יום רביעי, 28 ביולי 2021, י"ט אב ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 02-5900070

חדשות במעלהנט

החדשות המקומיות

אנחנו שנינו מאותו הכפר

גיא לוי ואלמוג אמסלם גדלו יחד במעלה אדומים, למדו יחד בבית הספר היסודי ובחטיבה, חלקו את אותו שולחן בתיכון אמי"ת איתן והתגייסו יחד לצה"ל • אפילו הם לא האמינו שישובצו באותה פלוגה ובאותה מחלקה, ובשבוע שעבר הם סיימו יחד את מסע הכומתה של גדוד דוכיפת בחטיבת כפיר • בריאיון שמתקיים בין האימונים הם מספרים על הקשר האמיץ שסייע להם לצלוח יחד את הקשיים ביחידה הקרבית, על החיבור המיוחד שיש להם ועל התוכניות לעתיד

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

זה אחד הסיפורים שתמיד יגרמו לנו להתרגשות ולגאווה - שני חברי ילדות, גיא לוי ואלמוג אמסלם, נולדו וגדלו יחד במעלה אדומים, הם היו חברים לספסל הלימודים בבית הספר היסודי "יפה נוף", המשיכו יחד לאותה כיתה בחטיבת הביניים, חלקו יחד שולחן בתיכון אמית אית"ן, התגייסו יחד לצבא, וכעת גם סיימו יחד את המסלול היוקרתי והלא פשוט של גדוד דוכיפת בחטיבת כפיר. וזה לא הסוף, יש להם תוכניות נוספות יחד גם להמשך דרכם בחיים. 

בין לבין האימונים, הם מוצאים זמן קצר ובדוחק רב כדי לספר על התחושות עם סיום המסלול, על החברות האמיצה וארוכת השנים, על הקשר שסייע להם לצלוח יחד את הקשיים ביחידה הקרבית ועל הגאווה הגדולה שהביאו למשפחותיהם ולעיר מעלה אדומים. 

"גדלנו יחד, תמיד היינו באותה הכיתה בבית הספר היסודי, בחטיבה ובתיכון. אפילו ישבנו באותו שולחן. לצבא כיוונו ללכת יחד, הלכנו יחד למבחנים, ואחרי שקיבלנו את השיבוצים לא האמנו שנמשיך לעבור את הכל יחד ושנהיה אפילו באותה פלוגה. בפועל, לא רק שאנחנו באותה פלוגה, אנחנו באותה המחלקה. עכשיו עשינו יחד גם את מסע הכומתה", הם מספרים בהתרגשות. 

לשאלתי עד כמה זה משמעותי ועוזר לעבור את כל הקשיים עם חבר הילדות, שניהם עונים לי מיד: "זה משפיע על הכל וזה משנה את התמונה. בכל פעם שקשה אנחנו מזכירים אחד לשני זיכרונות מהעבר. זה דבר מאוד מיוחד לעבור את זה יחד. אנחנו נלחמים אחד בשביל השני. לא קל להגיע לפלוגה שלנו, תוך זמן קצר הופכים מאזרח לחייל וללוחם. היה חשוב לנו לצאת לשירות משמעותי, זה משהו שנמצא בנו עוד מילדות, וגם בבית הספר ובבית חונכנו לזה. יש לנו שלושה חברים מהכיתה שהתגייסו במרץ 21 והגיעו לדוכיפת, זה מיוחד".

החברות האמיצה ביניהם הוכחה באירועים שונים כמשמעותית מאוד. באחת הפעמים גיא יצא לסוף שבוע כבר ביום חמישי, ואילו אלמוג יצא רק ביום שישי. אימו של גיא, לילך, מספרת: "גיא התעורר עם שעון מעורר שכיוון אותו לשעות המוקדמות לפנות בוקר, יצא בארבע בבוקר מהבית עם הרכב, וחזר במיוחד לבסיס כדי לאסוף את אלמוג הביתה, רק על מנת שלא יצטרך לנסוע באוטובוסים". כשגיא נשאר שבת, אלמוג הביא הביתה את הקיטבג של גיא, ואמו של אלמוג, מלי, כיבסה גם עבורו את הבגדים. כזה הקשר בין השניים, חזק, אמיץ ומיוחד.

גם לילך, אימו של גיא, ומלי, אימו של אלמוג, גדלו והתחנכו במעלה אדומים, הן תושבות העיר עוד מהקמתה, בשנת 1982. "יש משהו מיוחד בעיר הזאת", הן אומרות, "גדלנו כאן שתינו, למדנו בתומר רחל ובדקל וילנאי בחטיבה, כי עדיין לא היה פה תיכון, וקיבלנו כאן את היסודות והערכים שגם ילדינו גדלו עליהם. גיא היה מדריך בבני עקיבא ובמש"צים, אלמוג התנדב במד"א, ושניהם יחד התנדבו בעמותת ידידים. אלמוג נפצע בטירונות, היה לו שבר בכתף והוא נלחם בשיניים כדי לחזור ולסיים, גיא מאוד דאג לו וחיזק אותו באותה תקופה. הם מאוד נחושים והם נותנים כוח אחד לשני", מספרות האימהות בגאווה.

אימו של גיא, לילך, "שברה את הרשת" כשפרסמה תמונה של שניהם מסיום המסע, והתמונה המרגשת והעוצמתית זכתה לאלפי לייקים ותגובות מרגשות. 

אלמוג וגיא אומרים כי הם מתכננים לצאת לקורס מכ"ים אחרי שיסיימו "לתפוס קו", ובעתיד כנראה גם לקצונה. "היו לנו שני מחנכים בבית הספר אמית אית"ן שלא נשכח לעולם", הם אומרים, "שלומי דהן שחינך אותנו שלוש שנים בחטיבה, ואיתן צרום שחינך אותנו שלוש שנים בתיכון. הם וכל המורים, בהובלתו של מנהל בית הספר, דניאל בארי, דוחפים מאוד לשירות משמעותי בצבא וליציאה למכינות. זה בא עם המון אהבה, זה מקום שהוא הרבה יותר בית מאשר בית ספר".  

 

תגובות