זוית אישית: לע'נ הנשמות הקדושות והטהורות, קרבנות הציבור, שעלו בסערה השמיימה
רב העיר, הרב מרדכי נגארי שליט"א, מתייחס לאסון במירון וקורא לאחדות • לשאלת רבים על האסון הנורא במירון – לא תקום צרה שנית • "אל יכניס אדם עצמו במקום סכנה" (או למצב של סכנה) • האם עיסוק בתפילה, במצווה, בביקור בקבר של צדיק, מגן ושומר עליי מכל סכנה, מכל נזק ח"ו??
פורסם בתאריך:
דעת ההמון המאמין, סמוך ובטוח ששלוחי מצווה אינם ניזוקים!! ה' ישמור עליי, הצדיק מגן עליי, המצווה שאני עוסק בה בוודאי שהינה תעודת ביטוח.
אך לא!! רבותינו לימדונו שאין לסמוך על הנס, בוודאי כשהנזק מצוי ושכיח, ואין להישען על זכויותיי ועל המצווה שאני עסוק בה.
במקורות מפורשים בש"ס (פסחים ח'/יומא י'ב/ברכות ג') מלמדים אותנו חז"ל שעל האדם להתנהג ולהשתדל עפ"י דרכי הטבע, ובלשון הזוהר הקדוש (פ' יתרו): אין לאדם להטריח את הקב"ה שיעשה לו נס מיוחד עבורו, במקום שהנזק מצוי לעין.
הנביא שמואל (שמואל א' ט'ז, ב') למד מפי הקב"ה דרך של תחבולה ועורמה כדי שימשח את דוד למלך על ישראל מבלי שיסתכן משאול המלך, שיהרגוהו.
ההלכה מחייבת כל איש/ה מישראל בזהירות מירבית בכל מה שקשור לשמירת כללי בטיחות המביאים לשמירת הנפש ""ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד',ט'ו)
אל יגיד אדם: הרשב"י יציל אותי, זכותו תגן בעדי, מקום קבורת הצדיק שומרת עליי וכדומה. רק בבית- המקדש היה נס קבוע שעומדים צפופים ומשתחווים רווחים. היה זה נס גלוי, יוצא דופן, בהשגחת ה' על עולי הרגלים לירושלים, או ביום הכיפורים.
עמידה בדוחק, בצפיפות היא תמיד בחזקת סכנה ונקראת: "שכיח היזקא" – אסור לאדם מראש להיכנס לסיטואציה זו. השלטונות (משטרה, סדרנים וכו') חייבים מראש להגביל את מספר האנשים לפי תנאי השטח ודרכי מילוט וכו'.
גם נסיעה לקברי צדיקים אינה מצדיקה נסיעה מטורפת, או רכבים עמוסים באנשים מעבר למותר, או נסיעה ברכב שאינו תקין באופן מושלם (בלמים, צמיגים וכו'). לצערנו, היו בשנים האחרונות כמה אסונות בחזרה ממירון, שנהגים שנרדמו בנסיעה. ה' ירחם.
בגמ' מסכת ברכות ג' מובא המעשה בחורבה אחת מחורבות ירושלים, שבה מזהיר אליהו הנביא זכור לטוב את ר' יוסי, שלא להיכנס לחורבה, ולהתפלל מפני המזיקין ומפני המפולת (ועוד סיבה). (כן נפסק להלכה בשולחן ערוך, סי צ' סעי' ו').
מי לנו גדול מיעקב אבינו, ישראל – אבי האומה, החוזר לארץ ישראל לקיים מצות ה' המצווה אותו: "ושוב אל ארץ אבותיך" (בראשית ל'א, יג), ועם כל זאת הוא נזהר שלא להיכנס לסכנת עשיו הרשע, ומכין עצמו: לדורון, לתפילה ולמלחמה. אף שהקב"ה מבטיחו מפורשות (בראשית כ'ח, ט'ו): "ושמרתיך והשיבותיך אל האדמה הזאת", הוא אינו סומך על הנס ועל זכויותיו המרובות והתורה שלמד. "ויירא יעקב מאוד ויצר לו" – הוא מתיירא ונשמר מפני עשיו בדרכי הטבע.
כמובן, צריכים תמיד להוסיף תפילה לה' כדרכו של יעקב אבינו: תפילת הדרך, פסוקי "יושב בסתר עליון" (תהלים צ'א) ועוד פסוקים לשמירה, מלבד כל ההשתדלויות והזהירות.
אם בשליחות לדבר מצווה יש להיזהר, קל וחומר בנסיעה סתמית לטיולים, במקומות רגישים מבחינה ביטחונית, בוואדיות במזג אוויר חם – ללא נוזלים בכמות מספקת, בנחלים מועדים לפורענות של שיטפונות, בים סוער ומסוכן, בסנפלינג, בטרקטורונים ועוד ועוד. כדוגמת העפלה לפסגות הרים מושלגים וכו'. אין להתגרות בשטן במקום סכנה, לכן, יעקב מסרב בתחילה לשלוח את בנימין – הילד הקטן למצרים, מחשש שיקראהו אסון בדרך.
אדם שחווה נס הצלה בחייו (חייל בקרב, אדם שניצל מתאונה או מאסון ר"ל) בוודאי שצריך לחשוש שמא ניכו לו מזכויותיו, ולהישמר כל חייו בתכלית הזהירות, בכל עניני שמירת הגוף והנפש. "וכל המזהיר וכל הנזהר ירבה ה' שלומו כנהר". חשוב להדגיש שזכות הרשב"י בע"ה נשארת, ואין זה סותר. ידועים מאות סיפורים על ישועות, כשאנשים השתטחו בציון וביקשו שיהיה שליח טוב עבורם בפני הקב"ה: לבריאות, זיווג, ילודה ועוד.
תפילות אלו ניתן לעשות בנחת, כל ימות השנה. אך לא להסתכן ביום ההילולא אם יודעים שתנאי השטח מורכבים וקשים.
הסגולה הבדוקה ביותר לשמירה הינה אחדות! אחדות של כל ישראל, אחדות בקהילה, אחדות בקבוצה, במשפחה וכו'. יוסף השולח את אחיו עם עגלות "טעונות מזון" לאביו, לארץ כנען, מצווה אותם: "אל תרגזו בדרך", אל תתחילו להתווכח ולעורר מחלוקת מי אשם, מי בסדר, מי לא וכדומה.
אחדות ואהבת ישראל מחייבת גם שמירה על דרך ארץ במקומות הומי אדם – לא לדחוף, לפנות את מקום התפילה לבאים אחריך (בסמוך לציון הצדיק), לכבד את הזקנים והמוגבלים ולשמור על כללי סדר במרחב הציבורי.
לצערנו, עם ישראל מתאחד במקרה של אובדן - אסון, פיגוע ח"ו ל"ע. יש עזרה הדדית מופלאה, התנדבות ועמותות חסד. הבה נמשיך אחדות מופלאה זו גם לימי השיגרה: לקיום המדינה היהודית על בסיס ערבות הדדית, ללא חרמות הדדיות.
נזכור שמעשי חסד "קטנים" משנים עולמות. שתיקה והבלגה כלפי המכעיסים מהווה "קופת חסכון" לישועות. לא להתלהם, להתגבר על תגובה תוקפנית ולהעביר על המידות, באורך רוח.
ישראל, ערבים זה לזה. מעשה טוב בקצה אחד, מגן על יהודי/ה בקצה אחר. הקדושים היו טהורים במידותיהם. אנא, ניקח אחריות במעשינו על אחינו ואחיותינו – בית ישראל, נבליג על פגיעותינו, ונזכה לאחדות ושפע ישועות. בחסדי ה' יתברך.
בע"ה, זכות הקדושים תגן בעד משפחותיהם הי'ו היקרות וכל בית ישראל.
(הרב מרדכי נגארי שליט"א: רב העיר מעלה אדומים)
