 בתי אב.
מהתסקיר הראשוני שנערך על ידי המשרד להגנת הסביבה עולה באופן ברור וחד משמעי שאין חשש למפגעים סביבתיים או בריאותיים.
המתקן ינוטר באופן רציף והנתונים יהיו זמינים לכל אחד ובכל עת באופן שקוף.
המתקן עתיד לקום בעוד כחמש שנים, ועל פי התוכניות התחבורתיות של העיר - עד אז תיסלל מנהרת הגבעה הצרפתית, יושלם כביש מרקם החיים ויזוז המחסום.
מתקן רידינג ממוקם במרחק של כ-
אבי | 09:03 11.02.21