קול דודי
נצ"מ דודי חיון, מפקד מרחב יהודה, האחראי גם על מעלה אדומים פורש לאחר 30 שנות שירות במשטרה, בהן כיהן במספר תפקידים מאתגרים ומורכבים • בריאיון מיוחד הוא מספר על תפקידיו המאתגרים בתקופות מורכבות, בהן: אינתיפאדה, פיגועים באוטובוסים, פינויי התנחלויות, מלחמה בקזינו, בבתי בושת בירושלים וגם עכשיו בנושא ערבים ויהודים במעלה אדומים • למרות האתגרים והעבודה מסביב לשעון, הוא מעולם לא ויתר על התחביבים: הופעות עם הלהקה שלו, ציור ורכיבה על אופנועים • התכנית להמשך: ליהנות מהחופש ולהשתלב בפוליטיקה
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מפקד מרחב יהודה, נצ"מ דודי חיון, פורש אחרי 30 שנות שירות במשטרת ישראל, כאשר את רוב שנות שירותו הוא מילא בתפקידים פיקודיים ועמד בחוד החנית, פיקד על יחידות מאתגרות במיוחד והתמודד בתקופות מורכבות מאוד, בהן: שנות אינתיפאדה ופיגועים, פינויי התנחלויות ועוד. את דרכו הוא החל בבילוש במחוז ירושלים כשהיה ראש צוות ורכז מודיעין.
בימים אלו, בחופשת השחרור ולקראת הפרישה הרשמית בינואר, אנו נפגשים לסכם את שלושת העשורים האחרונים של חיון בתפקיד. הוא מספר על האתגרים והקשיים, על ההישגים וההצלחות ועל הדרך בה הצליח לשלב תפקידים מאתגרים ושואבים יחד עם תחביבים רבים שעליהם לא ויתר, כמו למשל, להופיע עם להקתו ב"צוללת הצהובה", לצאת לטיולי אופנועים ולצייר. כבר בימי החופשה הוא מתכנן את הבאות ואומר: "אני שוקל ברצינות לפנות לפוליטיקה, יש לי מה לתרום".
התחלת את דרכך בירושלים בתקופה מאוד בוערת. כשאתה נזכר באותה תקופה, איזה אירועים היו קשים במיוחד עבורך?
"זו הייתה תקופה רוויית פיגועים בירושלים, תקופה של אוטובוסים מתפוצצים. בגלל הנסיבות זה לא היה בילוש קלאסי, היה בט"ש והגעה לזירות פיגועים. אחרי הקצונה הייתי מפקד יחידת האופנועים ביס"מ, והאירועים נמשכו. חווינו המון אירועים קשים, הריחות והמראות ליוו את כולנו, היה בינינו שיח על ההשפעות של אחרי ורובנו לא אכלנו עוף מספר שנים. כשהייתי מפקד האופנועים ביס"מ, אריק שרון ז"ל עלה להר הבית, ואחרי זה החלו המהומות. היה אז חג ראש השנה, ובאותה תקופה איש מאיתנו לא ראה את הבית, עבדנו סביב השעון. כשפיקדתי על תחנת שפט, חוליית מחבלים ירתה על שוטרת שלנו - גלית ארביב ז"ל. כשהיה פיגוע בכיכר ציון, החניתי את הרכב ברחוב רבי עקיבא, והלכתי לכיוון כיכר ציון כדי לפגוש את מיקי לוי. לא הספקנו להחליף מילה, ופתאום בום נוראי מאחוריי. מסתבר שהחניתי את הרכב שלי צמוד לרכב תופת שהתפוצץ, ואיתו גם הרכב שלי".
זאת הייתה מבחינתך התקופה המאתגרת ביותר?
"לאורך כל השירות היו אתגרים, לא הייתה אתנחתא, פיקדתי על הרבה אנשים וביחידות טובות ומאתגרות מאוד. גם כשהייתי ראש מחלק בילוש במחלק המוסר בירושלים, טיפלנו בכל בתי בושת ובתי הקזינו בתקופה שירושלים הייתה מרושתת בבתי בושת וקזינו, הם היו בתוך בתים ובמבנים תעשייתיים. באותה התקופה גם חשפנו שתי פרשיות של סחר בנשים. תפקיד מאוד מאתגר נוסף היה כשהייתי ראש מפלג מיעוטים בימ"ר, טיפלנו בהרבה מאוד מחבלים ממזרח ירושלים עם דם על הידיים. זאת הייתה תקופה שכל הזמן האזור הרגיש כמו פצצה מתקתקת, עשינו עבודה מדהימה בשיתוף עם השב"כ. משם עברתי להיות מפקד יחידת לביא במג"ב, שעוסקת מול הפרות סדר ופשיעה. משם יצאתי לפו"מ. אחרי ששבתי מפו"מ, ניצב אילן פרנקו ביקש שאפקד על תחנת שלם, אזור עם אנרכיסטים. באותה תקופה התקיימו שם כמות הפגנות אדירות עם אלפי אנשים, וכשנכנסתי טענתי שבמידה והמשטרה תהיה פחות נוכחת ותצא משם, כמות ההפגנות תפחת. לאיש לא היה אומץ לנסות את זה, וכשנכנסתי לתפקיד הורדנו את כמות המפגינים באופן קיצוני. בהתחלה הגיעו רק 700, והיום אולי 20 איש. זה קרה כי המשטרה יצאה משם. נחשפתי לאוכלוסייה מדהימה מעטרת כוהנים ומתן דוד, שיצרתי איתם קשרים אישיים. גם כשפיקדתי על תחנת בנימין התמודדנו עם פיגועים רבים, ובשלג הגדול בכביש 443 דאגנו להעביר ליישובים הלא חוקיים ולמאחזים אספקה של ציוד כמו מזון, תרופות וגנרטורים. זה היה עבורם מחזה לא רגיל שהמשטרה דואגת להם. דאגתי לחיבור מעולה עם הקהילה, והיחסים בינינו לבין חברי הקהילה מאוד התהדקו. באותן שנים הקמנו את השיטור המשולב ונוצרו קשרי חברות עם אבי רועה, שי אלון ועוד. כל התפקידים האלה בנו אותי כדי להגיע ולהיות קצין אג"מ מחוז ש"י. במשמרת שלי היו ארבעה פינויים: אמונה, עפרה, נתיב האבות ותפוח מערב. זה אומר להוביל 500 שוטרים למשימה מאוד מורכבת, מבלי לקלקל יחסים ולשמור על המרקם העדין. הוצאנו את פיקוד התחנות מהחזית, ואת כל הפינוי המחוז הוביל כי היה חשוב לנו שלמחרת הם יוכלו להמשיך ולהעניק לקהילה שירותי משטרה ולא ליצור אנטיגוניזם ביניהם. זה עבר באופן מעולה. הכלנו את הכאב שלהם, וגם אנחנו הרגשנו כאב".
כיצד התייחסתם לאירועים האחרונים במעלה אדומים, בין בני מיעוטים ליהודים?
"בתקופה האחרונה חידדנו הנחיות מול המאבטחים בעיר והבהרנו שכל רכב שנראה חשוד ניתן וחובה לבדוק. הגברנו נוכחות בכל העיר יחד עם השיטור העירוני, מתנדבים ומש"קים, כדי למנוע חיכוך בין תושבים לבני מיעוטים. בעקבות התקיפה שהייתה בפארק של יהודים לערבי נעצרו חשודים והוגש כתב אישום, וכך גם הוגשו כתבי אישום נגד הערבים אחרי התקיפה של יהודי בכיכר הנשרים.
יש לציין שישנם ערבים ישראלים המתגוררים בעזריה, בשטח B, זאת בעקבות נישואי תערובת בין ערבים ישראלים לערבים פלסטינאים. יש מספר אולמות אירועים בעזריה כדי שכל בני המשפחה יוכלו לחגוג את חגיגת הנישואין, גם ערבים פלסטינאים. מדי יום שישי, הימים שבהם מתקיימות חתונות, יש כוח גדול מהתחנה שמונע תופעת השתוללות בכבישים בשיירות בדרך לחתונות".
סטרטאפים שהוביל חיון בפינוי.
כדי להכין את השוטרים לפינוי היישובים מספר חיון על סטרטאפ שהביא והוכיח את עצמו - "מציאות מדומה", הוא קורא לו. "הבנו שהסברים פרונטליים עם מצגת מול שוטרים הם פחות יעילים, ועל מנת שכל השוטרים שמשתתפים בפינוי יפעלו באופן אחיד, יצרנו מודל במציאות מדומה. את המודל פגשתי בארצות הברית כשהייתי במשלחת, וכששבתי משם פניתי למפקד המחוז, משה ברקת, עם הרעיון של המערכת. ברקת הלך איתי יד ביד, הוא האמין בזה והלך עם הרעיון למפכ"ל. יצרנו מספר תרחישים שבהם השוטר אמור להיתקל במהלך פינוי, וכולם התמודדו עם אותם אירועים. באירוע עצמו היו לנו אפס תקלות. כולנו ניסינו את זה לפני, כולל המפכ"ל. השקענו למעלה מ-400 מאות אלף שקלים בנושא הזה. אחרי אותה פעילות, כל משטרת ישראל דיברה על זה, ומאז המשטרה כבר פיתחה את הרעיון למקומות אחרים. ללא בקרה זה לא היה קורה. כשפגשתי את מפתח התוכנה בארצות הברית והוא חשף אותי אליה, בחור יורד ישראלי, נחמד וצנוע, הבנתי שבזכות המציאות המדומה השוטרים מדברים בשפה אחת. אין ספק שמדובר ברעיון מבריק. יצרנו את התוכן ולמדנו מפינוי של 2007, ומפתחי התוכנה יצקו על כך".
רעיון נוסף ומבריק של חשיבה מחוץ לקופסא שהביא חיון לפינוי הוא "מרכז ההתרים". כדי לא לפגוע במרקם חיי המפונים במהלך הפינוי, הם הקימו מרכז סיוע לכל משפחה ומשפחה, שתקבל ליווי צמוד שכולל שוטר, עובד סוציאלי וגורם נוסף מהרווחה דרך המועצה או העירייה, זאת כדי לקצר את הבירוקרטיות. "כל משפחה והצרכים שלה בזמן הפינוי - אחד צריך אמבולנס, אחר נכה, אישה יולדת או אישה שרוצה שהסבתא תגיע לסייע עם הנכדים. כל נושא טופל בשיא הרצינות כדי שכל משפחה תרגיש שהיא עטופה ושאנחנו איתם ובאים ממקום טוב. זה עשה שירות מדהים. למדתי על כל משפחה, מספר נפשות, צרכים מיוחדים ועוד, והכל עבר לשוטרים".
חיון אף הגדיל לעשות וביקש שמח"ש יתלוו אליהם לפינוי, רק כדי למנוע תרחישים שאיתם המשטרה נאלצה להתמודד בעבר לבדה. "ברקת שמע על כך רק באותו הבוקר, היה חשוב לי שאף שוטר לא יילקח לחקירה יום למחרת, רציתי שהם יראו כיצד אנחנו פועלים בשטח, והם התרשמו מאוד ואף סייעו לנו בפינוי. אחרי הפינויים הכנו הכל לפינוי חאן אל אחמר, כבר היינו מוכנים, אבל לילה לפני הפינוי בוטל. עד היום כל התוכנית נשארה במגירה".
מפקד מרחב יהודה
"זאת גזרה מאוד מעניינת שכוללת בתוכה גם את מעלה אדומים. האתגר הגדול הוא שאין תחנה הדומה לשנייה, תחנת מעלה אדומים עם צביון ומאפיינים משלה, ולא דומה בכלל לתחנת עציון שבה יש פלסטינאים וחרדים או לתחנת חברון שהיא עם מאפיינים צבאיים, לחימה ופח"ע. שוטר תחנת מעלה אדומים יוצא למשמרת בתחנה באופן שונה משוטר שמשרת בחברון, ותפקיד מפקד המרחב הוא לדבר בשפה אחת מול שלושה מפקדי התחנות, כשלכל אחד יש את המאפיינים שלו, היעדים שלו והמבצעים שלו".
בתפקידים כאלה ניתן לישון בלילה?
"מעט מאוד, עד חצות באופן קבוע יש שיחות עם שלושה מפקדי התחנות ועם המפקד התורן המרחבי, ובאמצע הלילה, כמעט קבוע יש אירוע חריג. במרחב יהודה, בשונה משאר חלקי הארץ, אנחנו מתייחסים לכל נעדר כאל אירוע פח"ע. כל אורות המרחב נדלקים. אירוע של נעדר, שיכול להיות שזה אדם שפשוט שנסע לחבר ולא הודיע שהגיע, מביא לכך שאצלנו במרחב כולנו בתמונה – אני, השב"כ, צה"ל, כולם שם עם השקעת משאבים מטורפים. לסיפור העצוב של זושא מבת עין שמצאנו רק חלקים ממנו, נכנסתי מאוד חזק כי זה קיבל מאפיינים לאומניים. הם גרים בבת עין, והמשפחה לחצה על הכיוון הזה. עבדנו עם יחידות חילוץ, עם כב"א ועם השב"כ, והוכחנו להם שלא מדובר באירוע לאומני. יצרתי קשר מאוד קרוב למשפחה, ולבסוף גם הוזמנתי לחתונה של אחותו והשתתפתי בה. עד היום אני שומר איתם קשר, ליווינו אותם באופן מאוד צמוד, גם כשאמרו לי לחדול מהחיפושים המשכתי עוד שבועיים וחצי לחפש, למרות שכל יום זאת השקעה כספית, משאבים וכוח אדם".
תמיד בגובה העיניים
האירוע הזה הוא דוגמה מאפיינת לדרך בה חיון ראה לנגד עינו את תפקיד המפקד, דלתו תמיד הייתה פתוחה, הוא דיבר בגובה העיניים לשוטרים ולאזרחים, ואפילו לחשודים. גם לאזרחים הוא נהג לחלק את מספר הטלפון הפרטי שלו, והם נהגו להתקשר ולהתייעץ, דבר שלחלוטין אינו מאפיין מפקד במעמדו. ההקשבה לתושבים סייעה לחיון לפתור הרבה בעיות שנמשכו שנים רבות, בהן: המזבלות שבערו באזור והציקו גם לתושבי מעלה אדומים, גניבת מים שבמשך שנים רבות נמשכה ומבצע "כדור בקנה" שיצר הד תקשורתי רב בארץ.
לגישה הזאת יש חשיבה מושכלת ומכוונת?
"כשהבן שלי ליאל היה קטן, הייתה לו בעיה בגרון והגענו למספר רופאים שאף אחד מהם לא פתר הבעיה. כשהגענו לפרופ' מסוים, בבדיקה קצרצרה הוא ידע בדיוק מה הבעיה. שאלתי אותו איך זה יתכן שכל כך הרבה רופאים בדקו והעמיקו ולא מצאו פתרון, והוא בתוך שניות יודע את התשובה, והוא ענה לי: 'ביום בו התחלתי להקשיב לפציינטים שלי, קיבלתי שם עולמי".
איך טיפלתם בגניבות מים?
"הגעתי למרחב יהודה, ונפגשתי עם תושבים וראשי מועצות. למדתי שהמשטרה טיפלה ביום יום באירועים מאוד מסוימים המאפיינים משטרה, בהם: רכבים גנובים ועוד, ולצערי קצת הזנחנו את התושבים. התושבים העלו בעיה של גניבת מים באמצעות התחברות פיראטית לצינורות וגניבה של מיליוני קובים, וראש מועצת דרום הר חברון סיפר שהיישוב באופן קבוע מנותק ממים בכל יום בצהריים. הסתבר שגנבו כמויות מים אדירות. עשינו פעילות רצינית שכללה צילומים מרחפנים ואמצעים טכנולוגיים, וראינו שישנם מאגרי מים ענקיים והם סוחרים במים. החרמנו 24 משאיות, עצרנו 18 איש והגשנו שמונה כתבי אישום. מקורות לא האמינו שסיימנו את זה, בכל תחילת קיץ עשינו מבצע נוסף. כדי להוכיח לבית משפט שהמים במאגר זהים למים של מקורות, הבאנו מדענים שהזריקו חומר מיוחד שאינו מסכן למים של מקורות, וזיהינו את החומר בדגימה של מים במאגרים. כך הוכחנו את הקשר".
ספר על מבצע "כדור בקנה".
"מבצע כדור בקנה היה מבצע ענק כנגד רובי איירסופט שאיתם נרצחה משפחת הנקין. במבצע ענק תפסנו אלפי נשקים שהגיעו כצעצוע והוסבו לנשק אמיתי שאיתו השתמשו לפיגועים. עלינו על קשר עם שני חברונים שגרים בארצות הברית, עבדנו יחד עם הומלנד והסוכנים שלהם הגיעו אלינו לארץ לפגישה. השגריר דיוויד פרידמן נתן לנו תעודת הערכה על המבצע הזה, שבו עבדנו גם עם השב"כ ומשרד הכלכלה. רק אחרי המבצע התחילו לדבר על הבעיה של האיירסופט בארץ ובכל העולם, להצלחת המבצע הייתי צריך לרתום הרבה מאוד גורמים".
וכמובן, סגירת המטמנות שמהעשן שלהם סובלים גם תושבי מעלה אדומים.
"עצרנו שלוש מטמנות שהיו בוערות באופן קבוע וזיהמו את האוויר. הסתבר שהם טומנים סוגי פסולת שונים שהאינטראקציה ביניהם יוצרת חיכוך שגורם לדלקה, את זה למדתי מנציגים ממשרד איכות הסביבה שלימדו אותי על סוגי הפסולת השונים והתוצאות מהטמנה שלהם. עשינו בעקבות כך מבצע גדול שכלל החרמת משאיות וסגירת המטמנות. מדובר על מבצעים שהם 'הגדלת ראש', כי הם לא משטרתיים בלבד אלא כאלה שדורשים הרבה מאוד שיתופי פעולה עם הרבה מאוד גורמים נוספים".
השוטרים חשופים ומוכפשים
"צריך להגיע לתפקיד הזה עם הרבה מאוד ניסיון, יש הרבה מאוד דברים שהם פצצה מתקתקת. צריך למשל, לדעת לדבר עם ראש עיריית בית"ר עלית, שהוא אמנם אדם חרדי אבל כן צריך לדבר איתו על נושאים רגישים באופן שונה. ככול שרותמים את המושפעים קל יותר. בסוף, תפקידנו לתת שירות ולדעת לנהל אירועים כדי שלא נגיע לאירוע מרון.
זכיתי לסגל מדהים שעושה עבודה מקצועית, עם חדוות יצירה, וזה לא קל להיות שוטר. למשל, בתקופת קורונה, 24/7 השוטרים היו חשופים, לא חשבו שאותנו צריך לחסן ראשונים ואפילו דאגו להכפיש אותנו. עברנו תופת שמלחיץ ומסרס שוטרים, היום שוטר יודע שכל רגע מצלמים אותו ארבעה טלפונים, וגם אחרי שיפענחו את המצלמה שצמודה לשוטר וישגרו בתקשורת את האירוע האמיתי ולא אחרי עריכה של אזרח שרצה להכפיש שוטר, הנזק כבר נעשה, הסרטונים כבר הופצו והשוטר נתפס באופן רע. השוטרים לא היו בבית זמן רב, וכשהגיעו יכלו בכל יום להביא לבני המשפחה את המגפה. כשכולם הסתגרו בבית, הם היו בחוץ. שוטרים נדבקו והביאו את המגפה לתוך הבתים שלהם, ואיש לא סיקר את זה. עם כל זה, להגיע לחתונה ולהפסיק אותה לא היה דבר קל, לראות חתן וכלה בוכים זה לא קל".
כמה תתגעגע ל"אקשן"?
"ברור שאתגעגע, זאת הייתה חוויה שעיצבה אותי, אבל תמיד אמרתי שאגיע לגיל 52 ואצא לפנסיה, וזה מה שאני עושה. תמיד רציתי לצאת כשאני עוד צעיר ובריא. קיבלתי את ההחלטה בנובמבר, וזאת החלטה בלב שלם. רק שנה אחרי ההודעה הרשמית אני עוזב, זה לא מעשה פזיז. בימים הקרובים אני עתיד להפוך לסבא. דבר ראשון אנוח, אטייל ואנגן. מעולם לא ויתרתי על התחביבים שלי, המשכתי לנגן עם ההרכב שלי בצוללת הצהובה, אני מצייר ואני רוכב על אופנועים. הבנתי שאם אני לא אגיע בריא בנפש לעבודה, זה יהיה ניכר. אם אגיע עייף, כך ייראה המרחב שלי. כשאני מגיע לתחנה אני יכול מיד לדעת אם יש בה מפקד מנומנם או ערני, זה משפיע על השוטרים".
במבט לאחור במה אתה גאה?
כמפקד מעולם לא הבטתי מלמעלה, הגעתי עם ניסיון רב מהשטח, בילוש, מודיען ויס"מ, וזה סייע לי רבות להבין את השוטר והשטח. אני גאה במיוחד שעכשיו בפרידה כולם אמרו שראו בי דודי החבר, שידעתי לעשות הפרדה בין מפקד לחבר. בעבר נהגתי לחפש את השורה התחתונה, ועם השנים למדתי שהשורה התחתונה בנויה מהרבה מאוד פרטים ושהדרך היא מאוד חשובה ובעלת משמעות ענקית, לא פחות מהתוצאה. אני גאה שבכל מקום בו פיקדתי הגענו להצטיינות. עכשיו המרחב קיבל ציון 91. במשטרת ישראל יש שוטרים מעולים, קצינים מוכשרים, זה ארגון חזק מאוד שיודע להעמיד מפקדים מהשורה הראשונה. שוטרים ראויים לכך שהציבור יעריך אותם יותר, אני מביט אחורה מלא סיפוק וגאווה להשתייך לארגון הזה, ואם אדם צעיר ישאל אותי האם כדאי להתגייס למשטרה, כמובן שאומר לו כן".
אנחנו עתידים לפגוש אותך בהמשך? למשל פוליטיקה?
"בהחלט כן. אני מתכנן ללכת לפוליטיקה. יש לי הרבה מאוד מה לתרום ולתת. פוליטיקה מאוד מעניינת אותי".
